<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><!-- generator="podbean/5.5" -->
<rss version="2.0"
     xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
     xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
     xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
     xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
     xmlns:itunes="http://www.itunes.com/dtds/podcast-1.0.dtd"
     xmlns:googleplay="http://www.google.com/schemas/play-podcasts/1.0"
     xmlns:spotify="http://www.spotify.com/ns/rss"
     xmlns:podcast="https://podcastindex.org/namespace/1.0"
    xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/">

<channel>
    <title>בין הקטבים</title>
    <atom:link href="https://feed.podbean.com/DadoCenter/feed.xml" rel="self" type="application/rss+xml"/>
    <link>https://DadoCenter.podbean.com</link>
    <description>המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית</description>
    <pubDate>Mon, 21 Jul 2025 16:14:32 +0300</pubDate>
    <generator>https://podbean.com/?v=5.5</generator>
    <language>he</language>
    <spotify:countryOfOrigin>il</spotify:countryOfOrigin>
    <copyright>Copyright 2019 All rights reserved.</copyright>
    <category>Government</category>
    <ttl>1440</ttl>
    <itunes:type>serial</itunes:type>
          <itunes:summary>סוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית</itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
<itunes:category text="Government" />
<itunes:category text="Education" />
<itunes:category text="History" />
    <itunes:owner>
        <itunes:name>DadoCenter</itunes:name>
            </itunes:owner>
    	<itunes:block>No</itunes:block>
	<itunes:explicit>false</itunes:explicit>
	<itunes:new-feed-url>https://feed.podbean.com/DadoCenter/feed.xml</itunes:new-feed-url>
    <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/image-logo/5890174/Artboard_1b6e24.jpg" />
    <image>
        <url>https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/image-logo/5890174/Artboard_1b6e24.jpg</url>
        <title>בין הקטבים</title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com</link>
        <width>144</width>
        <height>144</height>
    </image>
    <item>
        <title>פרק 1 - פריצות דרך שהשפיעו על ההיסטוריה</title>
        <itunes:title>פרק 1 - פריצות דרך שהשפיעו על ההיסטוריה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%a9%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%a9%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 27 Aug 2019 22:47:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%a9%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7-fc4bccf6f711c95114ee0d5e39c246aa</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בשלוש התוכניות הקרובות ננסה לפצח את הקפיצה המחשבתית הנדרשת לבניין הכוח של צה"ל. התוכנית הראשונה מניחה הקשר היסטורי רחב מאוד כדי להבין את האתגר המערכתי ואת הפוטנציאל הטכנולוגי למענה. כדי לחבר את הפוטנציאל הטכנולוגי לעלות על הגל החדש שיעזור לנו להתמודד עם האתגר. בתוכנית הראשונה נעסוק בשלושה גלים של מהפכות צבאיות.</p>
<p>התוכנית פורסמה לראשונה ב29.10.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בשלוש התוכניות הקרובות ננסה לפצח את הקפיצה המחשבתית הנדרשת לבניין הכוח של צה"ל. התוכנית הראשונה מניחה הקשר היסטורי רחב מאוד כדי להבין את האתגר המערכתי ואת הפוטנציאל הטכנולוגי למענה. כדי לחבר את הפוטנציאל הטכנולוגי לעלות על הגל החדש שיעזור לנו להתמודד עם האתגר. בתוכנית הראשונה נעסוק בשלושה גלים של מהפכות צבאיות.</p>
<p>התוכנית פורסמה לראשונה ב29.10.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jvh388/2019082719442052.mp3" length="28297604" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשלוש התוכניות הקרובות ננסה לפצח את הקפיצה המחשבתית הנדרשת לבניין הכוח של צה"ל. התוכנית הראשונה מניחה הקשר היסטורי רחב מאוד כדי להבין את האתגר המערכתי ואת הפוטנציאל הטכנולוגי למענה. כדי לחבר את הפוטנציאל הטכנולוגי לעלות על הגל החדש שיעזור לנו להתמודד עם האתגר. בתוכנית הראשונה נעסוק בשלושה גלים של מהפכות צבאיות.
התוכנית פורסמה לראשונה ב29.10.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1178</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>2</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_-_.png" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 2 - האתגר שמולנו</title>
        <itunes:title>פרק 2 - האתגר שמולנו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 27 Aug 2019 23:17:08 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-9ab0582be3e0441e2a2fc2e8e020cefe</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בתוכנית השניה ננסה להבין מול מה צה"ל צריך להיות בנוי נכון ורלוונטי, ומה ההזדמנויות הטכנולוגיות שמתפרצות לחיינו.  זה חשוב כדי להבטיח.
התוכנית פורסמה לראשונה ב 13.11.18 ברצועת הפודקסטים של גל"צ https://tinyurl.com/ybknsp88</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בתוכנית השניה ננסה להבין מול מה צה"ל צריך להיות בנוי נכון ורלוונטי, ומה ההזדמנויות הטכנולוגיות שמתפרצות לחיינו.  זה חשוב כדי להבטיח.<br>
התוכנית פורסמה לראשונה ב 13.11.18 ברצועת הפודקסטים של גל"צ https://tinyurl.com/ybknsp88</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nqugge/2019082719505348.mp3" length="22670182" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בתוכנית השניה ננסה להבין מול מה צה"ל צריך להיות בנוי נכון ורלוונטי, ומה ההזדמנויות הטכנולוגיות שמתפרצות לחיינו.  זה חשוב כדי להבטיח.התוכנית פורסמה לראשונה ב 13.11.18 ברצועת הפודקסטים של גל"צ https://tinyurl.com/ybknsp88]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>944</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>3</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_-_.png" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 3 - המהפכה שצריך לעשות</title>
        <itunes:title>פרק 3 - המהפכה שצריך לעשות</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 27 Aug 2019 23:17:46 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-a7e9279d819226ca2ebeef0acb28d445</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="direction: rtl;">בתוכנית השלישית אנחנו מצביעים על הפוטנציאל החדש והשינוי הנדרש. כדי לייצר חדשנות צבאית רדיקלית ...שתשנה את אופי המלחמה.</p>
<p style="direction: rtl;">התוכנית שודרה לראשונה ב 27.11.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי-צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="direction: rtl;">בתוכנית השלישית אנחנו מצביעים על הפוטנציאל החדש והשינוי הנדרש. כדי לייצר חדשנות צבאית רדיקלית ...שתשנה את אופי המלחמה.</p>
<p style="direction: rtl;">התוכנית שודרה לראשונה ב 27.11.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי-צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6476nc/2019082719591486.mp3" length="25002584" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בתוכנית השלישית אנחנו מצביעים על הפוטנציאל החדש והשינוי הנדרש. כדי לייצר חדשנות צבאית רדיקלית ...שתשנה את אופי המלחמה.
התוכנית שודרה לראשונה ב 27.11.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי-צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1041</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>4</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_-_.png" />    </item>
    <item>
        <title>פרומו לסדרת מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית</title>
        <itunes:title>פרומו לסדרת מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f-%d7%a9%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f-%d7%a9%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 07 Nov 2019 12:58:40 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f-%d7%a9%d7-509618fd99c4f0ede72501e628d748c0</guid>
                                    <description><![CDATA[
קרדיט מוסיקלי:
<p>Back on Track - Latinesque/ Kevin MacLeod</p>

 רישיון __<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/</a><a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>ן_</a>)



מקור: <a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a>
אמן: <a href='https://incompetech.com/'>https://incompetech.com/</a>

]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[
קרדיט מוסיקלי:<br>
<p>Back on Track - Latinesque/ Kevin MacLeod</p>

 רישיון __<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/</a><a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>ן_</a>)



מקור: <a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a>
אמן: <a href='https://incompetech.com/'>https://incompetech.com/</a>

]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x3m9jc/___.mp3" length="34177978" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[
קרדיט מוסיקלי:Back on Track - Latinesque/ Kevin MacLeod

 רישיון __https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/ן_)



מקור: https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
אמן: https://incompetech.com/

]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>50</itunes:duration>
                <itunes:episode>9</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/201911071058324.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 4 - מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית - התמודדות עם אויב נעלם באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השניה</title>
        <itunes:title>פרק 4 - מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית - התמודדות עם אויב נעלם באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השניה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 02 Dec 2019 14:49:18 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%9-ffa414bfaee352c932d331a7c0c5c2d9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בפרק נתאר מקרה בוחן מתקופת מלחמת העולם השניה, שעשוי לעורר השראה רלוונטית לצה"ל של היום. נשמע מפתיע? בצדק. טכנולוגיות האש, המודיעין, השיט והטיסה התפתחו כמה דורות מאז. אולם גיבוש התשובה לשאלה איך נלחם צבא ומהם כלי המלחמה שלו, אינה נשענת רק על מה שמצוי בקצה הטכנולוגיה של אותה התקופה. אלא איך משלבים אותם, ואיך מנטרלים את עוצמת היריב. </p>
<p>במילים אחרות: הנחות יסוד ותפיסות לחימה. אויב נחות (הצי הגרמני) שמממש אסטרטגיה של התשת העורף (או שיירות אספקה) בעזרת טקטיקה של העלמות והיטמעות בשטח. ומולו, אויב עוצמתי יותר (הצי בריטי) שמפתח תפיסה מבצעית חדשה תוך כדי לחימה, של תשלובת מודרנית, לשעתה,  של סנסורים, כלי נשק מתואמים ועיבוד מידע מתקדם.

</p>
<p>קרדיטים מוסיקלים:</p>
<p> </p>
<p>Guess who</p>
<p>__השיר__ מאת ____ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100214'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>Exotic Battle</p>
<p>_השיר__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>
 Atlantean Twilight</p>
<p>0:46 / 2:51</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p>__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100322'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>Navajo Night</p>
<p>Audionautix</p>
<p>__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>אמן: <a href='http://audionautix.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>Hero's Theme</p>
<p>0:52 / 1:42</p>
<p>Twin Musicom</p>
<p>קולנועי | דרמטי</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p>__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://www.twinmusicom.org/song/280/heros-theme'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://www.twinmusicom.org/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>
 Ghost Processional (Alternate)</p>
<p>0:27 / 1:46</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p>קולנועי | כהה</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p>__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100219'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>Big Horns Intro</p>
<p>0:09</p>
<p>Audionautix</p>
<p>קולנועי | דרמטי</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p>__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>אמן: <a href='http://audionautix.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p>
 Gymnopedie No 2</p>
<p>0:17 / 2:39</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p>קלאסית | רגוע</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p>__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100786'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>On the Verge</p>
<p>האומן:  Joseph Mcdade</p>
<p>כתובת האישור: <a href='https://josephmcdade.com/music'>https://josephmcdade.com/music</a></p>
<p>מקור: <a href='https://josephmcdade.com/music/batch-001/on-the-verge'>https://josephmcdade.com/music/batch-001/on-the-verge</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בפרק נתאר מקרה בוחן מתקופת מלחמת העולם השניה, שעשוי לעורר השראה רלוונטית לצה"ל של היום. נשמע מפתיע? בצדק. טכנולוגיות האש, המודיעין, השיט והטיסה התפתחו כמה דורות מאז. אולם גיבוש התשובה לשאלה איך נלחם צבא ומהם כלי המלחמה שלו, אינה נשענת רק על מה שמצוי בקצה הטכנולוגיה של אותה התקופה. אלא איך משלבים אותם, ואיך מנטרלים את עוצמת היריב. </p>
<p>במילים אחרות: הנחות יסוד ותפיסות לחימה. אויב נחות (הצי הגרמני) שמממש אסטרטגיה של התשת העורף (או שיירות אספקה) בעזרת טקטיקה של העלמות והיטמעות בשטח. ומולו, אויב עוצמתי יותר (הצי בריטי) שמפתח תפיסה מבצעית חדשה תוך כדי לחימה, של תשלובת מודרנית, לשעתה,  של סנסורים, כלי נשק מתואמים ועיבוד מידע מתקדם.<br>
<br>
</p>
<p>קרדיטים מוסיקלים:</p>
<p> </p>
<p>Guess who</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת ____ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100214'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>Exotic Battle</p>
<p><em>_השיר</em><em>__</em> מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p><br>
 Atlantean Twilight</p>
<p>0:46 / 2:51</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100322'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>Navajo Night</p>
<p>Audionautix</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>אמן: <a href='http://audionautix.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>Hero's Theme</p>
<p>0:52 / 1:42</p>
<p>Twin Musicom</p>
<p>קולנועי | דרמטי</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://www.twinmusicom.org/song/280/heros-theme'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://www.twinmusicom.org/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p><br>
 Ghost Processional (Alternate)</p>
<p>0:27 / 1:46</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p>קולנועי | כהה</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100219'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>Big Horns Intro</p>
<p>0:09</p>
<p>Audionautix</p>
<p>קולנועי | דרמטי</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>אמן: <a href='http://audionautix.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p><br>
 Gymnopedie No 2</p>
<p>0:17 / 2:39</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p>קלאסית | רגוע</p>
<p>אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:</p>
<p><em>__השיר</em><em>__</em> מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (<a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>__כתובת_אתר_של הרישיון_</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100786'>__כתובת_אתר של_הרצועה__</a></p>
<p>אמן: <a href='http://incompetech.com/'>_כתובת_האתר_של_האמן_</a></p>
<p> </p>
<p>On the Verge</p>
<p>האומן:  Joseph Mcdade</p>
<p>כתובת האישור: <a href='https://josephmcdade.com/music'>https://josephmcdade.com/music</a></p>
<p>מקור: <a href='https://josephmcdade.com/music/batch-001/on-the-verge'>https://josephmcdade.com/music/batch-001/on-the-verge</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ztiea6/_-_.mp3" length="25996361" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בפרק נתאר מקרה בוחן מתקופת מלחמת העולם השניה, שעשוי לעורר השראה רלוונטית לצה"ל של היום. נשמע מפתיע? בצדק. טכנולוגיות האש, המודיעין, השיט והטיסה התפתחו כמה דורות מאז. אולם גיבוש התשובה לשאלה איך נלחם צבא ומהם כלי המלחמה שלו, אינה נשענת רק על מה שמצוי בקצה הטכנולוגיה של אותה התקופה. אלא איך משלבים אותם, ואיך מנטרלים את עוצמת היריב. 
במילים אחרות: הנחות יסוד ותפיסות לחימה. אויב נחות (הצי הגרמני) שמממש אסטרטגיה של התשת העורף (או שיירות אספקה) בעזרת טקטיקה של העלמות והיטמעות בשטח. ומולו, אויב עוצמתי יותר (הצי בריטי) שמפתח תפיסה מבצעית חדשה תוך כדי לחימה, של תשלובת מודרנית, לשעתה,  של סנסורים, כלי נשק מתואמים ועיבוד מידע מתקדם.
קרדיטים מוסיקלים:
 
Guess who
__השיר__ מאת ____ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
Exotic Battle
_השיר__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
 Atlantean Twilight
0:46 / 2:51
Kevin MacLeod
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
Navajo Night
Audionautix
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
 
Hero's Theme
0:52 / 1:42
Twin Musicom
קולנועי | דרמטי
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
 
 Ghost Processional (Alternate)
0:27 / 1:46
Kevin MacLeod
קולנועי | כהה
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
 
Big Horns Intro
0:09
Audionautix
קולנועי | דרמטי
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 Gymnopedie No 2
0:17 / 2:39
Kevin MacLeod
קלאסית | רגוע
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
 
On the Verge
האומן:  Joseph Mcdade
כתובת האישור: https://josephmcdade.com/music
מקור: https://josephmcdade.com/music/batch-001/on-the-verge]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1624</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>8</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/2019102314421571.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>'פרק 6 - מקרה בוחן של טרנספורמציה צבאית - ערצב 19 חלק ב</title>
        <itunes:title>'פרק 6 - מקרה בוחן של טרנספורמציה צבאית - ערצב 19 חלק ב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-1571255568/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-1571255568/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 16 Dec 2019 10:12:54 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%9-8f964e945cf25fa4e9fbc99a2922ddb5</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>ערצב 19 הוא נקודת שיא של טרנספומציה צבאית. מבצע לתקיפת 19 סוללות טק"א, והשמדת מערך הטק"א הסורי במלחמת שלום הגליל.
בין הכשלון במלחמת יום הכיפורים ובין ההצלחה במלחמת שלום הגליל ביצע חיל האוויר מהפכה זרועית בעניינים צבאים, שכתוצאה ממנה הצליח להביס את מערך הטק"א הסורי, והמחיש לברית המועצות את אוזלת ידה מול היכולת הטכנו-מבצעית של צה"ל. המהפכה התגלמה ביכולת מערכתית, מטוסים, טילים, אמצעי מודיעין ול"א, אך חידושיה היו גם בתחומי התכנון השליטה והעברת המידע. הטראומה של הכשלון גרמה לכך שהמענה התאפיין ביתירות רבה. </p>
<p>
בחלק השני דברנו עם ד"ר מאיר פינקל על שיאו של התהליך, ומה ניתן ללמוד ממנו גם היום.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>ערצב 19 הוא נקודת שיא של טרנספומציה צבאית. מבצע לתקיפת 19 סוללות טק"א, והשמדת מערך הטק"א הסורי במלחמת שלום הגליל.<br>
בין הכשלון במלחמת יום הכיפורים ובין ההצלחה במלחמת שלום הגליל ביצע חיל האוויר מהפכה זרועית בעניינים צבאים, שכתוצאה ממנה הצליח להביס את מערך הטק"א הסורי, והמחיש לברית המועצות את אוזלת ידה מול היכולת הטכנו-מבצעית של צה"ל. המהפכה התגלמה ביכולת מערכתית, מטוסים, טילים, אמצעי מודיעין ול"א, אך חידושיה היו גם בתחומי התכנון השליטה והעברת המידע. הטראומה של הכשלון גרמה לכך שהמענה התאפיין ביתירות רבה. </p>
<p><br>
בחלק השני דברנו עם ד"ר מאיר פינקל על שיאו של התהליך, ומה ניתן ללמוד ממנו גם היום.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/sn58qg/19b.mp3" length="9745920" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ערצב 19 הוא נקודת שיא של טרנספומציה צבאית. מבצע לתקיפת 19 סוללות טק"א, והשמדת מערך הטק"א הסורי במלחמת שלום הגליל.בין הכשלון במלחמת יום הכיפורים ובין ההצלחה במלחמת שלום הגליל ביצע חיל האוויר מהפכה זרועית בעניינים צבאים, שכתוצאה ממנה הצליח להביס את מערך הטק"א הסורי, והמחיש לברית המועצות את אוזלת ידה מול היכולת הטכנו-מבצעית של צה"ל. המהפכה התגלמה ביכולת מערכתית, מטוסים, טילים, אמצעי מודיעין ול"א, אך חידושיה היו גם בתחומי התכנון השליטה והעברת המידע. הטראומה של הכשלון גרמה לכך שהמענה התאפיין ביתירות רבה. 
בחלק השני דברנו עם ד"ר מאיר פינקל על שיאו של התהליך, ומה ניתן ללמוד ממנו גם היום.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1468</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>6</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_-2.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>'פרק 5 - מקרה בוחן של טרנספורמציה צבאית - ערצב 19 חלק א</title>
        <itunes:title>'פרק 5 - מקרה בוחן של טרנספורמציה צבאית - ערצב 19 חלק א</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 16 Dec 2019 10:13:34 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">betweenthepolles.podbean.com/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%97%d7%9f%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%9-5ed90ce5b40ad1c248d4cad8d1fa733d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>"ערצב 19" הוא מבצע מפואר של חיל האוויר להשמדת הטק"א במלחמת שלום הגליל, 9 שנים לאחר הכישלון מולם במלחמת יוה"כ. תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל חקר את תהליך השינוי הזה שביצע חיל האוויר, וכתב על כך בגיליון החגיגי הכפול 20 ו-21 של בין ההקטבים. בפרק, פינקל מספר בתמצית על 9 שנים של תהליכי שינוי, ומה ניתן ללמוד מהם היום. </p>
<p>בחלק הראשון דברנו על השינויים המהותיים באופני הפעולה של חיל האוויר במודיעין, בפיקוד ובשליטה באמצעי הלחימה, ובאימונים. תהליך של תשע שנים של ישום לקחים מכשלון המלחמה הצורב.</p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>"ערצב 19" הוא מבצע מפואר של חיל האוויר להשמדת הטק"א במלחמת שלום הגליל, 9 שנים לאחר הכישלון מולם במלחמת יוה"כ. תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל חקר את תהליך השינוי הזה שביצע חיל האוויר, וכתב על כך בגיליון החגיגי הכפול 20 ו-21 של בין ההקטבים. בפרק, פינקל מספר בתמצית על 9 שנים של תהליכי שינוי, ומה ניתן ללמוד מהם היום. </p>
<p>בחלק הראשון דברנו על השינויים המהותיים באופני הפעולה של חיל האוויר במודיעין, בפיקוד ובשליטה באמצעי הלחימה, ובאימונים. תהליך של תשע שנים של ישום לקחים מכשלון המלחמה הצורב.</p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/suvn4d/A.mp3" length="23493120" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["ערצב 19" הוא מבצע מפואר של חיל האוויר להשמדת הטק"א במלחמת שלום הגליל, 9 שנים לאחר הכישלון מולם במלחמת יוה"כ. תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל חקר את תהליך השינוי הזה שביצע חיל האוויר, וכתב על כך בגיליון החגיגי הכפול 20 ו-21 של בין ההקטבים. בפרק, פינקל מספר בתמצית על 9 שנים של תהליכי שינוי, ומה ניתן ללמוד מהם היום. 
בחלק הראשון דברנו על השינויים המהותיים באופני הפעולה של חיל האוויר במודיעין, בפיקוד ובשליטה באמצעי הלחימה, ובאימונים. תהליך של תשע שנים של ישום לקחים מכשלון המלחמה הצורב.
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>609</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>5</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/70729.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 7 - דיפלומטיה צבאית</title>
        <itunes:title>פרק 7 - דיפלומטיה צבאית</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 28 Feb 2020 14:47:22 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ab71b07d-ca09-57ed-9512-3078f48de09f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p> </p>
<p>הפרק הנוכחי עסקנו ב"דיפלומטיה צבאית". תת-אלוף ארז מייזל, ראש חטיבת קשרי החוץ בצה"ל, שמסיים כעת את תפקידו,  מעמיק ומסביר כיצד היחסים של צה"ל עם צבאות זרים ועם ארגונים בטחוניים, תורמים לאפקטיביות המבצעית. </p>
<p>איך נמנעה הדרדרות למלחמה באירוע ירי הנ"ט במוצב אביבים בספטמבר 2019?
 מה עלול לקרות אם האמריקאים בסיני יעזבו? אלה שחוצצים ביננו לבין המצרים לפי הנספח הצבאי להסכם השלום.
איך מנהלים את היחסים בגבולות ישראל? 
ובכלל, מדוע צה"ל צריך דיפלומטים במדים?
עוד הפתעות וגילויים על הקרנת עוצמה.</p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>ידע רב על סוגיות קרובות, ניתן לקרא בגיליון 24-25 של בין הקטבים.</p>
<p>קרדיטים מוזיקלים</p>
<p> </p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>RPG D&D Ambience - Baroque Noble Party Baroque Music, People Speaking, Glasses Clinging</p>
<p>Three_Kinds_of_Suns_Nirma Rockwell</p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>סאונד אפקט של גונג: <a href='http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/'>http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/</a></p>
<p>The sound effect is permitted for commercial use under license Creative Commons Attribution 4.0 International License <a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, כאן חדשות - https://www.youtube.com/watch?v=YeGQb7FlQSw</p>
<p> </p>
<p>דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, חדשות 13 - <a href='https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po'>https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po</a></p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p> </p>
<p>הפרק הנוכחי עסקנו ב"דיפלומטיה צבאית". תת-אלוף ארז מייזל, ראש חטיבת קשרי החוץ בצה"ל, שמסיים כעת את תפקידו,  מעמיק ומסביר כיצד היחסים של צה"ל עם צבאות זרים ועם ארגונים בטחוניים, תורמים לאפקטיביות המבצעית. </p>
<p>איך נמנעה הדרדרות למלחמה באירוע ירי הנ"ט במוצב אביבים בספטמבר 2019?<br>
 מה עלול לקרות אם האמריקאים בסיני יעזבו? אלה שחוצצים ביננו לבין המצרים לפי הנספח הצבאי להסכם השלום.<br>
איך מנהלים את היחסים בגבולות ישראל? <br>
ובכלל, מדוע צה"ל צריך דיפלומטים במדים?<br>
עוד הפתעות וגילויים על הקרנת עוצמה.</p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>ידע רב על סוגיות קרובות, ניתן לקרא בגיליון 24-25 של בין הקטבים.</p>
<p>קרדיטים מוזיקלים</p>
<p> </p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>RPG D&D Ambience - Baroque Noble Party Baroque Music, People Speaking, Glasses Clinging</p>
<p>Three_Kinds_of_Suns_Nirma Rockwell</p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>סאונד אפקט של גונג: <a href='http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/'>http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/</a></p>
<p>The sound effect is permitted for commercial use under license Creative Commons Attribution 4.0 International License <a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/'>https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, כאן חדשות - https://www.youtube.com/watch?v=YeGQb7FlQSw</p>
<p> </p>
<p>דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, חדשות 13 - <a href='https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po'>https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po</a></p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x3m9jc/___.mp3" length="34177978" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ 
הפרק הנוכחי עסקנו ב"דיפלומטיה צבאית". תת-אלוף ארז מייזל, ראש חטיבת קשרי החוץ בצה"ל, שמסיים כעת את תפקידו,  מעמיק ומסביר כיצד היחסים של צה"ל עם צבאות זרים ועם ארגונים בטחוניים, תורמים לאפקטיביות המבצעית. 
איך נמנעה הדרדרות למלחמה באירוע ירי הנ"ט במוצב אביבים בספטמבר 2019? מה עלול לקרות אם האמריקאים בסיני יעזבו? אלה שחוצצים ביננו לבין המצרים לפי הנספח הצבאי להסכם השלום.איך מנהלים את היחסים בגבולות ישראל? ובכלל, מדוע צה"ל צריך דיפלומטים במדים?עוד הפתעות וגילויים על הקרנת עוצמה.
 
 
ידע רב על סוגיות קרובות, ניתן לקרא בגיליון 24-25 של בין הקטבים.
קרדיטים מוזיקלים
 
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
 
 
RPG D&D Ambience - Baroque Noble Party Baroque Music, People Speaking, Glasses Clinging
Three_Kinds_of_Suns_Nirma Rockwell
 
 
 
סאונד אפקט של גונג: http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/
The sound effect is permitted for commercial use under license Creative Commons Attribution 4.0 International License https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/
 
 
דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, כאן חדשות - https://www.youtube.com/watch?v=YeGQb7FlQSw
 
דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, חדשות 13 - https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2136</itunes:duration>
        <itunes:season>1</itunes:season>
        <itunes:episode>10</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/Fri_Feb_28_2020_14_39_26_GMT_0200__.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 8 - מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף - ראיון עם האלוף ידעי</title>
        <itunes:title>פרק 8 - מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף - ראיון עם האלוף ידעי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a3/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a3/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 16 Mar 2020 12:56:35 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e526d4c2-6249-5b1a-9623-9e7e0e12d9dd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>פרק נוסף בסדרה של מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית. והפעם, מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף.</p>
<p>האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף,  פרסם מאמר בגיליון 20-21 של בין הקטבים, אשר מתאר את התהליך שהוביל בפיקוד ועליו נדבר הפעם. בעזרת כמה סיפור מרתקים, נלמד על התהליך האסטרטגי,  החל מהגדרת הצורך בשינוי, דרך זיהוי הפוטנציאלים המאפשרים אותו, ועד לשימוש בטכנולוגיות המידע בפעילות המבצעית בפיקוד. 

 מפקד פיקוד העורף מספר בפתיחות ראויה לציון איך מהערכת מצב/פגיעות הוא הבין שאין לו ברירה אלא לייצר שינוי בפיקוד, להביא ערך מוסף לגופים העמיתים איתו הוא עובד, הוא חתר לנצחונות מהירים דרכם יכולו להסביר שהרעיון החדש עובד. שני דברים קרו במקביל – התאמות במטה המבצעי, ושינוי במערכות המידע המבצעיות.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוזיקלים</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Apprehensive_at_Best של <a href='https://www.youtube.com/channel/UCiA9pIqrXbKQ020XAXPcUvg'>Biz Baz Studio</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>Militaire Electronic</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442</a></p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>פרק נוסף בסדרה של מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית. והפעם, מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף.</p>
<p>האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף,  פרסם מאמר בגיליון 20-21 של בין הקטבים, אשר מתאר את התהליך שהוביל בפיקוד ועליו נדבר הפעם. בעזרת כמה סיפור מרתקים, נלמד על התהליך האסטרטגי,  החל מהגדרת הצורך בשינוי, דרך זיהוי הפוטנציאלים המאפשרים אותו, ועד לשימוש בטכנולוגיות המידע בפעילות המבצעית בפיקוד. <br>
<br>
 מפקד פיקוד העורף מספר בפתיחות ראויה לציון איך מהערכת מצב/פגיעות הוא הבין שאין לו ברירה אלא לייצר שינוי בפיקוד, להביא ערך מוסף לגופים העמיתים איתו הוא עובד, הוא חתר לנצחונות מהירים דרכם יכולו להסביר שהרעיון החדש עובד. שני דברים קרו במקביל – התאמות במטה המבצעי, ושינוי במערכות המידע המבצעיות.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוזיקלים</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Apprehensive_at_Best של <a href='https://www.youtube.com/channel/UCiA9pIqrXbKQ020XAXPcUvg'>Biz Baz Studio</a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>Militaire Electronic</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442</a></p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/t9mrru/_____.mp3" length="31144914" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[פרק נוסף בסדרה של מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית. והפעם, מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף.
האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף,  פרסם מאמר בגיליון 20-21 של בין הקטבים, אשר מתאר את התהליך שהוביל בפיקוד ועליו נדבר הפעם. בעזרת כמה סיפור מרתקים, נלמד על התהליך האסטרטגי,  החל מהגדרת הצורך בשינוי, דרך זיהוי הפוטנציאלים המאפשרים אותו, ועד לשימוש בטכנולוגיות המידע בפעילות המבצעית בפיקוד.  מפקד פיקוד העורף מספר בפתיחות ראויה לציון איך מהערכת מצב/פגיעות הוא הבין שאין לו ברירה אלא לייצר שינוי בפיקוד, להביא ערך מוסף לגופים העמיתים איתו הוא עובד, הוא חתר לנצחונות מהירים דרכם יכולו להסביר שהרעיון החדש עובד. שני דברים קרו במקביל – התאמות במטה המבצעי, ושינוי במערכות המידע המבצעיות.
 
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
Apprehensive_at_Best של Biz Baz Studio
 
 
Militaire Electronic
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442
Kevin MacLeod
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1946</itunes:duration>
                <itunes:episode>11</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/Mon_Mar_16_2020_13_00_24_GMT_0200__.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 9 - יבשה באופק - גיבוש תפיסת תמרון יבשתי</title>
        <itunes:title>פרק 9 - יבשה באופק - גיבוש תפיסת תמרון יבשתי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 28 Mar 2020 19:15:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8f18da13-e634-59e9-9c9a-535d89d9f460</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מפקד זרוע היבשה לשעבר, האלוף במיל' גיא צור מתאר כיצד הוביל תהליך למידה לפיתוח תפיסת תמרון יבשתי רלוונטי ותוכנית בניין כוח תומכת אותו. דרך ראיון זה ניתן להבין את ההגיונות מאחורי התפיסה העדכנית שבבסיס התר"ש הנוכחי, ולהכיר את הדינמיקות של תהליכי בניין הכוח.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוסיקלים: </p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Exotic_Battle</p>
<p>_ Exotic Battle__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש <a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/)'>https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/)</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451'>__</a> <a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451</a></p>
<p>אמן: _  <a href='https://incompetech.com/'>https://incompetech.com/</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מפקד זרוע היבשה לשעבר, האלוף במיל' גיא צור מתאר כיצד הוביל תהליך למידה לפיתוח תפיסת תמרון יבשתי רלוונטי ותוכנית בניין כוח תומכת אותו. דרך ראיון זה ניתן להבין את ההגיונות מאחורי התפיסה העדכנית שבבסיס התר"ש הנוכחי, ולהכיר את הדינמיקות של תהליכי בניין הכוח.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוסיקלים: </p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Exotic_Battle</p>
<p><em>_</em> <em>Exotic Battle__</em> מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש <a href='https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/)'>https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/)</a>)</p>
<p>מקור: <a href='http://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451'>__</a> <a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451</a></p>
<p>אמן: _  <a href='https://incompetech.com/'>https://incompetech.com/</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/j7bd9n/___1.mp3" length="36381477" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מפקד זרוע היבשה לשעבר, האלוף במיל' גיא צור מתאר כיצד הוביל תהליך למידה לפיתוח תפיסת תמרון יבשתי רלוונטי ותוכנית בניין כוח תומכת אותו. דרך ראיון זה ניתן להבין את ההגיונות מאחורי התפיסה העדכנית שבבסיס התר"ש הנוכחי, ולהכיר את הדינמיקות של תהליכי בניין הכוח.
 
קרדיטים מוסיקלים: 
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
Exotic_Battle
_ Exotic Battle__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
מקור: __ https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451
אמן: _  https://incompetech.com/]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2273</itunes:duration>
                <itunes:episode>12</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/Sat_Mar_28_2020_19_13_33_GMT_0300__.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 10 - לכידות תפיסתית חלק א' - מלחמת לבנון השניה וקרב בינת ג'בל</title>
        <itunes:title>פרק 10 - לכידות תפיסתית חלק א' - מלחמת לבנון השניה וקרב בינת ג'בל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 06 May 2020 19:13:00 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/67607219-dd7d-504d-bdcc-f41218ea44d3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מה קורה, כאשר הדרגים הבכירים ביותר בצבא, יוצאים למלחמה כאשר אין להם הבנה משותפת של הבעיה הצבאית ופתרונה?   חוסר הסכמה על שיטת ההפעלה של הכוחות יכול לפגוע דרמטית בעוצמת הכח הצבאי גם אם הכוח כשיר ומוכן. הנושא טעון, כיון שהעדרה של "לכידות תפיסתית" משפיע על האמון בין מפקדים וחיילים, במלחמה ולאחריה.</p>
<p>בחלק הזה, נדבר על התופעה במלחמת לבנון השניה, ובפרט על הקרב בבינת ג'בל, עם תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל, שחקר את הנושא, וכתב על המושג בגיליון 14 של "בין הקטבים", בספרו ה"רמטכ"ל" שיצא לאור, ובספר ה"מטכל" שמתוכנן לצאת לאור בקרוב.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוזיקלים</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Chariots of War & jungle @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UC1OUtgg6ZnZAUbbixMY_dZw'>Aakash Gandhi</a></p>
<p> </p>
<p>מקורות נוספים:  </p>
<p>סרט של ערוץ 10 על לבנון השניה - <a href='https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0'>https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0</a></p>
<p>גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018 </p>
<p>עפר שלחו ויואב לימור, שבויים בלבנון – האמת על מלחמת לבנון השניה, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2007</p>
<p>דו"ח וינוגרד

הרמטכ"ל, מאת מאיר פינקל, הוצאת מערכות-מודן, 2018
 תמונה של אודי אדם ודני חלוץ מאתר דובר צה"ל </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מה קורה, כאשר הדרגים הבכירים ביותר בצבא, יוצאים למלחמה כאשר אין להם הבנה משותפת של הבעיה הצבאית ופתרונה?   חוסר הסכמה על שיטת ההפעלה של הכוחות יכול לפגוע דרמטית בעוצמת הכח הצבאי גם אם הכוח כשיר ומוכן. הנושא טעון, כיון שהעדרה של "לכידות תפיסתית" משפיע על האמון בין מפקדים וחיילים, במלחמה ולאחריה.</p>
<p>בחלק הזה, נדבר על התופעה במלחמת לבנון השניה, ובפרט על הקרב בבינת ג'בל, עם תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל, שחקר את הנושא, וכתב על המושג בגיליון 14 של "בין הקטבים", בספרו ה"רמטכ"ל" שיצא לאור, ובספר ה"מטכל" שמתוכנן לצאת לאור בקרוב.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוזיקלים</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Chariots of War & jungle @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UC1OUtgg6ZnZAUbbixMY_dZw'>Aakash Gandhi</a></p>
<p> </p>
<p>מקורות נוספים:  </p>
<p>סרט של ערוץ 10 על לבנון השניה - <a href='https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0'>https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0</a></p>
<p>גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018 </p>
<p>עפר שלחו ויואב לימור, שבויים בלבנון – האמת על מלחמת לבנון השניה, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2007</p>
<p>דו"ח וינוגרד<br>
<br>
<em>הרמטכ"ל, מאת מאיר פינקל, הוצאת מערכות-מודן, 2018<br>
 תמונה של אודי אדם ודני חלוץ מאתר דובר צה"ל </em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zrqcqb/_10_-_-_.mp3" length="34346903" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary>nה קורה, כאשר הדרגים הבכירים ביותר בצבא, יוצאים למלחמה כאשר אין להם הבנה משותפת של הבעיה הצבאית ופתרונה?   חוסר הסכמה על שיטת ההפעלה של הכוחות יכול לפגוע דרמטית בעוצמת הכח הצבאי גם אם הכוח כשיר ומוכן. הנושא טעון, כיון שהעדרה של "לכידות תפיסתית" משפיע על האמון בין מפקדים וחיילים, במלחמה ולאחריה.

בחלק הזה, נדבר על התופעה במלחמת לבנון השניה, ובפרט על הקרב בבינת ג'בל, עם תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל, שחקר את הנושא, וכתב על המושג בגיליון 14 של "בין הקטבים", בספרו ה"רמטכ"ל" שיצא לאור, ובספר ה"מטכל" שמתוכנן לצאת לאור בקרוב.

 </itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2146</itunes:duration>
                <itunes:episode>13</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/13_7_06-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>?פרק 11 - לכידות תפיסתית חלק ב' - כיצד לזהות ומה לעשות</title>
        <itunes:title>?פרק 11 - לכידות תפיסתית חלק ב' - כיצד לזהות ומה לעשות</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 13 Jun 2020 19:21:02 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/591d4853-4c3d-566b-8421-c6f2dddd5e31</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הפרק נתאר את הופעותיה בצה"ל, מהו תפקידם המכריע של קציני המטה בזיהוי התופעה, כיצד ניתן להציף אותה וכיצד להתמודד איתה – כשמתכוננים למלחמה, ובמלחמה עצמה.</p>
<p>ממשיכים בראיון עם חוקר התופעה, תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו.</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים מוזיקלים:</p>
<p style="text-align:right;">פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p style="text-align:right;">Kevin MacLeod</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">Cavalry  @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UCGH2igDnkXo_J0A7OxMcJJg'>Aakash Gandhi</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">תמונה: אלוף פצ"ן גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף עוזי דיין ורה"מ אהוד ברק בסיור בצפון אחרי הנסיגה [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הפרק נתאר את הופעותיה בצה"ל, מהו תפקידם המכריע של קציני המטה בזיהוי התופעה, כיצד ניתן להציף אותה וכיצד להתמודד איתה – כשמתכוננים למלחמה, ובמלחמה עצמה.</p>
<p>ממשיכים בראיון עם חוקר התופעה, תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו.</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים מוזיקלים:</p>
<p style="text-align:right;">פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p style="text-align:right;">Kevin MacLeod</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">Cavalry  @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UCGH2igDnkXo_J0A7OxMcJJg'>Aakash Gandhi</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">תמונה: אלוף פצ"ן גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף עוזי דיין ורה"מ אהוד ברק בסיור בצפון אחרי הנסיגה [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hx4slt/_11_-_-__b8yyz.mp3" length="25940024" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הפרק נתאר את הופעותיה בצה"ל, מהו תפקידם המכריע של קציני המטה בזיהוי התופעה, כיצד ניתן להציף אותה וכיצד להתמודד איתה – כשמתכוננים למלחמה, ובמלחמה עצמה.
ממשיכים בראיון עם חוקר התופעה, תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו.
קרדיטים מוזיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
 
Cavalry  @ Aakash Gandhi
 
תמונה: אלוף פצ"ן גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף עוזי דיין ורה"מ אהוד ברק בסיור בצפון אחרי הנסיגה [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1621</itunes:duration>
                <itunes:episode>14</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/__bhw5k.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 12 - השפעת מגפות על עימותים מתמשכים - סקירה היסטורית</title>
        <itunes:title>פרק 12 - השפעת מגפות על עימותים מתמשכים - סקירה היסטורית</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9e%d7%92%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9e%d7%92%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 01 Aug 2020 11:07:37 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fcfca724-5371-3b71-983e-f00befd8f9b3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מגפת ה COVID-19 כבר שינתה את העולם באופנים רבים. שאלה מרכזית שדורשת חקירה בחודשים הקרובים היא השפעת המגפה והשלכותיה הפוליטיות והכלכליות על המאבק האלים המתמשך בין מדינת ישראל לבין איראן ושלוחיה.

</p>
<p>ראיינתי את חוקר מרכז דדו, לייזר ברמן, על מאמר שהוא כתב בנושא: "ויהי אחרי המגפה": השפעת מגפות על עימותים מתמשכים</p>
<p><a href='https://tinyurl.com/y2nxd9yw'>https://tinyurl.com/y2nxd9yw</a></p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוזיקלים:</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מגפת ה COVID-19 כבר שינתה את העולם באופנים רבים. שאלה מרכזית שדורשת חקירה בחודשים הקרובים היא השפעת המגפה והשלכותיה הפוליטיות והכלכליות על המאבק האלים המתמשך בין מדינת ישראל לבין איראן ושלוחיה.<br>
<br>
</p>
<p>ראיינתי את חוקר מרכז דדו, לייזר ברמן, על מאמר שהוא כתב בנושא: "ויהי אחרי המגפה": השפעת מגפות על עימותים מתמשכים</p>
<p><a href='https://tinyurl.com/y2nxd9yw'>https://tinyurl.com/y2nxd9yw</a></p>
<p> </p>
<p>קרדיטים מוזיקלים:</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque</p>
<p>Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ur3t6d/wars_and_plauges_as_covid196ocbj.mp3" length="46147198" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מגפת ה COVID-19 כבר שינתה את העולם באופנים רבים. שאלה מרכזית שדורשת חקירה בחודשים הקרובים היא השפעת המגפה והשלכותיה הפוליטיות והכלכליות על המאבק האלים המתמשך בין מדינת ישראל לבין איראן ושלוחיה.
ראיינתי את חוקר מרכז דדו, לייזר ברמן, על מאמר שהוא כתב בנושא: "ויהי אחרי המגפה": השפעת מגפות על עימותים מתמשכים
https://tinyurl.com/y2nxd9yw
 
קרדיטים מוזיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2884</itunes:duration>
                <itunes:episode>15</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_27m2m7.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 13 - עולים להתקפה - הצגת תר"ש תנופה</title>
        <itunes:title>פרק 13 - עולים להתקפה - הצגת תר"ש תנופה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-13-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%92%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%a9-%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-13-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%92%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%a9-%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 12 Dec 2020 14:10:04 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e8b4c518-349d-369c-8955-66535c2f399a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>ראיון עם מפקד מרכז דדו - תא"ל ערן אורטל על התוכנית הרב-שנתית "תנופה". </p>
<p>בחלק הזה דברנו על עקרונות התוכנית, הבעיה המערכתית ותוכנית לפתרונה בעזרת מיצוי הגל הטכנולוגי. 

</p>
<p>קרדיטים:</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Chariots of War & jungle @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UC1OUtgg6ZnZAUbbixMY_dZw'>Aakash Gandhi</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה <a href='https://youtu.be/mthf5_l0wDA'>https://youtu.be/mthf5_l0wDA</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - <a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html</a></p>
<p>כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  <a href='https://youtu.be/g81nNiDlxFU'>https://youtu.be/g81nNiDlxFU</a> </p>
<p>אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - <a href='https://youtu.be/y2lpR-mlQTw'>https://youtu.be/y2lpR-mlQTw</a> </p>
<p>דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   <a href='https://youtu.be/Nba8UzXpseQ'>https://youtu.be/Nba8UzXpseQ</a> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>ראיון עם מפקד מרכז דדו - תא"ל ערן אורטל על התוכנית הרב-שנתית "תנופה". </p>
<p>בחלק הזה דברנו על עקרונות התוכנית, הבעיה המערכתית ותוכנית לפתרונה בעזרת מיצוי הגל הטכנולוגי. <br>
<br>
</p>
<p>קרדיטים:</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Chariots of War & jungle @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UC1OUtgg6ZnZAUbbixMY_dZw'>Aakash Gandhi</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה <a href='https://youtu.be/mthf5_l0wDA'>https://youtu.be/mthf5_l0wDA</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - <a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html</a></p>
<p>כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  <a href='https://youtu.be/g81nNiDlxFU'>https://youtu.be/g81nNiDlxFU</a> </p>
<p>אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - <a href='https://youtu.be/y2lpR-mlQTw'>https://youtu.be/y2lpR-mlQTw</a> </p>
<p>דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   <a href='https://youtu.be/Nba8UzXpseQ'>https://youtu.be/Nba8UzXpseQ</a> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fdib5t/chapter_13_-_introducing_multi-year_plan_TNUFA9uccj.mp3" length="18510784" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ראיון עם מפקד מרכז דדו - תא"ל ערן אורטל על התוכנית הרב-שנתית "תנופה". 
בחלק הזה דברנו על עקרונות התוכנית, הבעיה המערכתית ותוכנית לפתרונה בעזרת מיצוי הגל הטכנולוגי. 
קרדיטים:
פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
 
דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA
 
דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html
כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  https://youtu.be/g81nNiDlxFU 
אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw 
דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   https://youtu.be/Nba8UzXpseQ ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1156</itunes:duration>
                <itunes:episode>16</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/6is98.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 14 - תר"ש תנופה - העמקה ביקורתית בתפיסה</title>
        <itunes:title>פרק 14 - תר"ש תנופה - העמקה ביקורתית בתפיסה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-14-%d7%aa%d7%a8%d7%a9-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%94%d7%94%d7%a2%d7%9e%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-14-%d7%aa%d7%a8%d7%a9-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%94%d7%94%d7%a2%d7%9e%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 12 Dec 2020 14:24:03 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9b37415e-994f-3301-b79b-0edb988acfbb</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בפרק הקודם הצגנו את תפיסת הנצחון ותר"ש תנופה. כעת, נעמיק מעט בתפיסה בעזרת מפקד מרכז דדו, תת-אלוף ערן אורטל, שנשען בתשובותיו גם על ידע היסטורי רחב.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים:</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Chariots of War & jungle @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UC1OUtgg6ZnZAUbbixMY_dZw'>Aakash Gandhi</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה <a href='https://youtu.be/mthf5_l0wDA'>https://youtu.be/mthf5_l0wDA</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - <a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html</a></p>
<p>כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  <a href='https://youtu.be/g81nNiDlxFU'>https://youtu.be/g81nNiDlxFU</a> </p>
<p>אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - <a href='https://youtu.be/y2lpR-mlQTw'>https://youtu.be/y2lpR-mlQTw</a> </p>
<p>דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   <a href='https://youtu.be/Nba8UzXpseQ'>https://youtu.be/Nba8UzXpseQ</a> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בפרק הקודם הצגנו את תפיסת הנצחון ותר"ש תנופה. כעת, נעמיק מעט בתפיסה בעזרת מפקד מרכז דדו, תת-אלוף ערן אורטל, שנשען בתשובותיו גם על ידע היסטורי רחב.</p>
<p> </p>
<p>קרדיטים:</p>
<p>פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p> </p>
<p>Chariots of War & jungle @ <a href='https://www.youtube.com/channel/UC1OUtgg6ZnZAUbbixMY_dZw'>Aakash Gandhi</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה <a href='https://youtu.be/mthf5_l0wDA'>https://youtu.be/mthf5_l0wDA</a></p>
<p> </p>
<p>דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - <a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html</a></p>
<p>כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  <a href='https://youtu.be/g81nNiDlxFU'>https://youtu.be/g81nNiDlxFU</a> </p>
<p>אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - <a href='https://youtu.be/y2lpR-mlQTw'>https://youtu.be/y2lpR-mlQTw</a> </p>
<p>דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   <a href='https://youtu.be/Nba8UzXpseQ'>https://youtu.be/Nba8UzXpseQ</a> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/twm55z/chapter_14_-_criticizing_multi-year_plan_TNUFA70jio.mp3" length="19698676" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בפרק הקודם הצגנו את תפיסת הנצחון ותר"ש תנופה. כעת, נעמיק מעט בתפיסה בעזרת מפקד מרכז דדו, תת-אלוף ערן אורטל, שנשען בתשובותיו גם על ידע היסטורי רחב.
 
קרדיטים:
פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
 
דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA
 
דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html
כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  https://youtu.be/g81nNiDlxFU 
אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw 
דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   https://youtu.be/Nba8UzXpseQ ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1231</itunes:duration>
                <itunes:episode>17</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/9dix3.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 15 - יחסי דרג מדיני ודרג צבאי בבניין הכוח</title>
        <itunes:title>פרק 15 - יחסי דרג מדיני ודרג צבאי בבניין הכוח</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-15-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%93%d7%a8%d7%92-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%92-%d7%a6/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-15-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%93%d7%a8%d7%92-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%92-%d7%a6/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 14 Mar 2021 11:46:14 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d11ce6fd-e4e7-37f8-8133-23dffda75905</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>השיחה עם תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל עוסקת בהשפעת הדרג המדיני על הדרג הצבאי בנושא התעצמות צבאית, ובמיפוי הכוחות הפועלים בתכנון הרב-שנתי בתוך המטה הכללי. </p>
<p>הרקע לשיחה הוא ספרו החדש של פינקל "המטכ"ל - כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן". </p>
<p>תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל הוא ראש תחום המחקר במרכז דדו, ולשעבר מפקד המרכז.</p>
<p>קרדיטים:</p>
<p>פתיח וסגיר - Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p>בנימין נתניהו בהצהרה על הצוללות בפתח ישיבת הממשלה מספר 75, נובמבר 2016, <a href='https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html'>https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html</a></p>
<p> </p>
<p>עוזי רובין, מנכ"ל Rubicon Ltd בכנס השנתי השישי בנושא מוכנות העורף, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS,, יולי 2013 <a href='https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD'>https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD</a></p>
<p> </p>
<p>ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח בועחו"ב, מציג ממסקנות וועדה מיוחדת שבדקה את יישום התוכנית הצבאית הרב-שנתית "גדעון", ספטמבר 2017, YNET.</p>
<p><a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020679,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020679,00.html</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>השיחה עם תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל עוסקת בהשפעת הדרג המדיני על הדרג הצבאי בנושא התעצמות צבאית, ובמיפוי הכוחות הפועלים בתכנון הרב-שנתי בתוך המטה הכללי. </p>
<p>הרקע לשיחה הוא ספרו החדש של פינקל "המטכ"ל - כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן". </p>
<p>תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל הוא ראש תחום המחקר במרכז דדו, ולשעבר מפקד המרכז.</p>
<p>קרדיטים:</p>
<p>פתיח וסגיר - Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p>בנימין נתניהו בהצהרה על הצוללות בפתח ישיבת הממשלה מספר 75, נובמבר 2016, <a href='https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html'>https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html</a></p>
<p> </p>
<p>עוזי רובין, מנכ"ל Rubicon Ltd בכנס השנתי השישי בנושא מוכנות העורף, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS,, יולי 2013 <a href='https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD'>https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD</a></p>
<p> </p>
<p>ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח בועחו"ב, מציג ממסקנות וועדה מיוחדת שבדקה את יישום התוכנית הצבאית הרב-שנתית "גדעון", ספטמבר 2017, YNET.</p>
<p><a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020679,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020679,00.html</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qduekk/WhatsApp-Audio-2021-03-14-at-110.mp3" length="37962243" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[השיחה עם תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל עוסקת בהשפעת הדרג המדיני על הדרג הצבאי בנושא התעצמות צבאית, ובמיפוי הכוחות הפועלים בתכנון הרב-שנתי בתוך המטה הכללי. 
הרקע לשיחה הוא ספרו החדש של פינקל "המטכ"ל - כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן". 
תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל הוא ראש תחום המחקר במרכז דדו, ולשעבר מפקד המרכז.
קרדיטים:
פתיח וסגיר - Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
בנימין נתניהו בהצהרה על הצוללות בפתח ישיבת הממשלה מספר 75, נובמבר 2016, https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html
 
עוזי רובין, מנכ"ל Rubicon Ltd בכנס השנתי השישי בנושא מוכנות העורף, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS,, יולי 2013 https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD
 
ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח בועחו"ב, מציג ממסקנות וועדה מיוחדת שבדקה את יישום התוכנית הצבאית הרב-שנתית "גדעון", ספטמבר 2017, YNET.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020679,00.html]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2372</itunes:duration>
                <itunes:episode>18</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/matkalbook.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המערכה שבין המלחמות בצה”ל - #ביןהדרכים 1 - אלוף (מיל’) ניצן אלון ודנה פרייזלר־סווירי</title>
        <itunes:title>המערכה שבין המלחמות בצה”ל - #ביןהדרכים 1 - אלוף (מיל’) ניצן אלון ודנה פרייזלר־סווירי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d1%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d1%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 14 Mar 2021 12:02:44 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8497ec28-7c81-3b07-8b33-57d8f7eb42b6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר אודיו ראשון! </p>
<p>מאמרם של אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי סוקר את מאפייני המערכה שבין המלחמות (המב"ם), את ההקשר האסטרטגי והמדיני שבו הן התפתחו, את הזיקה ביניהן למלחמה ולביטחון השוטף ואת התנאים הנחוצים להמשכן. זאת מתוך הבנה כי המב"ם משתנות בהתאם לשינויים בסביבה האסטרטגית,  ושימור חופש הפעולה וההרתעה הישראלית ידרשו שינויים והתאמות.</p>
<p>קישור למאמר - <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%9D/'>https://bit.ly/2NjkBSI</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר אודיו ראשון! </p>
<p>מאמרם של אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי סוקר את מאפייני המערכה שבין המלחמות (המב"ם), את ההקשר האסטרטגי והמדיני שבו הן התפתחו, את הזיקה ביניהן למלחמה ולביטחון השוטף ואת התנאים הנחוצים להמשכן. זאת מתוך הבנה כי המב"ם משתנות בהתאם לשינויים בסביבה האסטרטגית,  ושימור חופש הפעולה וההרתעה הישראלית ידרשו שינויים והתאמות.</p>
<p>קישור למאמר - <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%9D/'>https://bit.ly/2NjkBSI</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wmerdr/WhatsApp-Audio-2021-03-14-at-110_1_8bokb.mp3" length="45380195" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר אודיו ראשון! 
מאמרם של אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי סוקר את מאפייני המערכה שבין המלחמות (המב"ם), את ההקשר האסטרטגי והמדיני שבו הן התפתחו, את הזיקה ביניהן למלחמה ולביטחון השוטף ואת התנאים הנחוצים להמשכן. זאת מתוך הבנה כי המב"ם משתנות בהתאם לשינויים בסביבה האסטרטגית,  ושימור חופש הפעולה וההרתעה הישראלית ידרשו שינויים והתאמות.
קישור למאמר - https://bit.ly/2NjkBSI]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2836</itunes:duration>
                <itunes:episode>19</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המלחמה נגד חזבאללה בלבנון - לשם מה נילחם? - #ביןהדרכים 2 - אלוף (מיל’) יעקב עמידרור</title>
        <itunes:title>המלחמה נגד חזבאללה בלבנון - לשם מה נילחם? - #ביןהדרכים 2 - אלוף (מיל’) יעקב עמידרור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%97%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%9c%d7%a9%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%97%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%9c%d7%a9%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 09 May 2021 13:48:49 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/07c9bbbf-63ea-3085-b169-74f95a07a729</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר נוסף בסדרת מאמרי האודיו שלנו!</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">תקציר המאמר - </p>
<p style="text-align:right;">מקבלי ההחלטות בישראל אמנם אינם יודעים מתי תיפתח המלחמה הבאה בלבנון נגד חזבאללה, אך הם בהחלט יכולים כבר עתה להחליט לשם מה ישראל תילחם. כותב המאמר מציע שהתשובה לשאלה "לשם מה" היא שלילת יכולתו של חזבאללה לשקם את כוחו הצבאי לאחר המלחמה, באופן שיוביל הלכה למעשה להסרת האיום הצבאי המרכזי על ישראל בזירה הצפונית. מכך על צה"ל לגזור את משימותיו הצבאיות ולתכנן את שלבי המלחמה השונים, לרבות את המערכה "ביום שאחרי", במטרה למנוע את התעצמותו המחודשת של חזבאללה. טענה מרכזית שמוצגת במאמר הינה כי לצורך כך על צה"ל להתמקד בפגיעה ביכולות התמ"ס של חזבאללה משום שכיום הן אלה המאפשרות לו להרתיע את צה"ל מפעולה נגד מאמצי ההתעצמות של הארגון בסוריה ובלבנון.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קישור למאמר - <a href='https://bit.ly/3xXXBuZ'>https://bit.ly/3xXXBuZ</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר נוסף בסדרת מאמרי האודיו שלנו!</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">תקציר המאמר - </p>
<p style="text-align:right;">מקבלי ההחלטות בישראל אמנם אינם יודעים מתי תיפתח המלחמה הבאה בלבנון נגד חזבאללה, אך הם בהחלט יכולים כבר עתה להחליט לשם מה ישראל תילחם. כותב המאמר מציע שהתשובה לשאלה "לשם מה" היא שלילת יכולתו של חזבאללה לשקם את כוחו הצבאי לאחר המלחמה, באופן שיוביל הלכה למעשה להסרת האיום הצבאי המרכזי על ישראל בזירה הצפונית. מכך על צה"ל לגזור את משימותיו הצבאיות ולתכנן את שלבי המלחמה השונים, לרבות את המערכה "ביום שאחרי", במטרה למנוע את התעצמותו המחודשת של חזבאללה. טענה מרכזית שמוצגת במאמר הינה כי לצורך כך על צה"ל להתמקד בפגיעה ביכולות התמ"ס של חזבאללה משום שכיום הן אלה המאפשרות לו להרתיע את צה"ל מפעולה נגד מאמצי ההתעצמות של הארגון בסוריה ובלבנון.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קישור למאמר - <a href='https://bit.ly/3xXXBuZ'>https://bit.ly/3xXXBuZ</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x5hjmc/b2pz4.mp3" length="10291663" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר נוסף בסדרת מאמרי האודיו שלנו!
 
תקציר המאמר - 
מקבלי ההחלטות בישראל אמנם אינם יודעים מתי תיפתח המלחמה הבאה בלבנון נגד חזבאללה, אך הם בהחלט יכולים כבר עתה להחליט לשם מה ישראל תילחם. כותב המאמר מציע שהתשובה לשאלה "לשם מה" היא שלילת יכולתו של חזבאללה לשקם את כוחו הצבאי לאחר המלחמה, באופן שיוביל הלכה למעשה להסרת האיום הצבאי המרכזי על ישראל בזירה הצפונית. מכך על צה"ל לגזור את משימותיו הצבאיות ולתכנן את שלבי המלחמה השונים, לרבות את המערכה "ביום שאחרי", במטרה למנוע את התעצמותו המחודשת של חזבאללה. טענה מרכזית שמוצגת במאמר הינה כי לצורך כך על צה"ל להתמקד בפגיעה ביכולות התמ"ס של חזבאללה משום שכיום הן אלה המאפשרות לו להרתיע את צה"ל מפעולה נגד מאמצי ההתעצמות של הארגון בסוריה ובלבנון.
 
קישור למאמר - https://bit.ly/3xXXBuZ
 
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1286</itunes:duration>
                <itunes:episode>20</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לעבר עליונות צבאית בממד הסייבר - #ביןהדרכים 3 -  תא”ל א’, אל”מ ע’, סא”ל איתי חימיניס ומר א. שדות</title>
        <itunes:title>לעבר עליונות צבאית בממד הסייבר - #ביןהדרכים 3 -  תא”ל א’, אל”מ ע’, סא”ל איתי חימיניס ומר א. שדות</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%9e%d7%93-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%9e%d7%93-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 09 May 2021 14:04:31 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4dccad73-fd46-36c1-b48f-cce31e6092a0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר שלישי בסדרת מאמרי האודיו שלנו!</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">תקציר המאמר -</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">צה"ל מהווה שחקן מעצמתי בממד הסייבר, אך מעמד זה עתיד להישחק. בשנים האחרונות מתרחב מעגל המדינות והשחקנים התת-מדינתיים הפעילים בממד זה כמרחב לחימה. צה"ל השכיל לזהות תופעה זו בראשיתה, אך טרם השלים את ההשתנות הנחוצה לשימור עליונותו הצבאית בממד. בעוד שבעשור האחרון זכו מאמצי איסוף המידע וההגנה בסייבר בצה"ל לתנופה, בסייבר ההתקפי נותר פוטנציאל רב לא ממומש. בכדי לשמר את עליונותו הצבאית בממד הסייבר על צה"ל לפעול בדומה לשאר מעצמות הסייבר העולמיות, ולאמץ תפיסות מבצעיות ומבנים ארגוניים חדשים. שינוי זה יאפשר לו להרתיע, להתריע ולסכל איומים קיברנטיים, ומתוך כך לשחוק את יכולות אויביו. רק כך ישיג צה"ל את "קפיצת המדרגה" הנדרשת  וישמר את עליונותו בממד.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קישור למאמר - <a href='https://bit.ly/3tr0JvW'>https://bit.ly/3tr0JvW</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר שלישי בסדרת מאמרי האודיו שלנו!</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">תקציר המאמר -</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">צה"ל מהווה שחקן מעצמתי בממד הסייבר, אך מעמד זה עתיד להישחק. בשנים האחרונות מתרחב מעגל המדינות והשחקנים התת-מדינתיים הפעילים בממד זה כמרחב לחימה. צה"ל השכיל לזהות תופעה זו בראשיתה, אך טרם השלים את ההשתנות הנחוצה לשימור עליונותו הצבאית בממד. בעוד שבעשור האחרון זכו מאמצי איסוף המידע וההגנה בסייבר בצה"ל לתנופה, בסייבר ההתקפי נותר פוטנציאל רב לא ממומש. בכדי לשמר את עליונותו הצבאית בממד הסייבר על צה"ל לפעול בדומה לשאר מעצמות הסייבר העולמיות, ולאמץ תפיסות מבצעיות ומבנים ארגוניים חדשים. שינוי זה יאפשר לו להרתיע, להתריע ולסכל איומים קיברנטיים, ומתוך כך לשחוק את יכולות אויביו. רק כך ישיג צה"ל את "קפיצת המדרגה" הנדרשת  וישמר את עליונותו בממד.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קישור למאמר - <a href='https://bit.ly/3tr0JvW'>https://bit.ly/3tr0JvW</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6bi3uq/_-_-_2807us.mp3" length="23095010" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר שלישי בסדרת מאמרי האודיו שלנו!
 
תקציר המאמר -
 
צה"ל מהווה שחקן מעצמתי בממד הסייבר, אך מעמד זה עתיד להישחק. בשנים האחרונות מתרחב מעגל המדינות והשחקנים התת-מדינתיים הפעילים בממד זה כמרחב לחימה. צה"ל השכיל לזהות תופעה זו בראשיתה, אך טרם השלים את ההשתנות הנחוצה לשימור עליונותו הצבאית בממד. בעוד שבעשור האחרון זכו מאמצי איסוף המידע וההגנה בסייבר בצה"ל לתנופה, בסייבר ההתקפי נותר פוטנציאל רב לא ממומש. בכדי לשמר את עליונותו הצבאית בממד הסייבר על צה"ל לפעול בדומה לשאר מעצמות הסייבר העולמיות, ולאמץ תפיסות מבצעיות ומבנים ארגוניים חדשים. שינוי זה יאפשר לו להרתיע, להתריע ולסכל איומים קיברנטיים, ומתוך כך לשחוק את יכולות אויביו. רק כך ישיג צה"ל את "קפיצת המדרגה" הנדרשת  וישמר את עליונותו בממד.
 
קישור למאמר - https://bit.ly/3tr0JvW
 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1649</itunes:duration>
                <itunes:episode>21</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”סיפור של אלופים” - #ביןהדרכים 4 - האלוף סטריק וסא”ל משה</title>
        <itunes:title>”סיפור של אלופים” - #ביןהדרכים 4 - האלוף סטריק וסא”ל משה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d4-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d4-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 12 May 2021 11:14:55 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ed49f1b7-e5e6-3984-8734-6e14b8205f3c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר עונה על השאלה מהו תמרון רב־ממדי על־ידי הצגה של ארבעת המרכיבים בתפיסת התמרון החדשה: פעולה רב־זרועית, כושר חשיפת האויב על־ידי הכוח בשטח, יכולת השמדה מוגברת ושיפור שרידות הכוח. את החזון ללחימה רב־ממדית מגישים הכותבים בצורת סיפור (תרחיש). במרכז הסיפור עומד ניר איש מילואים שעזב את הצבא טרם התפתחה הלחימה הרב־ממדית, וחוזר להילחם  לאחר היעדרות ממושכת. ניר לומד, תוך כדי המלחמה, כיצד נראה התמרון החדש של צה"ל. דרך נקודת מבטו אנחנו לומדים על הקטלניות החדשה שרכש התמרון הצה"לי ועל הכלים שאפשרו זאת: רפורמה ארגונית, שינוי תרבותי וקפיצת מדרגה טכנולוגית</p>
<p style="text-align:right;">קריינות - יחידת הבט.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר עונה על השאלה מהו תמרון רב־ממדי על־ידי הצגה של ארבעת המרכיבים בתפיסת התמרון החדשה: פעולה רב־זרועית, כושר חשיפת האויב על־ידי הכוח בשטח, יכולת השמדה מוגברת ושיפור שרידות הכוח. את החזון ללחימה רב־ממדית מגישים הכותבים בצורת סיפור (תרחיש). במרכז הסיפור עומד ניר איש מילואים שעזב את הצבא טרם התפתחה הלחימה הרב־ממדית, וחוזר להילחם  לאחר היעדרות ממושכת. ניר לומד, תוך כדי המלחמה, כיצד נראה התמרון החדש של צה"ל. דרך נקודת מבטו אנחנו לומדים על הקטלניות החדשה שרכש התמרון הצה"לי ועל הכלים שאפשרו זאת: רפורמה ארגונית, שינוי תרבותי וקפיצת מדרגה טכנולוגית</p>
<p style="text-align:right;">קריינות - יחידת הבט.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ypzv4a/7vhx1.mp3" length="35785423" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר עונה על השאלה מהו תמרון רב־ממדי על־ידי הצגה של ארבעת המרכיבים בתפיסת התמרון החדשה: פעולה רב־זרועית, כושר חשיפת האויב על־ידי הכוח בשטח, יכולת השמדה מוגברת ושיפור שרידות הכוח. את החזון ללחימה רב־ממדית מגישים הכותבים בצורת סיפור (תרחיש). במרכז הסיפור עומד ניר איש מילואים שעזב את הצבא טרם התפתחה הלחימה הרב־ממדית, וחוזר להילחם  לאחר היעדרות ממושכת. ניר לומד, תוך כדי המלחמה, כיצד נראה התמרון החדש של צה"ל. דרך נקודת מבטו אנחנו לומדים על הקטלניות החדשה שרכש התמרון הצה"לי ועל הכלים שאפשרו זאת: רפורמה ארגונית, שינוי תרבותי וקפיצת מדרגה טכנולוגית
קריינות - יחידת הבט.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2235</itunes:duration>
                <itunes:episode>22</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>להדליק את האור, לכבות את האש - #ביןהדרכים 5 - תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>להדליק את האור, לכבות את האש - #ביןהדרכים 5 - תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%a9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%a9/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 12 May 2021 11:20:26 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/628e3372-dc54-3812-a53c-b58b2abdefb2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת ההפעלה לניצחון במעגל ראשון מעוררת דיון מקצועי ער, ויכוחים ראויים ו... לא מעט ציניות. במאמר זה פורס הכותב את גישתו לגבי הרפורמה המרכזית הנדרשת לדעתו במבנה הכוח הצה"לי. מהותה – ניצול תמרון בשטח האויב לחשיפתו ושלילת יכולת השיגור שלו, "להדליק את האור ולכבות את האש". גישה זו ממוקמת בתוך תפיסת ההפעלה לניצחון, אך לטענת הכותב נדרשת להיות מרכזית ודומיננטית יותר. על־מנת להעמיד את הדיון בתוך הקשר תפיסתי ואסטרטגי פורס הכותב שלוש גישות עקרוניות נפוצות בשיח התפיסתי הנוכחי וטוען כי הגישה שהוצגה היא המתאימה יותר לצה"ל.</p>
<p style="text-align:right;">קריינות - יחידת הבט</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת ההפעלה לניצחון במעגל ראשון מעוררת דיון מקצועי ער, ויכוחים ראויים ו... לא מעט ציניות. במאמר זה פורס הכותב את גישתו לגבי הרפורמה המרכזית הנדרשת לדעתו במבנה הכוח הצה"לי. מהותה – ניצול תמרון בשטח האויב לחשיפתו ושלילת יכולת השיגור שלו, "להדליק את האור ולכבות את האש". גישה זו ממוקמת בתוך תפיסת ההפעלה לניצחון, אך לטענת הכותב נדרשת להיות מרכזית ודומיננטית יותר. על־מנת להעמיד את הדיון בתוך הקשר תפיסתי ואסטרטגי פורס הכותב שלוש גישות עקרוניות נפוצות בשיח התפיסתי הנוכחי וטוען כי הגישה שהוצגה היא המתאימה יותר לצה"ל.</p>
<p style="text-align:right;">קריינות - יחידת הבט</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/khpahf/7msko.mp3" length="33652800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תפיסת ההפעלה לניצחון במעגל ראשון מעוררת דיון מקצועי ער, ויכוחים ראויים ו... לא מעט ציניות. במאמר זה פורס הכותב את גישתו לגבי הרפורמה המרכזית הנדרשת לדעתו במבנה הכוח הצה"לי. מהותה – ניצול תמרון בשטח האויב לחשיפתו ושלילת יכולת השיגור שלו, "להדליק את האור ולכבות את האש". גישה זו ממוקמת בתוך תפיסת ההפעלה לניצחון, אך לטענת הכותב נדרשת להיות מרכזית ודומיננטית יותר. על־מנת להעמיד את הדיון בתוך הקשר תפיסתי ואסטרטגי פורס הכותב שלוש גישות עקרוניות נפוצות בשיח התפיסתי הנוכחי וטוען כי הגישה שהוצגה היא המתאימה יותר לצה"ל.
קריינות - יחידת הבט]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2101</itunes:duration>
                <itunes:episode>23</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המילואים יבלום - השינוי בתפיסת הלחימה של צה"ל - #ביןהדרכים 6 -  סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק</title>
        <itunes:title>המילואים יבלום - השינוי בתפיסת הלחימה של צה"ל - #ביןהדרכים 6 -  סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9d%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9d%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 19 May 2021 11:59:13 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/629615be-8128-3d89-a179-6fb1a9933682</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהו תפקיד המילואים בצה"ל? גישתו של בן־גוריון לפיה "הסדיר יבלום והמילואים יכריע" נזנחה עם השנים וכיום מרבית כוחות המילואים עוסקים בבט"ש ורמת כשירותם המבצעית אינה הולמת את אשר צפוי להם בזמן מלחמה. מאמר זה יתאר את תהליך הדעיכה במעמד מערך המילואים וינתח את מקורותיו ואת השלכותיו. לבסוף, יציע המאמר שורה של המלצות לשיפור בכשירות המערך בהתאם לתפיסת הניצחון ולתר"ש תנופה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריינות: ישורון תורג'מן </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהו תפקיד המילואים בצה"ל? גישתו של בן־גוריון לפיה "הסדיר יבלום והמילואים יכריע" נזנחה עם השנים וכיום מרבית כוחות המילואים עוסקים בבט"ש ורמת כשירותם המבצעית אינה הולמת את אשר צפוי להם בזמן מלחמה. מאמר זה יתאר את תהליך הדעיכה במעמד מערך המילואים וינתח את מקורותיו ואת השלכותיו. לבסוף, יציע המאמר שורה של המלצות לשיפור בכשירות המערך בהתאם לתפיסת הניצחון ולתר"ש תנופה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריינות: ישורון תורג'מן </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/rh4m27/_-_aj419.mp3" length="17552823" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהו תפקיד המילואים בצה"ל? גישתו של בן־גוריון לפיה "הסדיר יבלום והמילואים יכריע" נזנחה עם השנים וכיום מרבית כוחות המילואים עוסקים בבט"ש ורמת כשירותם המבצעית אינה הולמת את אשר צפוי להם בזמן מלחמה. מאמר זה יתאר את תהליך הדעיכה במעמד מערך המילואים וינתח את מקורותיו ואת השלכותיו. לבסוף, יציע המאמר שורה של המלצות לשיפור בכשירות המערך בהתאם לתפיסת הניצחון ולתר"ש תנופה.
 
קריינות: ישורון תורג'מן ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2194</itunes:duration>
                <itunes:episode>24</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהלומה רב ממדית בתפיסת הניצחון - #ביןהדרכים 7 - אלוף עמיקם נורקין</title>
        <itunes:title>מהלומה רב ממדית בתפיסת הניצחון - #ביןהדרכים 7 - אלוף עמיקם נורקין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d7/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d7/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 May 2021 16:09:07 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/848f9f52-faf8-3a4b-9903-6eee0265d8f7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!</p>
<p> </p>
<p>מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"ל כדי לייצר אפקט דרמטי של הלם אצל האויב. המחבר מתאר את ייחודה של המהלומה האווירית ואתגריה, תוך התייחסות לדרך שעבר חיל האוויר בשנים האחרונות לביסוס יכולתו המשמעותית למימושה.</p>
<p> </p>
<p>לקריאת המאמר - <a href='https://bit.ly/3v8NTny'>https://bit.ly/3v8NTny</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!</p>
<p> </p>
<p>מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"ל כדי לייצר אפקט דרמטי של הלם אצל האויב. המחבר מתאר את ייחודה של המהלומה האווירית ואתגריה, תוך התייחסות לדרך שעבר חיל האוויר בשנים האחרונות לביסוס יכולתו המשמעותית למימושה.</p>
<p> </p>
<p>לקריאת המאמר - <a href='https://bit.ly/3v8NTny'>https://bit.ly/3v8NTny</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9b2hzg/_-_-_2_1_9o9sz.mp3" length="63402351" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!
 
מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"ל כדי לייצר אפקט דרמטי של הלם אצל האויב. המחבר מתאר את ייחודה של המהלומה האווירית ואתגריה, תוך התייחסות לדרך שעבר חיל האוויר בשנים האחרונות לביסוס יכולתו המשמעותית למימושה.
 
לקריאת המאמר - https://bit.ly/3v8NTny
 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1585</itunes:duration>
                <itunes:episode>25</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הגנה רב ממדית - #ביןהדרכים 8 - אלוף הרצי הלוי</title>
        <itunes:title>הגנה רב ממדית - #ביןהדרכים 8 - אלוף הרצי הלוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-8%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-8%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 25 May 2021 11:41:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/578386a8-6f8f-33cc-8c08-0d8f6a84225d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ar7i2f/avr0h.mp3" length="53847060" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2243</itunes:duration>
                <itunes:episode>26</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>קומנדו מאז ולתמיד - #ביןהדרכים 9 - תא"ל אבי בלוט</title>
        <itunes:title>קומנדו מאז ולתמיד - #ביןהדרכים 9 - תא"ל אבי בלוט</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%95-%d7%9e%d7%90%d7%96%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%95-%d7%9e%d7%90%d7%96%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d9/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 25 May 2021 12:19:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c28fc3cd-6596-37e4-be21-9e0105e857b2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי שיטות הגרילה, הנמצאות בלב תחום הקומנדו, ישולבו באופן רחב ויאומצו ע"י הצבא הסדור והחזק באזור. הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל, ושימוש מושכל בכלי זה, כשצורת קרב פשיטה תחזור להיות 'מלכת הקרב' באופן תעשייתי ורחב, כחלק בלתי נפרד מלוחמה רב-מימדית, תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל.</p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי שיטות הגרילה, הנמצאות בלב תחום הקומנדו, ישולבו באופן רחב ויאומצו ע"י הצבא הסדור והחזק באזור. הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל, ושימוש מושכל בכלי זה, כשצורת קרב פשיטה תחזור להיות 'מלכת הקרב' באופן תעשייתי ורחב, כחלק בלתי נפרד מלוחמה רב-מימדית, תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל.</p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ruadzm/_-____3_88bv5.mp3" length="21891657" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי שיטות הגרילה, הנמצאות בלב תחום הקומנדו, ישולבו באופן רחב ויאומצו ע"י הצבא הסדור והחזק באזור. הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל, ושימוש מושכל בכלי זה, כשצורת קרב פשיטה תחזור להיות 'מלכת הקרב' באופן תעשייתי ורחב, כחלק בלתי נפרד מלוחמה רב-מימדית, תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל.
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2736</itunes:duration>
                <itunes:episode>27</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הפתולוגיה של העליונות - #ביןהדרכים 10 - מר שמואל שמואל</title>
        <itunes:title>הפתולוגיה של העליונות - #ביןהדרכים 10 - מר שמואל שמואל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 31 May 2021 19:03:55 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/50a632d6-c0f1-311b-bacc-eeaa44d371d0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבולה. </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבולה. </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/yc8pzq/_-_-_289pq1.mp3" length="94668876" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבולה. ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2366</itunes:duration>
                <itunes:episode>28</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מבצע ”מוקד” - עוגן או משקולת תפיסתית - #ביןהדרכים 11 - תא”ל (מיל’) אפרים סגולי וסא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק</title>
        <itunes:title>מבצע ”מוקד” - עוגן או משקולת תפיסתית - #ביןהדרכים 11 - תא”ל (מיל’) אפרים סגולי וסא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%92%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%92%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 06 Jun 2021 21:38:32 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/161557a0-ae66-3be1-aca2-3f41cfb3868b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות.</p>
<p style="text-align:right;">במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בין יכולות מודיעיניות לאיסוף ויכולות אופרטיביות לבין תכנון ושליטה. הצלחה התלויה במידה רבה בכך שלכוח האווירי תינתן אפשרות להגיח בהפתעה.
לטענת כותבי המאמר, בעקבות "מוקד" השקיע חיל האוויר מאמץ גדול בתכנון ובביצוע מהלכי פתיחה למערכות השונות. מהלכים אלה אכן הצליחו לרוב, אולם לא תמיד השפעתם על התוצאות הסופיות של המערכות הייתה משמעותית, למעט מבצע "מוקד" עצמו. הסיבה לכך הייתה תהליך עיצובי ותכנוני לא מעמיק ולא שלם, שלא חיבר בין המהלך הפותח לבין המשך המערכה וסיומה.</p>
<p style="text-align:right;">חלקו של חיל האוויר ומעורבותו בתהליך המלא היו חלקיים.</p>
<p style="text-align:right;">מכאן עולה השאלה האם ייתכן שההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד" קיבעה את החשיבה בחיל האוויר ומיקדה אותה במהלך הפתיחה על חשבון ההסתכלות הכוללת על המערכה? לצורך דיון בשאלה זו עוסק המאמר ברלוונטיות הרעיונות העומדים מאחורי מבצע "מוקד" – מתקפת מנע ומתקפה מקדימה – במלחמות סימטריות ואסימטריות מ-1967 ועד ימינו, התבוננות בתהליך למידה שהתקיים בחיל האוויר בתחילת שנות האלפיים ועד כמה יושמו התובנות אליהן הגיע החיל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות.</p>
<p style="text-align:right;">במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בין יכולות מודיעיניות לאיסוף ויכולות אופרטיביות לבין תכנון ושליטה. הצלחה התלויה במידה רבה בכך שלכוח האווירי תינתן אפשרות להגיח בהפתעה.<br>
לטענת כותבי המאמר, בעקבות "מוקד" השקיע חיל האוויר מאמץ גדול בתכנון ובביצוע מהלכי פתיחה למערכות השונות. מהלכים אלה אכן הצליחו לרוב, אולם לא תמיד השפעתם על התוצאות הסופיות של המערכות הייתה משמעותית, למעט מבצע "מוקד" עצמו. הסיבה לכך הייתה תהליך עיצובי ותכנוני לא מעמיק ולא שלם, שלא חיבר בין המהלך הפותח לבין המשך המערכה וסיומה.</p>
<p style="text-align:right;">חלקו של חיל האוויר ומעורבותו בתהליך המלא היו חלקיים.</p>
<p style="text-align:right;">מכאן עולה השאלה האם ייתכן שההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד" קיבעה את החשיבה בחיל האוויר ומיקדה אותה במהלך הפתיחה על חשבון ההסתכלות הכוללת על המערכה? לצורך דיון בשאלה זו עוסק המאמר ברלוונטיות הרעיונות העומדים מאחורי מבצע "מוקד" – מתקפת מנע ומתקפה מקדימה – במלחמות סימטריות ואסימטריות מ-1967 ועד ימינו, התבוננות בתהליך למידה שהתקיים בחיל האוויר בתחילת שנות האלפיים ועד כמה יושמו התובנות אליהן הגיע החיל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/iicbdf/_-_-_28z0i0.mp3" length="73558152" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות.
במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בין יכולות מודיעיניות לאיסוף ויכולות אופרטיביות לבין תכנון ושליטה. הצלחה התלויה במידה רבה בכך שלכוח האווירי תינתן אפשרות להגיח בהפתעה.לטענת כותבי המאמר, בעקבות "מוקד" השקיע חיל האוויר מאמץ גדול בתכנון ובביצוע מהלכי פתיחה למערכות השונות. מהלכים אלה אכן הצליחו לרוב, אולם לא תמיד השפעתם על התוצאות הסופיות של המערכות הייתה משמעותית, למעט מבצע "מוקד" עצמו. הסיבה לכך הייתה תהליך עיצובי ותכנוני לא מעמיק ולא שלם, שלא חיבר בין המהלך הפותח לבין המשך המערכה וסיומה.
חלקו של חיל האוויר ומעורבותו בתהליך המלא היו חלקיים.
מכאן עולה השאלה האם ייתכן שההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד" קיבעה את החשיבה בחיל האוויר ומיקדה אותה במהלך הפתיחה על חשבון ההסתכלות הכוללת על המערכה? לצורך דיון בשאלה זו עוסק המאמר ברלוונטיות הרעיונות העומדים מאחורי מבצע "מוקד" – מתקפת מנע ומתקפה מקדימה – במלחמות סימטריות ואסימטריות מ-1967 ועד ימינו, התבוננות בתהליך למידה שהתקיים בחיל האוויר בתחילת שנות האלפיים ועד כמה יושמו התובנות אליהן הגיע החיל.
 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1838</itunes:duration>
                <itunes:episode>29</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לא על חיל האוויר לבדו - #ביןהדרכים 12 - אל”מ (מיל’) פרופ’ אלון קדיש</title>
        <itunes:title>לא על חיל האוויר לבדו - #ביןהדרכים 12 - אל”מ (מיל’) פרופ’ אלון קדיש</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%91%d7%93%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%91%d7%93%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 07 Jun 2021 11:48:15 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3727ae18-a806-3515-98ce-2e3552c5aa13</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה בזיכרון הישראלי ההבנה כי אותו מבצע שפתח את המלחמה נתפס כזה שהכריע אותה, למרות שניכר כי לא אלו היו פני הדברים בעיני כל הנוגעים בדבר. הכותב מבקש להצביע על קושי היסטורי ועכשווי כאחד, על יכולתו של צה"ל מבחינה תרבותית, ואף גנטית אולי, ליישם את תורת הקרב המשולב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה בזיכרון הישראלי ההבנה כי אותו מבצע שפתח את המלחמה נתפס כזה שהכריע אותה, למרות שניכר כי לא אלו היו פני הדברים בעיני כל הנוגעים בדבר. הכותב מבקש להצביע על קושי היסטורי ועכשווי כאחד, על יכולתו של צה"ל מבחינה תרבותית, ואף גנטית אולי, ליישם את תורת הקרב המשולב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/kbcsd5/_-__-___-__7621_70vxg.mp3" length="23429538" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה בזיכרון הישראלי ההבנה כי אותו מבצע שפתח את המלחמה נתפס כזה שהכריע אותה, למרות שניכר כי לא אלו היו פני הדברים בעיני כל הנוגעים בדבר. הכותב מבקש להצביע על קושי היסטורי ועכשווי כאחד, על יכולתו של צה"ל מבחינה תרבותית, ואף גנטית אולי, ליישם את תורת הקרב המשולב.
 
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1464</itunes:duration>
                <itunes:episode>30</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>Special Episode - Operational Design</title>
        <itunes:title>Special Episode - Operational Design</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/design-methodogy/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/design-methodogy/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 11 Jun 2021 17:26:38 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1df7dd4f-b01c-33f2-90dd-90ec6e2854a9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.</p>
<p> </p>
<p>Picture Credit:  * Government Press Office *‏ ARAD SHLOMO‏</p>
<p>Music Credits:</p>
<p>Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p>(הוקלט באנגלית לטובת שותפינו בסדנה בינ"ל)</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.</p>
<p> </p>
<p>Picture Credit:  * Government Press Office *‏ ARAD SHLOMO‏</p>
<p>Music Credits:</p>
<p>Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p>(הוקלט באנגלית לטובת שותפינו בסדנה בינ"ל)</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ec9sjr/Design_Methodology61j7s.mp3" length="17106931" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.
 
Picture Credit:  * Government Press Office *‏ ARAD SHLOMO‏
Music Credits:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
(הוקלט באנגלית לטובת שותפינו בסדנה בינ"ל)]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1069</itunes:duration>
                <itunes:episode>31</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/2021061114281089.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בגרות ארגונית למימוש טרנספורמציה דיגיטלית - #ביןהדרכים 13 - תא”ל זיו אבטליון ואל”מ אלי בירנבאום</title>
        <itunes:title>בגרות ארגונית למימוש טרנספורמציה דיגיטלית - #ביןהדרכים 13 - תא”ל זיו אבטליון ואל”מ אלי בירנבאום</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 14 Jun 2021 14:52:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ef5920ad-2183-3465-b6b1-973da13257c0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>"מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים, והיבשה, אך גם במימד הלחימה הדיגיטלי). מאידך, השאלות הגדולות צצות ועולות דווקא בהקשרי ההשתנות התרבותית, או במילים אחרות, איך ההשתנות בתרבות הצה"לית מאגברת, יחד עם הזדמנויות הדיגיטל, את יכולות צה"ל ובתוך כך יצירת תהליכים ארגוניים עם הגיונות מערכתיים חדשים, מתואמים ומותאמים.</p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>"מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים, והיבשה, אך גם במימד הלחימה הדיגיטלי). מאידך, השאלות הגדולות צצות ועולות דווקא בהקשרי ההשתנות התרבותית, או במילים אחרות, איך ההשתנות בתרבות הצה"לית מאגברת, יחד עם הזדמנויות הדיגיטל, את יכולות צה"ל ובתוך כך יצירת תהליכים ארגוניים עם הגיונות מערכתיים חדשים, מתואמים ומותאמים.</p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4s5ett/_-_-_1bqv89.mp3" length="73080000" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים, והיבשה, אך גם במימד הלחימה הדיגיטלי). מאידך, השאלות הגדולות צצות ועולות דווקא בהקשרי ההשתנות התרבותית, או במילים אחרות, איך ההשתנות בתרבות הצה"לית מאגברת, יחד עם הזדמנויות הדיגיטל, את יכולות צה"ל ובתוך כך יצירת תהליכים ארגוניים עם הגיונות מערכתיים חדשים, מתואמים ומותאמים.
 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1800</itunes:duration>
                <itunes:episode>32</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 16 - מהי השתנות צבאית? ומה היה להוגים הצבאיים הגדולים להגיד על כך</title>
        <itunes:title>פרק 16 - מהי השתנות צבאית? ומה היה להוגים הצבאיים הגדולים להגיד על כך</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-16-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-16-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 16 Jun 2021 11:22:39 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d1b3f16d-b281-30de-90b3-de491ccc8e1e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה</p>
<p> </p>
<p>מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה</p>
<p> </p>
<p>מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/a3ye5u/7xxst.mp3" length="14750833" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה
 
מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1843</itunes:duration>
                <itunes:episode>33</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל - #ביןהדרכים 14 - סא”ל (מיל’) דביר פלג</title>
        <itunes:title>מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל - #ביןהדרכים 14 - סא”ל (מיל’) דביר פלג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a2/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a2/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 17 Jun 2021 15:13:48 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/397a818b-88ca-3dc0-87bb-667c0371e847</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">"אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה ואת החשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">"אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה ואת החשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/bajedc/_-_-_38ihnj.mp3" length="114947167" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה ואת החשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.
 
לקריאת המאמר]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2873</itunes:duration>
                <itunes:episode>34</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 17 - השתנות צבאית - שיח על הפתולוגיה של העליונות</title>
        <itunes:title>פרק 17 - השתנות צבאית - שיח על הפתולוגיה של העליונות</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-17-%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-17-%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 21 Jun 2021 20:23:13 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/35050f4c-e24a-3a54-9e64-42e6ab3a124c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה.</p>
<p style="text-align:right;">הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D10/'>לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל שמואל ראו - "הפתולוגיה של העליונות" -  #ביןהדרכים10 </a></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a> </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה.</p>
<p style="text-align:right;">הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D10/'>לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל שמואל ראו - "הפתולוגיה של העליונות" -  #ביןהדרכים10 </a></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a> </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/49gxci/9e7ih.mp3" length="31441199" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה.
הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"
 
לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל שמואל ראו - "הפתולוגיה של העליונות" -  #ביןהדרכים10 
לקריאת המאמר 
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1965</itunes:duration>
                <itunes:episode>35</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/itunes_6ge80.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 18 - השתנות צבאית - המב"ם - עבר, הווה ועתיד</title>
        <itunes:title>פרק 18 - השתנות צבאית - המב"ם - עבר, הווה ועתיד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-18-%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-18-%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 24 Jun 2021 13:45:51 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ee3837c7-547f-3164-841d-9d3715d28725</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.  </p>
<p>למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.  </p>
<p>למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qzgdwx/WhatsApp-Audio-2021-06-16-at-144.mp3" length="29823395" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.  
למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1863</itunes:duration>
                <itunes:episode>36</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>פרק 19 - השתנות צבאית - שוחקי העליונות של צה"ל</title>
        <itunes:title>פרק 19 - השתנות צבאית - שוחקי העליונות של צה"ל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-19-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-19-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 25 Jun 2021 12:42:30 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e00f0048-4506-3336-afd2-e8d652872824</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D14/'>לשמיעת המאמר המוקלט - #ביןהדרכים14 - מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל.</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D14/'>לשמיעת המאמר המוקלט - #ביןהדרכים14 - מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל.</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xxitca/_-_61zxx.mp3" length="16549297" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.
לשמיעת המאמר המוקלט - #ביןהדרכים14 - מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1034</itunes:duration>
                <itunes:episode>37</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>”עוד מאותו הדבר” על הצורך בדילוג תפיסתי בבניין הכוח - #ביןהדרכים 15 - האלוף אהרון חליוה</title>
        <itunes:title>”עוד מאותו הדבר” על הצורך בדילוג תפיסתי בבניין הכוח - #ביןהדרכים 15 - האלוף אהרון חליוה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 26 Jun 2021 17:19:25 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1d271f09-e3b3-399f-9f2a-7151dc4099b7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל.</p>
<p>תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שילוב של תפיסת מודיעין ואש מנגד עם פלטפורמות מתקדמות מייקר את העוצמה הצבאית, ללא צמיחה מקבילה בתועלת האסטרטגית. כך לכוד צה"ל במלכודת של "עוד מאותו דבר", שכל מאמץ להשתחרר ממנה אפקטיבי פחות מקודמו. הבעיה נובעת מהימנעות מקרב יבשתי ומכישלון להחיל רשתיות בכוחות המתמרנים. הטמעת טכנולוגייה רשתית ברמה הטקטית הזאת יכולה לספק מענה זול (יחסית) למשבר העומד בפני צה"ל, ולאפשר לו להעז לסמוך שוב על כוחותיו המתמרנים.</p>
<p>מתוך "בין הקטבים", גיליון מס' 9, בניין הכח - חלק ג', דצמבר 2016</p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל.</p>
<p>תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שילוב של תפיסת מודיעין ואש מנגד עם פלטפורמות מתקדמות מייקר את העוצמה הצבאית, ללא צמיחה מקבילה בתועלת האסטרטגית. כך לכוד צה"ל במלכודת של "עוד מאותו דבר", שכל מאמץ להשתחרר ממנה אפקטיבי פחות מקודמו. הבעיה נובעת מהימנעות מקרב יבשתי ומכישלון להחיל רשתיות בכוחות המתמרנים. הטמעת טכנולוגייה רשתית ברמה הטקטית הזאת יכולה לספק מענה זול (יחסית) למשבר העומד בפני צה"ל, ולאפשר לו להעז לסמוך שוב על כוחותיו המתמרנים.</p>
<p>מתוך "בין הקטבים", גיליון מס' 9, בניין הכח - חלק ג', דצמבר 2016</p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/udmcnc/_-_-_2bjl0h.mp3" length="81878832" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל.
תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שילוב של תפיסת מודיעין ואש מנגד עם פלטפורמות מתקדמות מייקר את העוצמה הצבאית, ללא צמיחה מקבילה בתועלת האסטרטגית. כך לכוד צה"ל במלכודת של "עוד מאותו דבר", שכל מאמץ להשתחרר ממנה אפקטיבי פחות מקודמו. הבעיה נובעת מהימנעות מקרב יבשתי ומכישלון להחיל רשתיות בכוחות המתמרנים. הטמעת טכנולוגייה רשתית ברמה הטקטית הזאת יכולה לספק מענה זול (יחסית) למשבר העומד בפני צה"ל, ולאפשר לו להעז לסמוך שוב על כוחותיו המתמרנים.
מתוך "בין הקטבים", גיליון מס' 9, בניין הכח - חלק ג', דצמבר 2016
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2046</itunes:duration>
                <itunes:episode>38</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עקרונות הניהול עפ”י משה דיין - #ביןהדרכים 16 - ד”ר איתן שמיר</title>
        <itunes:title>עקרונות הניהול עפ”י משה דיין - #ביןהדרכים 16 - ד”ר איתן שמיר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%a2%d7%a4%d7%99%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%a2%d7%a4%d7%99%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 28 Jun 2021 23:00:07 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8486eac1-b359-3711-8623-14cfc5d61462</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות</p>
<p>משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות של דיין לא הייתה מתקבלת על הדעת, למשל העובדה שרוב זמנו היה פנוי למחשבות וריק מפגישות או התפרצות לבסיס מבלי להתייחס לש"ג. אך זה גם הייחוד הטמון בו ובדרך פעולתו, "אסטרטגיה מתהווה", כלומר אדם העושה את הנכון למציאות העכשווית ומסתייג מהליכים קבועים שמתבצעים ללא מחשבה.</p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות</p>
<p>משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות של דיין לא הייתה מתקבלת על הדעת, למשל העובדה שרוב זמנו היה פנוי למחשבות וריק מפגישות או התפרצות לבסיס מבלי להתייחס לש"ג. אך זה גם הייחוד הטמון בו ובדרך פעולתו, "אסטרטגיה מתהווה", כלומר אדם העושה את הנכון למציאות העכשווית ומסתייג מהליכים קבועים שמתבצעים ללא מחשבה.</p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/s7hcv6/_-__819pl.mp3" length="46671830" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות
משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות של דיין לא הייתה מתקבלת על הדעת, למשל העובדה שרוב זמנו היה פנוי למחשבות וריק מפגישות או התפרצות לבסיס מבלי להתייחס לש"ג. אך זה גם הייחוד הטמון בו ובדרך פעולתו, "אסטרטגיה מתהווה", כלומר אדם העושה את הנכון למציאות העכשווית ומסתייג מהליכים קבועים שמתבצעים ללא מחשבה.
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2916</itunes:duration>
                <itunes:episode>39</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 20 - השתנות צבאית - הטרנספורמציה של הצד השני</title>
        <itunes:title>פרק 20 - השתנות צבאית - הטרנספורמציה של הצד השני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-20-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-20-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 30 Jun 2021 09:34:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a920d6ab-1649-3772-b41f-fa7edc51e3e3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל.</p>
<p style="text-align:right;">האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה, ומתפיסת "ניצחון באי הפסד", "לניצחון בנקודות" במערכה הבאה. יתירה מזאת, ההשתנות המערכתית שחזבאללה עבר בעשור האחרון, לא קשורה רק להיבט הצבאי, אלא גם להיבט התפיסתי-רעיוני: חזבאללה כבר לא תופס עצמו כ-"מגן לבנון" גרידא, אלא כארגון בעל אסטרטגיה מדינתית ואזורית, שפועל לממשה הלכה למעשה.</p>
<p style="text-align:right;">תהליך זה מגלם הזדמנות עבור צה"ל בניהול המערכה מול חזבאללה במב"מ ובחירום. מנגד, הארגון מציב איום אסטרטגי גובר לישראל, בעיקר בתרחיש של הידרדרות למערכה לא מתוכננת, ובאובדן היוזמה הישראלית.</p>
<p style="text-align:right;">הפודקאסט מבוסס על מאמרו של ד"ר אלבו בגיליון "בין הקטבים" בנושא מעג"ש. לקריאת המאמר כנסו - <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A2%D7%96%D7%A0%D7%A8/'>למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל.</p>
<p style="text-align:right;">האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה, ומתפיסת "ניצחון באי הפסד", "לניצחון בנקודות" במערכה הבאה. יתירה מזאת, ההשתנות המערכתית שחזבאללה עבר בעשור האחרון, לא קשורה רק להיבט הצבאי, אלא גם להיבט התפיסתי-רעיוני: חזבאללה כבר לא תופס עצמו כ-"מגן לבנון" גרידא, אלא כארגון בעל אסטרטגיה מדינתית ואזורית, שפועל לממשה הלכה למעשה.</p>
<p style="text-align:right;">תהליך זה מגלם הזדמנות עבור צה"ל בניהול המערכה מול חזבאללה במב"מ ובחירום. מנגד, הארגון מציב איום אסטרטגי גובר לישראל, בעיקר בתרחיש של הידרדרות למערכה לא מתוכננת, ובאובדן היוזמה הישראלית.</p>
<p style="text-align:right;">הפודקאסט מבוסס על מאמרו של ד"ר אלבו בגיליון "בין הקטבים" בנושא מעג"ש. לקריאת המאמר כנסו - <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A2%D7%96%D7%A0%D7%A8/'>למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/c7txhr/a8awo.mp3" length="24559212" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל.
האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה, ומתפיסת "ניצחון באי הפסד", "לניצחון בנקודות" במערכה הבאה. יתירה מזאת, ההשתנות המערכתית שחזבאללה עבר בעשור האחרון, לא קשורה רק להיבט הצבאי, אלא גם להיבט התפיסתי-רעיוני: חזבאללה כבר לא תופס עצמו כ-"מגן לבנון" גרידא, אלא כארגון בעל אסטרטגיה מדינתית ואזורית, שפועל לממשה הלכה למעשה.
תהליך זה מגלם הזדמנות עבור צה"ל בניהול המערכה מול חזבאללה במב"מ ובחירום. מנגד, הארגון מציב איום אסטרטגי גובר לישראל, בעיקר בתרחיש של הידרדרות למערכה לא מתוכננת, ובאובדן היוזמה הישראלית.
הפודקאסט מבוסס על מאמרו של ד"ר אלבו בגיליון "בין הקטבים" בנושא מעג"ש. לקריאת המאמר כנסו - למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1534</itunes:duration>
                <itunes:episode>40</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>למידה במטה הכללי - #ביןהדרכים 17 - האלוף תמיר הימן</title>
        <itunes:title>למידה במטה הכללי - #ביןהדרכים 17 - האלוף תמיר הימן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d17/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d17/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 01 Jul 2021 14:59:03 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/67091867-53d4-3b83-8052-1a36e1339cd2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.</p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
<p style="text-align:right;"> <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.</p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
<p style="text-align:right;"> <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7ffeqa/_-_-_260kc0.mp3" length="118815552" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.
קריין: גור מורד
 לקריאת המאמר]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2970</itunes:duration>
                <itunes:episode>41</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>קץ להדחקה - עידן שישי בלוחמת היבשה -#ביןהדרכים 18 - תא"ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>קץ להדחקה - עידן שישי בלוחמת היבשה -#ביןהדרכים 18 - תא"ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a7%d7%a5-%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%97%d7%a7%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a7%d7%a5-%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%97%d7%a7%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 04 Jul 2021 14:34:23 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1b85f530-5451-3d0f-ab55-d48050ea01cd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016</p>
<p style="text-align:right;">"במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי)</p>
<p style="text-align:right;">בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב  נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה") ומחייבת את צה"ל לעבור לגישה מתקדמת יותר ("השלב השישי"): בנייה של ממד אנכי מבוסס כטב"מים ורחפנים במסגרת הכוח היבשתי שיהפוך כך למסגרת טקטית המאתרת ותוקפת מטרות על-בסיס הממד האווירי שלה ורשתות תקשורת המחברות בין סנסורים לאמצעי תקיפה מגוונים. כדי לממש את התפיסה החדשה נדרש להתגבר על חסמים ארגוניים, נדרש מאמץ עיקש מצד מפקדים ושינוי תפיסתי ומבני של הארגון הצבאי.   </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%A7%D7%A5-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%97%D7%A7%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>קישור לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016</p>
<p style="text-align:right;">"במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי)</p>
<p style="text-align:right;">בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב  נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה") ומחייבת את צה"ל לעבור לגישה מתקדמת יותר ("השלב השישי"): בנייה של ממד אנכי מבוסס כטב"מים ורחפנים במסגרת הכוח היבשתי שיהפוך כך למסגרת טקטית המאתרת ותוקפת מטרות על-בסיס הממד האווירי שלה ורשתות תקשורת המחברות בין סנסורים לאמצעי תקיפה מגוונים. כדי לממש את התפיסה החדשה נדרש להתגבר על חסמים ארגוניים, נדרש מאמץ עיקש מצד מפקדים ושינוי תפיסתי ומבני של הארגון הצבאי.   </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%A7%D7%A5-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%97%D7%A7%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>קישור לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xsvryq/_-_-_-_a7rwv.mp3" length="65344482" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016
"במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי)
בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב  נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה") ומחייבת את צה"ל לעבור לגישה מתקדמת יותר ("השלב השישי"): בנייה של ממד אנכי מבוסס כטב"מים ורחפנים במסגרת הכוח היבשתי שיהפוך כך למסגרת טקטית המאתרת ותוקפת מטרות על-בסיס הממד האווירי שלה ורשתות תקשורת המחברות בין סנסורים לאמצעי תקיפה מגוונים. כדי לממש את התפיסה החדשה נדרש להתגבר על חסמים ארגוניים, נדרש מאמץ עיקש מצד מפקדים ושינוי תפיסתי ומבני של הארגון הצבאי.   
קישור לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3266</itunes:duration>
                <itunes:episode>42</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חדשנות משבשת בעידן הנוכחי וההתמודדות איתה - #ביןהדרכים 19 - לייזר ברמן</title>
        <itunes:title>חדשנות משבשת בעידן הנוכחי וההתמודדות איתה - #ביןהדרכים 19 - לייזר ברמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%97%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%97%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 05 Jul 2021 14:59:25 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9db84c0a-42d9-3a9d-a92e-7945a8f8a71c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבוססת על שימוש ברקטות, טילים ומנהרות, כדי לאיים על העורף הישראלי דרך עקיפת צה"ל. לאחר תיאור תופעת החדשנות המשבשת בביטחון, המחבר ממליץ לצה"ל לשאול פרקטיקות מהעולם העסקי, ובייחוד מהניסיון של חברות ממוסדות שהצליחו להתמודד עם חדשנות משבשת.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-9-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-9-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבוססת על שימוש ברקטות, טילים ומנהרות, כדי לאיים על העורף הישראלי דרך עקיפת צה"ל. לאחר תיאור תופעת החדשנות המשבשת בביטחון, המחבר ממליץ לצה"ל לשאול פרקטיקות מהעולם העסקי, ובייחוד מהניסיון של חברות ממוסדות שהצליחו להתמודד עם חדשנות משבשת.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-9-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-9-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jsez5h/-_-__86c2g.mp3" length="30648947" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבוססת על שימוש ברקטות, טילים ומנהרות, כדי לאיים על העורף הישראלי דרך עקיפת צה"ל. לאחר תיאור תופעת החדשנות המשבשת בביטחון, המחבר ממליץ לצה"ל לשאול פרקטיקות מהעולם העסקי, ובייחוד מהניסיון של חברות ממוסדות שהצליחו להתמודד עם חדשנות משבשת.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1915</itunes:duration>
                <itunes:episode>43</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פיתוח ידע ותהליכי למידה מטכ"ליים - #ביןהדרכים 20 - תא"ל אבי גיל</title>
        <itunes:title>פיתוח ידע ותהליכי למידה מטכ"ליים - #ביןהדרכים 20 - תא"ל אבי גיל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 06 Jul 2021 21:53:49 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/faacdb70-1b10-3369-af3d-eb101c57b0f2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016</p>
<p style="text-align:right;">למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית  משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו  וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב למידה משותפת, כוללים חסמים אישיים, תרבותיים, ארגוניים ופסיכולוגיים-קוגניטיביים.</p>
<p style="text-align:right;">לקריאת המאמר כנסו <a href='https://www.idf.il/media/6857/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C.pdf'>לקישור</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016</p>
<p style="text-align:right;">למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית  משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו  וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב למידה משותפת, כוללים חסמים אישיים, תרבותיים, ארגוניים ופסיכולוגיים-קוגניטיביים.</p>
<p style="text-align:right;">לקריאת המאמר כנסו <a href='https://www.idf.il/media/6857/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C.pdf'>לקישור</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/g36ipd/_-_-_298cmp.mp3" length="147008772" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016
למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית  משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו  וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב למידה משותפת, כוללים חסמים אישיים, תרבותיים, ארגוניים ופסיכולוגיים-קוגניטיביים.
לקריאת המאמר כנסו לקישור
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3601</itunes:duration>
                <itunes:episode>44</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מצביאות - #ביןהדרכים 21 - ברברה וו' טוכמן</title>
        <itunes:title>מצביאות - #ביןהדרכים 21 - ברברה וו' טוכמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d21%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%95%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d21%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%95%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 09 Jul 2021 11:44:07 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6524aa1c-7c18-363b-a332-4b0668282c4a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעייתיות של תפקיד המצביא בעידן שבו מתרבים סימני השאלה לגבי תכלית הפעלת הכוח הצבאי, וטשטוש של הגבולות שנוצר בשל כך בין הדרג המדיני לבין דרג הצבאי, ובין סוגיות אזרחיות לבין סוגיות צבאיות.</p>
<p style="text-align:right;">תרגום: מר שמואל שמואל</p>
<p style="text-align:right;">מתוך גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. יוני 2021</p>
<p style="text-align:right;">לקריאת <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%95-%D7%98%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F/'>המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית : יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעייתיות של תפקיד המצביא בעידן שבו מתרבים סימני השאלה לגבי תכלית הפעלת הכוח הצבאי, וטשטוש של הגבולות שנוצר בשל כך בין הדרג המדיני לבין דרג הצבאי, ובין סוגיות אזרחיות לבין סוגיות צבאיות.</p>
<p style="text-align:right;">תרגום: מר שמואל שמואל</p>
<p style="text-align:right;">מתוך גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. יוני 2021</p>
<p style="text-align:right;">לקריאת <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%95-%D7%98%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F/'>המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית : יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3twigz/_-_-_-_bdfee.mp3" length="79362792" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעייתיות של תפקיד המצביא בעידן שבו מתרבים סימני השאלה לגבי תכלית הפעלת הכוח הצבאי, וטשטוש של הגבולות שנוצר בשל כך בין הדרג המדיני לבין דרג הצבאי, ובין סוגיות אזרחיות לבין סוגיות צבאיות.
תרגום: מר שמואל שמואל
מתוך גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. יוני 2021
לקריאת המאמר
קריינית : יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1984</itunes:duration>
                <itunes:episode>45</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>משבר העליונות הצבאית האמריקאי והחתירה לחדשנות איטגרטיבית - #ביןהדרכים 22 - סא"ל (מיל') ד"ר משה אלבו</title>
        <itunes:title>משבר העליונות הצבאית האמריקאי והחתירה לחדשנות איטגרטיבית - #ביןהדרכים 22 - סא"ל (מיל') ד"ר משה אלבו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Jul 2021 20:04:45 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/83cc4650-b199-3cba-903c-ab127754eb6d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות עיבוד המידע, הסייבר, החלל, AI, IOT ועוד, מהווה מרחב של תחרות בו נאבקות המעצמות על דומיננטיות ועליונות. ההיטל של התחרות המתקיימת במרחבים כלכליים, טכנולוגיים ומדעיים על חדשנות ועליונות צבאית, הוא ישיר.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה. <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות עיבוד המידע, הסייבר, החלל, AI, IOT ועוד, מהווה מרחב של תחרות בו נאבקות המעצמות על דומיננטיות ועליונות. ההיטל של התחרות המתקיימת במרחבים כלכליים, טכנולוגיים ומדעיים על חדשנות ועליונות צבאית, הוא ישיר.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה. <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7iqx76/_-_-_2bdqn5.mp3" length="122524884" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות עיבוד המידע, הסייבר, החלל, AI, IOT ועוד, מהווה מרחב של תחרות בו נאבקות המעצמות על דומיננטיות ועליונות. ההיטל של התחרות המתקיימת במרחבים כלכליים, טכנולוגיים ומדעיים על חדשנות ועליונות צבאית, הוא ישיר.
 
מתוך "בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3063</itunes:duration>
                <itunes:episode>46</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>38 שנים לכניסה ללבנון ו-20 שנים לנסיגה ממנה - #ביןהדרכים 23 - תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי</title>
        <itunes:title>38 שנים לכניסה ללבנון ו-20 שנים לנסיגה ממנה - #ביןהדרכים 23 - תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/38-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%94%d7%9c%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95-20-%d7%a9%d7%a0%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/38-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%94%d7%9c%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95-20-%d7%a9%d7%a0%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 12 Jul 2021 11:11:16 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/79ac72e7-f8c0-318e-ae8f-3fbdbbb7893c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטוריה הצבאית של ישראל, במסגרתו ישראל נקלעת לתקופות ממושכת של לחימה בעצימות נמוכה (1953-1956, 1967-1973, 1985-2000, 2006-כיום) בעקבות מלחמות שהסתיימו מבלי שהיריב זנח את שאיפתו להביס את ישראל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב'. <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/38-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95-20-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%93%D7%A8-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטוריה הצבאית של ישראל, במסגרתו ישראל נקלעת לתקופות ממושכת של לחימה בעצימות נמוכה (1953-1956, 1967-1973, 1985-2000, 2006-כיום) בעקבות מלחמות שהסתיימו מבלי שהיריב זנח את שאיפתו להביס את ישראל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב'. <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/38-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95-20-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%93%D7%A8-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cr9u5p/_-_38_-_27hvh8.mp3" length="79487028" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטוריה הצבאית של ישראל, במסגרתו ישראל נקלעת לתקופות ממושכת של לחימה בעצימות נמוכה (1953-1956, 1967-1973, 1985-2000, 2006-כיום) בעקבות מלחמות שהסתיימו מבלי שהיריב זנח את שאיפתו להביס את ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1982</itunes:duration>
                <itunes:episode>47</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - #ביןהדרכים 24 - פינקל, פרידמן ופרייזלר-סווירי</title>
        <itunes:title>הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - #ביןהדרכים 24 - פינקל, פרידמן ופרייזלר-סווירי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 13 Jul 2021 17:56:17 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/280e1134-cb11-39a8-8b7c-697c97dde4bc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;"> הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"?</p>
<p style="text-align:right;">מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי</p>
<p style="text-align:right;">תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי. מבצע "צוק איתן" משמש כבסיס לדיון במאמר, המנסה לבחון שני נושאים: האיזון בין הגנה להתקפה בתפיסת הביטחון והפער בין הדרג המדיני והצבאי בתפיסת תפקיד ההגנה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 4, הגנה ועורף. <a href='https://www.idf.il/media/6819/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A6%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"> הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"?</p>
<p style="text-align:right;">מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי</p>
<p style="text-align:right;">תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי. מבצע "צוק איתן" משמש כבסיס לדיון במאמר, המנסה לבחון שני נושאים: האיזון בין הגנה להתקפה בתפיסת הביטחון והפער בין הדרג המדיני והצבאי בתפיסת תפקיד ההגנה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 4, הגנה ועורף. <a href='https://www.idf.il/media/6819/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A6%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/g54ycm/_-_-_1akh8n.mp3" length="84090024" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"?
מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי
תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי. מבצע "צוק איתן" משמש כבסיס לדיון במאמר, המנסה לבחון שני נושאים: האיזון בין הגנה להתקפה בתפיסת הביטחון והפער בין הדרג המדיני והצבאי בתפיסת תפקיד ההגנה.
 
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 4, הגנה ועורף. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2102</itunes:duration>
                <itunes:episode>48</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המערכה על העורף - #ביןהדרכים 25 - אל"ם מוניר עמאר ז"ל וסא"ל אלי מיכלסון</title>
        <itunes:title>המערכה על העורף - #ביןהדרכים 25 - אל"ם מוניר עמאר ז"ל וסא"ל אלי מיכלסון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a3%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-25-%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a3%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-25-%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 15 Jul 2021 09:22:22 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6c6e3216-8658-38dc-a369-61760d0a85ef</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני.  בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6817/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני.  בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6817/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zyyfkw/_-_-_-_2af6g9.mp3" length="36446040" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני.  בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1822</itunes:duration>
                <itunes:episode>49</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חדשנות צבאית והקרנת כוח - #ביןהדרכים 26 - פרופ' סטיבן רוזן</title>
        <itunes:title>חדשנות צבאית והקרנת כוח - #ביןהדרכים 26 - פרופ' סטיבן רוזן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a0%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a0%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 18 Jul 2021 16:22:54 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ef66019b-f7cc-3d69-bc12-4dc7dcc6f3bc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות</p>
<p>מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען</p>
<p>שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים</p>
<p>ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות</p>
<p>הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור</p>
<p>בין מספר חלופות לפעולה, הנעות בין נסיגה מתפקידיה בזירה הבין־לאומית ובין מציאת</p>
<p>דרכים חדשניות להקרנת כוחה הצבאי. בחלקו האחרון עוסק המאמר בהשלכות הדברים</p>
<p>על ישראל, וביניהן האפשרות שהיא תהפוך לבסיס אמריקאי חיוני באזור. </p>
<p> </p>
<p>פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/54510/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%91%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9F-1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות</p>
<p>מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען</p>
<p>שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים</p>
<p>ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות</p>
<p>הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור</p>
<p>בין מספר חלופות לפעולה, הנעות בין נסיגה מתפקידיה בזירה הבין־לאומית ובין מציאת</p>
<p>דרכים חדשניות להקרנת כוחה הצבאי. בחלקו האחרון עוסק המאמר בהשלכות הדברים</p>
<p>על ישראל, וביניהן האפשרות שהיא תהפוך לבסיס אמריקאי חיוני באזור. </p>
<p> </p>
<p>פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/54510/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%91%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9F-1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/w7hen4/_-_-_29kh4j.mp3" length="86088240" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות
מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען
שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים
ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות
הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור
בין מספר חלופות לפעולה, הנעות בין נסיגה מתפקידיה בזירה הבין־לאומית ובין מציאת
דרכים חדשניות להקרנת כוחה הצבאי. בחלקו האחרון עוסק המאמר בהשלכות הדברים
על ישראל, וביניהן האפשרות שהיא תהפוך לבסיס אמריקאי חיוני באזור. 
 
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019
לקריאת המאמר
 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2152</itunes:duration>
                <itunes:episode>50</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>"בין הקטבים"-תרבות החדשנות הישראלית, בין חיזוי להסתגלות - #ביןהדרכים 27 - פרופ' דימה אדמסקי</title>
        <itunes:title>"בין הקטבים"-תרבות החדשנות הישראלית, בין חיזוי להסתגלות - #ביןהדרכים 27 - פרופ' דימה אדמסקי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 19 Jul 2021 10:53:13 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/34040e8d-6e94-3371-9f7d-fc12a4d31050</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של 
חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה 
בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי: 
בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה 
מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית. 
כתב העת "בין הקטבים" הוא מסגרת המאפשרת ביטוי לקהילה הצבאית ולרעיונות של שינויים צבאיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54015/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של <br>
חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה <br>
בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי: <br>
בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה <br>
מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית. <br>
כתב העת "בין הקטבים" הוא מסגרת המאפשרת ביטוי לקהילה הצבאית ולרעיונות של שינויים צבאיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54015/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ic6rct/_-__b7v3b.mp3" length="27326589" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי: בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית. כתב העת "בין הקטבים" הוא מסגרת המאפשרת ביטוי לקהילה הצבאית ולרעיונות של שינויים צבאיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1707</itunes:duration>
                <itunes:episode>51</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המתח שבין הפיקוד והשליטה-התפתחות המטה הכללי הפרוסי - #ביןהדרכים 28 - ד"ר אייל ברלוביץ'</title>
        <itunes:title>המתח שבין הפיקוד והשליטה-התפתחות המטה הכללי הפרוסי - #ביןהדרכים 28 - ד"ר אייל ברלוביץ'</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 21 Jul 2021 22:12:15 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5699b2ef-59c1-30cf-a3d1-decc7838f107</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה  הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל בתכנון ובפיקוד מבצעים יבשתיים; את החידושים של הרפורמות הפרוסיות־גרמניות.</p>
<p style="text-align:right;">בתפיסה השוואתית, נראה שהמתחים הקיימים בצה"ל דומים לאלה שהופיעו בצבא הגרמני ב־1914: בניין הכוח מול המטכ"ל, המטכ"ל לעומת השטח והפער בין תכנון לבין יישום.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמ' 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/23536/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה  הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל בתכנון ובפיקוד מבצעים יבשתיים; את החידושים של הרפורמות הפרוסיות־גרמניות.</p>
<p style="text-align:right;">בתפיסה השוואתית, נראה שהמתחים הקיימים בצה"ל דומים לאלה שהופיעו בצבא הגרמני ב־1914: בניין הכוח מול המטכ"ל, המטכ"ל לעומת השטח והפער בין תכנון לבין יישום.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמ' 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/23536/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xcet2n/_-__8eirj.mp3" length="34458227" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה  הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל בתכנון ובפיקוד מבצעים יבשתיים; את החידושים של הרפורמות הפרוסיות־גרמניות.
בתפיסה השוואתית, נראה שהמתחים הקיימים בצה"ל דומים לאלה שהופיעו בצבא הגרמני ב־1914: בניין הכוח מול המטכ"ל, המטכ"ל לעומת השטח והפער בין תכנון לבין יישום.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמ' 2017
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2153</itunes:duration>
                <itunes:episode>52</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהגנה טקטית נגד מטוסים להגנה אווירית מערכתית - #ביןהדרכים 29 - תא"ל שחר שוחט ומר יניב פרידמן</title>
        <itunes:title>מהגנה טקטית נגד מטוסים להגנה אווירית מערכתית - #ביןהדרכים 29 - תא"ל שחר שוחט ומר יניב פרידמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%98%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%98%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 22 Jul 2021 15:15:39 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4000983c-de59-3977-8c0f-d613ae4cb5da</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומציין תחומים אסטרטגיים מערכתיים וטקטיים שבהם לא מוצה הפוטנציאל של טכנולוגיית היירוט. כמו־כן, מוצעים נתיבי התקדמות בפיתוח ובשימוש של טכנולוגיות יירוט, כדי למצות את הפוטנציאל הזה, לא רק לצורכי הגנה קלאסיים אלא גם בהקשרים התקפיים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">התפרסם ב"בין הקטבים" גיליון 4 - הגנה ועורף.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6815/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9D-4-%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומציין תחומים אסטרטגיים מערכתיים וטקטיים שבהם לא מוצה הפוטנציאל של טכנולוגיית היירוט. כמו־כן, מוצעים נתיבי התקדמות בפיתוח ובשימוש של טכנולוגיות יירוט, כדי למצות את הפוטנציאל הזה, לא רק לצורכי הגנה קלאסיים אלא גם בהקשרים התקפיים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">התפרסם ב"בין הקטבים" גיליון 4 - הגנה ועורף.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6815/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9D-4-%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fvcwqi/_-_-_3_-_7ap3x.mp3" length="40086468" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומציין תחומים אסטרטגיים מערכתיים וטקטיים שבהם לא מוצה הפוטנציאל של טכנולוגיית היירוט. כמו־כן, מוצעים נתיבי התקדמות בפיתוח ובשימוש של טכנולוגיות יירוט, כדי למצות את הפוטנציאל הזה, לא רק לצורכי הגנה קלאסיים אלא גם בהקשרים התקפיים.
 
התפרסם ב"בין הקטבים" גיליון 4 - הגנה ועורף.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2004</itunes:duration>
                <itunes:episode>53</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לצעוד את הצעד הראשון-סיפור הטרנספורמציה של פיקוד העורף - #ביןהדרכים 30 - האלוף תמיר ידעי</title>
        <itunes:title>לצעוד את הצעד הראשון-סיפור הטרנספורמציה של פיקוד העורף - #ביןהדרכים 30 - האלוף תמיר ידעי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 25 Jul 2021 15:27:58 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2738d151-5efb-3910-918b-fb48840e6b6c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54511/%D7%9C%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54511/%D7%9C%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/yqevsx/9swmd.mp3" length="35473868" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2217</itunes:duration>
                <itunes:episode>54</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עיצוב מערך התודעה של דובר צה"ל מול עיצוב מערך התודעה של חמאס - #ביןהדרכים 31 - גב' דנה שגב</title>
        <itunes:title>עיצוב מערך התודעה של דובר צה"ל מול עיצוב מערך התודעה של חמאס - #ביןהדרכים 31 - גב' דנה שגב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%94%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%94%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 28 Jul 2021 19:58:56 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/eab61e2b-8906-385a-a751-99812d2f0992</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו.</p>
<p style="text-align:right;">אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי התמקד בפועל בשכנוע המשוכנעים, ולא הגיע לקהלי יעד חדשים. גם ניהול לקוי של משאבים השפיע על כישלון דובר צה"ל לנצח במלחמה התקשורתית.</p>
<p style="text-align:right;">לדובר צה"ל יש כוח אדם איכותי ומשאבים רבים יותר מלאויב, אבל להשגת ניצחון בהסברה נדרשת השתנות עמוקה, ובמרכזה פנייה מכוונת לתקשורת העולמית ובפרט הערבית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון רשתיות וחשיבה רשתית, נוב' 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6827/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%A6%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%92%D7%91.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו.</p>
<p style="text-align:right;">אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי התמקד בפועל בשכנוע המשוכנעים, ולא הגיע לקהלי יעד חדשים. גם ניהול לקוי של משאבים השפיע על כישלון דובר צה"ל לנצח במלחמה התקשורתית.</p>
<p style="text-align:right;">לדובר צה"ל יש כוח אדם איכותי ומשאבים רבים יותר מלאויב, אבל להשגת ניצחון בהסברה נדרשת השתנות עמוקה, ובמרכזה פנייה מכוונת לתקשורת העולמית ובפרט הערבית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון רשתיות וחשיבה רשתית, נוב' 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6827/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%A6%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%92%D7%91.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/it8rsh/_-__9586x.mp3" length="28878054" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו.
אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי התמקד בפועל בשכנוע המשוכנעים, ולא הגיע לקהלי יעד חדשים. גם ניהול לקוי של משאבים השפיע על כישלון דובר צה"ל לנצח במלחמה התקשורתית.
לדובר צה"ל יש כוח אדם איכותי ומשאבים רבים יותר מלאויב, אבל להשגת ניצחון בהסברה נדרשת השתנות עמוקה, ובמרכזה פנייה מכוונת לתקשורת העולמית ובפרט הערבית.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון רשתיות וחשיבה רשתית, נוב' 2015.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1804</itunes:duration>
                <itunes:episode>55</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מצביאות גרועה מהי? סכנות של מצביאות, כשלים מערכתיים וזיכרון היסטורי - #ביןהדרכים 32 - פרופ' דני אורבך</title>
        <itunes:title>מצביאות גרועה מהי? סכנות של מצביאות, כשלים מערכתיים וזיכרון היסטורי - #ביןהדרכים 32 - פרופ' דני אורבך</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a6/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a6/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 29 Jul 2021 17:41:55 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/383be8c4-d36c-3e8e-9e0f-45a3a4c69604</guid>
                                    <description><![CDATA[המקרה של גנרל נוגי במלחמת רוסיה יפן (1904-1905)
לדיון על איכויותיהם של מצביאים ישנו ערך אנליטי, טוען כותב המאמר, אך רק אם נקפיד להניח את אלו בקונטקסט ההיסטורי הנכון. בחינה היסטורית מדוקדקת תראה לנו שאפילו הנצחונות של מצביאים "מבריקים", כמו נפוליאון, נבעו ממזל, טעויות של יריבים, או איכויות מבניות וארגוניות, לא פחות מאשר מכישרון צבאי או יכולות אינטלקטואליות. המאמר המובא לפניכם לוקח את הקורא אל ימי מלחמת רוסיה-יפן, ולנבכי אישיותו המורכבת של גנרל נוגי מרסוקה, ומעלה שאלות של ממש על האדרת אישיות המצביא על אף המפגש ההיסטורי טעון האסונות שבין האדם למערכת. זהו סיפור רחוק המובא כראי וחומר למחשבה לקורא הישראלי.  
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מצביאות. אוגוסט 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%93%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9A/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<em>המקרה של גנרל נוגי במלחמת רוסיה יפן (1904-1905)</em>
<em>לדיון על איכויותיהם של מצביאים ישנו ערך אנליטי, טוען כותב המאמר, אך רק אם נקפיד להניח את אלו בקונטקסט ההיסטורי הנכון. בחינה היסטורית מדוקדקת תראה לנו שאפילו הנצחונות של מצביאים "מבריקים", כמו נפוליאון, נבעו ממזל, טעויות של יריבים, או איכויות מבניות וארגוניות, לא פחות מאשר מכישרון צבאי או יכולות אינטלקטואליות. המאמר המובא לפניכם לוקח את הקורא אל ימי מלחמת רוסיה-יפן, ולנבכי אישיותו המורכבת של גנרל נוגי מרסוקה, ומעלה שאלות של ממש על האדרת אישיות המצביא על אף המפגש ההיסטורי טעון האסונות שבין האדם למערכת. זהו סיפור רחוק המובא כראי וחומר למחשבה לקורא הישראלי.  </em>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מצביאות. אוגוסט 2021.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%93%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9A/'>לקריאת המאמר</a></em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: גור מורד</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/23vv4t/_-_-_2964q5.mp3" length="121508028" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המקרה של גנרל נוגי במלחמת רוסיה יפן (1904-1905)
לדיון על איכויותיהם של מצביאים ישנו ערך אנליטי, טוען כותב המאמר, אך רק אם נקפיד להניח את אלו בקונטקסט ההיסטורי הנכון. בחינה היסטורית מדוקדקת תראה לנו שאפילו הנצחונות של מצביאים "מבריקים", כמו נפוליאון, נבעו ממזל, טעויות של יריבים, או איכויות מבניות וארגוניות, לא פחות מאשר מכישרון צבאי או יכולות אינטלקטואליות. המאמר המובא לפניכם לוקח את הקורא אל ימי מלחמת רוסיה-יפן, ולנבכי אישיותו המורכבת של גנרל נוגי מרסוקה, ומעלה שאלות של ממש על האדרת אישיות המצביא על אף המפגש ההיסטורי טעון האסונות שבין האדם למערכת. זהו סיפור רחוק המובא כראי וחומר למחשבה לקורא הישראלי.  
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מצביאות. אוגוסט 2021.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3037</itunes:duration>
                <itunes:episode>56</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>להיות מצביא - #ביןהדרכים 33 - רא"ל אביב כוכבי</title>
        <itunes:title>להיות מצביא - #ביןהדרכים 33 - רא"ל אביב כוכבי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d32%d7%a8%d7%90%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d32%d7%a8%d7%90%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 29 Jul 2021 20:06:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/109a5b5d-eb3d-3689-8f57-b03e537e8918</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב  הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר בפערים ומעז לשנותם.</p>
<p style="text-align:right;">מאמר זה מבוסס על שיחת הרמטכ"ל עם לומדי קורס פיקודי בכיר, ופורסם ב"בין הקטבים", גיליון "מצביאות" (אוגוסט 2021).</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב  הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר בפערים ומעז לשנותם.</p>
<p style="text-align:right;">מאמר זה מבוסס על שיחת הרמטכ"ל עם לומדי קורס פיקודי בכיר, ופורסם ב"בין הקטבים", גיליון "מצביאות" (אוגוסט 2021).</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/gt7qwe/_-_-_2_9a0uz.mp3" length="117290268" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב  הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר בפערים ומעז לשנותם.
מאמר זה מבוסס על שיחת הרמטכ"ל עם לומדי קורס פיקודי בכיר, ופורסם ב"בין הקטבים", גיליון "מצביאות" (אוגוסט 2021).
לקריאת המאמר]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2932</itunes:duration>
                <itunes:episode>57</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ניצחון מהאוויר - אסטרטגיה של מלחמות הרתעה - #ביןהדרכים 34 - רס"ן א'</title>
        <itunes:title>ניצחון מהאוויר - אסטרטגיה של מלחמות הרתעה - #ביןהדרכים 34 - רס"ן א'</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 01 Aug 2021 19:57:40 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/184541a2-6303-3ee8-a761-f26b3bb495c9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמר זה מבקש לבחון את היכולת של צבאות לנצח מלחמות מול ישויות תת- מדינתיות באמצעות אש מהאוויר בלבד, תוך שהוא סוקר מקרי-בוחן כגון מלחמת קוסובו, מלחמת המפרץ, מלחמות עיראק ועימותי ישראל בזירות השונות. במקרה הישראלי אופי העימותים עבר תהליך שינוי ומחירי ההכרעה הפכו גבוהים מדי, ולכן, הלכה למעשה, אימץ צה"ל אסטרטגיית לחימה של "כיסוח דשא" שאינה מנסה להביא לשינוי פוליטי עמוק, אלא מבקשת להחזיר את השקט ולהרתיע את אויביה של ישראל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד במלחמת ששת הימים", יוני 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/11402/%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמר זה מבקש לבחון את היכולת של צבאות לנצח מלחמות מול ישויות תת- מדינתיות באמצעות אש מהאוויר בלבד, תוך שהוא סוקר מקרי-בוחן כגון מלחמת קוסובו, מלחמת המפרץ, מלחמות עיראק ועימותי ישראל בזירות השונות. במקרה הישראלי אופי העימותים עבר תהליך שינוי ומחירי ההכרעה הפכו גבוהים מדי, ולכן, הלכה למעשה, אימץ צה"ל אסטרטגיית לחימה של "כיסוח דשא" שאינה מנסה להביא לשינוי פוליטי עמוק, אלא מבקשת להחזיר את השקט ולהרתיע את אויביה של ישראל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד במלחמת ששת הימים", יוני 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/11402/%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/pgtt86/_-_-_-_bv6au.mp3" length="29827080" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמר זה מבקש לבחון את היכולת של צבאות לנצח מלחמות מול ישויות תת- מדינתיות באמצעות אש מהאוויר בלבד, תוך שהוא סוקר מקרי-בוחן כגון מלחמת קוסובו, מלחמת המפרץ, מלחמות עיראק ועימותי ישראל בזירות השונות. במקרה הישראלי אופי העימותים עבר תהליך שינוי ומחירי ההכרעה הפכו גבוהים מדי, ולכן, הלכה למעשה, אימץ צה"ל אסטרטגיית לחימה של "כיסוח דשא" שאינה מנסה להביא לשינוי פוליטי עמוק, אלא מבקשת להחזיר את השקט ולהרתיע את אויביה של ישראל.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד במלחמת ששת הימים", יוני 2017.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1491</itunes:duration>
                <itunes:episode>58</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מחשבות על בניין הכוח בעידן של התכווצות תקציב הביטחון - #ביןהדרכים 35 - דאגלס א. מק'גרגור</title>
        <itunes:title>מחשבות על בניין הכוח בעידן של התכווצות תקציב הביטחון - #ביןהדרכים 35 - דאגלס א. מק'גרגור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 02 Aug 2021 10:29:04 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8283bad1-d435-3c7d-bfa6-5eab32b1bde6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמריקאי (JFQ) ב־2011 ,ממשיך את ספריו "לשבור את הפלנקס" (1997), ו"השתנות תחת אש" (2003). המאמר קורא לארגון הכוח האמריקאי ביחידות טקטיות רב־מימדיות תוך שבירת הארגון הזרועי המסורתי ומיצוי טכנולוגיות של העידן הדיגיטלי. יחידות אלה ייהנו מעצמאות טקטית ופו"שית רבה יותר, ותהיינה מסוגלות לקיים צורת לחימה מבוזרת המתאימה יותר לעידן האש המדויקת בשדה הקרב. בספרו האחרון "Victory of Margin " (2016) מובאות חמש דוגמאות היסטוריות על הקשר בין בניין כוח צופה עתיד לניצחונות בשדה הקרב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-17-16-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמריקאי (JFQ) ב־2011 ,ממשיך את ספריו "לשבור את הפלנקס" (1997), ו"השתנות תחת אש" (2003). המאמר קורא לארגון הכוח האמריקאי ביחידות טקטיות רב־מימדיות תוך שבירת הארגון הזרועי המסורתי ומיצוי טכנולוגיות של העידן הדיגיטלי. יחידות אלה ייהנו מעצמאות טקטית ופו"שית רבה יותר, ותהיינה מסוגלות לקיים צורת לחימה מבוזרת המתאימה יותר לעידן האש המדויקת בשדה הקרב. בספרו האחרון "Victory of Margin " (2016) מובאות חמש דוגמאות היסטוריות על הקשר בין בניין כוח צופה עתיד לניצחונות בשדה הקרב.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-17-16-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/v7p469/6gtj4.mp3" length="33132460" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמריקאי (JFQ) ב־2011 ,ממשיך את ספריו "לשבור את הפלנקס" (1997), ו"השתנות תחת אש" (2003). המאמר קורא לארגון הכוח האמריקאי ביחידות טקטיות רב־מימדיות תוך שבירת הארגון הזרועי המסורתי ומיצוי טכנולוגיות של העידן הדיגיטלי. יחידות אלה ייהנו מעצמאות טקטית ופו"שית רבה יותר, ותהיינה מסוגלות לקיים צורת לחימה מבוזרת המתאימה יותר לעידן האש המדויקת בשדה הקרב. בספרו האחרון "Victory of Margin " (2016) מובאות חמש דוגמאות היסטוריות על הקשר בין בניין כוח צופה עתיד לניצחונות בשדה הקרב.
 
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2070</itunes:duration>
                <itunes:episode>59</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אתוס הלוחם - ההכרח וההזדמנות לעיצובו מחדש - #ביןהדרכים 36 - אל"מ שי טייב</title>
        <itunes:title>אתוס הלוחם - ההכרח וההזדמנות לעיצובו מחדש - #ביןהדרכים 36 - אל"מ שי טייב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa%d7%95%d7%a1%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9d%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa%d7%95%d7%a1%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9d%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 04 Aug 2021 01:06:48 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/7f9ede36-1623-37b9-8088-80cea9696e05</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות אש ומודיעין. המחבר ממליץ לצה"ל לאמץ את ההזדמנות במהפכה הרביעית להעצמה טכנולוגית של הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. זאת, באופן שלדעת המחבר יעצים את התמרון, יחזק את יכולת ההכרעה ויצוק משמעות מחודשת ומושכת יותר בעבור הלוחם.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים", גיליון בניין כח אדם.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27/%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-rma-40-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות אש ומודיעין. המחבר ממליץ לצה"ל לאמץ את ההזדמנות במהפכה הרביעית להעצמה טכנולוגית של הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. זאת, באופן שלדעת המחבר יעצים את התמרון, יחזק את יכולת ההכרעה ויצוק משמעות מחודשת ומושכת יותר בעבור הלוחם.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים", גיליון בניין כח אדם.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27/%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-rma-40-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ibwy5y/_-_7xxv6.mp3" length="60926400" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות אש ומודיעין. המחבר ממליץ לצה"ל לאמץ את ההזדמנות במהפכה הרביעית להעצמה טכנולוגית של הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. זאת, באופן שלדעת המחבר יעצים את התמרון, יחזק את יכולת ההכרעה ויצוק משמעות מחודשת ומושכת יותר בעבור הלוחם.
 
מתוך "בין הקטבים", גיליון בניין כח אדם.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1523</itunes:duration>
                <itunes:episode>60</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>דיפלומטיה ימית - #ביןהדרכים 37 - סא"ל דובי רז ורס"ן נירית לנג</title>
        <itunes:title>דיפלומטיה ימית - #ביןהדרכים 37 - סא"ל דובי רז ורס"ן נירית לנג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-37%d7%a1%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-37%d7%a1%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 09 Aug 2021 15:20:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f4a9dcc8-f110-3085-b31f-7122b2255c80</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020!</p>
<p style="text-align:right;">הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה קיים יחס למרחב הימי, שאפשר להקיש ממנו דוגמה לישראל, אפשר להבחין איך המנהיגות הצבאית והפוליטית מקדמת את הדיפלומטיה הימית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה רבתי של המדינה, ואילו אצלנו הדיפלומטיה הימית נתפסת עדיין ככלי טקטי. לכן, עלינו ללמוד למצות את פוטנציאל העוצמה הימית שלנו בגופי התכנון והחשיבה בצבא ובמדינה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "דיפלומטיה צבאית", מרס 2020</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020!</p>
<p style="text-align:right;">הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה קיים יחס למרחב הימי, שאפשר להקיש ממנו דוגמה לישראל, אפשר להבחין איך המנהיגות הצבאית והפוליטית מקדמת את הדיפלומטיה הימית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה רבתי של המדינה, ואילו אצלנו הדיפלומטיה הימית נתפסת עדיין ככלי טקטי. לכן, עלינו ללמוד למצות את פוטנציאל העוצמה הימית שלנו בגופי התכנון והחשיבה בצבא ובמדינה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "דיפלומטיה צבאית", מרס 2020</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/eeyuvx/_-____80drx.mp3" length="39243442" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020!
הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה קיים יחס למרחב הימי, שאפשר להקיש ממנו דוגמה לישראל, אפשר להבחין איך המנהיגות הצבאית והפוליטית מקדמת את הדיפלומטיה הימית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה רבתי של המדינה, ואילו אצלנו הדיפלומטיה הימית נתפסת עדיין ככלי טקטי. לכן, עלינו ללמוד למצות את פוטנציאל העוצמה הימית שלנו בגופי התכנון והחשיבה בצבא ובמדינה.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "דיפלומטיה צבאית", מרס 2020
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2452</itunes:duration>
                <itunes:episode>61</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מעצבים עשור - מתכננים תר"ש - מה נשתנה ב'תנופה'?" - #ביןהדרכים 38 - אלוף עודד בסיוק, אל"ם ד"ר איל פכט, אל"ם ד"ר הדס מינקה ושותפים</title>
        <itunes:title>מעצבים עשור - מתכננים תר"ש - מה נשתנה ב'תנופה'?" - #ביןהדרכים 38 - אלוף עודד בסיוק, אל"ם ד"ר איל פכט, אל"ם ד"ר הדס מינקה ושותפים</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%a9-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%a9-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 11 Aug 2021 08:38:18 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/69eedabc-a197-3b36-9a41-8e4267301a7f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכת בניין הכוח הצה"לית להשתנות ולגבי יכולתו של צה"ל להוביל רפורמות משמעותיות בעולם ההתעצמות בשיתוף עם הזרועות, כאשר ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז העשייה.</p>
<p style="text-align:right;">מגיליון 28-30: עליונות צבאית ותר"ש תנופה </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%A4%D7%9B%D7%98-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכת בניין הכוח הצה"לית להשתנות ולגבי יכולתו של צה"ל להוביל רפורמות משמעותיות בעולם ההתעצמות בשיתוף עם הזרועות, כאשר ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז </em><em>העשייה.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>מגיליון 28-30: עליונות צבאית ותר"ש תנופה </em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%A4%D7%9B%D7%98-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6ivqcf/_-_b5pci.mp3" length="65007360" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכת בניין הכוח הצה"לית להשתנות ולגבי יכולתו של צה"ל להוביל רפורמות משמעותיות בעולם ההתעצמות בשיתוף עם הזרועות, כאשר ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז העשייה.
מגיליון 28-30: עליונות צבאית ותר"ש תנופה 
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1625</itunes:duration>
                <itunes:episode>62</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>50 שנה ומה השתנה - מודיעין לאפקטיביות אווירית - #ביןהדרכים 39 - תא"ל אורי אורון</title>
        <itunes:title>50 שנה ומה השתנה - מודיעין לאפקטיביות אווירית - #ביןהדרכים 39 - תא"ל אורי אורון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/50-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/50-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 13 Aug 2021 11:17:54 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/765c749b-3e7e-32d6-9197-d121c174128a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד",  שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ובעיקר מה יידרש היום על מנת לאפשר הוצאתו לפועל של מבצע עליונות אווירית מכריע. כבסיס לדיון יוצגו בקצרה מקרי עבר דומים, ותתואר עיקרי העשייה המודיעינית שקדמה למבצע "מוקד". לאחר מכן יוצגו עיקרי השינויים אצל יריבינו ושינויים מרכזיים גם בצד "הכחול", במיוחד בעולמות המידע. אל מול שינויים אלו תיבחן היכולות לממש לקחים ותובנות ממבצע "מוקד" במציאות הנוכחית בראייה ביקורתית ועל רקע הקשיים והאתגרים הקיימים היום. המאמר יטען כי מענה אפשרי לשינויים אלו מתבסס על עשייה מודיעינית המדגישה את ריכוז כלל המידע בצורה אמינה וזמינה, כבסיס לתהליכי עיבוד וניתוח אוטומטים. תהליכי מיצוי מידע כאלו, בחיבור ליכולת ההתקפית של כוח אווירי, עשויים להיות כלי מבצעי רב עוצמה שהפעלתו תאפשר תוצאות שאינן נופלות מהשפעתו של מבצע "מוקד".</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/11406/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד",  שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ובעיקר מה יידרש היום על מנת לאפשר הוצאתו לפועל של מבצע עליונות אווירית מכריע. כבסיס לדיון יוצגו בקצרה מקרי עבר דומים, ותתואר עיקרי העשייה המודיעינית שקדמה למבצע "מוקד". לאחר מכן יוצגו עיקרי השינויים אצל יריבינו ושינויים מרכזיים גם בצד "הכחול", במיוחד בעולמות המידע. אל מול שינויים אלו תיבחן היכולות לממש לקחים ותובנות ממבצע "מוקד" במציאות הנוכחית בראייה ביקורתית ועל רקע הקשיים והאתגרים הקיימים היום. המאמר יטען כי מענה אפשרי לשינויים אלו מתבסס על עשייה מודיעינית המדגישה את ריכוז כלל המידע בצורה אמינה וזמינה, כבסיס לתהליכי עיבוד וניתוח אוטומטים. תהליכי מיצוי מידע כאלו, בחיבור ליכולת ההתקפית של כוח אווירי, עשויים להיות כלי מבצעי רב עוצמה שהפעלתו תאפשר תוצאות שאינן נופלות מהשפעתו של מבצע "מוקד".</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/11406/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/aj5aze/_-_-_-_9ysr8.mp3" length="28906794" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד",  שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ובעיקר מה יידרש היום על מנת לאפשר הוצאתו לפועל של מבצע עליונות אווירית מכריע. כבסיס לדיון יוצגו בקצרה מקרי עבר דומים, ותתואר עיקרי העשייה המודיעינית שקדמה למבצע "מוקד". לאחר מכן יוצגו עיקרי השינויים אצל יריבינו ושינויים מרכזיים גם בצד "הכחול", במיוחד בעולמות המידע. אל מול שינויים אלו תיבחן היכולות לממש לקחים ותובנות ממבצע "מוקד" במציאות הנוכחית בראייה ביקורתית ועל רקע הקשיים והאתגרים הקיימים היום. המאמר יטען כי מענה אפשרי לשינויים אלו מתבסס על עשייה מודיעינית המדגישה את ריכוז כלל המידע בצורה אמינה וזמינה, כבסיס לתהליכי עיבוד וניתוח אוטומטים. תהליכי מיצוי מידע כאלו, בחיבור ליכולת ההתקפית של כוח אווירי, עשויים להיות כלי מבצעי רב עוצמה שהפעלתו תאפשר תוצאות שאינן נופלות מהשפעתו של מבצע "מוקד".
 
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1445</itunes:duration>
                <itunes:episode>63</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 21 -בין ההיסטורי למודרני, בין מצביא ל"פשוט" מפקד בכיר ובכלל - "למה לנו מצביאות עכשיו!?"</title>
        <itunes:title>פרק 21 -בין ההיסטורי למודרני, בין מצביא ל"פשוט" מפקד בכיר ובכלל - "למה לנו מצביאות עכשיו!?"</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-21-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-21-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 15 Aug 2021 13:48:48 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4c72001c-2263-3b1c-8f39-2f030b564297</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות.</p>
<p style="text-align:right;">במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו:</p>
<p style="text-align:right;">מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה וכישורים מקצועיים מילדות? ואיך כל זה, אולי, עדיין קצת רלוונטי גם למפקד בימינו?</p>
<p style="text-align:right;">מדוע הקמת המטה הצבאי הפרוסי, או הבריטי, ותהליך התמקצעות הצבא, השפיע על מעמדו של המצביא והשינוי בתופעת המצביאות?</p>
<p style="text-align:right;"> מה ההבדל בין פיקוד בכיר, מנהיג למצביא? ומה כל אלו יכולים ללמוד מארגוני הפשע בעיני פרופ' אורבך?</p>
<p style="text-align:right;">מה בין המצביא למ"מ האסטרטגי (?!) ואיך העידן המודרני, העולם החשוף תקשורתית והצורך ללמוד להכיל את הסיכון משנים את חוקי המשחק גם בתופעת המצביאות?</p>
<p style="text-align:right;">לקריאת גיליון "בין הקטבים" בנושא <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95-%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/'>מצביאות</a></p>
<p style="text-align:right;">*על המשתתפים:</p>
<p style="text-align:right;">פרופ' דני אורבך - היסטוריון צבאי. למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.</p>
<p style="text-align:right;">מר שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום צבאות זרים במחלקת תו"ל וקמ"ב צבאות המערב במחלקה זו. בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.</p>
<p style="text-align:right;">רס"ן אור בר (מנחת השיח), מנהלת, חוקרת ועורכת ראשית של כתב העת "בין הקטבים" ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ושימשה כסגל זוטר בחוג. ביצעה מספר תפקידי מודיעין ומטה באגף המודיעין בדרג הפיקוד והמטכ"ל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">*מקורות נוספים שהוזכרו בפודקאסט:</p>
<p style="text-align:right;"> מרטין ואן קרפלד, פיקוד במלחמה (2015)</p>
<p style="text-align:right;">Emile Simpson, War from the ground up (2013)</p>
<p style="text-align:right;">#ביןהדרכים 28 - המתח שבין הפיקוד והשליטה- התפתחות המטה הכללי הפרוסי - ד"ר אייל ברלוביץ'</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">הקלטה, סאונד ועריכה - ישורון תורג'מן</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות.</p>
<p style="text-align:right;">במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו:</p>
<p style="text-align:right;">מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה וכישורים מקצועיים מילדות? ואיך כל זה, אולי, עדיין קצת רלוונטי גם למפקד בימינו?</p>
<p style="text-align:right;">מדוע הקמת המטה הצבאי הפרוסי, או הבריטי, ותהליך התמקצעות הצבא, השפיע על מעמדו של המצביא והשינוי בתופעת המצביאות?</p>
<p style="text-align:right;"> מה ההבדל בין פיקוד בכיר, מנהיג למצביא? ומה כל אלו יכולים ללמוד מארגוני הפשע בעיני פרופ' אורבך?</p>
<p style="text-align:right;">מה בין המצביא למ"מ האסטרטגי (?!) ואיך העידן המודרני, העולם החשוף תקשורתית והצורך ללמוד להכיל את הסיכון משנים את חוקי המשחק גם בתופעת המצביאות?</p>
<p style="text-align:right;">לקריאת גיליון "בין הקטבים" בנושא <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95-%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/'>מצביאות</a></p>
<p style="text-align:right;">*על המשתתפים:</p>
<p style="text-align:right;">פרופ' דני אורבך - היסטוריון צבאי. למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.</p>
<p style="text-align:right;">מר שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום צבאות זרים במחלקת תו"ל וקמ"ב צבאות המערב במחלקה זו. בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.</p>
<p style="text-align:right;">רס"ן אור בר (מנחת השיח), מנהלת, חוקרת ועורכת ראשית של כתב העת "בין הקטבים" ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ושימשה כסגל זוטר בחוג. ביצעה מספר תפקידי מודיעין ומטה באגף המודיעין בדרג הפיקוד והמטכ"ל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">*מקורות נוספים שהוזכרו בפודקאסט:</p>
<p style="text-align:right;"> מרטין ואן קרפלד, פיקוד במלחמה (2015)</p>
<p style="text-align:right;">Emile Simpson, War from the ground up (2013)</p>
<p style="text-align:right;">#ביןהדרכים 28 - המתח שבין הפיקוד והשליטה- התפתחות המטה הכללי הפרוסי - ד"ר אייל ברלוביץ'</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">הקלטה, סאונד ועריכה - ישורון תורג'מן</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/5yfm9r/73d56.mp3" length="60768758" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות.
במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו:
מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה וכישורים מקצועיים מילדות? ואיך כל זה, אולי, עדיין קצת רלוונטי גם למפקד בימינו?
מדוע הקמת המטה הצבאי הפרוסי, או הבריטי, ותהליך התמקצעות הצבא, השפיע על מעמדו של המצביא והשינוי בתופעת המצביאות?
 מה ההבדל בין פיקוד בכיר, מנהיג למצביא? ומה כל אלו יכולים ללמוד מארגוני הפשע בעיני פרופ' אורבך?
מה בין המצביא למ"מ האסטרטגי (?!) ואיך העידן המודרני, העולם החשוף תקשורתית והצורך ללמוד להכיל את הסיכון משנים את חוקי המשחק גם בתופעת המצביאות?
לקריאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות
*על המשתתפים:
פרופ' דני אורבך - היסטוריון צבאי. למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.
מר שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום צבאות זרים במחלקת תו"ל וקמ"ב צבאות המערב במחלקה זו. בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.
רס"ן אור בר (מנחת השיח), מנהלת, חוקרת ועורכת ראשית של כתב העת "בין הקטבים" ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ושימשה כסגל זוטר בחוג. ביצעה מספר תפקידי מודיעין ומטה באגף המודיעין בדרג הפיקוד והמטכ"ל.
 
*מקורות נוספים שהוזכרו בפודקאסט:
 מרטין ואן קרפלד, פיקוד במלחמה (2015)
Emile Simpson, War from the ground up (2013)
#ביןהדרכים 28 - המתח שבין הפיקוד והשליטה- התפתחות המטה הכללי הפרוסי - ד"ר אייל ברלוביץ'
 
הקלטה, סאונד ועריכה - ישורון תורג'מן
 
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3798</itunes:duration>
                <itunes:episode>64</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>מערכת הלמידה המטכ"לית - בין שמרנות להשתנות, תפיסת ההפעלה כמקרה מבחן - #ביןהדרכים 40 - האלוף (במיל') יואב הר-אבן</title>
        <itunes:title>מערכת הלמידה המטכ"לית - בין שמרנות להשתנות, תפיסת ההפעלה כמקרה מבחן - #ביןהדרכים 40 - האלוף (במיל') יואב הר-אבן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 17 Aug 2021 09:21:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8ebc5765-b73a-3956-b197-9008dde76c9d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה והאם אפשר בלעדיה. שאלות מסוג אלו חוזרות מדי כמה שנים, בעיקר משחוזר צה"ל לעסוק בכתיבה וניסוח של תפיסת הפעלה ואסטרטגיית פעולה (ממש כמו לאחרונה, בתחילת הקדנציה של הרמטכ"ל כוכבי).</p>
<p style="text-align:right;">מטרת מאמר זה לנסות ולעמוד על מקומה של תפיסת ההפעלה בצה"ל, בהנחה שדיון בפיתוח התפיסה ובאופן כתיבתה יוכל לספק לנו הבנות בדבר מערכת הלמידה הצה"לית. הכותב מבקש שלא לדון במסמך האסטרטגייה גופא, כי אם בשאלה האם מנגנון גיבוש תפיסות היסוד ברמה האסטרטגית והמערכתית הוא מערכת למידה מועילה (אפקטיבית) דייה. מערכת למידה מועילה נדרשת להיות כזו שמאפשרת לצה"ל להתמודד עם המתח הבסיסי הטמון בפעילותו של כל ארגון צבאי – בין הצורך המתמיד להתעדכן ולהשתנות מחד, והצורך הארגוני ביציבות ובשפה ארגונית משותפת כחלק מהמחויבות הבסיסית של צה"ל למשימותיו המיידיות מאידך.</p>
<p style="text-align:right;">כותב המאמר כיהן כראש אגף המבצעים בעת כתיבת המאמר.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6800/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה והאם אפשר בלעדיה. שאלות מסוג אלו חוזרות מדי כמה שנים, בעיקר משחוזר צה"ל לעסוק בכתיבה וניסוח של תפיסת הפעלה ואסטרטגיית פעולה (ממש כמו לאחרונה, בתחילת הקדנציה של הרמטכ"ל כוכבי).</p>
<p style="text-align:right;">מטרת מאמר זה לנסות ולעמוד על מקומה של תפיסת ההפעלה בצה"ל, בהנחה שדיון בפיתוח התפיסה ובאופן כתיבתה יוכל לספק לנו הבנות בדבר מערכת הלמידה הצה"לית. הכותב מבקש שלא לדון במסמך האסטרטגייה גופא, כי אם בשאלה האם מנגנון גיבוש תפיסות היסוד ברמה האסטרטגית והמערכתית הוא מערכת למידה מועילה (אפקטיבית) דייה. מערכת למידה מועילה נדרשת להיות כזו שמאפשרת לצה"ל להתמודד עם המתח הבסיסי הטמון בפעילותו של כל ארגון צבאי – בין הצורך המתמיד להתעדכן ולהשתנות מחד, והצורך הארגוני ביציבות ובשפה ארגונית משותפת כחלק מהמחויבות הבסיסית של צה"ל למשימותיו המיידיות מאידך.</p>
<p style="text-align:right;">כותב המאמר כיהן כראש אגף המבצעים בעת כתיבת המאמר.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6800/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/iq9w5b/8qpcc.mp3" length="27941407" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה והאם אפשר בלעדיה. שאלות מסוג אלו חוזרות מדי כמה שנים, בעיקר משחוזר צה"ל לעסוק בכתיבה וניסוח של תפיסת הפעלה ואסטרטגיית פעולה (ממש כמו לאחרונה, בתחילת הקדנציה של הרמטכ"ל כוכבי).
מטרת מאמר זה לנסות ולעמוד על מקומה של תפיסת ההפעלה בצה"ל, בהנחה שדיון בפיתוח התפיסה ובאופן כתיבתה יוכל לספק לנו הבנות בדבר מערכת הלמידה הצה"לית. הכותב מבקש שלא לדון במסמך האסטרטגייה גופא, כי אם בשאלה האם מנגנון גיבוש תפיסות היסוד ברמה האסטרטגית והמערכתית הוא מערכת למידה מועילה (אפקטיבית) דייה. מערכת למידה מועילה נדרשת להיות כזו שמאפשרת לצה"ל להתמודד עם המתח הבסיסי הטמון בפעילותו של כל ארגון צבאי – בין הצורך המתמיד להתעדכן ולהשתנות מחד, והצורך הארגוני ביציבות ובשפה ארגונית משותפת כחלק מהמחויבות הבסיסית של צה"ל למשימותיו המיידיות מאידך.
כותב המאמר כיהן כראש אגף המבצעים בעת כתיבת המאמר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1746</itunes:duration>
                <itunes:episode>65</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 22 - השתנות צבאית - שמרנות מבחירה</title>
        <itunes:title>פרק 22 - השתנות צבאית - שמרנות מבחירה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-22-%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-22-%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 17 Aug 2021 10:01:25 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/91e4f8c9-98fe-314f-b70f-f010cfe1a49e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו,  בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות.</p>
<p>בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת.</p>
<p>הפודקאסט מבוסס בין השאר על מאמרו של פינקל בגיליון 18 - <a href='https://www.idf.il/media/44668/%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf'>"שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש".</a> </p>
<p>גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו,  בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות.</p>
<p>בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת.</p>
<p>הפודקאסט מבוסס בין השאר על מאמרו של פינקל בגיליון 18 - <a href='https://www.idf.il/media/44668/%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf'>"שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש".</a> </p>
<p>גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/m4vhae/WhatsApp_Audio_2021-08-03_at_1426419z38v.mp3" length="39002644" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו,  בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות.
בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת.
הפודקאסט מבוסס בין השאר על מאמרו של פינקל בגיליון 18 - "שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש". 
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2137</itunes:duration>
                <itunes:episode>66</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>המהפכה בעניינים ימיים - שייטת הסטי"לים - #ביןהדרכים 41 - מר שאול ברונפלד</title>
        <itunes:title>המהפכה בעניינים ימיים - שייטת הסטי"לים - #ביןהדרכים 41 - מר שאול ברונפלד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%98%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%98%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 18 Aug 2021 21:17:14 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1e2a10a2-7652-3747-a77d-9dff73f6d8bc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו של המהפכה, לצד הסברי הצלחות וכישלונות שפקדו את התהליך, מפורטים במאמר שלפניכם ומהווים דוגמה למהפכה בעניינים צבאיים, שהביאה לניצחון חה"י ולשליטתו בזירה הימית בתום המלחמה. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמבר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/23535/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו של המהפכה, לצד הסברי הצלחות וכישלונות שפקדו את התהליך, מפורטים במאמר שלפניכם ומהווים דוגמה למהפכה בעניינים צבאיים, שהביאה לניצחון חה"י ולשליטתו בזירה הימית בתום המלחמה. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמבר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/23535/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/98cbdj/_-_-_-_-_9kxuy.mp3" length="59635368" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו של המהפכה, לצד הסברי הצלחות וכישלונות שפקדו את התהליך, מפורטים במאמר שלפניכם ומהווים דוגמה למהפכה בעניינים צבאיים, שהביאה לניצחון חה"י ולשליטתו בזירה הימית בתום המלחמה. 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמבר 2017.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2981</itunes:duration>
                <itunes:episode>67</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לאן נעלם הפיקוד המרחבי? - #ביןהדרכים 42 - תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>לאן נעלם הפיקוד המרחבי? - #ביןהדרכים 42 - תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 22 Aug 2021 12:20:04 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b9f04919-4006-3382-90ff-52e0668c552c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכרן את המערכה, והרשת הזאת הגיעה ל"תקרה זכוכית" ביעילותה. הדרך קדימה תצריך שינוי עמוק, והמחקר מציע חלופות שונות של פו"ש ושל ארגון תפקיד הפיקודים המרחביים כדי ליצור הלימה בין המשימות  המבצעיות לבין הארגון הצבאי. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מרץ 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/9026/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכרן את המערכה, והרשת הזאת הגיעה ל"תקרה זכוכית" ביעילותה. הדרך קדימה תצריך שינוי עמוק, והמחקר מציע חלופות שונות של פו"ש ושל ארגון תפקיד הפיקודים המרחביים כדי ליצור הלימה בין המשימות  המבצעיות לבין הארגון הצבאי. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מרץ 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/9026/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mb6ift/_-_-_2all02.mp3" length="59950656" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכרן את המערכה, והרשת הזאת הגיעה ל"תקרה זכוכית" ביעילותה. הדרך קדימה תצריך שינוי עמוק, והמחקר מציע חלופות שונות של פו"ש ושל ארגון תפקיד הפיקודים המרחביים כדי ליצור הלימה בין המשימות  המבצעיות לבין הארגון הצבאי. 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מרץ 2017.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1498</itunes:duration>
                <itunes:episode>68</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הגיונה האסטרטגי של המערכה שבין המלחמות - #ביןהדרכים 43 - פרופ' דן שיפטן</title>
        <itunes:title>הגיונה האסטרטגי של המערכה שבין המלחמות - #ביןהדרכים 43 - פרופ' דן שיפטן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 24 Aug 2021 11:36:30 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c8df263d-e6a0-3177-bc52-e268ceccbe31</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות</p>
<p style="text-align:right;">של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן</p>
<p style="text-align:right;">הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית</p>
<p style="text-align:right;">כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף</p>
<p style="text-align:right;">הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל</p>
<p style="text-align:right;">מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה</p>
<p style="text-align:right;">באופק פתרון לכלל בעיות הביטחונית. ביצור העליונות האסטרטגית, תוך ניהול</p>
<p style="text-align:right;">היחסים עם מדינות האזור ויחד עם הרתעה מצטברת של פעולות גלויות וחסויות –</p>
<p style="text-align:right;">הם תמצית הבטחון השוטף הישראלי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף - חלק א' - מרץ 2018</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-15-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-15-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות</p>
<p style="text-align:right;">של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן</p>
<p style="text-align:right;">הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית</p>
<p style="text-align:right;">כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף</p>
<p style="text-align:right;">הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל</p>
<p style="text-align:right;">מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה</p>
<p style="text-align:right;">באופק פתרון לכלל בעיות הביטחונית. ביצור העליונות האסטרטגית, תוך ניהול</p>
<p style="text-align:right;">היחסים עם מדינות האזור ויחד עם הרתעה מצטברת של פעולות גלויות וחסויות –</p>
<p style="text-align:right;">הם תמצית הבטחון השוטף הישראלי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף - חלק א' - מרץ 2018</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-15-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-15-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x2smed/_-__7xj8k.mp3" length="60079125" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות
של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן
הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית
כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף
הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל
מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה
באופק פתרון לכלל בעיות הביטחונית. ביצור העליונות האסטרטגית, תוך ניהול
היחסים עם מדינות האזור ויחד עם הרתעה מצטברת של פעולות גלויות וחסויות –
הם תמצית הבטחון השוטף הישראלי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף - חלק א' - מרץ 2018
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3754</itunes:duration>
                <itunes:episode>69</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הסדיר יבלום? - הארה מחמישה משחקי מלחמה - #ביןהדרכים 44 - מר שאול ברונפלד</title>
        <itunes:title>הסדיר יבלום? - הארה מחמישה משחקי מלחמה - #ביןהדרכים 44 - מר שאול ברונפלד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9d%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9d%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 25 Aug 2021 12:09:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d2abd231-84d5-37fc-9dc2-b7947cff3e7e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית והיסטורית למה משחקי המלחמה לא אתגרו את התפיסות הקיימות אלא קיבעו אותן, ומתאר את הליקויים בלמידה שאפיינו את התקופה. </p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.</p>
<p> </p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית והיסטורית למה משחקי המלחמה לא אתגרו את התפיסות הקיימות אלא קיבעו אותן, ומתאר את הליקויים בלמידה שאפיינו את התקופה. </p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.</p>
<p> </p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zciekf/_-_1_b3zii.mp3" length="117871803" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית והיסטורית למה משחקי המלחמה לא אתגרו את התפיסות הקיימות אלא קיבעו אותן, ומתאר את הליקויים בלמידה שאפיינו את התקופה. 
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
 
לקריאת המאמר
 
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2946</itunes:duration>
                <itunes:episode>70</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מרוקנים את הים (חלק א') - תשלובת סנסורים חכמה מול אויב נעלם, המערכה באוקיינוס האטלנטי - #ביןהדרכים 45 א'- תא"ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>מרוקנים את הים (חלק א') - תשלובת סנסורים חכמה מול אויב נעלם, המערכה באוקיינוס האטלנטי - #ביןהדרכים 45 א'- תא"ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9d%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%90%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9d%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%90%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 26 Aug 2021 23:48:44 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/16a8c6bb-d55d-3105-8ae9-346da2f0265e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54005/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54005/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3644mi/_-_-_27xiwr.mp3" length="128046600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3201</itunes:duration>
                <itunes:episode>71</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מרוקנים את הים (חלק ב') - תשלובת סנסורים חכמה מול אויב נעלם, המערכה באוקינוס האטלנטי - #ביןהדרכים 45 ב' - תא"ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>מרוקנים את הים (חלק ב') - תשלובת סנסורים חכמה מול אויב נעלם, המערכה באוקינוס האטלנטי - #ביןהדרכים 45 ב' - תא"ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%9d%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%a1%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%9d%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%a1%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 26 Aug 2021 23:55:02 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6976735e-4486-39a0-95dd-6548595c097c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54005/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54005/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3z5wuc/_-_-_27n74w.mp3" length="77891796" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1947</itunes:duration>
                <itunes:episode>72</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>"מאחורי הקלעים" של הגידול בכוח האדם בעקבות מלחמת יום הכיפורים – ניתוח המנגנונים הארגוניים - #ביןהדרכים 46 - ד"ר ספראי ופרופ' בן ארי</title>
        <itunes:title>"מאחורי הקלעים" של הגידול בכוח האדם בעקבות מלחמת יום הכיפורים – ניתוח המנגנונים הארגוניים - #ביןהדרכים 46 - ד"ר ספראי ופרופ' בן ארי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9d%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%97/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9d%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%97/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 29 Aug 2021 08:45:57 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3c57a7aa-0763-3627-b19c-5d3620ef88e3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות לחימה, ועוד. המאמר סוקר את הגורמים ואת ההשלכות של הגידול בסד"כ צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם מסביר איך תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית השתנה כתוצאה מצמיחתו, ומהדרישות כלפיו לאחר המלחמה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות לחימה, ועוד. המאמר סוקר את הגורמים ואת ההשלכות של הגידול בסד"כ צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם מסביר איך תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית השתנה כתוצאה מצמיחתו, ומהדרישות כלפיו לאחר </em><em>המלחמה.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99/'><em>לקריאת המאמר</em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: גיא ישראלי</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/shtbx6/_-_-_-_91tci.mp3" length="34402932" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות לחימה, ועוד. המאמר סוקר את הגורמים ואת ההשלכות של הגידול בסד"כ צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם מסביר איך תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית השתנה כתוצאה מצמיחתו, ומהדרישות כלפיו לאחר המלחמה.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1720</itunes:duration>
                <itunes:episode>73</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ההגנה המרחבית בסְפָר - חיונית כתמיד - #ביןהדרכים 47 - אלוף (במיל') גרשון הכהן</title>
        <itunes:title>ההגנה המרחבית בסְפָר - חיונית כתמיד - #ביןהדרכים 47 - אלוף (במיל') גרשון הכהן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d6%b0%d7%a4%d6%b8%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d6%b0%d7%a4%d6%b8%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 30 Aug 2021 09:26:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ef9d268d-3a3e-3044-ba57-dba12a342d2a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א', מס' 15.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/32814/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א', מס' 15.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/media/32814/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: ישורון תורג'מן</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/yucq4z/_-__7mvl6.mp3" length="24590211" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א', מס' 15.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1536</itunes:duration>
                <itunes:episode>74</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”מחיר גבוה לדמנו” - תפיסות הביטחון הישראליות מפעולות התגמול ועד ל”צוק איתן” - #ביןהדרכים 48 - ד”ר יגיל הנקין</title>
        <itunes:title>”מחיר גבוה לדמנו” - תפיסות הביטחון הישראליות מפעולות התגמול ועד ל”צוק איתן” - #ביןהדרכים 48 - ד”ר יגיל הנקין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%92%d7%91%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%92%d7%91%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 31 Aug 2021 21:07:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/71b3a81a-0aa7-3bc7-b70b-0296174baad6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נעוץ בכך שהראשונה רוצה להרתיע מפני הסלמה, בעוד השנייה מבקשת בדיוק להפך – ליצור הסלמה בשביל להרתיע ("לגבות מחיר גבוה לדמנו"). על מנת לעצב את המציאות הביטחונית הרצויה ולהמנע מתסכול, שנחווה בחברה הישראלית בעימותים האחרונים, מציע הכותב להבחין בין שתי התפיסות ולהתאים את הפעולה להקשר הנכון.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בגיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א' (גיליון מס' 15), מרץ 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/32812/%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נעוץ בכך שהראשונה רוצה להרתיע מפני הסלמה, בעוד השנייה מבקשת בדיוק להפך – ליצור הסלמה בשביל להרתיע ("לגבות מחיר גבוה לדמנו"). על מנת לעצב את המציאות הביטחונית הרצויה ולהמנע מתסכול, שנחווה בחברה הישראלית בעימותים האחרונים, מציע הכותב להבחין בין שתי התפיסות ולהתאים את הפעולה להקשר הנכון.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בגיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א' (גיליון מס' 15), מרץ 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/32812/%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/r5245c/6ddxc.mp3" length="48227474" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ 
למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נעוץ בכך שהראשונה רוצה להרתיע מפני הסלמה, בעוד השנייה מבקשת בדיוק להפך – ליצור הסלמה בשביל להרתיע ("לגבות מחיר גבוה לדמנו"). על מנת לעצב את המציאות הביטחונית הרצויה ולהמנע מתסכול, שנחווה בחברה הישראלית בעימותים האחרונים, מציע הכותב להבחין בין שתי התפיסות ולהתאים את הפעולה להקשר הנכון.
המאמר פורסם בגיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א' (גיליון מס' 15), מרץ 2018.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3014</itunes:duration>
                <itunes:episode>75</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שובו של הפתחלנד - #ביןהדרכים 49 - תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>שובו של הפתחלנד - #ביןהדרכים 49 - תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-49-%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-49-%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 01 Sep 2021 15:59:45 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e658818f-ec75-3d16-95fb-8382361e51ec</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזית תהיה גיבוש תפיסה התקפית שנועדה להתמודד עם התהוות איומים באזורים נמוכי-משילות מבלי להידרדר למלחמה עם צבא המשטר שעשוי להמשיך להוות גורם כוח וימשיך לחתור להחזרת ריבונותו המלאה. האתגר מזכיר במידה מסוימת את דפוס פעולות התגמול והפשיטות הקרקעיות בהן נקט צה"ל אל מול הטרור מעזה, ירדן וה"פתחלנד" בלבנון במאה הקודמת.  </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים" בגליון בנושא ספר (1), פברואר 2014.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-1-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A0%D7%93-%D7%AA%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזית תהיה גיבוש תפיסה התקפית שנועדה להתמודד עם התהוות איומים באזורים נמוכי-משילות מבלי להידרדר למלחמה עם צבא המשטר שעשוי להמשיך להוות גורם כוח וימשיך לחתור להחזרת ריבונותו המלאה. האתגר מזכיר במידה מסוימת את דפוס פעולות התגמול והפשיטות הקרקעיות בהן נקט צה"ל אל מול הטרור מעזה, ירדן וה"פתחלנד" בלבנון במאה הקודמת.  </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים" בגליון בנושא ספר (1), פברואר 2014.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-1-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A0%D7%93-%D7%AA%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/h6w5va/8u7oh.mp3" length="56919360" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזית תהיה גיבוש תפיסה התקפית שנועדה להתמודד עם התהוות איומים באזורים נמוכי-משילות מבלי להידרדר למלחמה עם צבא המשטר שעשוי להמשיך להוות גורם כוח וימשיך לחתור להחזרת ריבונותו המלאה. האתגר מזכיר במידה מסוימת את דפוס פעולות התגמול והפשיטות הקרקעיות בהן נקט צה"ל אל מול הטרור מעזה, ירדן וה"פתחלנד" בלבנון במאה הקודמת.  
 
המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים" בגליון בנושא ספר (1), פברואר 2014.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1422</itunes:duration>
                <itunes:episode>76</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בניין הכוח כמערכה – על אופטימיזציה ואסטרטגיה - #ביןהדרכים 50 -  תא”ל במיל‘ יורם חמו</title>
        <itunes:title>בניין הכוח כמערכה – על אופטימיזציה ואסטרטגיה - #ביןהדרכים 50 -  תא”ל במיל‘ יורם חמו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%e2%80%93%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%e2%80%93%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 02 Sep 2021 12:48:29 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a59e7b2f-68c2-3768-9ac7-28da26bf6d73</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת ומאזנת בין גישת האופטימיזציה המסורתית שמספקת לצה"ל את הכלים לנצח במלחמה הבאה, לבין הפוטנציאל של בניין הכוח לעצב באופן ישיר את המציאות האסטרטגית ללא צורך בהפעלת כוח.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק א', מס' 6.</p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת ומאזנת בין גישת האופטימיזציה המסורתית שמספקת לצה"ל את הכלים לנצח במלחמה הבאה, לבין הפוטנציאל של בניין הכוח לעצב באופן ישיר את המציאות האסטרטגית ללא צורך בהפעלת כוח.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק א', מס' </em><em>6.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: גיא ישראלי</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6izar4/_-_-_81498.mp3" length="55554372" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת ומאזנת בין גישת האופטימיזציה המסורתית שמספקת לצה"ל את הכלים לנצח במלחמה הבאה, לבין הפוטנציאל של בניין הכוח לעצב באופן ישיר את המציאות האסטרטגית ללא צורך בהפעלת כוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק א', מס' 6.
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2778</itunes:duration>
                <itunes:episode>77</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לחצוב מים מהסלע” שינוי והשתנות במנגנוני המו”פ בצה”ל - #ביןהדרכים 51 - סא”ל אורי”</title>
        <itunes:title>לחצוב מים מהסלע” שינוי והשתנות במנגנוני המו”פ בצה”ל - #ביןהדרכים 51 - סא”ל אורי”</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%97%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9d%d7%9e%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%95%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%97%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9d%d7%9e%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%95%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 05 Sep 2021 13:22:26 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/18eace1e-0711-3995-818b-14ff173e15c8</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, עולה שחדשנות ויזמות בבניין הכוח הטכנולוגי היא ברת השגה. הדרכים שמעודדות יצירתיות לפעמים קיימות בצורה שאינה מסודרת או מאורגנת, אבל הן ניתנות ליישום אפילו בארגון היררכי כמו צה"ל. המסקנה הכוללת היא שאפשר, או אפילו עדיף, לפעול גם אחרת.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק ב', מס' 7.</p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, עולה שחדשנות ויזמות בבניין הכוח הטכנולוגי היא ברת השגה. הדרכים שמעודדות יצירתיות לפעמים קיימות בצורה שאינה מסודרת או מאורגנת, אבל הן ניתנות ליישום אפילו בארגון היררכי כמו צה"ל. המסקנה הכוללת היא שאפשר, או אפילו עדיף, לפעול גם אחרת.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק ב', מס' </em><em>7.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: גור מורד</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qqgynx/_-_-_2bfyak.mp3" length="83930292" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, עולה שחדשנות ויזמות בבניין הכוח הטכנולוגי היא ברת השגה. הדרכים שמעודדות יצירתיות לפעמים קיימות בצורה שאינה מסודרת או מאורגנת, אבל הן ניתנות ליישום אפילו בארגון היררכי כמו צה"ל. המסקנה הכוללת היא שאפשר, או אפילו עדיף, לפעול גם אחרת.
 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק ב', מס' 7.
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2098</itunes:duration>
                <itunes:episode>78</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>למידה משותפת של צבאות: לקחים משיתוף הפעולה של צה״ל וצבא היבשה של ארה״ב 1973-1982 - #ביןהדרכים 52 - מייג‘ור (רב סרן) איתן ארווין</title>
        <itunes:title>למידה משותפת של צבאות: לקחים משיתוף הפעולה של צה״ל וצבא היבשה של ארה״ב 1973-1982 - #ביןהדרכים 52 - מייג‘ור (רב סרן) איתן ארווין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 12 Sep 2021 10:26:14 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/187cb6f6-2eb2-3610-ba54-a31db2eec133</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר את שיתוף הפעולה הזה השתנה, עדיין יש ערך רב בלמידה משותפת של הצבאות, במיוחד בתחום של עיצוב תהליכי שינוי. למידה הדדית יכולה לשאוב השראה מהדוגמה של דפיו וסטארי.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית, מס׳ 24-25</p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://bit.ly/3yZNLb7'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר את שיתוף הפעולה הזה השתנה, עדיין יש ערך רב בלמידה משותפת של הצבאות, במיוחד בתחום של עיצוב תהליכי שינוי. למידה הדדית יכולה לשאוב השראה מהדוגמה של דפיו וסטארי.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית, מס׳ 24-25</em></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://bit.ly/3yZNLb7'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/d34khk/_-_-_a3r61.mp3" length="79289280" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר את שיתוף הפעולה הזה השתנה, עדיין יש ערך רב בלמידה משותפת של הצבאות, במיוחד בתחום של עיצוב תהליכי שינוי. למידה הדדית יכולה לשאוב השראה מהדוגמה של דפיו וסטארי.
 
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית, מס׳ 24-25
קריין: רועי וינברג
לקריאת המאמר
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1982</itunes:duration>
                <itunes:episode>79</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חשיבות הדיפלומטיה הצבאית בעת משבר - #ביןהדרכים 53 - רס”ן דניאל אלבו</title>
        <itunes:title>חשיבות הדיפלומטיה הצבאית בעת משבר - #ביןהדרכים 53 - רס”ן דניאל אלבו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 13 Sep 2021 21:33:56 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ce049fdc-e2d1-3862-877b-50078d6e569c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה מתמדת ורצינית כבר בשגרה, כדי להגביר את תרומתה לדיפלומטיה המדינית הכוללת ולהיות כלי מוביל שלה, להעשיר את בניין הכוח ואת הפעלתו, ולהבטיח תמיכה בין־לאומית בעת הצורך.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה מתמדת ורצינית כבר בשגרה, כדי להגביר את תרומתה לדיפלומטיה המדינית הכוללת ולהיות כלי מוביל שלה, להעשיר את בניין הכוח ואת הפעלתו, ולהבטיח תמיכה בין־לאומית בעת הצורך.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4zqrnq/8ltdj.mp3" length="50043089" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה מתמדת ורצינית כבר בשגרה, כדי להגביר את תרומתה לדיפלומטיה המדינית הכוללת ולהיות כלי מוביל שלה, להעשיר את בניין הכוח ואת הפעלתו, ולהבטיח תמיכה בין־לאומית בעת הצורך.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3127</itunes:duration>
                <itunes:episode>80</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שוברים את הכללים וכולם משחקים: על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המשפט הבינלאומי - #ביןהדרכים 54 - אלוף שרון אפק</title>
        <itunes:title>שוברים את הכללים וכולם משחקים: על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המשפט הבינלאומי - #ביןהדרכים 54 - אלוף שרון אפק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%a9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%a9/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 14 Sep 2021 22:27:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/875e76cb-33de-3a28-a1f7-7ef54011e736</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור. הקושי הוא שלכל מעצמה  הגדרות משלה למונחים שנויים במחלוקת, כמו "התקפה", כאשר פרשנויותיהן של המעצמות נקבעות בהתאם להנחות יסוד, לאידיאולוגייה ולאינטרסים אישיים. בד בבד, סיכון ההתקפות רק גובר, ואם מדינות לא ימצאו מענה מתאים מצד המשפט הבינלאומי, הן עלולות להתעלם ממנו לגמרי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בנושא סייבר, גיליון מס' 3, דצמבר 2014 (בעת כתיבת המאמר היה הכותב בדרגת אלוף משנה).</p>
<p style="text-align:right;">מה תוכלו לומר על השינויים שהתרחשו מאז, אם בכלל? עד כמה צה"ל פעל בתחום ועד כמה התפתח?</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6806/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור. הקושי הוא שלכל מעצמה  הגדרות משלה למונחים שנויים במחלוקת, כמו "התקפה", כאשר פרשנויותיהן של המעצמות נקבעות בהתאם להנחות יסוד, לאידיאולוגייה ולאינטרסים אישיים. בד בבד, סיכון ההתקפות רק גובר, ואם מדינות לא ימצאו מענה מתאים מצד המשפט הבינלאומי, הן עלולות להתעלם ממנו לגמרי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בנושא סייבר, גיליון מס' 3, דצמבר 2014 (בעת כתיבת המאמר היה הכותב בדרגת אלוף משנה).</p>
<p style="text-align:right;">מה תוכלו לומר על השינויים שהתרחשו מאז, אם בכלל? עד כמה צה"ל פעל בתחום ועד כמה התפתח?</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6806/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/56jrqn/_-_-_2836u0.mp3" length="127613340" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור. הקושי הוא שלכל מעצמה  הגדרות משלה למונחים שנויים במחלוקת, כמו "התקפה", כאשר פרשנויותיהן של המעצמות נקבעות בהתאם להנחות יסוד, לאידיאולוגייה ולאינטרסים אישיים. בד בבד, סיכון ההתקפות רק גובר, ואם מדינות לא ימצאו מענה מתאים מצד המשפט הבינלאומי, הן עלולות להתעלם ממנו לגמרי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בנושא סייבר, גיליון מס' 3, דצמבר 2014 (בעת כתיבת המאמר היה הכותב בדרגת אלוף משנה).
מה תוכלו לומר על השינויים שהתרחשו מאז, אם בכלל? עד כמה צה"ל פעל בתחום ועד כמה התפתח?
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3190</itunes:duration>
                <itunes:episode>81</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל - #ביןהדרכים 56 - האלוף (במיל‘) יעקב עמידרור</title>
        <itunes:title>תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל - #ביןהדרכים 56 - האלוף (במיל‘) יעקב עמידרור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 17 Sep 2021 15:05:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1a6c716d-1c14-3a78-a6eb-c2e582d97bcd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית.  צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה.  לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומי כמצפן לאסטרטגיה צבאית ארוכת טווח לצורך הכוונת מאמצי בניין והפעלת הכוח. </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוקטובר 2020</p>
<p style="text-align:right;"><a href='?%20%D7%91%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%AA%20%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%20%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97%20%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%20%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%20%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%94%20%D7%95%D7%9C%D7%90%20%D7%91%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA.%20%20%D7%A6%D7%94'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית.  צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה.  לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומי כמצפן לאסטרטגיה צבאית ארוכת טווח לצורך הכוונת מאמצי בניין והפעלת הכוח. </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוקטובר 2020</p>
<p style="text-align:right;"><a href='?%20%D7%91%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%AA%20%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%20%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97%20%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%20%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%20%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%94%20%D7%95%D7%9C%D7%90%20%D7%91%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA.%20%20%D7%A6%D7%94'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4ctxhw/_-__9sbbq.mp3" length="38606472" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית.  צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה.  לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומי כמצפן לאסטרטגיה צבאית ארוכת טווח לצורך הכוונת מאמצי בניין והפעלת הכוח. 
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוקטובר 2020
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2412</itunes:duration>
                <itunes:episode>82</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>על מרחב הלחימה הדיגיטלי והשפעתו על הגורם האנושי בצה״ל - #ביןהדרכים 55 - רס״ן לירז ספיר ואל״ם ע׳</title>
        <itunes:title>על מרחב הלחימה הדיגיטלי והשפעתו על הגורם האנושי בצה״ל - #ביןהדרכים 55 - רס״ן לירז ספיר ואל״ם ע׳</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 19 Sep 2021 12:09:25 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a8b3ed3e-17de-3834-b366-9f9404e9d8cf</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;"> </p>



<p>מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המֵיטבי ביניהם.</p>



<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/44672/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%A2.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"> </p>



<p>מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המֵיטבי ביניהם.</p>



<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/44672/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%A2.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/idzzzj/_-_8t81w.mp3" length="66114240" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ 



מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המֵיטבי ביניהם.



 
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
 
לקריאת המאמר
 
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1652</itunes:duration>
                <itunes:episode>83</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>האנשים ב”תנופה” - בדרך לצבא מקצועי (יותר) - #ביןהדרכים 57 - האלוף (במיל‘) מוטי אלמוז</title>
        <itunes:title>האנשים ב”תנופה” - בדרך לצבא מקצועי (יותר) - #ביןהדרכים 57 - האלוף (במיל‘) מוטי אלמוז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-57-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-57-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 22 Sep 2021 09:18:03 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bbfb6c8b-edd8-3975-8d93-9d4f0606aefe</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים המתוארים במאמר ושאת גישתו למענה כלפיהם משרטט כאן האלוף במיל' אלמוז.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%96/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים המתוארים במאמר ושאת גישתו למענה כלפיהם משרטט כאן האלוף במיל' אלמוז.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%96/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cqykh6/_-__8i6fs.mp3" length="25469179" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים המתוארים במאמר ושאת גישתו למענה כלפיהם משרטט כאן האלוף במיל' אלמוז.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1591</itunes:duration>
                <itunes:episode>84</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”לנצח ולהישאר בן אדם” - אתגרי פיקוד המרכז במערכת ‘גודל השעה‘ - #ביןהדרכים 58 - האלוף (המיל‘) רוני נומה וסא”ל ד”ר רום לירז</title>
        <itunes:title>”לנצח ולהישאר בן אדם” - אתגרי פיקוד המרכז במערכת ‘גודל השעה‘ - #ביןהדרכים 58 - האלוף (המיל‘) רוני נומה וסא”ל ד”ר רום לירז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%93%d7%9d%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%93%d7%9d%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Sep 2021 10:19:23 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/15b27486-b7b9-3976-a4fe-a83480f93c5c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ולעיתים אף אסטרטגיים.</p>
<p style="text-align:right;">הפיקוד, כדרג אופרטיבי, נדרש לפתח רעיון מערכתי, בו מצד אחד ההנחיה לדרגים הכפופים היא ביצוע פעולה מבצעית מדויקת ומבדילה, ומצד שני – נדרש לפעול בעצמו בשיח ותיאום עם הדרג המטכ"לי, המדיני וההתיישבות באיו"ש וגופי ביטחון נוספים. בפרט נדרש הפיקוד לאיזון עדין בין הרצון לנקוט "יד קשה" ולהרתיע, לבין הרצון להימנע מהדרדרות להסלמה.</p>
<p style="text-align:right;">במאמר זה מתאר מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף רוני נומה, את האתגרים שהעמידה מערכת 'גודל השעה' למפקדת הפיקוד ואת אופן ההתמודדת עימם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א'. גיליון 15. מרץ 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/30384/%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ולעיתים אף אסטרטגיים.</p>
<p style="text-align:right;">הפיקוד, כדרג אופרטיבי, נדרש לפתח רעיון מערכתי, בו מצד אחד ההנחיה לדרגים הכפופים היא ביצוע פעולה מבצעית מדויקת ומבדילה, ומצד שני – נדרש לפעול בעצמו בשיח ותיאום עם הדרג המטכ"לי, המדיני וההתיישבות באיו"ש וגופי ביטחון נוספים. בפרט נדרש הפיקוד לאיזון עדין בין הרצון לנקוט "יד קשה" ולהרתיע, לבין הרצון להימנע מהדרדרות להסלמה.</p>
<p style="text-align:right;">במאמר זה מתאר מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף רוני נומה, את האתגרים שהעמידה מערכת 'גודל השעה' למפקדת הפיקוד ואת אופן ההתמודדת עימם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א'. גיליון 15. מרץ 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/30384/%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dyxs29/_-_bdo55.mp3" length="63908160" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ולעיתים אף אסטרטגיים.
הפיקוד, כדרג אופרטיבי, נדרש לפתח רעיון מערכתי, בו מצד אחד ההנחיה לדרגים הכפופים היא ביצוע פעולה מבצעית מדויקת ומבדילה, ומצד שני – נדרש לפעול בעצמו בשיח ותיאום עם הדרג המטכ"לי, המדיני וההתיישבות באיו"ש וגופי ביטחון נוספים. בפרט נדרש הפיקוד לאיזון עדין בין הרצון לנקוט "יד קשה" ולהרתיע, לבין הרצון להימנע מהדרדרות להסלמה.
במאמר זה מתאר מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף רוני נומה, את האתגרים שהעמידה מערכת 'גודל השעה' למפקדת הפיקוד ואת אופן ההתמודדת עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א'. גיליון 15. מרץ 2018.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1597</itunes:duration>
                <itunes:episode>85</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הזמדנויות אסטרטגיות בעת התהוות אזורי ספר - סוריה כמקרה מבחן - #ביןהדרכים 59 - אל”ם מוניר עמאר ז”ל</title>
        <itunes:title>הזמדנויות אסטרטגיות בעת התהוות אזורי ספר - סוריה כמקרה מבחן - #ביןהדרכים 59 - אל”ם מוניר עמאר ז”ל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%93%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%93%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 26 Sep 2021 12:46:50 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2de4d0d6-63c7-3233-bc37-a866bbf06ee0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת מערכת קשרים חשאית. המסקנה הזאת נתמכת על ידי היסטוריה של קשרים חיוביים בין חוראן והתנועה הציונית לפני קום מדינת ישראל, וע"י האינטרסים המשותפים שהופיעו בהקשר הנוכחי. </p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ספר, מס' 1, פברואר 2014.</p>
<p> </p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-1-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%96%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת מערכת קשרים חשאית. המסקנה הזאת נתמכת על ידי היסטוריה של קשרים חיוביים בין חוראן והתנועה הציונית לפני קום מדינת ישראל, וע"י האינטרסים המשותפים שהופיעו בהקשר הנוכחי. </p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ספר, מס' 1, פברואר 2014.</p>
<p> </p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-1-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%96%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mzqm3u/7lp3h.mp3" length="59250312" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת מערכת קשרים חשאית. המסקנה הזאת נתמכת על ידי היסטוריה של קשרים חיוביים בין חוראן והתנועה הציונית לפני קום מדינת ישראל, וע"י האינטרסים המשותפים שהופיעו בהקשר הנוכחי. 
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ספר, מס' 1, פברואר 2014.
 
לקריאת המאמר
 
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3703</itunes:duration>
                <itunes:episode>86</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”מבט”ש למשילות” - מסע השתנות ולמידה במערכת ‘גודל השעה‘ - #ביןהדרכים 60 - תא”ל רומן גופמן</title>
        <itunes:title>”מבט”ש למשילות” - מסע השתנות ולמידה במערכת ‘גודל השעה‘ - #ביןהדרכים 60 - תא”ל רומן גופמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 28 Sep 2021 15:05:55 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bf2689fb-e535-3d5b-a9a6-d54feb2da3b5</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך.</p>
<p style="text-align:right;">הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד חטיבת עציון בזמן אירועי 'גודל השעה', מדגיש את האתגר הייחודי של פיקוד ומנהיגות בבט"ש בשנות משבר והיכולת להתמודד עם מצבים של מבוכה ואי-וודאות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה בין המלחמות, חלק א', מרץ 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/30383/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך.</p>
<p style="text-align:right;">הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד חטיבת עציון בזמן אירועי 'גודל השעה', מדגיש את האתגר הייחודי של פיקוד ומנהיגות בבט"ש בשנות משבר והיכולת להתמודד עם מצבים של מבוכה ואי-וודאות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה בין המלחמות, חלק א', מרץ 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/30383/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/evevr4/_-_-_26l7ty.mp3" length="68295348" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך.
הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד חטיבת עציון בזמן אירועי 'גודל השעה', מדגיש את האתגר הייחודי של פיקוד ומנהיגות בבט"ש בשנות משבר והיכולת להתמודד עם מצבים של מבוכה ואי-וודאות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה בין המלחמות, חלק א', מרץ 2018.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1707</itunes:duration>
                <itunes:episode>87</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שבעה עשורים ליתרון האיכותי של צה”ל - #ביןהדרכים 61 -  תא”ל (מיל‘) ד”ר מאיר פינקל וד”ר יניב פרידמן</title>
        <itunes:title>שבעה עשורים ליתרון האיכותי של צה”ל - #ביןהדרכים 61 -  תא”ל (מיל‘) ד”ר מאיר פינקל וד”ר יניב פרידמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 29 Sep 2021 11:54:02 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bbff9048-49dd-3861-83e3-79be319b1a9a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את הבעייתיות של המעבר ליתרון איכותי טכנולוגי, מראה כיצד הצטמצמו הפערים האנושיים והטכנולוגיים בין ישראל ואויביה, וממליץ על דרכים לשימור היתרון היחסי בעתיד.</p>
<p style="text-align:right;"> המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6876/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את הבעייתיות של המעבר ליתרון איכותי טכנולוגי, מראה כיצד הצטמצמו הפערים האנושיים והטכנולוגיים בין ישראל ואויביה, וממליץ על דרכים לשימור היתרון היחסי בעתיד.</p>
<p style="text-align:right;"> המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6876/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9y8b5g/_-_-_291onn.mp3" length="105525432" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את הבעייתיות של המעבר ליתרון איכותי טכנולוגי, מראה כיצד הצטמצמו הפערים האנושיים והטכנולוגיים בין ישראל ואויביה, וממליץ על דרכים לשימור היתרון היחסי בעתיד.
 המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2638</itunes:duration>
                <itunes:episode>88</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”בוחרים דרך” - מהפכנות החדשנות בעולם ההון האנושי בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - #ביןהדרכים 62 - אל”מ אורן גיבר ורס”ן אירה לפרדין</title>
        <itunes:title>”בוחרים דרך” - מהפכנות החדשנות בעולם ההון האנושי בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - #ביןהדרכים 62 - אל”מ אורן גיבר ורס”ן אירה לפרדין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 29 Sep 2021 17:42:16 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/69b223ee-8c99-3732-9d0e-4c28fa50236e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם  בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27/%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם  בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27/%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/iz2gex/_-_-_265mrv.mp3" length="87447528" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם  בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2186</itunes:duration>
                <itunes:episode>89</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”מתחיל מכאן 4” הנחות יסוד מתעתעות באתגר ”הביטחון השוטף” - #ביןהדרכים 63 - אלוף תמיר ידעי</title>
        <itunes:title>”מתחיל מכאן 4” הנחות יסוד מתעתעות באתגר ”הביטחון השוטף” - #ביןהדרכים 63 - אלוף תמיר ידעי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%90%d7%9f-4%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%90%d7%9f-4%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 03 Oct 2021 14:27:32 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5b312293-a7d8-3627-9320-ba11529ce253</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המבצעיים בצה"ל לצאת מגבולות המוכר ולערער על מסגרות החשיבה הקיימות. מוכנות לאתגרים הבאים קשורה לא רק במיומנות הכוחות אלא גם בפיתוח חשיבה, יצירתיות ודמיון ארגוני, לצד ההצטיינות והשיטתיות הטקטית.</p>
<p> המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.</p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p><em>המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המבצעיים בצה"ל לצאת מגבולות המוכר ולערער על מסגרות החשיבה הקיימות. מוכנות לאתגרים הבאים קשורה לא רק במיומנות הכוחות אלא גם בפיתוח חשיבה, יצירתיות ודמיון ארגוני, לצד ההצטיינות והשיטתיות הטקטית.</em></p>
<p><em> המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.</em></p>
<p><em>קריין: גיא ישראלי</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cbsxt4/_-_4_-_8jdgv.mp3" length="30543786" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המבצעיים בצה"ל לצאת מגבולות המוכר ולערער על מסגרות החשיבה הקיימות. מוכנות לאתגרים הבאים קשורה לא רק במיומנות הכוחות אלא גם בפיתוח חשיבה, יצירתיות ודמיון ארגוני, לצד ההצטיינות והשיטתיות הטקטית.
 המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1527</itunes:duration>
                <itunes:episode>90</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שדה הקרב היבשתי - משיתופי פעולה ושילוביות להיתוך יכולות - #ביןהדרכים 64 - אלוף (במיל‘) יואב הר אבן</title>
        <itunes:title>שדה הקרב היבשתי - משיתופי פעולה ושילוביות להיתוך יכולות - #ביןהדרכים 64 - אלוף (במיל‘) יואב הר אבן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 05 Oct 2021 10:43:07 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/7381880e-a6a2-3f62-9419-aa41d59bc646</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מכוח פעולה רב מימדי (אוויר, יבשה, ים וסב"ר) ומוכוון משימה שבכוחו להפעיל את כלל היכולות הרלוונטיות למשימה. היתוך בין מימדי הלחימה לכדי כוח לחימה אחוד, ללא קשר לשייכות הזרועית, יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית והקטלנית של צה"ל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38261/%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מכוח פעולה רב מימדי (אוויר, יבשה, ים וסב"ר) ומוכוון משימה שבכוחו להפעיל את כלל היכולות הרלוונטיות למשימה. היתוך בין מימדי הלחימה לכדי כוח לחימה אחוד, ללא קשר לשייכות הזרועית, יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית והקטלנית של צה"ל.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38261/%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%9F.pdf'><em>לקריאת המאמר</em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: גיא ישראלי</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/eq797t/_-_-_awpe2.mp3" length="27382032" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מכוח פעולה רב מימדי (אוויר, יבשה, ים וסב"ר) ומוכוון משימה שבכוחו להפעיל את כלל היכולות הרלוונטיות למשימה. היתוך בין מימדי הלחימה לכדי כוח לחימה אחוד, ללא קשר לשייכות הזרועית, יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית והקטלנית של צה"ל.
 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1369</itunes:duration>
                <itunes:episode>91</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”לעולם אין סופים, כולם התחלות – הנה אחת”: תיאורטיקנים ופרקטיקנים לומדים על מלחמות המחר  - #ביןהדרכים 65 - אל”ם אלון פז וליהיא פרידמן</title>
        <itunes:title>”לעולם אין סופים, כולם התחלות – הנה אחת”: תיאורטיקנים ופרקטיקנים לומדים על מלחמות המחר  - #ביןהדרכים 65 - אל”ם אלון פז וליהיא פרידמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9f%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9f%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 07 Oct 2021 10:27:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/34b35c7e-4de4-3137-a451-995cf70a740f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה בוחן למיצוי המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה בדמות פרויקט הפרקטיקום של אגף התכנון של צה"ל והמרכז הבינתחומי הרצליה. מדובר בתהליך של פיתוח ידע משותף, במסגרתו נחקרה תופעת הטרנספורמציה בארגונים צבאיים, עיסקיים וציבוריים. זוהי דוגמה לעיסוק האסטרטגי בעתידנות ובהשתנות עבור תיאורטיקנים ופרקטיקנים כאחד.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54010/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%96-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה בוחן למיצוי המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה בדמות פרויקט הפרקטיקום של אגף התכנון של צה"ל והמרכז הבינתחומי הרצליה. מדובר בתהליך של פיתוח ידע משותף, במסגרתו נחקרה תופעת הטרנספורמציה בארגונים צבאיים, עיסקיים וציבוריים. זוהי דוגמה לעיסוק האסטרטגי בעתידנות ובהשתנות עבור תיאורטיקנים ופרקטיקנים כאחד.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/media/54010/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%96-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: ישורון תורג'מן.</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/k3ysve/_-__1_b48vk.mp3" length="32892134" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה בוחן למיצוי המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה בדמות פרויקט הפרקטיקום של אגף התכנון של צה"ל והמרכז הבינתחומי הרצליה. מדובר בתהליך של פיתוח ידע משותף, במסגרתו נחקרה תופעת הטרנספורמציה בארגונים צבאיים, עיסקיים וציבוריים. זוהי דוגמה לעיסוק האסטרטגי בעתידנות ובהשתנות עבור תיאורטיקנים ופרקטיקנים כאחד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2056</itunes:duration>
                <itunes:episode>92</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>יבשה בעידן הדיגיטל – למה זה לא מצליח לנו? - #ביןהדרכים 66 - יותם הכהן ורס”ן (במיל‘) יואל יפה</title>
        <itunes:title>יבשה בעידן הדיגיטל – למה זה לא מצליח לנו? - #ביןהדרכים 66 - יותם הכהן ורס”ן (במיל‘) יואל יפה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c-%e2%80%93%d7%9c%d7%9e%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c-%e2%80%93%d7%9c%d7%9e%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 10 Oct 2021 11:08:21 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/18ff9cdc-d527-37a1-98de-5f2c940ae0e5</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות הכרוכה בתהליכי פיתוח של העידן החדש.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38405/%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%94.pdf'> לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות הכרוכה בתהליכי פיתוח של העידן החדש.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/media/38405/%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%94.pdf'> לקריאת המאמר </a></em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: רועי וינברג</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xypgnm/_-_aey1c.mp3" length="84825600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות הכרוכה בתהליכי פיתוח של העידן החדש.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
 לקריאת המאמר 
קריין: רועי וינברג
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2121</itunes:duration>
                <itunes:episode>93</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>טרור הבודדים – השב”כ במערכת ‘גודל השעה‘ - #ביןהדרכים 67 - אריק ברבינג (האריס) וסרן אור גליק</title>
        <itunes:title>טרור הבודדים – השב”כ במערכת ‘גודל השעה‘ - #ביןהדרכים 67 - אריק ברבינג (האריס) וסרן אור גליק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%93%d7%93%d7%99%d7%9d-%e2%80%93%d7%94%d7%a9%d7%91-%d7%9b%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8%d7%94%d7%91%d7%95%d7%93%d7%93%d7%99%d7%9d-%e2%80%93%d7%94%d7%a9%d7%91-%d7%9b%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%92/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 12 Oct 2021 13:39:43 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/024ba491-ea04-32e3-a772-b11e0b9b8004</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני השב"כ אתגר מודיעיני עצום ובלתי צפוי. האיום אילץ את השב"כ להרחיב את המומחיות המסורתית ולהתחיל לפעול במרחבי פעולה חדשים - האינטרנט והרשתות החברתיות - תוך יצירת שיתוף פעולה עם יתר הגופים המופקדים על ביטחון המדינה כדי לאפשר התרעה, הרתעה והכרעה של הטרור.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%94/'> לקריאת המאמר</a> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני השב"כ אתגר מודיעיני עצום ובלתי צפוי. האיום אילץ את השב"כ להרחיב את המומחיות המסורתית ולהתחיל לפעול במרחבי פעולה חדשים - האינטרנט והרשתות החברתיות - תוך יצירת שיתוף פעולה עם יתר הגופים המופקדים על ביטחון המדינה כדי לאפשר התרעה, הרתעה והכרעה של הטרור.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%94/'> לקריאת המאמר</a> </em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: ישורון תורג'מן</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cvvksv/_-_____aqh5x.mp3" length="47624359" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני השב"כ אתגר מודיעיני עצום ובלתי צפוי. האיום אילץ את השב"כ להרחיב את המומחיות המסורתית ולהתחיל לפעול במרחבי פעולה חדשים - האינטרנט והרשתות החברתיות - תוך יצירת שיתוף פעולה עם יתר הגופים המופקדים על ביטחון המדינה כדי לאפשר התרעה, הרתעה והכרעה של הטרור.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
 לקריאת המאמר 
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2976</itunes:duration>
                <itunes:episode>94</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>והרי התחזית: צה”ל בדרך לצבא תבוני - מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בצה”ל - #ביןהדרכים 68 - סא”ל נורית כהן-אינגר ופרופ‘ גל א‘ קמינקא</title>
        <itunes:title>והרי התחזית: צה”ל בדרך לצבא תבוני - מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בצה”ל - #ביןהדרכים 68 - סא”ל נורית כהן-אינגר ופרופ‘ גל א‘ קמינקא</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%a6%d7%94%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%aa%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%a6%d7%94%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%aa%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 14 Oct 2021 09:45:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fa11ac54-4218-3371-8488-20cbe120081e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות Data Big ,טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/44675/%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות Data Big ,טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/44675/%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mcv449/_2_ar9d0.mp3" length="126362880" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות Data Big ,טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3159</itunes:duration>
                <itunes:episode>95</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהו ”סינדרום לבנון” וכיצד ראוי להתמודד עימוֹ - #ביןהדרכים 69 - ד”ר ישראל בן דור</title>
        <itunes:title>מהו ”סינדרום לבנון” וכיצד ראוי להתמודד עימוֹ - #ביןהדרכים 69 - ד”ר ישראל בן דור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 17 Oct 2021 09:54:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/037787b8-a6e6-3240-9684-76703fb28c1f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם הסינדרום כדי שכל דרכי הפעולה הנדרשות להתמודדות עם איומים מלבנון, כולל תמרון יבשתי ארוך טווח, יישקלו במקרה הצורך באופן רציונלי. הצעד המתבקש הוא לערוך ולפרסם לציבור מחקר על שלושים שנות המלחמה בלבנון (2006-1976), ביחד עם הלקחים שהופקו והפעולות שנעשו לתיקונם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם הסינדרום כדי שכל דרכי הפעולה הנדרשות להתמודדות עם איומים מלבנון, כולל תמרון יבשתי ארוך טווח, יישקלו במקרה הצורך באופן רציונלי. הצעד המתבקש הוא לערוך ולפרסם לציבור מחקר על שלושים שנות המלחמה בלבנון (2006-1976), ביחד עם הלקחים שהופקו והפעולות שנעשו לתיקונם.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95/'>לקריאת המאמר </a></em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: ישורון תורג'מן.</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hnxszi/_-____afhcb.mp3" length="52368196" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם הסינדרום כדי שכל דרכי הפעולה הנדרשות להתמודדות עם איומים מלבנון, כולל תמרון יבשתי ארוך טווח, יישקלו במקרה הצורך באופן רציונלי. הצעד המתבקש הוא לערוך ולפרסם לציבור מחקר על שלושים שנות המלחמה בלבנון (2006-1976), ביחד עם הלקחים שהופקו והפעולות שנעשו לתיקונם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
לקריאת המאמר 
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3273</itunes:duration>
                <itunes:episode>96</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”אפקט הפרפר” של משחקי מלחמה - #ביןהדרכים 70 - ד”ר טל טובי</title>
        <itunes:title>”אפקט הפרפר” של משחקי מלחמה - #ביןהדרכים 70 - ד”ר טל טובי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a4%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a4%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 19 Oct 2021 12:34:58 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/410db6a3-2f61-3cfc-aa49-c80f1d810ed7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצורך הבנה של טקטיקות ושל תורות לחימה במלחמות מוגבלות, אשר השפיעו גם על התפתחות מכון ראנד וגם על דפוסי הפעולה של כוחות אמריקאניים שהתגלמה בתפיסת המענה הגמיש. הלמידה שנבעה ממשחקי המלחמה מצביעה על ההזדמנות ועל הערך במעורבות אקדמית בעבור המערכת הצבאית. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/16287/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99-2.pdf'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצורך הבנה של טקטיקות ושל תורות לחימה במלחמות מוגבלות, אשר השפיעו גם על התפתחות מכון ראנד וגם על דפוסי הפעולה של כוחות אמריקאניים שהתגלמה בתפיסת המענה הגמיש. הלמידה שנבעה ממשחקי המלחמה מצביעה על ההזדמנות ועל הערך במעורבות אקדמית בעבור המערכת הצבאית. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/16287/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99-2.pdf'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/342mky/_-_-_190rja.mp3" length="104958540" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצורך הבנה של טקטיקות ושל תורות לחימה במלחמות מוגבלות, אשר השפיעו גם על התפתחות מכון ראנד וגם על דפוסי הפעולה של כוחות אמריקאניים שהתגלמה בתפיסת המענה הגמיש. הלמידה שנבעה ממשחקי המלחמה מצביעה על ההזדמנות ועל הערך במעורבות אקדמית בעבור המערכת הצבאית. 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
לקריאת המאמר 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2624</itunes:duration>
                <itunes:episode>97</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מודיעין תרבותי למשחקי מלחמה אסטרטגיים - #ביןהדרכים 71 - אופק איש מעש</title>
        <itunes:title>מודיעין תרבותי למשחקי מלחמה אסטרטגיים - #ביןהדרכים 71 - אופק איש מעש</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%97/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%97/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 20 Oct 2021 13:49:03 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f34a3955-cef0-3668-9ea3-a0ce8d0a202a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שונות משלנו. כדי למצות את הפוטנציאל של מודיעין תרבותי, נדרש לערב את מומחי התחום במשחקים, ולחולל שינויים בתוך מערך המודיעין עצמו כדי להדגיש את המרכזיות של מודיעין תרבותי ללמידה צבאית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/16290/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A9-2.pdf'>לקריאת המאמר </a></p>
<p>קריין: רועי וינברג.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שונות משלנו. כדי למצות את הפוטנציאל של מודיעין תרבותי, נדרש לערב את מומחי התחום במשחקים, ולחולל שינויים בתוך מערך המודיעין עצמו כדי להדגיש את המרכזיות של מודיעין תרבותי ללמידה צבאית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/16290/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A9-2.pdf'>לקריאת המאמר </a></p>
<p>קריין: רועי וינברג.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wczrqs/_2_be5uk.mp3" length="79741440" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שונות משלנו. כדי למצות את הפוטנציאל של מודיעין תרבותי, נדרש לערב את מומחי התחום במשחקים, ולחולל שינויים בתוך מערך המודיעין עצמו כדי להדגיש את המרכזיות של מודיעין תרבותי ללמידה צבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
לקריאת המאמר 
קריין: רועי וינברג.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1993</itunes:duration>
                <itunes:episode>98</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הגנה מרחבית - עלייתה, ירידתה ולידתה מחדש - #ביןהדרכים 72 - סא״ל (במיל׳) ד״ר דותן דרוק</title>
        <itunes:title>הגנה מרחבית - עלייתה, ירידתה ולידתה מחדש - #ביןהדרכים 72 - סא״ל (במיל׳) ד״ר דותן דרוק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%aa%d7%94-%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%aa%d7%94-%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 24 Oct 2021 14:41:46 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f8fbfa5e-4718-3891-b6cf-10a5b74056f4</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align:right;">תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענתו, רק שילוב של מערך ההגנה המרחבית עם הכוחות המתמרנים המוצבים בגבולות בשגרה, המסוגלים לפעילות הגנתית והתקפית כאחד, יאפשר התמודדות יעילה עם התקפות פתע של האויב.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בטחון שוטף - חלק ב׳</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/48709/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג׳מן</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align:right;">תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענתו, רק שילוב של מערך ההגנה המרחבית עם הכוחות המתמרנים המוצבים בגבולות בשגרה, המסוגלים לפעילות הגנתית והתקפית כאחד, יאפשר התמודדות יעילה עם התקפות פתע של האויב.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בטחון שוטף - חלק ב׳</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/48709/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג׳מן</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dtny6p/_d7_93_d7_95_d7_aa_d7_9f__d7_93_d7_a8_d7_95_d7_a7_-__d7_94_d7_92_d7_a0_d7_94__d7_9e_d7_a8_d7_97_d7_91_d7_99_d7_aa_-__d7_94_d7_a7_d7_9c_d7_98_d7_94_7u461.mp3" length="41919216" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענתו, רק שילוב של מערך ההגנה המרחבית עם הכוחות המתמרנים המוצבים בגבולות בשגרה, המסוגלים לפעילות הגנתית והתקפית כאחד, יאפשר התמודדות יעילה עם התקפות פתע של האויב.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בטחון שוטף - חלק ב׳
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2619</itunes:duration>
                <itunes:episode>99</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מיזוג מז״י ואט״ל - רטרוספקטיבה ומבט לעתיד - #ביןהדרכים 73 - אלוף (מיל‘) קובי ברק, תא״ל (מיל‘) זיו אבטליון וסא”ל אייל סאבא</title>
        <itunes:title>מיזוג מז״י ואט״ל - רטרוספקטיבה ומבט לעתיד - #ביןהדרכים 73 - אלוף (מיל‘) קובי ברק, תא״ל (מיל‘) זיו אבטליון וסא”ל אייל סאבא</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%95%d7%92%d7%9e%d7%96%d7%b4%d7%99%d7%95%d7%90%d7%98%d7%b4%d7%9c-%d7%a8%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%95%d7%92%d7%9e%d7%96%d7%b4%d7%99%d7%95%d7%90%d7%98%d7%b4%d7%9c-%d7%a8%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 25 Oct 2021 10:34:50 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e151b08d-5f61-33e3-89ee-ca30f5081157</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align:right;">מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו לתיקון, שלבי התכנון והיישום, ולבסוף התפוקות וההישגים שהניב התהליך עד כּה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר נכתב בעת שהאלוף (מיל') קובי ברק היה מפקד זרוע היבשה, תא"ל (מיל') זיו אבטליון היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה וסא"ל אייל סאבא היה ראש מדור תפיסות באט"ל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה. </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38384/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%92-%D7%9E%D7%96%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%98%D7%9C-%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%95-%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%91%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align:right;">מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו לתיקון, שלבי התכנון והיישום, ולבסוף התפוקות וההישגים שהניב התהליך עד כּה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר נכתב בעת שהאלוף (מיל') קובי ברק היה מפקד זרוע היבשה, תא"ל (מיל') זיו אבטליון היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה וסא"ל אייל סאבא היה ראש מדור תפיסות באט"ל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה. </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38384/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%92-%D7%9E%D7%96%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%98%D7%9C-%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%95-%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%91%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/iiw94k/_-_11_-_-27wtzd.mp3" length="54421632" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו לתיקון, שלבי התכנון והיישום, ולבסוף התפוקות וההישגים שהניב התהליך עד כּה.
המאמר נכתב בעת שהאלוף (מיל') קובי ברק היה מפקד זרוע היבשה, תא"ל (מיל') זיו אבטליון היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה וסא"ל אייל סאבא היה ראש מדור תפיסות באט"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה. 
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2721</itunes:duration>
                <itunes:episode>100</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לוחמת מידע בין המעצמות במאה ה־21 - #ביןהדרכים 74 - גיל ברעם ואופיר בראל</title>
        <itunes:title>לוחמת מידע בין המעצמות במאה ה־21 - #ביןהדרכים 74 - גיל ברעם ואופיר בראל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 26 Oct 2021 09:18:15 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/32fe49fe-27ae-3671-b5d4-6492fd253859</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זו
הקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמת
סייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחנים
יחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידע
בעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסת
את מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית
ועוד, וכן באמצעות סקירת תהליכי בניין הכוח שלהן שמבטאים, הלכה למעשה, את
המימוש בפועל של תפיסות אלו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%94-21-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור  מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זו<br>
הקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמת<br>
סייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחנים<br>
יחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידע<br>
בעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסת<br>
את מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית<br>
ועוד, וכן באמצעות סקירת תהליכי בניין הכוח שלהן שמבטאים, הלכה למעשה, את<br>
המימוש בפועל של תפיסות אלו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%94-21-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור  מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/h8w8y3/_-_-_2b96z0.mp3" length="134286588" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זוהקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמתסייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחניםיחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידעבעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסתאת מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרוניתועוד, וכן באמצעות סקירת תהליכי בניין הכוח שלהן שמבטאים, הלכה למעשה, אתהמימוש בפועל של תפיסות אלו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: גור  מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3357</itunes:duration>
                <itunes:episode>101</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תכנון בניין כוח בין חשיבה מדעית לבין חשיבה לטראלית ודמיון – עיון מחודש - #ביןהדרכים 75 - ד״ר חיים אסא</title>
        <itunes:title>תכנון בניין כוח בין חשיבה מדעית לבין חשיבה לטראלית ודמיון – עיון מחודש - #ביןהדרכים 75 - ד״ר חיים אסא</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 27 Oct 2021 10:02:01 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/06ee0c55-0b49-3e12-8fe3-8fc79f3dfc66</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בניין הכוח - חלק ב׳</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6850/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בניין הכוח - חלק ב׳</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6850/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/2qaymv/_d7_a1_d7_95_d7_a4_d7_99__d7_97_d7_99_d7_99_d7_9d__d7_90_d7_a1_d7_908s77h.mp3" length="21214772" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי. 
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בניין הכוח - חלק ב׳
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1325</itunes:duration>
                <itunes:episode>102</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עליונות ימית: מרכיב הכרחי בלוחמה רב־ממדית - #ביןהדרכים 76 - תא״ל דוד סער סלמה, סא״ל ב׳ ורס״ן ד״ר א׳</title>
        <itunes:title>עליונות ימית: מרכיב הכרחי בלוחמה רב־ממדית - #ביןהדרכים 76 - תא״ל דוד סער סלמה, סא״ל ב׳ ורס״ן ד״ר א׳</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 27 Oct 2021 10:52:38 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ce611fe2-9247-3e51-be8a-0ac7d40bafe1</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/djs4db/9n1pt.mp3" length="69566400" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1739</itunes:duration>
                <itunes:episode>103</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אסטרטגיית צה”ל - בניין הכח - #ביןהדרכים 77 - אלוף (במיל‘) גרשון הכהן</title>
        <itunes:title>אסטרטגיית צה”ל - בניין הכח - #ביןהדרכים 77 - אלוף (במיל‘) גרשון הכהן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%97/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%97/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 30 Oct 2021 23:56:11 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/7310789e-f9ef-3063-848b-9ebcd0664a64</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/v5a9yz/_-_-_26akfq.mp3" length="61589736" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.
המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1539</itunes:duration>
                <itunes:episode>104</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”מוקם בזה צבא הגנה לישראל” המאמץ להקמתו מחדש של צה”ל - #ביןהדרכים 78 - אל”ם אלון פז</title>
        <itunes:title>”מוקם בזה צבא הגנה לישראל” המאמץ להקמתו מחדש של צה”ל - #ביןהדרכים 78 - אל”ם אלון פז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%9d%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%9d%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 02 Nov 2021 11:22:06 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d139e021-7815-3bd1-8f3d-9dafa8964f15</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A5-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%A4%D7%96/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">.קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A5-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%A4%D7%96/'><em>לקריאת המאמר</em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em>.קריין: ישורון תורג'מן</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cxjjpd/8ic2b.mp3" length="53808901" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.
לקריאת המאמר
.קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3363</itunes:duration>
                <itunes:episode>105</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”על השינוי” - על טבעו של שינוי וכיצד לבצעו - #ביןהדרכים 79 –  רס”ן שי קיוויתי</title>
        <itunes:title>”על השינוי” - על טבעו של שינוי וכיצד לבצעו - #ביןהדרכים 79 –  רס”ן שי קיוויתי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 07 Nov 2021 09:55:47 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f55c9d6f-4d68-3487-92b7-307b6e7491dd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית  מאידך גיסא. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6906/%D7%A9%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%95.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית  מאידך גיסא. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6906/%D7%A9%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%95.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4jz6ax/_13_-_-_bixgt.mp3" length="29791584" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית  מאידך גיסא. 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1489</itunes:duration>
                <itunes:episode>106</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המקום שבו התרחש ‘כור ההיתוך‘ – #ביןהדרכים 80 – התמודדות צה”ל עם משבר כוח האדם בראשית שנות החמישים - ד”ר שגיא טורגן</title>
        <itunes:title>המקום שבו התרחש ‘כור ההיתוך‘ – #ביןהדרכים 80 – התמודדות צה”ל עם משבר כוח האדם בראשית שנות החמישים - ד”ר שגיא טורגן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a8%d7%94%d7%94%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9a-%e2%80%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a8%d7%94%d7%94%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9a-%e2%80%93/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 07 Nov 2021 10:10:50 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/07b26369-ba42-3d5b-94f8-89882333f6f3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/80699/%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/80699/%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/k2h5qc/aylpl.mp3" length="44435749" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2777</itunes:duration>
                <itunes:episode>107</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>כמה זה שווה לנו? שימוש במונחי ״הון אנושי״ להערכת כדאיות ההשקעה על השכלה אקדמית איכותית בצה״ל - #ביןהדרכים 81 - רס״ן אושרי בר גיל</title>
        <itunes:title>כמה זה שווה לנו? שימוש במונחי ״הון אנושי״ להערכת כדאיות ההשקעה על השכלה אקדמית איכותית בצה״ל - #ביןהדרכים 81 - רס״ן אושרי בר גיל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 09 Nov 2021 09:23:05 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/77e9099f-199a-3b2e-afe2-bf3469178ba2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/80697/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.</em></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/80697/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ka7dkx/_-_-_2ar9mu.mp3" length="71141292" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1778</itunes:duration>
                <itunes:episode>108</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לוגיסטיקה על מרחבית - המענה הלוגיסטי בשדה הקרב העתידי - #ביןהדרכים 82 -סא״ל אייל סאבא</title>
        <itunes:title>לוגיסטיקה על מרחבית - המענה הלוגיסטי בשדה הקרב העתידי - #ביןהדרכים 82 -סא״ל אייל סאבא</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 11 Nov 2021 09:30:17 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3a3c8e7d-99ef-3843-8932-688ad8946bd2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%91%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%91%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fjg8jy/_14_-_-_7e94s.mp3" length="36106740" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.
 
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1805</itunes:duration>
                <itunes:episode>109</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מצביאות במציאות משתנה - #ביןהדרכים 83 - אלוף מוטי ברוך ותא”ל (מיל‘) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>מצביאות במציאות משתנה - #ביןהדרכים 83 - אלוף מוטי ברוך ותא”ל (מיל‘) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 14 Nov 2021 14:11:45 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/caf244e7-0b47-3e0b-bd2d-95eb5846aef9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/m4de69/_-_-_29ogz7.mp3" length="44124660" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1103</itunes:duration>
                <itunes:episode>110</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המב”ם כביטוי לתחרות האסטרטגית האזורית בין ישראל לאיראן - #ביןהדרכים 84 - דנה פרייזר-סווירי</title>
        <itunes:title>המב”ם כביטוי לתחרות האסטרטגית האזורית בין ישראל לאיראן - #ביןהדרכים 84 - דנה פרייזר-סווירי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%91-%d7%9d%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%91-%d7%9d%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 15 Nov 2021 21:23:04 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/58d65fab-bb46-37f7-9b50-791dd08cecce</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%94%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%94%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/68uu4t/_-_-_28nam2.mp3" length="87327468" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.
המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2183</itunes:duration>
                <itunes:episode>111</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תפיסת המב״ם בעיני האויב - #ביןהדרכים 85 - מיכאל מילשטיין</title>
        <itunes:title>תפיסת המב״ם בעיני האויב - #ביןהדרכים 85 - מיכאל מילשטיין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%b4%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%99%d7%91%d7%91%d7%99%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%b4%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%99%d7%91%d7%91%d7%99%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 16 Nov 2021 16:49:15 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5bb7eadb-13d8-3c28-b6ed-a6b203127bb0</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align:right;">תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/58080/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align:right;">תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/58080/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/z44ns3/_-_6eb2p.mp3" length="55391040" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.
 
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1384</itunes:duration>
                <itunes:episode>112</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מכיפת ברזל ל״תקרת זכוכית״ - #בין הדרכים 86 - רס״ן שלומית רודינצקי</title>
        <itunes:title>מכיפת ברזל ל״תקרת זכוכית״ - #בין הדרכים 86 - רס״ן שלומית רודינצקי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c%d7%9c%d7%b4%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%b4%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c%d7%9c%d7%b4%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%b4%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 17 Nov 2021 09:50:55 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/03afe7c6-7631-31f8-833b-726171d4a9a6</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align:right;">מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח המתמרן ויאפשרו יירוט של טילים ורקטות בשלבי המעוף המוקדמים, יכול לשנות ללא היכר את שדה הקרב העכשווי. תפיסתית מדינת ישראל תרוויח מכך את העברת הלחימה חזרה</p>
<p style="text-align:right;">לשטחו של האויב, והסטתו משימוש בתמ"ס.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38387/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align:right;">מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח המתמרן ויאפשרו יירוט של טילים ורקטות בשלבי המעוף המוקדמים, יכול לשנות ללא היכר את שדה הקרב העכשווי. תפיסתית מדינת ישראל תרוויח מכך את העברת הלחימה חזרה</p>
<p style="text-align:right;">לשטחו של האויב, והסטתו משימוש בתמ"ס.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38387/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fcu7su/_-_-_2az3je.mp3" length="102035340" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח המתמרן ויאפשרו יירוט של טילים ורקטות בשלבי המעוף המוקדמים, יכול לשנות ללא היכר את שדה הקרב העכשווי. תפיסתית מדינת ישראל תרוויח מכך את העברת הלחימה חזרה
לשטחו של האויב, והסטתו משימוש בתמ"ס.
 
לקריאת המאמר 
קריין: גור מורד


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2550</itunes:duration>
                <itunes:episode>113</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מדיניות לאומית והצי הטרנס־אוקיַיני - #ביןהדרכים 87 -  פרופ‘ סמואל פ‘ הנטינגטון</title>
        <itunes:title>מדיניות לאומית והצי הטרנס־אוקיַיני - #ביןהדרכים 87 -  פרופ‘ סמואל פ‘ הנטינגטון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 18 Nov 2021 10:25:12 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ff684d9b-7029-333b-b11b-7e911a2bc484</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מאמרו של הנטינגטון דן בשינויים שעל הצי האמריקאי לעבור בעידן "המלחמה הקרה", אך השאלות הנוקבות שהוא מציב לצי והמלצותיו בנוגע לצורך בבחינה עצמית ביקורתית ובהשתנות מערכתית רלוונטיות גם לכוחות היבשה הצה"ליים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס'  31-32, מאי 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%99-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מאמרו של הנטינגטון דן בשינויים שעל הצי האמריקאי לעבור בעידן "המלחמה הקרה", אך השאלות הנוקבות שהוא מציב לצי והמלצותיו בנוגע לצורך בבחינה עצמית ביקורתית ובהשתנות מערכתית רלוונטיות גם לכוחות היבשה הצה"ליים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס'  31-32, מאי 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%99-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dxgv72/_-_-_26zceu.mp3" length="108869364" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מאמרו של הנטינגטון דן בשינויים שעל הצי האמריקאי לעבור בעידן "המלחמה הקרה", אך השאלות הנוקבות שהוא מציב לצי והמלצותיו בנוגע לצורך בבחינה עצמית ביקורתית ובהשתנות מערכתית רלוונטיות גם לכוחות היבשה הצה"ליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס'  31-32, מאי 2021.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2722</itunes:duration>
                <itunes:episode>114</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>נקמת המשמרים או אשליית החדשנות? - #ביןהדרכים 88 - רס”ן אושרי בר-גיל</title>
        <itunes:title>נקמת המשמרים או אשליית החדשנות? - #ביןהדרכים 88 - רס”ן אושרי בר-גיל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%a7%d7%9e%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%90%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%a7%d7%9e%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%90%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 20 Nov 2021 22:36:28 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/297da604-e678-3157-864c-a0e3b5cd67ba</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תועלתה, ומציע להתבונן ל"אשליית החדשנות" בעיניים, תוך שהוא מציע מספר פתרונות ארגוניים לשם כך. </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - אוקטובר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תועלתה, ומציע להתבונן ל"אשליית החדשנות" בעיניים, תוך שהוא מציע מספר פתרונות ארגוניים לשם כך. </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - אוקטובר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mserbr/_-_-_28b4w8.mp3" length="58072500" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תועלתה, ומציע להתבונן ל"אשליית החדשנות" בעיניים, תוך שהוא מציע מספר פתרונות ארגוניים לשם כך. 
 
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - אוקטובר 2021
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1451</itunes:duration>
                <itunes:episode>115</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 23 - השתנות צבאית - על הגמישות</title>
        <itunes:title>פרק 23 - השתנות צבאית - על הגמישות</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-23-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-23-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 21 Nov 2021 10:35:39 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/35f0fb81-9b38-31ec-9961-9997e8e29b59</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב.</p>
<p style="text-align:right;">דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז.</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים:</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</p>
<p style="text-align:right;">Bruce Lee: Be like water (Inspirational) מתוך: MAX ASSOCIATES
https://youtu.be/APx2yFA0-B4</p>
<p style="text-align:right;">Imperial War Museums,  Blitzkrieg tactics explained | How Hitler invaded France WW2
https://youtu.be/6yOPih9zRNs
Normandy 1944 - Combat Footage with Sound - https://youtu.be/XPUO5mlDJfc</p>
<p style="text-align:right;">SA-6 "Gainful" (2K12 Kub) Soviet Surface-To-Air Missile Live Fire - https://youtu.be/OdDAtHumZeg</p>
<p style="text-align:right;">Egyptian soldiers hitting israeli tanks - https://youtu.be/Q9coa0r_GLQ</p>
<p style="text-align:right;">Imperial war museums: Operation Barbarossa: Hitler's failed invasion of Russia
https://youtu.be/gr_-HjefPi0</p>
<p style="text-align:right;">מכונת ירייה במלחמת העולם הראשונה, 2014, bbc https://youtu.be/B06izR0HWyc</p>
<p style="text-align:right;">יומן מלחמה – מלחמת יום הכיפורים - <a href='https://youtu.be/9QHa0clR-8s'>https://youtu.be/9QHa0clR-8s</a></p>
<p style="text-align:right;">גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב.</p>
<p style="text-align:right;">דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז.</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים:</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod<br>
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</p>
<p style="text-align:right;">Bruce Lee: Be like water (Inspirational) מתוך: MAX ASSOCIATES<br>
https://youtu.be/APx2yFA0-B4</p>
<p style="text-align:right;">Imperial War Museums,  Blitzkrieg tactics explained | How Hitler invaded France WW2<br>
https://youtu.be/6yOPih9zRNs<br>
Normandy 1944 - Combat Footage with Sound - https://youtu.be/XPUO5mlDJfc</p>
<p style="text-align:right;">SA-6 "Gainful" (2K12 Kub) Soviet Surface-To-Air Missile Live Fire - https://youtu.be/OdDAtHumZeg</p>
<p style="text-align:right;">Egyptian soldiers hitting israeli tanks - https://youtu.be/Q9coa0r_GLQ</p>
<p style="text-align:right;">Imperial war museums: Operation Barbarossa: Hitler's failed invasion of Russia<br>
https://youtu.be/gr_-HjefPi0</p>
<p style="text-align:right;">מכונת ירייה במלחמת העולם הראשונה, 2014, bbc https://youtu.be/B06izR0HWyc</p>
<p style="text-align:right;">יומן מלחמה – מלחמת יום הכיפורים - <a href='https://youtu.be/9QHa0clR-8s'>https://youtu.be/9QHa0clR-8s</a></p>
<p style="text-align:right;">גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/frspdn/_-_9d25r.mp3" length="54831410" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב.
דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז.
קרדיטים:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeodhttps://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Bruce Lee: Be like water (Inspirational) מתוך: MAX ASSOCIATEShttps://youtu.be/APx2yFA0-B4
Imperial War Museums,  Blitzkrieg tactics explained | How Hitler invaded France WW2https://youtu.be/6yOPih9zRNsNormandy 1944 - Combat Footage with Sound - https://youtu.be/XPUO5mlDJfc
SA-6 "Gainful" (2K12 Kub) Soviet Surface-To-Air Missile Live Fire - https://youtu.be/OdDAtHumZeg
Egyptian soldiers hitting israeli tanks - https://youtu.be/Q9coa0r_GLQ
Imperial war museums: Operation Barbarossa: Hitler's failed invasion of Russiahttps://youtu.be/gr_-HjefPi0
מכונת ירייה במלחמת העולם הראשונה, 2014, bbc https://youtu.be/B06izR0HWyc
יומן מלחמה – מלחמת יום הכיפורים - https://youtu.be/9QHa0clR-8s
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>4122</itunes:duration>
                <itunes:episode>116</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>מבצעי עומק משולבים והשגת הכרעה ”כוח משימה ויקינג” בצפון עיראק (2003) כמקרה מבחן - #ביןהדרכים 89 - ד”ר טל טובי</title>
        <itunes:title>מבצעי עומק משולבים והשגת הכרעה ”כוח משימה ויקינג” בצפון עיראק (2003) כמקרה מבחן - #ביןהדרכים 89 - ד”ר טל טובי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%92%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%92%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 22 Nov 2021 09:52:19 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c157b526-e4bb-3c0f-8031-2477a7efcbe6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בחזית ובעומק ועד לאפשרות לחבור לכוחות מקומיים בעלי אינטרסים משותפים. בשונה מצבא ארצות־הברית, צה"ל טרם הצליח לבנות מנגנון לשילוב של כוחות מיוחדים במבצעים גדולים וטרם גיבש תפיסה וספרות תורתית לצורך כך.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7-2003-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%98%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג<em> </em>מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בחזית ובעומק ועד לאפשרות לחבור לכוחות מקומיים בעלי אינטרסים משותפים. בשונה מצבא ארצות־הברית, צה"ל טרם הצליח לבנות מנגנון לשילוב של כוחות מיוחדים במבצעים גדולים וטרם גיבש תפיסה וספרות תורתית לצורך כך.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7-2003-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%98%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hsgg7s/_-____1_atmln.mp3" length="38562168" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בחזית ובעומק ועד לאפשרות לחבור לכוחות מקומיים בעלי אינטרסים משותפים. בשונה מצבא ארצות־הברית, צה"ל טרם הצליח לבנות מנגנון לשילוב של כוחות מיוחדים במבצעים גדולים וטרם גיבש תפיסה וספרות תורתית לצורך כך.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2410</itunes:duration>
                <itunes:episode>117</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 24 - השתנות צבאית - הלמידה על התהוות התווך התת קרקעי</title>
        <itunes:title>פרק 24 - השתנות צבאית - הלמידה על התהוות התווך התת קרקעי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 23 Nov 2021 09:48:18 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b47fe658-fe26-32b5-b428-742b0ee3dabb</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות.</p>
<p style="text-align:right;">נדבר עם חוקר מרכז דדו,  סגן-אלוף במיל' דביר פלג.</p>
<p style="text-align:right;">הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים:</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מבט לאחור 25.04.18. הפינוי הושלם: כוחות צה"ל עוזבים את חבל ימית | אורי לוי חוזר לארכיון רשות השידור. <a href='https://youtu.be/dxUwp9mVq80'>https://youtu.be/dxUwp9mVq80</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">היציאה מלבנון 24.5.2000 -ארכיון צה"ל ומעהב"ט - <a href='https://youtu.be/0FekjGUdfhs'>https://youtu.be/0FekjGUdfhs</a></p>
<p style="text-align:right;">רב-סרן עידן, מפקד פלוגת סמו"ר, יחידת יהל"ם – בראיון לYNET ב-2011. נכון להתחיל מ 0:45, אפשר גם ב01:13 על עופרת יצוקה. עד 01:53 או 02:17ץ</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">כאן חדשות | היום לפני. גלעד שליט, החייל שנשאר בחיים - והסעיר מדינה שלמה</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://youtu.be/437yJAC4TGM'>https://youtu.be/437yJAC4TGM</a></p>
<p style="text-align:right;">גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות.</p>
<p style="text-align:right;">נדבר עם חוקר מרכז דדו,  סגן-אלוף במיל' דביר פלג.</p>
<p style="text-align:right;">הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים:</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מבט לאחור 25.04.18. הפינוי הושלם: כוחות צה"ל עוזבים את חבל ימית | אורי לוי חוזר לארכיון רשות השידור. <a href='https://youtu.be/dxUwp9mVq80'>https://youtu.be/dxUwp9mVq80</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">היציאה מלבנון 24.5.2000 -ארכיון צה"ל ומעהב"ט - <a href='https://youtu.be/0FekjGUdfhs'>https://youtu.be/0FekjGUdfhs</a></p>
<p style="text-align:right;">רב-סרן עידן, מפקד פלוגת סמו"ר, יחידת יהל"ם – בראיון לYNET ב-2011. נכון להתחיל מ 0:45, אפשר גם ב01:13 על עופרת יצוקה. עד 01:53 או 02:17ץ</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html'>https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">כאן חדשות | היום לפני. גלעד שליט, החייל שנשאר בחיים - והסעיר מדינה שלמה</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://youtu.be/437yJAC4TGM'>https://youtu.be/437yJAC4TGM</a></p>
<p style="text-align:right;">גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/z7qb4r/WhatsApp_Audio_2021-11-02_at_173028_online-audio-convertercom_8j95t.mp3" length="47616333" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות.
נדבר עם חוקר מרכז דדו,  סגן-אלוף במיל' דביר פלג.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
 
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 
מבט לאחור 25.04.18. הפינוי הושלם: כוחות צה"ל עוזבים את חבל ימית | אורי לוי חוזר לארכיון רשות השידור. https://youtu.be/dxUwp9mVq80
 
היציאה מלבנון 24.5.2000 -ארכיון צה"ל ומעהב"ט - https://youtu.be/0FekjGUdfhs
רב-סרן עידן, מפקד פלוגת סמו"ר, יחידת יהל"ם – בראיון לYNET ב-2011. נכון להתחיל מ 0:45, אפשר גם ב01:13 על עופרת יצוקה. עד 01:53 או 02:17ץ
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html
 
כאן חדשות | היום לפני. גלעד שליט, החייל שנשאר בחיים - והסעיר מדינה שלמה
https://youtu.be/437yJAC4TGM
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1984</itunes:duration>
                <itunes:episode>118</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>צה”ל והמגזר העסקי: ממנו תראו וכן תעשו? - #ביןהדרכים 90 - מר שאול ברונפלד</title>
        <itunes:title>צה”ל והמגזר העסקי: ממנו תראו וכן תעשו? - #ביןהדרכים 90 - מר שאול ברונפלד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%a0%d7%95-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%a0%d7%95-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 24 Nov 2021 09:58:15 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/af39ca4f-643e-3a35-8f1b-2ce05b4ed330</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדבריו), מהיעדר בהירות מושגית ומתודולוגיות שונות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון מצביאות, מספר 33.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%95-%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95-%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%95-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדבריו), מהיעדר בהירות מושגית ומתודולוגיות שונות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון מצביאות, מספר 33.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%95-%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95-%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%95-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ea6asu/_15_-_-_9s5fi.mp3" length="34956252" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדבריו), מהיעדר בהירות מושגית ומתודולוגיות שונות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון מצביאות, מספר 33.
לקריאת המאמר 
קריין: גיא ישראלי.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1748</itunes:duration>
                <itunes:episode>119</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>על העיוורון - מחסור בכישרונות מנהיגותיים ונשיים בפיקוד הבכיר בצה”ל - #ביןהדרכים 91 - אל”מ ג‘</title>
        <itunes:title>על העיוורון - מחסור בכישרונות מנהיגותיים ונשיים בפיקוד הבכיר בצה”ל - #ביןהדרכים 91 - אל”מ ג‘</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 25 Nov 2021 10:10:46 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8f9e4160-d75a-366c-9007-aaa61d60506e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;"> הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיבי. מפקד מרכז "אמני המידע" ב-8200 מדגיש כי עמיתיו, המפקדים הגברים, לוקים בעיוורון תרבותי בנוגע לנקודת המבט הנשית ולפרקטיקות ארגוניות המדירות אותן, ומבקש לעורר מודעות ולהצביע על צעדים פשוטים אותם ניתן לנקוט ולאמץ במטרה להתמודד עם מצב הביש הזה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון נשים-הפוטנציאל המערכתי.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%9E-%D7%92/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em> הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיבי. מפקד מרכז "אמני המידע" ב-8200 מדגיש כי עמיתיו, המפקדים הגברים, לוקים בעיוורון תרבותי בנוגע לנקודת המבט הנשית ולפרקטיקות ארגוניות המדירות אותן, ומבקש לעורר מודעות ולהצביע על צעדים פשוטים אותם ניתן לנקוט ולאמץ במטרה להתמודד עם מצב הביש הזה.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון נשים-הפוטנציאל המערכתי.</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%9E-%D7%92/'><em>לקריאת המאמר </em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: רועי וינברג</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cijpec/_-_7sqek.mp3" length="107619840" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיבי. מפקד מרכז "אמני המידע" ב-8200 מדגיש כי עמיתיו, המפקדים הגברים, לוקים בעיוורון תרבותי בנוגע לנקודת המבט הנשית ולפרקטיקות ארגוניות המדירות אותן, ומבקש לעורר מודעות ולהצביע על צעדים פשוטים אותם ניתן לנקוט ולאמץ במטרה להתמודד עם מצב הביש הזה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון נשים-הפוטנציאל המערכתי.
לקריאת המאמר 
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2690</itunes:duration>
                <itunes:episode>120</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מודיעין לבניין כח - #ביןהדרכים 92 - אל”ם א‘</title>
        <itunes:title>מודיעין לבניין כח - #ביןהדרכים 92 - אל”ם א‘</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d92/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 28 Nov 2021 09:29:52 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8c4811e8-59e9-3f6a-8317-3f461232d66c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן על קמ"נים שעוסקים בבניין כוח ללמוד מדיסציפלינת חקר ביצועים, שמדגים שימוש בהנחות בצורה שיטתית ומבוקרת. חיזוק ומיסוד הקשר בין המודיעין לתהליכי בניין הכוח יתרום וישכלל את שני התחומים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 7 - בניין כח ב', באפריל 2016</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%A3/#_ftn1'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן על קמ"נים שעוסקים בבניין כוח ללמוד מדיסציפלינת חקר ביצועים, שמדגים שימוש בהנחות בצורה שיטתית ומבוקרת. חיזוק ומיסוד הקשר בין המודיעין לתהליכי בניין הכוח יתרום וישכלל את שני התחומים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 7 - בניין כח ב', באפריל 2016</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%A3/#_ftn1'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/bgvhnx/_-_-_9ft4e.mp3" length="44598114" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן על קמ"נים שעוסקים בבניין כוח ללמוד מדיסציפלינת חקר ביצועים, שמדגים שימוש בהנחות בצורה שיטתית ומבוקרת. חיזוק ומיסוד הקשר בין המודיעין לתהליכי בניין הכוח יתרום וישכלל את שני התחומים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 7 - בניין כח ב', באפריל 2016
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2229</itunes:duration>
                <itunes:episode>121</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מצביאותו של האלוף יצחק חופי בתקופה שקדמה ליום הכיפורים - #ביןהדרכים 93 - תא”ל שלומי בינדר</title>
        <itunes:title>מצביאותו של האלוף יצחק חופי בתקופה שקדמה ליום הכיפורים - #ביןהדרכים 93 - תא”ל שלומי בינדר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%97%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%97%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 28 Nov 2021 21:10:20 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/431a70ac-dd0e-3b47-b538-fc7723496a1f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למשל הצלחתו של אלוף חופי לשכנע את הרמטכ"ל דוד אלעזר לעשות שינויים משמעותיים בתחומי ארגון מרחב הלחימה (למשל סלילת דרכים) ותגבור כוחות ברמת הגולן תרמו תרומה משמעותית להצלחות הפיקוד בזמן המלחמה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 33 - מצביאות, אוגוסט 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למשל הצלחתו של אלוף חופי לשכנע את הרמטכ"ל דוד אלעזר לעשות שינויים משמעותיים בתחומי ארגון מרחב הלחימה (למשל סלילת דרכים) ותגבור כוחות ברמת הגולן תרמו תרומה משמעותית להצלחות הפיקוד בזמן המלחמה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 33 - מצביאות, אוגוסט 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9u5pdp/_-____7qw6r.mp3" length="25858299" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למשל הצלחתו של אלוף חופי לשכנע את הרמטכ"ל דוד אלעזר לעשות שינויים משמעותיים בתחומי ארגון מרחב הלחימה (למשל סלילת דרכים) ותגבור כוחות ברמת הגולן תרמו תרומה משמעותית להצלחות הפיקוד בזמן המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 33 - מצביאות, אוגוסט 2021
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1616</itunes:duration>
                <itunes:episode>122</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הפרד ומשול? התאמת המערכת המבצעית לאתגרי העתיד - #ביןהדרכים 94 - סא”ל (מיל‘) מתניה צחי</title>
        <itunes:title>הפרד ומשול? התאמת המערכת המבצעית לאתגרי העתיד - #ביןהדרכים 94 - סא”ל (מיל‘) מתניה צחי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 01 Dec 2021 11:34:08 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/30524394-47a3-3a60-8d3c-9c7aaa9d8d5d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים;  -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/9027/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים;  -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/9027/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/8cqh8m/8dvtz.mp3" length="28096470" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים;  -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1756</itunes:duration>
                <itunes:episode>123</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”במעמד צד אחד” אתגר האסטרטגיה הישראלית – התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי - #ביןהדרכים 95  - תא״ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>”במעמד צד אחד” אתגר האסטרטגיה הישראלית – התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי - #ביןהדרכים 95  - תא״ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93-%d7%a6%d7%93%d7%90%d7%97%d7%93%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93-%d7%a6%d7%93%d7%90%d7%97%d7%93%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 05 Dec 2021 10:58:47 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1743506b-b774-3be9-a603-704bbf7e6913</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align: right;">מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר</p>
<p style="text-align: right;">גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.</p>
<p style="text-align: right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין  המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018</p>
<p style="text-align: right;">קריין: רועי וינברג<a href='https://www.idf.il/media/30382/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'> </a></p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align: right;">מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר</p>
<p style="text-align: right;">גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.</p>
<p style="text-align: right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין  המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018</p>
<p style="text-align: right;">קריין: רועי וינברג<a href='https://www.idf.il/media/30382/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'> </a></p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/g8ckz7/96sbv.mp3" length="95465280" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר
גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין  המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018
קריין: רועי וינברג 


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2386</itunes:duration>
                <itunes:episode>124</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>האם בחלוף 50 שנים הבנו כיצד נכון להילחם בסביבה אזרחית? - #ביןהדרכים 96 - אל״ם (מיל׳) שרון ביטון וסא״ל אור אלרום</title>
        <itunes:title>האם בחלוף 50 שנים הבנו כיצד נכון להילחם בסביבה אזרחית? - #ביןהדרכים 96 - אל״ם (מיל׳) שרון ביטון וסא״ל אור אלרום</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a350-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%9b/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a350-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%9b/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 07 Dec 2021 09:38:38 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e29b276f-0ad7-37aa-bab5-d93ed1ff4d23</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align:right;">צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/84540/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align:right;">צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/84540/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cf5dx9/_-_50_-_276qkn.mp3" length="85409640" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.
 
לקריאת המאמר
 
קריין: גור מורד


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2135</itunes:duration>
                <itunes:episode>125</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>׳מאחורי הקליעים׳ - העוצמה הארגונית שמאחורי העוצמה האווירית - #ביןהדרכים 97 - אל״ם(במיל׳) גדעון חושן</title>
        <itunes:title>׳מאחורי הקליעים׳ - העוצמה הארגונית שמאחורי העוצמה האווירית - #ביןהדרכים 97 - אל״ם(במיל׳) גדעון חושן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%b3%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9d%d7%b3-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%b3%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9d%d7%b3-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 08 Dec 2021 11:37:01 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3487da15-30a0-3513-beaf-fa623e63a649</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית. </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/11409/%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית. </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/11409/%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mqcrcx/_-_950n2.mp3" length="31413960" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית. 
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1570</itunes:duration>
                <itunes:episode>126</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מי יאזן את ישראל? מדיניות הביטחון האמריקאית הנוכחית והסיכון של הקצנה בפעולות צה”ל - #ביןהדרכים 98 - תא”ל (מיל‘) ד”ר מאיר פינקל ואל”ם (מיל‘) ד”ר יגאל אייל</title>
        <itunes:title>מי יאזן את ישראל? מדיניות הביטחון האמריקאית הנוכחית והסיכון של הקצנה בפעולות צה”ל - #ביןהדרכים 98 - תא”ל (מיל‘) ד”ר מאיר פינקל ואל”ם (מיל‘) ד”ר יגאל אייל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%90%d7%96%d7%9f-%d7%90%d7%aa%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%90%d7%96%d7%9f-%d7%90%d7%aa%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 12 Dec 2021 09:07:08 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/73fd1be0-0952-3695-9fa3-923a9e3639c7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/62041/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/62041/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/y64yxk/_-_-_77cck.mp3" length="30579282" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1528</itunes:duration>
                <itunes:episode>127</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בית חולים שדה של חיל הרפואי - מענה רפואי הומניטרי בשירות הדיפלומטיה הצבאית - #ביןהדרכים 99 - סא״ל שי שול</title>
        <itunes:title>בית חולים שדה של חיל הרפואי - מענה רפואי הומניטרי בשירות הדיפלומטיה הצבאית - #ביןהדרכים 99 - סא״ל שי שול</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%a9%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%a9%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 14 Dec 2021 09:34:09 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5f9593e9-3923-304a-be58-0c19c425b12b</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align:right;">בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/62044/%D7%A9%D7%95%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג׳מן</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align:right;">בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/62044/%D7%A9%D7%95%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג׳מן</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/urhiu9/_d7_a9_d7_99__d7_a9_d7_95_d7_9c_-__d7_a1_d7_95_d7_a4_d7_999btc2.mp3" length="18816522" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.
 
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1176</itunes:duration>
                <itunes:episode>128</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פסאדה במפקדות בכירות: ניתוח דיוני בכירים וטקסים אחרים - #ביןהדרכים 100 - סא”ל ד”ר מיכאל סנג</title>
        <itunes:title>פסאדה במפקדות בכירות: ניתוח דיוני בכירים וטקסים אחרים - #ביןהדרכים 100 - סא”ל ד”ר מיכאל סנג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a1%d7%90%d7%93%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a1%d7%90%d7%93%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 16 Dec 2021 08:35:20 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c47b704a-fee5-3960-ba41-5daf9cbe7ac0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת  המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6858/%D7%A4%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%92.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת  המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6858/%D7%A4%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%92.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nug29n/_-_-_1_1_9bbpr.mp3" length="103633704" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת  המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2591</itunes:duration>
                <itunes:episode>129</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חשיבותה של הדיפלומטיה הצבאית כמכפיל-כוח ביטחוני - #ביןהדרכים 101 – אל”ם עמוס נחמני</title>
        <itunes:title>חשיבותה של הדיפלומטיה הצבאית כמכפיל-כוח ביטחוני - #ביןהדרכים 101 – אל”ם עמוס נחמני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 19 Dec 2021 08:15:27 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8dea0301-fedd-315f-99cc-903ddad91476</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/62040/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/62040/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jw6965/_-_72gi0.mp3" length="44363214" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2220</itunes:duration>
                <itunes:episode>130</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הילכו שניים יחד גם אם לא נועדו?! ממערכת אחת לשתיים - #ביןהדרכים 102 - אל”ם ד‘ ודב דל</title>
        <itunes:title>הילכו שניים יחד גם אם לא נועדו?! ממערכת אחת לשתיים - #ביןהדרכים 102 - אל”ם ד‘ ודב דל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 21 Dec 2021 09:05:13 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/094624b8-9fa9-3a14-bd57-259c6149851c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/48714/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%93-%D7%95%D7%93%D7%91-%D7%93%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/48714/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%93-%D7%95%D7%93%D7%91-%D7%93%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nzkr67/8fz3y.mp3" length="28842527" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1802</itunes:duration>
                <itunes:episode>131</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אסטרטגיה רבתי לישראל נגד האיום האיראני - #ביןהדרכים 103 - אלוף (מיל‘) עמוס גלעד וסא”ל איתי חימיניס</title>
        <itunes:title>אסטרטגיה רבתי לישראל נגד האיום האיראני - #ביןהדרכים 103 - אלוף (מיל‘) עמוס גלעד וסא”ל איתי חימיניס</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%a0%d7%92%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%a0%d7%92%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Dec 2021 08:36:07 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1a97f7d5-6487-359e-8be6-e58573a9b99a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%95%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.</em></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%95%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/kiqe53/_-_-_19fjye.mp3" length="33573996" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>839</itunes:duration>
                <itunes:episode>132</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עולים להתקפה - מסגרת תאורטית לתוכנית ’תנופה’ - #ביןהדרכים 104 - תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>עולים להתקפה - מסגרת תאורטית לתוכנית ’תנופה’ - #ביןהדרכים 104 - תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 26 Dec 2021 08:33:23 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/21ed052b-1471-3443-a1e4-e2144eb6af83</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/73609/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/73609/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/e6xcn6/bk4ul.mp3" length="102004800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2550</itunes:duration>
                <itunes:episode>133</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”מלחמת הטילים האחרונה?! – השפעתה של ”כיפת ברזל” על תפיסות ההפעלה של חמאס, חזבאללה וצה”ל - #ביןהדרכים 105 - דנה פרייזלר-סווירי</title>
        <itunes:title>”מלחמת הטילים האחרונה?! – השפעתה של ”כיפת ברזל” על תפיסות ההפעלה של חמאס, חזבאללה וצה”ל - #ביןהדרכים 105 - דנה פרייזלר-סווירי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%e2%80%93%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%e2%80%93%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 28 Dec 2021 08:29:43 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b0d1163b-aef0-3507-9749-ac43deb452fa</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש  זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/73609/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש  זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/73609/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/m2bxja/_-__a9l42.mp3" length="28937404" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש  זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1808</itunes:duration>
                <itunes:episode>134</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>יחידות מיוחדות ללמידה מערכתית בצה”ל ”שקד”, ”רימון” ו”אגוז” כמקרי מבחן ל”יחידות למידה” - #ביןהדרכים 106 -  אל”ם יואב טילן וסא”ל (במיל’) אלי מיכלסון</title>
        <itunes:title>יחידות מיוחדות ללמידה מערכתית בצה”ל ”שקד”, ”רימון” ו”אגוז” כמקרי מבחן ל”יחידות למידה” - #ביןהדרכים 106 -  אל”ם יואב טילן וסא”ל (במיל’) אלי מיכלסון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%95%d7%aa%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%95%d7%aa%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 29 Dec 2021 08:51:10 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/aef999ee-9621-386b-b53b-4e1aaf94f945</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה. </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A9%D7%A7%D7%93-%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%92%D7%95%D7%96-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה. </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A9%D7%A7%D7%93-%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%92%D7%95%D7%96-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7c3jwb/_-_-_6w2uq.mp3" length="43347924" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה. 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2167</itunes:duration>
                <itunes:episode>135</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פקודות הוראות ונהלים לתורת לחימה – הבט”ש כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 107 - מר אריה שרביט</title>
        <itunes:title>פקודות הוראות ונהלים לתורת לחימה – הבט”ש כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 107 - מר אריה שרביט</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 30 Dec 2021 08:27:13 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/492e8e77-51d8-3d93-a8eb-a98965d4e7f6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/48705/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%A9-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/48705/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%A9-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uwwse8/as4py.mp3" length="37936065" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2371</itunes:duration>
                <itunes:episode>136</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פריצה לצורך השפעה - חוסן ככלי התמודדות עם לוחמת הסייבר של איראן - #ביןהדרכים 108 - סא”ל ח’, רס”ן אושרי בר גיל ורס”ן (מיל’) ת’</title>
        <itunes:title>פריצה לצורך השפעה - חוסן ככלי התמודדות עם לוחמת הסייבר של איראן - #ביןהדרכים 108 - סא”ל ח’, רס”ן אושרי בר גיל ורס”ן (מיל’) ת’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%9f%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%9f%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 02 Jan 2022 08:26:02 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/664f5426-b75f-3ca3-bfe6-d4a7ee7be5ed</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.</p>
<p align="right">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p align="right"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%97-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%AA/#_ftn2'>לקריאת המאמר</a></p>
<p align="right">קריין: גור מורד.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p><em>רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.</em></p>
<p align="right">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p align="right"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%97-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%AA/#_ftn2'>לקריאת המאמר</a></p>
<p align="right">קריין: גור מורד.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ci2pzz/_-_-_2_1_7pvpo.mp3" length="132074090" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3300</itunes:duration>
                <itunes:episode>137</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”במקום בו אין אנשים” - על האתגרים הצפויים לצה”ל כתוצאה מהשימוש הגובר בכלי נשק בלתי מאוישים - #ביןהדרכים 109 -  אל”ם סמואל בומנדיל</title>
        <itunes:title>”במקום בו אין אנשים” - על האתגרים הצפויים לצה”ל כתוצאה מהשימוש הגובר בכלי נשק בלתי מאוישים - #ביןהדרכים 109 -  אל”ם סמואל בומנדיל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 04 Jan 2022 08:49:52 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bd3ca39f-be82-3528-a0d0-842570724eba</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו. </p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016</p>
<p>לקריאת המאמר</p>
<p>קריין : רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו. </p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016</p>
<p>לקריאת המאמר</p>
<p>קריין : רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/g8ugf8/7nwy2.mp3" length="115486080" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו. 
 
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016
לקריאת המאמר
קריין : רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2887</itunes:duration>
                <itunes:episode>138</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית תהליך תכנון אסטרטגי למגמות טכנולוגיות משבשות - #ביןהדרכים 110 - רס”ן דוד שורש</title>
        <itunes:title>אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית תהליך תכנון אסטרטגי למגמות טכנולוגיות משבשות - #ביןהדרכים 110 - רס”ן דוד שורש</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 06 Jan 2022 08:58:52 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5be4a483-dd65-3f79-b05e-c54525eb1d43</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.</p>
<p>המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/44662/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.</p>
<p>המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/44662/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/g4xksi/_-_-_b69kt.mp3" length="68578272" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3428</itunes:duration>
                <itunes:episode>139</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>צבא היבשה בעידן הרשתי: ”מהחמצה להדבקה” – #ביןהדרכים 111 –  אל”ם אילן לוי</title>
        <itunes:title>צבא היבשה בעידן הרשתי: ”מהחמצה להדבקה” – #ביןהדרכים 111 –  אל”ם אילן לוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 09 Jan 2022 09:29:47 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b3a7549d-2b19-3130-9e07-cd871dad84e8</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6824/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6824/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/vqkrne/_-_-_2a3d7r.mp3" length="125602596" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3140</itunes:duration>
                <itunes:episode>140</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 25 - אסטרטגיה רבתי לישראל נגד האיום האיראני</title>
        <itunes:title>פרק 25 - אסטרטגיה רבתי לישראל נגד האיום האיראני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-25-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-25-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 10 Jan 2022 14:42:44 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c4a11453-c289-372d-ad85-c9a2dd15d31b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.</p>
<p style="text-align:right;">הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod

<a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.</p>
<p style="text-align:right;">הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod<br>
<br>
<a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uyrxrx/WhatsApp_Audio_2022-01-10_at_083554_online-audio-convertercom_93ng4.mp3" length="41038491" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeodhttps://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2564</itunes:duration>
                <itunes:episode>141</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>הפשיטה היבשתית – תפקידיה באסטרטגיה ובבניין הכוח למלחמה – #ביןהדרכים 112 -  תא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל ורס”ן אריאל הירש</title>
        <itunes:title>הפשיטה היבשתית – תפקידיה באסטרטגיה ובבניין הכוח למלחמה – #ביןהדרכים 112 -  תא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל ורס”ן אריאל הירש</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%99%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%99%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 11 Jan 2022 08:41:55 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/221bf1a7-4282-396a-9c6a-493a19139471</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38263/%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38263/%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ejqxp7/_-__8liao.mp3" length="28386534" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1774</itunes:duration>
                <itunes:episode>142</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה? - #ביןהדרכים 113 - סא”ל (במיל’) ד”ר אלבו וסא”ל ע’</title>
        <itunes:title>למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה? - #ביןהדרכים 113 - סא”ל (במיל’) ד”ר אלבו וסא”ל ע’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 13 Jan 2022 11:19:23 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c25470d3-a79a-39ca-a708-c65833c0f1da</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה, לאסטרטגיה של ניצחון דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A2%D7%96%D7%A0%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>הטענה המרכזית במאמר זה היא כי</em><em> </em><em>תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל</em><em>. </em><em>עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה</em><em>, </em><em>לאסטרטגיה של ניצחון</em><em> </em><em>דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה</em><em>.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A2%D7%96%D7%A0%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xe263y/_-_-_2asxiz.mp3" length="138083616" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה, לאסטרטגיה של ניצחון דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה.
 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3452</itunes:duration>
                <itunes:episode>143</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>איראן כאתגר צבאי ומדיני לישראל - #ביןהדרכים 114 - אלוף (מיל’) יעקב עמידרור</title>
        <itunes:title>איראן כאתגר צבאי ומדיני לישראל - #ביןהדרכים 114 - אלוף (מיל’) יעקב עמידרור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f%d7%9b%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f%d7%9b%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 16 Jan 2022 09:43:21 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/94d0d477-8733-30f1-b30f-510aacd58bab</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה</em><em>.</em></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/r7wxtd/_-_9w6l1.mp3" length="87346560" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2183</itunes:duration>
                <itunes:episode>144</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 26 - איראן כאתגר צבאי ומדיני</title>
        <itunes:title>פרק 26 - איראן כאתגר צבאי ומדיני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-26-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%9b%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-26-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%9b%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 18 Jan 2022 10:20:50 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9aa51931-2ebc-3533-a36b-ec1dc3500225</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד.
מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'>למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.</a></p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'> </a></p>
<p>הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים -</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'> </a></p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד.<br>
מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'>למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.</a></p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'> </a></p>
<p>הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף</p>
<p style="text-align:right;">קרדיטים -</p>
<p style="text-align:right;">Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426'>https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426</a></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8/'> </a></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fpzmdr/8dq9y.mp3" length="42197999" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד.מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.
למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.
 
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים -
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2574</itunes:duration>
                <itunes:episode>145</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על ”יבשה באופק” – #ביןהדרכים 115 - תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על ”יבשה באופק” – #ביןהדרכים 115 - תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 19 Jan 2022 10:59:15 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fd3e01b7-4a0a-347d-898c-7deac0164b3e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגים הטקטיים, לדיכוי האש המדויקת של הצד השני. אימוץ פרספקטיבת "4.0 RMA "מאפשר להגדיר מחדש את הבעיה, וגם את הרעיונות הממוקדים יותר בפתרונה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38276/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגים הטקטיים, לדיכוי האש המדויקת של הצד השני. אימוץ פרספקטיבת "4.0 RMA "מאפשר להגדיר מחדש את הבעיה, וגם את הרעיונות הממוקדים יותר בפתרונה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/38276/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/myx5jn/_-_-_27uxy6.mp3" length="124055388" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגים הטקטיים, לדיכוי האש המדויקת של הצד השני. אימוץ פרספקטיבת "4.0 RMA "מאפשר להגדיר מחדש את הבעיה, וגם את הרעיונות הממוקדים יותר בפתרונה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3101</itunes:duration>
                <itunes:episode>146</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>האם ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית של דיציפלינת המודיעין האסטרטגי? - #ביןהדרכים 116 -  ד”ר אבנר ברנע</title>
        <itunes:title>האם ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית של דיציפלינת המודיעין האסטרטגי? - #ביןהדרכים 116 -  ד”ר אבנר ברנע</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a5%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%96/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a5%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%96/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jan 2022 09:46:58 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ef85421d-8336-367f-9f2c-25dd79744fad</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "הפתעה מפוזרת" (דיפוזית). ההסתכלות על "הפתעה מפוזרת" מחייבת ראייה דינמית ומשתנה, שתקל על חיזוי התפתחויות של הפתעות מסוג זה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54018/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A2.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "הפתעה מפוזרת" (דיפוזית). ההסתכלות על "הפתעה מפוזרת" מחייבת ראייה דינמית ומשתנה, שתקל על חיזוי התפתחויות של הפתעות מסוג זה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/54018/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A2.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/97jgmy/_-__68xm4.mp3" length="32053290" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "הפתעה מפוזרת" (דיפוזית). ההסתכלות על "הפתעה מפוזרת" מחייבת ראייה דינמית ומשתנה, שתקל על חיזוי התפתחויות של הפתעות מסוג זה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2003</itunes:duration>
                <itunes:episode>147</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המעצבים בבניין הכוח של צה”ל בין עבר, הווה ועתיד - #ביןהדרכים 117 - אל”ם (מיל’) יובל בזק</title>
        <itunes:title>המעצבים בבניין הכוח של צה”ל בין עבר, הווה ועתיד - #ביןהדרכים 117 - אל”ם (מיל’) יובל בזק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d117%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d117%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 23 Jan 2022 08:48:28 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/428b3484-b4b5-3e02-8a4b-c617c69df1ef</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות הבטחוניות. על מנת לספק את המענה הנדרש, צה"ל חייב לחזק את יכולתו של המטכ"ל להגדיר תפיסה ברורה ועל פיה לבנות את כוחו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6903/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%96%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות הבטחוניות. על מנת לספק את המענה הנדרש, צה"ל חייב לחזק את יכולתו של המטכ"ל להגדיר תפיסה ברורה ועל פיה לבנות את כוחו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6903/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%96%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ha2wx8/_-_6mc8i.mp3" length="26632359" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות הבטחוניות. על מנת לספק את המענה הנדרש, צה"ל חייב לחזק את יכולתו של המטכ"ל להגדיר תפיסה ברורה ועל פיה לבנות את כוחו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1664</itunes:duration>
                <itunes:episode>148</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בים, באוויר, ביבשה ובסייבר? - #ביןהדרכים 118 - סא”ל רוני קציר</title>
        <itunes:title>בים, באוויר, ביבשה ובסייבר? - #ביןהדרכים 118 - סא”ל רוני קציר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 25 Jan 2022 10:38:25 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4d1e47f1-6d01-30b8-989b-74885ee9a22a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה  את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנה הזאת מטילה ספק בהחלטה להקים רשות אזרחית להגנת סייבר. למרות הנימוקים שהאיום על המגזר האזרחי דורש הגנה מגוף אזרחי, השוואה עם הסמכויות ועם התפקיד של פיקוד העורף, מגלה שגוף צה"לי יכול לפעול במרחב אזרחי באופן אפקטיבי וללא נזק לדמוקרטיה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6818/%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה  את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנה הזאת מטילה ספק בהחלטה להקים רשות אזרחית להגנת סייבר. למרות הנימוקים שהאיום על המגזר האזרחי דורש הגנה מגוף אזרחי, השוואה עם הסמכויות ועם התפקיד של פיקוד העורף, מגלה שגוף צה"לי יכול לפעול במרחב אזרחי באופן אפקטיבי וללא נזק לדמוקרטיה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6818/%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/vzrcpj/_-_-_btx3l.mp3" length="35960058" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה  את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנה הזאת מטילה ספק בהחלטה להקים רשות אזרחית להגנת סייבר. למרות הנימוקים שהאיום על המגזר האזרחי דורש הגנה מגוף אזרחי, השוואה עם הסמכויות ועם התפקיד של פיקוד העורף, מגלה שגוף צה"לי יכול לפעול במרחב אזרחי באופן אפקטיבי וללא נזק לדמוקרטיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1798</itunes:duration>
                <itunes:episode>149</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אנחנו במלחמה?! - המב”ם כמלחמת מנע נגד איראן ו”צבאות הטרור” - #ביןהדרכים 119 - סא”ל (מיל’) רווה גלילי</title>
        <itunes:title>אנחנו במלחמה?! - המב”ם כמלחמת מנע נגד איראן ו”צבאות הטרור” - #ביןהדרכים 119 - סא”ל (מיל’) רווה גלילי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%9d-%d7%9b%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%9d-%d7%9b%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 26 Jan 2022 09:10:55 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b639f24a-6e72-3a1d-b4ef-82d7bd32d687</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המשגה נוספת של "הקרנת עוצמה" ו"שכנוע חמוש" שלאורם כדאי לבחון את כדאיות ביצוע הפעולה. טענת המאמר, שעל אף 'מחירי הביטחון' והמוכנות למלחמה, המב"ם - שלם וגדול מסך חלקיו. כלומר, המענה המבצעי שהתפתח במב"ם מול איראן ו"צבאות הטרור" מאפשר לפעול בעליונות מודיעינית-מבצעית בכמה חזיתות במקביל, תוך ניהול סיכונים מחושב ומדויק המונע הסלמה. כל עוד ישכילו הקברניטים לנהגה באופן מדוד וללא זחיחות (מה שהיה הוא שיהיה) תוך השארת "שולי ביטחון" ושימוש ב"מרחב העמימות", זוהי המערכה האפקטיבית ביותר, הממצה באופן מיטבי את יתרונות צה"ל ומערכת הביטחון אל מול האילוצים האסטרטגיים והמדיניים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המשגה נוספת של "הקרנת עוצמה" ו"שכנוע חמוש" שלאורם כדאי לבחון את כדאיות ביצוע הפעולה. טענת המאמר, שעל אף 'מחירי הביטחון' והמוכנות למלחמה, המב"ם - שלם וגדול מסך חלקיו. כלומר, המענה המבצעי שהתפתח במב"ם מול איראן ו"צבאות הטרור" מאפשר לפעול בעליונות מודיעינית-מבצעית בכמה חזיתות במקביל, תוך ניהול סיכונים מחושב ומדויק המונע הסלמה. כל עוד ישכילו הקברניטים לנהגה באופן מדוד וללא זחיחות (מה שהיה הוא שיהיה) תוך השארת "שולי ביטחון" ושימוש ב"מרחב העמימות", זוהי המערכה האפקטיבית ביותר, הממצה באופן מיטבי את יתרונות צה"ל ומערכת הביטחון אל מול האילוצים האסטרטגיים והמדיניים</em><em>.</em></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%A9/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7wx25b/_-_7dkxo.mp3" length="124247040" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המשגה נוספת של "הקרנת עוצמה" ו"שכנוע חמוש" שלאורם כדאי לבחון את כדאיות ביצוע הפעולה. טענת המאמר, שעל אף 'מחירי הביטחון' והמוכנות למלחמה, המב"ם - שלם וגדול מסך חלקיו. כלומר, המענה המבצעי שהתפתח במב"ם מול איראן ו"צבאות הטרור" מאפשר לפעול בעליונות מודיעינית-מבצעית בכמה חזיתות במקביל, תוך ניהול סיכונים מחושב ומדויק המונע הסלמה. כל עוד ישכילו הקברניטים לנהגה באופן מדוד וללא זחיחות (מה שהיה הוא שיהיה) תוך השארת "שולי ביטחון" ושימוש ב"מרחב העמימות", זוהי המערכה האפקטיבית ביותר, הממצה באופן מיטבי את יתרונות צה"ל ומערכת הביטחון אל מול האילוצים האסטרטגיים והמדיניים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש
לקריאת המאמר 
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3106</itunes:duration>
                <itunes:episode>150</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מנהיגות רשתית במטכ”ל (חלק א’) - הבנות וכיוונים להמשך - #ביןהדרכים 120 א’ - גב’ שרית טובי ורס”ן ד”ר רום לירז</title>
        <itunes:title>מנהיגות רשתית במטכ”ל (חלק א’) - הבנות וכיוונים להמשך - #ביןהדרכים 120 א’ - גב’ שרית טובי ורס”ן ד”ר רום לירז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%9b-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%90%d7%94%d7%91%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%9b-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%90%d7%94%d7%91%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 30 Jan 2022 16:16:57 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d7045c9c-8c0d-3e4d-8626-3e129c77ae75</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית  למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6859/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית  למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6859/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mhwp86/9r5x5.mp3" length="29029355" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית  למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1814</itunes:duration>
                <itunes:episode>151</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מנהיגות רשתית במטכ”ל (חלק ב’) - הבנות וכיוונים להמשך - #ביןהדרכים 120 ב’- גב’ שרית טובי ורס”ן ד”ר רום לירז</title>
        <itunes:title>מנהיגות רשתית במטכ”ל (חלק ב’) - הבנות וכיוונים להמשך - #ביןהדרכים 120 ב’- גב’ שרית טובי ורס”ן ד”ר רום לירז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%9b-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%94%d7%91%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%9b-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%94%d7%91%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 30 Jan 2022 16:19:33 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2de00aef-4555-35de-a061-5d0eb3f9a53a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית  למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6859/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית  למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/6859/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x3xtdh/_2_7jl52.mp3" length="31405035" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית  למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1962</itunes:duration>
                <itunes:episode>152</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מגמות בהתפתחותה של תורת המנהיגות הצבאית הישראלית - אתגרים ומענה - #ביןהדרכים 121 - סא”ל (במיל׳) פרופ’ עוזי בן שלום ואל”ם (במיל׳) בעז זלמנוביץ׳</title>
        <itunes:title>מגמות בהתפתחותה של תורת המנהיגות הצבאית הישראלית - אתגרים ומענה - #ביןהדרכים 121 - סא”ל (במיל׳) פרופ’ עוזי בן שלום ואל”ם (במיל׳) בעז זלמנוביץ׳</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 01 Feb 2022 16:27:11 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bf1688b5-fbc9-3958-ae8c-c52e77574282</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי ובלתי מתוכנן בהגדרת מהותה של המנהיגות הצבאית בצה"ל. במהלכו, רחקה המנהיגות הצה"לית ממקורותיה בכוחות היבשה כמסורת כריזמטית-מעשית, והפכה למנהיגות בעלת מאפיינים עסקיים וניהוליים. חלק מהשינויים הללו מתאימים לגופים שונים בתוך צה"ל, אך הם גורמים להענקת משקל חסר לייעודו המרכזי כארגון צבאי לוחם. לטענת הכותבים, ההתעלמות הנוכחית מחשיבותה של מנהיגות קרבית פוגעת בכוחות היבשה, אשר זקוקים למנהיגות ההולמת את משימתם ואת הגיון פעילותם. יש לפעול עוד היום לטיפוח מנהיגות צבאית אלטרנטיבית עבור לוחמי המחר, שמכילה את המרכיבים הרוחניים-אידיאולוגיים הנחוצים להם בשדה הקרב. על זרוע היבשה לכתוב מסד תפיסתי ותורתי כולל, כצעד ראשוני והכרחי לתהליך זה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/5hcc5efh/%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%96-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי ובלתי מתוכנן בהגדרת מהותה של המנהיגות הצבאית בצה"ל. במהלכו, רחקה המנהיגות הצה"לית ממקורותיה בכוחות היבשה כמסורת כריזמטית-מעשית, והפכה למנהיגות בעלת מאפיינים עסקיים וניהוליים. חלק מהשינויים הללו מתאימים לגופים שונים בתוך צה"ל, אך הם גורמים להענקת משקל חסר לייעודו המרכזי כארגון צבאי לוחם. לטענת הכותבים, ההתעלמות הנוכחית מחשיבותה של מנהיגות קרבית פוגעת בכוחות היבשה, אשר זקוקים למנהיגות ההולמת את משימתם ואת הגיון פעילותם. יש לפעול עוד היום לטיפוח מנהיגות צבאית אלטרנטיבית עבור לוחמי המחר, שמכילה את המרכיבים הרוחניים-אידיאולוגיים הנחוצים להם בשדה הקרב. על זרוע היבשה לכתוב מסד תפיסתי ותורתי כולל, כצעד ראשוני והכרחי לתהליך זה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/5hcc5efh/%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%96-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/s9iix7/_-_affcz.mp3" length="34751634" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי ובלתי מתוכנן בהגדרת מהותה של המנהיגות הצבאית בצה"ל. במהלכו, רחקה המנהיגות הצה"לית ממקורותיה בכוחות היבשה כמסורת כריזמטית-מעשית, והפכה למנהיגות בעלת מאפיינים עסקיים וניהוליים. חלק מהשינויים הללו מתאימים לגופים שונים בתוך צה"ל, אך הם גורמים להענקת משקל חסר לייעודו המרכזי כארגון צבאי לוחם. לטענת הכותבים, ההתעלמות הנוכחית מחשיבותה של מנהיגות קרבית פוגעת בכוחות היבשה, אשר זקוקים למנהיגות ההולמת את משימתם ואת הגיון פעילותם. יש לפעול עוד היום לטיפוח מנהיגות צבאית אלטרנטיבית עבור לוחמי המחר, שמכילה את המרכיבים הרוחניים-אידיאולוגיים הנחוצים להם בשדה הקרב. על זרוע היבשה לכתוב מסד תפיסתי ותורתי כולל, כצעד ראשוני והכרחי לתהליך זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2171</itunes:duration>
                <itunes:episode>153</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בניין כוח הזרוע - התפתחות המחקר והפיתוח בחיל האוויר - #ביןהדרכים 122 - רס”ן במיל’ ארז נעמן</title>
        <itunes:title>בניין כוח הזרוע - התפתחות המחקר והפיתוח בחיל האוויר - #ביןהדרכים 122 - רס”ן במיל’ ארז נעמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94%d7%96%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94%d7%96%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 06 Feb 2022 09:46:32 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5c9d133c-bf59-3fa6-b57c-ba813a780c51</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הסתכלות על מו"פ והצטיידות בחיל האוויר מגלה שעל אף שלנהלים הקיימים, קיימות סיבות מוצדקות ומקורות הגיוניים, התוצאה הכללית היא תהליך מו"פ איטי מדי ולא מספיק גמיש לדרישות המשתמשים. לטענת המחבר, יש לאזן מחדש בין החתירה למנהל תקין (שהפך לעניין מרכזי אחרי חשיפת פרשת רמי דותן), אמינות, בטיחות וחיי מדף ארוכים, מצד אחד, לבין מהירות, חדשנות וגמישות לדרישות מבצעיות, מצד שני. הפער בין נהלי המגזר האזרחי לבין נהלי המגזר הצבאי מצביע על תחומים שבהם המערכת החילית יכולה להשתפר, באמצעות התאמת נהלים באופן מפוקח להקשר הצבאי. בד בבד, חיל האוויר יכול להוביל התמקצעות אצל סגל האמל"ח, ולעודד חתירה להוזלה ולהאצה בתהליך המו"פ.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/2bdhvbq5/%D7%90%D7%A8%D7%96-%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הסתכלות על מו"פ והצטיידות בחיל האוויר מגלה שעל אף שלנהלים הקיימים, קיימות סיבות מוצדקות ומקורות הגיוניים, התוצאה הכללית היא תהליך מו"פ איטי מדי ולא מספיק גמיש לדרישות המשתמשים. לטענת המחבר, יש לאזן מחדש בין החתירה למנהל תקין (שהפך לעניין מרכזי אחרי חשיפת פרשת רמי דותן), אמינות, בטיחות וחיי מדף ארוכים, מצד אחד, לבין מהירות, חדשנות וגמישות לדרישות מבצעיות, מצד שני. הפער בין נהלי המגזר האזרחי לבין נהלי המגזר הצבאי מצביע על תחומים שבהם המערכת החילית יכולה להשתפר, באמצעות התאמת נהלים באופן מפוקח להקשר הצבאי. בד בבד, חיל האוויר יכול להוביל התמקצעות אצל סגל האמל"ח, ולעודד חתירה להוזלה ולהאצה בתהליך המו"פ.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/2bdhvbq5/%D7%90%D7%A8%D7%96-%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/un82rj/_-_-_a3eog.mp3" length="37061478" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הסתכלות על מו"פ והצטיידות בחיל האוויר מגלה שעל אף שלנהלים הקיימים, קיימות סיבות מוצדקות ומקורות הגיוניים, התוצאה הכללית היא תהליך מו"פ איטי מדי ולא מספיק גמיש לדרישות המשתמשים. לטענת המחבר, יש לאזן מחדש בין החתירה למנהל תקין (שהפך לעניין מרכזי אחרי חשיפת פרשת רמי דותן), אמינות, בטיחות וחיי מדף ארוכים, מצד אחד, לבין מהירות, חדשנות וגמישות לדרישות מבצעיות, מצד שני. הפער בין נהלי המגזר האזרחי לבין נהלי המגזר הצבאי מצביע על תחומים שבהם המערכת החילית יכולה להשתפר, באמצעות התאמת נהלים באופן מפוקח להקשר הצבאי. בד בבד, חיל האוויר יכול להוביל התמקצעות אצל סגל האמל"ח, ולעודד חתירה להוזלה ולהאצה בתהליך המו"פ.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1853</itunes:duration>
                <itunes:episode>154</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>התפתחות העיסוק האסטרטגי בצה”ל - #ביןהדרכים 123 -  רס”ן (במיל’) דודי סימן טוב</title>
        <itunes:title>התפתחות העיסוק האסטרטגי בצה”ל - #ביןהדרכים 123 -  רס”ן (במיל’) דודי סימן טוב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a7%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99-%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a7%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99-%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 08 Feb 2022 09:30:40 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c17eb771-6c83-30b3-9e66-0c5323f7fa64</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">אגף התכנון והחטיבה האסטרטגית לגלגוליה עומדים במרכז ההיסטוריה של תכנון אסטרטגי בצה"ל. עד שנות התשעים, היסטוריה זו התאפיינה בקוהרנטיות וביציבות. הקמת החטיבה לתכנון אסטרטגי בישרה תקופה של שינוי וחוסר יציבות, כשהתכנון האסטרטגי התמקד על המשא ומתן המדיני על חשבון הסביבה האופרטיבית. בנוסף, פיתוח ידע ולמידה בחטיבה התרחש בקבוצות קטנות ללא שותפים. לכן התגלה פער רלוונטיות בין תפוקת החטיבה ודרישות צה"ל. פירוק המונופול של החטיבה האסטרטגית על העיסוק האסטרטגי הביא להיחלשות הקשר הישיר והאינטימי בינה לבין הדרג המדיני. המאמר מצביע על הנחיצות במעורבות הדרג המדיני ללמידה ופיתוח אסטרטגיה, בליווי קהילה אסטרטגית תומכת המורכבת מגופים מדיניים, צבאיים ואזרחיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', מס' 14,  דצמבר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/uesjlu5d/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">אגף התכנון והחטיבה האסטרטגית לגלגוליה עומדים במרכז ההיסטוריה של תכנון אסטרטגי בצה"ל. עד שנות התשעים, היסטוריה זו התאפיינה בקוהרנטיות וביציבות. הקמת החטיבה לתכנון אסטרטגי בישרה תקופה של שינוי וחוסר יציבות, כשהתכנון האסטרטגי התמקד על המשא ומתן המדיני על חשבון הסביבה האופרטיבית. בנוסף, פיתוח ידע ולמידה בחטיבה התרחש בקבוצות קטנות ללא שותפים. לכן התגלה פער רלוונטיות בין תפוקת החטיבה ודרישות צה"ל. פירוק המונופול של החטיבה האסטרטגית על העיסוק האסטרטגי הביא להיחלשות הקשר הישיר והאינטימי בינה לבין הדרג המדיני. המאמר מצביע על הנחיצות במעורבות הדרג המדיני ללמידה ופיתוח אסטרטגיה, בליווי קהילה אסטרטגית תומכת המורכבת מגופים מדיניים, צבאיים ואזרחיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', מס' 14,  דצמבר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/uesjlu5d/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/272js5/_-_6etdr.mp3" length="36701414" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אגף התכנון והחטיבה האסטרטגית לגלגוליה עומדים במרכז ההיסטוריה של תכנון אסטרטגי בצה"ל. עד שנות התשעים, היסטוריה זו התאפיינה בקוהרנטיות וביציבות. הקמת החטיבה לתכנון אסטרטגי בישרה תקופה של שינוי וחוסר יציבות, כשהתכנון האסטרטגי התמקד על המשא ומתן המדיני על חשבון הסביבה האופרטיבית. בנוסף, פיתוח ידע ולמידה בחטיבה התרחש בקבוצות קטנות ללא שותפים. לכן התגלה פער רלוונטיות בין תפוקת החטיבה ודרישות צה"ל. פירוק המונופול של החטיבה האסטרטגית על העיסוק האסטרטגי הביא להיחלשות הקשר הישיר והאינטימי בינה לבין הדרג המדיני. המאמר מצביע על הנחיצות במעורבות הדרג המדיני ללמידה ופיתוח אסטרטגיה, בליווי קהילה אסטרטגית תומכת המורכבת מגופים מדיניים, צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', מס' 14,  דצמבר 2017.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2293</itunes:duration>
                <itunes:episode>155</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”זה הקטן גדול יהיה” החמצת התהוויות במטה הכללי - חלק א’ –  #ביןהדרכים 124א’ – תא”ל ערן אורטל ואל”ם במיל’ דביר פלג</title>
        <itunes:title>”זה הקטן גדול יהיה” החמצת התהוויות במטה הכללי - חלק א’ –  #ביןהדרכים 124א’ – תא”ל ערן אורטל ואל”ם במיל’ דביר פלג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d124%d7%90-%e2%80%93%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d124%d7%90-%e2%80%93%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 10 Feb 2022 09:17:39 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/850894c8-c4a5-3c60-9c68-1bdad72b9a4c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/n9bw8w/68woy.mp3" length="80713728" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2017</itunes:duration>
                <itunes:episode>156</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”זה הקטן גדול יהיה” החמצת התהוויות במטה הכללי, חלק ב’  –  #ביןהדרכים 124ב’ – תא”ל ערן אורטל ואל”ם במיל’ דביר פלג</title>
        <itunes:title>”זה הקטן גדול יהיה” החמצת התהוויות במטה הכללי, חלק ב’  –  #ביןהדרכים 124ב’ – תא”ל ערן אורטל ואל”ם במיל’ דביר פלג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%aa%d7%94%d7%aa%d7%94%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%aa%d7%94%d7%aa%d7%94%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 10 Feb 2022 09:25:13 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ee1cf5c7-deb6-313c-875e-feb7e571f74f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7jbewj/bgjg5.mp3" length="96395652" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2409</itunes:duration>
                <itunes:episode>157</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תפיסת הביטחון בשגרה – מאמר תגובה לגיליון 15 – בטחון שוטף חלק א’ – #ביןהדרכים 125 - אל”ם (במיל’) גור ליש</title>
        <itunes:title>תפיסת הביטחון בשגרה – מאמר תגובה לגיליון 15 – בטחון שוטף חלק א’ – #ביןהדרכים 125 - אל”ם (במיל’) גור ליש</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%94%e2%80%93-%d7%9e%d7%90%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%94%e2%80%93-%d7%9e%d7%90%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 13 Feb 2022 08:45:05 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3f15c65a-e798-3816-bd55-46e6422b393b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת הביטחון ה"בן־גוריונית" איננה דרך ההתמודדות של ישראל בעיתות שגרה. טענת המאמר היא ששאלת היציאה למלחמה תלויה בעומק ההפרעה של האויב לשגרת החיים יותר משהיא נגזרת מהאיום הצבאי הפונטציאלי שלו. ההיגיון האסטרטגי המגדיר את העשייה הביטחונית בשגרה הוא הרצון להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה וממה שמכונה "מערכה בין המלחמות" - מגוון של פעילויות התקפיות והגנתיות מתחת לסף ההסלמה. אך אליה וקוץ בה, דווקא ההיגיון של הימנעות מהסלמה הוא שמפחית את אמינות האיום הישראלי ואשר מגביל את העוצמה הצה"לית מלהיות מתורגמת לשקט יציב.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/apnfbno0/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-15-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%A9.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת הביטחון ה"בן־גוריונית" איננה דרך ההתמודדות של ישראל בעיתות שגרה. טענת המאמר היא ששאלת היציאה למלחמה תלויה בעומק ההפרעה של האויב לשגרת החיים יותר משהיא נגזרת מהאיום הצבאי הפונטציאלי שלו. ההיגיון האסטרטגי המגדיר את העשייה הביטחונית בשגרה הוא הרצון להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה וממה שמכונה "מערכה בין המלחמות" - מגוון של פעילויות התקפיות והגנתיות מתחת לסף ההסלמה. אך אליה וקוץ בה, דווקא ההיגיון של הימנעות מהסלמה הוא שמפחית את אמינות האיום הישראלי ואשר מגביל את העוצמה הצה"לית מלהיות מתורגמת לשקט יציב.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/apnfbno0/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-15-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%A9.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zdwrqq/_-_6v34g.mp3" length="27586142" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תפיסת הביטחון ה"בן־גוריונית" איננה דרך ההתמודדות של ישראל בעיתות שגרה. טענת המאמר היא ששאלת היציאה למלחמה תלויה בעומק ההפרעה של האויב לשגרת החיים יותר משהיא נגזרת מהאיום הצבאי הפונטציאלי שלו. ההיגיון האסטרטגי המגדיר את העשייה הביטחונית בשגרה הוא הרצון להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה וממה שמכונה "מערכה בין המלחמות" - מגוון של פעילויות התקפיות והגנתיות מתחת לסף ההסלמה. אך אליה וקוץ בה, דווקא ההיגיון של הימנעות מהסלמה הוא שמפחית את אמינות האיום הישראלי ואשר מגביל את העוצמה הצה"לית מלהיות מתורגמת לשקט יציב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1724</itunes:duration>
                <itunes:episode>158</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>את מי אנחנו מפחידים? התפתחות הגישה הצה”לית למבצעי גמול והרתעה מול ארגוני טרור וגרילה - #ביןהדרכים 126 - תא״ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>את מי אנחנו מפחידים? התפתחות הגישה הצה”לית למבצעי גמול והרתעה מול ארגוני טרור וגרילה - #ביןהדרכים 126 - תא״ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 14 Feb 2022 11:22:16 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fcb2010c-bf16-326a-94a1-edb85b145266</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">גישת "מבצעי ההרתעה" נדונה רבות בצה"ל. המאמר מביא סקירה היסטורית של פעולות תגמול ושל מבצעי הרתעה וטוען כי מדיניות "מבצעי ההרתעה" של העשורים האחרונים אפקטיבית פחות מזו שהשתקפה בפעולות התגמול של העשורים הראשונים. בעוד שפעולות התגמול המקוריות בדרך כלל הרתיעו את מדינות ערב עד כדי שינוי מדיניותן, דווקא בעשורים האחרונים נראה כי השפעת פעולות צה"ל על המדיניות הבסיסית של האויב, למרות תקופות שקט, פחתה. בעיני הכותב, נעוץ המפתח להבנת התופעה באמינות האיום הישראלי העיקרי בעיני האויב - נכונותה להסלים למלחמה מכריעה. מכאן שהמבצעים ניתנים להבנה רק במסגרת של אסטרטגיה כוללת יותר שבקצה - נכונות ומוכנות ישראל להפעיל כוח מכריע.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-19/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-19-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריינות: ורד עובדיה</p>
<p> </p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">גישת "מבצעי ההרתעה" נדונה רבות בצה"ל. המאמר מביא סקירה היסטורית של פעולות תגמול ושל מבצעי הרתעה וטוען כי מדיניות "מבצעי ההרתעה" של העשורים האחרונים אפקטיבית פחות מזו שהשתקפה בפעולות התגמול של העשורים הראשונים. בעוד שפעולות התגמול המקוריות בדרך כלל הרתיעו את מדינות ערב עד כדי שינוי מדיניותן, דווקא בעשורים האחרונים נראה כי השפעת פעולות צה"ל על המדיניות הבסיסית של האויב, למרות תקופות שקט, פחתה. בעיני הכותב, נעוץ המפתח להבנת התופעה באמינות האיום הישראלי העיקרי בעיני האויב - נכונותה להסלים למלחמה מכריעה. מכאן שהמבצעים ניתנים להבנה רק במסגרת של אסטרטגיה כוללת יותר שבקצה - נכונות ומוכנות ישראל להפעיל כוח מכריע.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-19/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-19-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריינות: ורד עובדיה</p>
<p> </p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/v9v6mh/MAAMAR10757ir.mp3" length="128000664" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[גישת "מבצעי ההרתעה" נדונה רבות בצה"ל. המאמר מביא סקירה היסטורית של פעולות תגמול ושל מבצעי הרתעה וטוען כי מדיניות "מבצעי ההרתעה" של העשורים האחרונים אפקטיבית פחות מזו שהשתקפה בפעולות התגמול של העשורים הראשונים. בעוד שפעולות התגמול המקוריות בדרך כלל הרתיעו את מדינות ערב עד כדי שינוי מדיניותן, דווקא בעשורים האחרונים נראה כי השפעת פעולות צה"ל על המדיניות הבסיסית של האויב, למרות תקופות שקט, פחתה. בעיני הכותב, נעוץ המפתח להבנת התופעה באמינות האיום הישראלי העיקרי בעיני האויב - נכונותה להסלים למלחמה מכריעה. מכאן שהמבצעים ניתנים להבנה רק במסגרת של אסטרטגיה כוללת יותר שבקצה - נכונות ומוכנות ישראל להפעיל כוח מכריע.
 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
 
לקריאת המאמר
 
קריינות: ורד עובדיה
 
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3200</itunes:duration>
                <itunes:episode>159</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”ראשו בעננים ורגליו על הקרקע” תהליך פיתוח התפיסה המבצעית באוגדה 80 (2017-2015) - #ביןהדרכים 127 -  תא”ל רפי מילוא, רס”ן שרית שיף וגב’ דנה פרייזלר סווירי</title>
        <itunes:title>”ראשו בעננים ורגליו על הקרקע” תהליך פיתוח התפיסה המבצעית באוגדה 80 (2017-2015) - #ביןהדרכים 127 -  תא”ל רפי מילוא, רס”ן שרית שיף וגב’ דנה פרייזלר סווירי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 15 Feb 2022 09:44:23 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bbc3f479-91f5-3abd-810d-fcebecfc1c2e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנים 2015 - 2017 עמדה אוגדה 80 בפני שינויים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית שלה. עליית איום הטרור בסיני לצד החלטת הצמצום של התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', הובילו להבנה שהמענה המבצעי אינו הולם עוד את הצורך. המאמר מתאר את תהליך הלמידה שהוביל לעיצוב התפיסה המבצעית. במסגרת התהליך נבחנו הפערים התפיסתיים שהתפתחו באוגדה, כמו גם ההזדמנויות שהציב המצב החדש, ולאורם פותחה תפיסת המענה. עיקריה - הכרעה באירוע טקטי, הכלתו, התרעה, הרתעה ומיצוי שיתוף הפעולה. האתגר בהטמעת השינוי חידד את הצורך בתהליכי למידה מתמשכים, בחניכה ובבקרה, אשר בסופו של דבר העצימו את המענה האוגדתי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/k4yp0szc/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%94-80-2017-2015-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90-%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%92%D7%91-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנים 2015 - 2017 עמדה אוגדה 80 בפני שינויים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית שלה. עליית איום הטרור בסיני לצד החלטת הצמצום של התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', הובילו להבנה שהמענה המבצעי אינו הולם עוד את הצורך. המאמר מתאר את תהליך הלמידה שהוביל לעיצוב התפיסה המבצעית. במסגרת התהליך נבחנו הפערים התפיסתיים שהתפתחו באוגדה, כמו גם ההזדמנויות שהציב המצב החדש, ולאורם פותחה תפיסת המענה. עיקריה - הכרעה באירוע טקטי, הכלתו, התרעה, הרתעה ומיצוי שיתוף הפעולה. האתגר בהטמעת השינוי חידד את הצורך בתהליכי למידה מתמשכים, בחניכה ובבקרה, אשר בסופו של דבר העצימו את המענה האוגדתי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/k4yp0szc/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%94-80-2017-2015-%D7%AA%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90-%D7%A8%D7%A1%D7%9F-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%92%D7%91-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/gdhvrx/a6hy1.mp3" length="90628800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים 2015 - 2017 עמדה אוגדה 80 בפני שינויים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית שלה. עליית איום הטרור בסיני לצד החלטת הצמצום של התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', הובילו להבנה שהמענה המבצעי אינו הולם עוד את הצורך. המאמר מתאר את תהליך הלמידה שהוביל לעיצוב התפיסה המבצעית. במסגרת התהליך נבחנו הפערים התפיסתיים שהתפתחו באוגדה, כמו גם ההזדמנויות שהציב המצב החדש, ולאורם פותחה תפיסת המענה. עיקריה - הכרעה באירוע טקטי, הכלתו, התרעה, הרתעה ומיצוי שיתוף הפעולה. האתגר בהטמעת השינוי חידד את הצורך בתהליכי למידה מתמשכים, בחניכה ובבקרה, אשר בסופו של דבר העצימו את המענה האוגדתי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2265</itunes:duration>
                <itunes:episode>160</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תגובה למאמר ”הסיפור של טרייסבוק”: ... ואף על פי כן נשברו החומות והמערכת האמ”נית נעה קדימה - #ביןהדרכים 128 - אל”ם ג’</title>
        <itunes:title>תגובה למאמר ”הסיפור של טרייסבוק”: ... ואף על פי כן נשברו החומות והמערכת האמ”נית נעה קדימה - #ביןהדרכים 128 - אל”ם ג’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 16 Feb 2022 09:24:54 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e6bd9b42-03f8-3b4d-9440-6319971bf1eb</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה מנסה לשפוך אור אחֵר על הכישלון של הטמעת מערכת "טרייסבוק" והצימוד שהציעה אור גליק, במאמרה שפורסם ב"בין הקטבים", בין כישלון זה לכישלון בתהליך המכונה "שבירת החומות", שהחל לפני כעשור. לטענתי, על אף כישלון ההטמעה, "טרייסבוק", שעדיין מתקיימת בה פעילות בימים אלה, גם אם לא זו שאליה כיוונו הוגיה ביציאה לדרך, הייתה נדבך חשוב ששבר חסמים משמעותיים ביותר ברמת הפרָצוֹת שהיו בּחומות. פרצות אלו יצרו מציאות המאפשרת כיום תהליכים חדשניים, שכּלל לא ניתן היה לדמיין אותם בעידן "שבירת החומות".</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/5ikhpc1y/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה מנסה לשפוך אור אחֵר על הכישלון של הטמעת מערכת "טרייסבוק" והצימוד שהציעה אור גליק, במאמרה שפורסם ב"בין הקטבים", בין כישלון זה לכישלון בתהליך המכונה "שבירת החומות", שהחל לפני כעשור. לטענתי, על אף כישלון ההטמעה, "טרייסבוק", שעדיין מתקיימת בה פעילות בימים אלה, גם אם לא זו שאליה כיוונו הוגיה ביציאה לדרך, הייתה נדבך חשוב ששבר חסמים משמעותיים ביותר ברמת הפרָצוֹת שהיו בּחומות. פרצות אלו יצרו מציאות המאפשרת כיום תהליכים חדשניים, שכּלל לא ניתן היה לדמיין אותם בעידן "שבירת החומות".</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/5ikhpc1y/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/brkkac/_-_btcu9.mp3" length="19694538" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה מנסה לשפוך אור אחֵר על הכישלון של הטמעת מערכת "טרייסבוק" והצימוד שהציעה אור גליק, במאמרה שפורסם ב"בין הקטבים", בין כישלון זה לכישלון בתהליך המכונה "שבירת החומות", שהחל לפני כעשור. לטענתי, על אף כישלון ההטמעה, "טרייסבוק", שעדיין מתקיימת בה פעילות בימים אלה, גם אם לא זו שאליה כיוונו הוגיה ביציאה לדרך, הייתה נדבך חשוב ששבר חסמים משמעותיים ביותר ברמת הפרָצוֹת שהיו בּחומות. פרצות אלו יצרו מציאות המאפשרת כיום תהליכים חדשניים, שכּלל לא ניתן היה לדמיין אותם בעידן "שבירת החומות".
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>984</itunes:duration>
                <itunes:episode>161</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”עליונות ספקטראלית” הספקטרום האלקטרומגנטי כממד לחימה - #ביןהדרכים 129 - יריב גפני, אל”ם א’, אל”ם נ’, סא”ל ל’, סא”ל א’</title>
        <itunes:title>”עליונות ספקטראלית” הספקטרום האלקטרומגנטי כממד לחימה - #ביןהדרכים 129 - יריב גפני, אל”ם א’, אל”ם נ’, סא”ל ל’, סא”ל א’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 17 Feb 2022 09:00:13 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/062923ae-97a8-342e-9c9b-9ce02ad62675</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מימד לחימה פעיל מאז המאה ה-19, אולם המגמות הטכנולוגיות המאפיינות את העשורים האחרונים העצימו את חשיבותו. מרכיב הקישוריות והמידע ניצב בלב תפיסת ההפעלה החדשה, והופך את הספקטרום לקריטי מתמיד. הדרך להבטחת חופש הפעולה של צה"ל בספקטרום עוברת, לטענת הכותבים, בהשתנות תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית. מימוש השינויים הוא המפתח למיצוי רעיון התקשורת הניידת כולם-לכולם, להעצמת קטלניות צה"ל ולעמידה ביעדי תפיסת ההפעלה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%A0-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מימד לחימה פעיל מאז המאה ה-19, אולם המגמות הטכנולוגיות המאפיינות את העשורים האחרונים העצימו את חשיבותו. מרכיב הקישוריות והמידע ניצב בלב תפיסת ההפעלה החדשה, והופך את הספקטרום לקריטי מתמיד. הדרך להבטחת חופש הפעולה של צה"ל בספקטרום עוברת, לטענת הכותבים, בהשתנות תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית. מימוש השינויים הוא המפתח למיצוי רעיון התקשורת הניידת כולם-לכולם, להעצמת קטלניות צה"ל ולעמידה ביעדי תפיסת ההפעלה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%A0-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ij5xue/_-_6rhdf.mp3" length="93069468" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מימד לחימה פעיל מאז המאה ה-19, אולם המגמות הטכנולוגיות המאפיינות את העשורים האחרונים העצימו את חשיבותו. מרכיב הקישוריות והמידע ניצב בלב תפיסת ההפעלה החדשה, והופך את הספקטרום לקריטי מתמיד. הדרך להבטחת חופש הפעולה של צה"ל בספקטרום עוברת, לטענת הכותבים, בהשתנות תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית. מימוש השינויים הוא המפתח למיצוי רעיון התקשורת הניידת כולם-לכולם, להעצמת קטלניות צה"ל ולעמידה ביעדי תפיסת ההפעלה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
לקריאת המאמר
קריין: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2326</itunes:duration>
                <itunes:episode>162</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מגננה - הפן השני של מארס - #ביןהדרכים 130 - מר שאול ברונפלד</title>
        <itunes:title>מגננה - הפן השני של מארס - #ביןהדרכים 130 - מר שאול ברונפלד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%a0%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%a4%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a1%d7%91%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%a0%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%a4%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a1%d7%91%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Feb 2022 09:48:30 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f5f75318-cb9f-301b-ba15-97e41841bbcb</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">על אף שפעמים רבות צה"ל מדגיש את רוחו ההתקפית, למגננה יש חלק ניכר בתכנון ובלחימה. מחלוקות בוערות התנהלו סביב קביעת האיזון הנכון בין מגננה ומתקפה בתורות, בתפיסות, ברכש ובתכנון. באמצעות שני מקרי בוחן מתולדות צה"ל, מחקר זה מפיק לקחים רלוונטיים לימינו אלה. האחד, הוויכוח על רכש טילי קרקע-אוויר "הוק" מארה"ב החל מסוף שנות ה-50, והשני על הקמת "קו בר-לב" בתחילת מלחמת ההתשה ב-1968-9. מקרים אלה מנותחים לאור שיקולים כלכליים-מבצעיים, מדיניים וארגוניים, שהשפיעו על ההחלטות שננקטו. ההעמקה ההיסטורית מאפשרת את איתור ההצלחות והכשלים של המטכ"ל באיזון מגננה ומתקפה במציאות משתנה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/md3bfht2/%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">על אף שפעמים רבות צה"ל מדגיש את רוחו ההתקפית, למגננה יש חלק ניכר בתכנון ובלחימה. מחלוקות בוערות התנהלו סביב קביעת האיזון הנכון בין מגננה ומתקפה בתורות, בתפיסות, ברכש ובתכנון. באמצעות שני מקרי בוחן מתולדות צה"ל, מחקר זה מפיק לקחים רלוונטיים לימינו אלה. האחד, הוויכוח על רכש טילי קרקע-אוויר "הוק" מארה"ב החל מסוף שנות ה-50, והשני על הקמת "קו בר-לב" בתחילת מלחמת ההתשה ב-1968-9. מקרים אלה מנותחים לאור שיקולים כלכליים-מבצעיים, מדיניים וארגוניים, שהשפיעו על ההחלטות שננקטו. ההעמקה ההיסטורית מאפשרת את איתור ההצלחות והכשלים של המטכ"ל באיזון מגננה ומתקפה במציאות משתנה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/md3bfht2/%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/pqcq8h/_-_-_8a3v4.mp3" length="57900304" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[על אף שפעמים רבות צה"ל מדגיש את רוחו ההתקפית, למגננה יש חלק ניכר בתכנון ובלחימה. מחלוקות בוערות התנהלו סביב קביעת האיזון הנכון בין מגננה ומתקפה בתורות, בתפיסות, ברכש ובתכנון. באמצעות שני מקרי בוחן מתולדות צה"ל, מחקר זה מפיק לקחים רלוונטיים לימינו אלה. האחד, הוויכוח על רכש טילי קרקע-אוויר "הוק" מארה"ב החל מסוף שנות ה-50, והשני על הקמת "קו בר-לב" בתחילת מלחמת ההתשה ב-1968-9. מקרים אלה מנותחים לאור שיקולים כלכליים-מבצעיים, מדיניים וארגוניים, שהשפיעו על ההחלטות שננקטו. ההעמקה ההיסטורית מאפשרת את איתור ההצלחות והכשלים של המטכ"ל באיזון מגננה ומתקפה במציאות משתנה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3618</itunes:duration>
                <itunes:episode>163</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עוצמה אווירית רלבנטית מול חמאס וחיזבאללה - #ביןהדרכים 131 -  סא”ל י’</title>
        <itunes:title>עוצמה אווירית רלבנטית מול חמאס וחיזבאללה - #ביןהדרכים 131 -  סא”ל י’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 22 Feb 2022 09:20:55 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4b50ca83-d23c-3f13-a82d-29254919e5d9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר טוען שהיכולות המרשימות שהתפתחו בחיל האוויר אינן מתורגמות במלואן לאפקטיביות מבצעית ביחס לאויב מבוזר ודל- חתימה כגון חזבאללה וחמאס. חיל האוויר מגלם עוצמה משמעותית מאוד במונחים טקטיים, מטרת מאמר זה היא להציע סדרה של שינויים שיסייעו להפוך את העוצמה הטקטית הזו גם לתפוקה אופרטיבית ואסטרטגית, היכן שקיים עפ"י מאמר זה פער כאשר בוחנים את האפקטיביות הגוברת של חיל האוויר ככלי אסטרטגי במתארי מב"ם, לעומת דעיכת האפקטיביות של הכוח האווירי במתארים של לחימה מוגבלת. את השינויים הכותב מציע באמצעות ניתוח של שלושה פרדוקסים הכרוכים בהפעלת העוצמה האווירית, ביחס לפרדוקסים אלה, מציע מספר התאמות בהפעלה ובבניין הכוח האווירי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/cifakdlv/%D7%A1%D7%90%D7%9C-2.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר טוען שהיכולות המרשימות שהתפתחו בחיל האוויר אינן מתורגמות במלואן לאפקטיביות מבצעית ביחס לאויב מבוזר ודל- חתימה כגון חזבאללה וחמאס. חיל האוויר מגלם עוצמה משמעותית מאוד במונחים טקטיים, מטרת מאמר זה היא להציע סדרה של שינויים שיסייעו להפוך את העוצמה הטקטית הזו גם לתפוקה אופרטיבית ואסטרטגית, היכן שקיים עפ"י מאמר זה פער כאשר בוחנים את האפקטיביות הגוברת של חיל האוויר ככלי אסטרטגי במתארי מב"ם, לעומת דעיכת האפקטיביות של הכוח האווירי במתארים של לחימה מוגבלת. את השינויים הכותב מציע באמצעות ניתוח של שלושה פרדוקסים הכרוכים בהפעלת העוצמה האווירית, ביחס לפרדוקסים אלה, מציע מספר התאמות בהפעלה ובבניין הכוח האווירי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/cifakdlv/%D7%A1%D7%90%D7%9C-2.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7pacsq/_-______6apdv.mp3" length="21538691" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר טוען שהיכולות המרשימות שהתפתחו בחיל האוויר אינן מתורגמות במלואן לאפקטיביות מבצעית ביחס לאויב מבוזר ודל- חתימה כגון חזבאללה וחמאס. חיל האוויר מגלם עוצמה משמעותית מאוד במונחים טקטיים, מטרת מאמר זה היא להציע סדרה של שינויים שיסייעו להפוך את העוצמה הטקטית הזו גם לתפוקה אופרטיבית ואסטרטגית, היכן שקיים עפ"י מאמר זה פער כאשר בוחנים את האפקטיביות הגוברת של חיל האוויר ככלי אסטרטגי במתארי מב"ם, לעומת דעיכת האפקטיביות של הכוח האווירי במתארים של לחימה מוגבלת. את השינויים הכותב מציע באמצעות ניתוח של שלושה פרדוקסים הכרוכים בהפעלת העוצמה האווירית, ביחס לפרדוקסים אלה, מציע מספר התאמות בהפעלה ובבניין הכוח האווירי.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1346</itunes:duration>
                <itunes:episode>164</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>על קרקע יציבה - ביקורת ספר - #ביןהדרכים 132 - סרן (במיל’) לייזר ברמן - Margin of Victory  By Douglas A. MacGregor</title>
        <itunes:title>על קרקע יציבה - ביקורת ספר - #ביןהדרכים 132 - סרן (במיל’) לייזר ברמן - Margin of Victory  By Douglas A. MacGregor</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 23 Feb 2022 10:33:15 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6d7eb890-c219-3d13-8ce1-f02f3f1dd2bc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/x1igj5xb/%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%94-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/x1igj5xb/%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%94-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xn78p6/_-_-_28hvev.mp3" length="50759280" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1268</itunes:duration>
                <itunes:episode>165</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>התמרון הטכנולוגי - #ביןהדרכים 133 -  אל”ם (במיל’) משה שרביט</title>
        <itunes:title>התמרון הטכנולוגי - #ביןהדרכים 133 -  אל”ם (במיל’) משה שרביט</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d133/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d133/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 24 Feb 2022 08:28:02 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/71199822-d5b6-32fa-91e4-2554195bc058</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטכנולוגיה מהווה משקל משמעותי בבניין הכוח של צה"ל. יכולתה לחולל מהפכות היא מוכחת אך איננה מובטחת. מאמר זה דן במעבר ההיסטורי מתפיסה שבה ההתפתחות הדוקטרינרית אינה תלויה בטכנולוגיה לתפיסה הרואה בטכנולוגיה אמצעי ודרך לשינוי דוקטרינרי. לצורך זה יגדיר המאמר את המושג "תמרון טכנולוגי" כ"יכולת לרכוש יתרון מכריע בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה", ויצביע על שני כשלים אפשריים בשימוש בו: אי-בשלות של הטכנולוגיה והערכה לא מבוססת של יכולתה להביא לשינוי הדוקטרינרי המקווה. ההמלצה הנובעת מכך היא: יש צורך בניתוח מערכות ובחקר ביצועים מעמיק לבחינת התרומה המבצעית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/2f4ezssi/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטכנולוגיה מהווה משקל משמעותי בבניין הכוח של צה"ל. יכולתה לחולל מהפכות היא מוכחת אך איננה מובטחת. מאמר זה דן במעבר ההיסטורי מתפיסה שבה ההתפתחות הדוקטרינרית אינה תלויה בטכנולוגיה לתפיסה הרואה בטכנולוגיה אמצעי ודרך לשינוי דוקטרינרי. לצורך זה יגדיר המאמר את המושג "תמרון טכנולוגי" כ"יכולת לרכוש יתרון מכריע בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה", ויצביע על שני כשלים אפשריים בשימוש בו: אי-בשלות של הטכנולוגיה והערכה לא מבוססת של יכולתה להביא לשינוי הדוקטרינרי המקווה. ההמלצה הנובעת מכך היא: יש צורך בניתוח מערכות ובחקר ביצועים מעמיק לבחינת התרומה המבצעית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/2f4ezssi/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wyrsa9/_-_1_996ed.mp3" length="24665022" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטכנולוגיה מהווה משקל משמעותי בבניין הכוח של צה"ל. יכולתה לחולל מהפכות היא מוכחת אך איננה מובטחת. מאמר זה דן במעבר ההיסטורי מתפיסה שבה ההתפתחות הדוקטרינרית אינה תלויה בטכנולוגיה לתפיסה הרואה בטכנולוגיה אמצעי ודרך לשינוי דוקטרינרי. לצורך זה יגדיר המאמר את המושג "תמרון טכנולוגי" כ"יכולת לרכוש יתרון מכריע בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה", ויצביע על שני כשלים אפשריים בשימוש בו: אי-בשלות של הטכנולוגיה והערכה לא מבוססת של יכולתה להביא לשינוי הדוקטרינרי המקווה. ההמלצה הנובעת מכך היא: יש צורך בניתוח מערכות ובחקר ביצועים מעמיק לבחינת התרומה המבצעית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1233</itunes:duration>
                <itunes:episode>166</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חסמים ארגוניים המונעים את השינוי הנדרש בכוחות היבשה - #ביןהדרכים 134 - תא”ל (מיל’) ד”ר פינקל וסא”ל (במיל’) ד”ר אלי מיכלסון.</title>
        <itunes:title>חסמים ארגוניים המונעים את השינוי הנדרש בכוחות היבשה - #ביןהדרכים 134 - תא”ל (מיל’) ד”ר פינקל וסא”ל (במיל’) ד”ר אלי מיכלסון.</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 27 Feb 2022 09:33:13 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/64ec98b9-03f6-355b-80fd-7d29e1b19526</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">רבות נכתב על המועילות המבצעית הפוחתת של כוחות היבשה ביחס לאתגריו העדכניים של צה"ל בשדה הקרב. מאמר זה מצביע על גודל והרכב היחידות כהסבר נוסף לכך ומציג את הטענה לפיה חסמים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל מונעים את השינוי הנדרש ביחידות היבשה בהיבטים אלו. כותבי המאמר מזהים את מקורות מבנה והרכב יחידות היבשה כיום בעיקר עם צרכים ואילוצים משנות השבעים שחשיבותם פחתה לאורך השנים וקוראים לצה"ל לאמץ שורת שינויים  - להגדיל את גדודי החי"ר על חשבון מספר החטיבות, לממש את הרעיון של החטיבה הרב-חילית ולפתח דרג מפקדי שדה חוצה חילות וזרועות. שינויים אלה מהווים תנאי מקדים לפיתוח גדודים בעלי יכולות רב-מימדיות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">רבות נכתב על המועילות המבצעית הפוחתת של כוחות היבשה ביחס לאתגריו העדכניים של צה"ל בשדה הקרב. מאמר זה מצביע על גודל והרכב היחידות כהסבר נוסף לכך ומציג את הטענה לפיה חסמים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל מונעים את השינוי הנדרש ביחידות היבשה בהיבטים אלו. כותבי המאמר מזהים את מקורות מבנה והרכב יחידות היבשה כיום בעיקר עם צרכים ואילוצים משנות השבעים שחשיבותם פחתה לאורך השנים וקוראים לצה"ל לאמץ שורת שינויים  - להגדיל את גדודי החי"ר על חשבון מספר החטיבות, לממש את הרעיון של החטיבה הרב-חילית ולפתח דרג מפקדי שדה חוצה חילות וזרועות. שינויים אלה מהווים תנאי מקדים לפיתוח גדודים בעלי יכולות רב-מימדיות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9agkj4/_-__1_7tz3b.mp3" length="29090795" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[רבות נכתב על המועילות המבצעית הפוחתת של כוחות היבשה ביחס לאתגריו העדכניים של צה"ל בשדה הקרב. מאמר זה מצביע על גודל והרכב היחידות כהסבר נוסף לכך ומציג את הטענה לפיה חסמים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל מונעים את השינוי הנדרש ביחידות היבשה בהיבטים אלו. כותבי המאמר מזהים את מקורות מבנה והרכב יחידות היבשה כיום בעיקר עם צרכים ואילוצים משנות השבעים שחשיבותם פחתה לאורך השנים וקוראים לצה"ל לאמץ שורת שינויים  - להגדיל את גדודי החי"ר על חשבון מספר החטיבות, לממש את הרעיון של החטיבה הרב-חילית ולפתח דרג מפקדי שדה חוצה חילות וזרועות. שינויים אלה מהווים תנאי מקדים לפיתוח גדודים בעלי יכולות רב-מימדיות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1818</itunes:duration>
                <itunes:episode>167</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>רקוויאם למרגמה 60 מ”מ - מאמר תגובה - #ביןהדרכים 135 - אל”ם (מיל’) עמרי שדה</title>
        <itunes:title>רקוויאם למרגמה 60 מ”מ - מאמר תגובה - #ביןהדרכים 135 - אל”ם (מיל’) עמרי שדה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%9460-%d7%9e%d7%9e-%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%9460-%d7%9e%d7%9e-%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 02 Mar 2022 09:24:11 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/96af72f4-9842-3ea7-8b8f-476c5e84abe6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר תגובה למאמר של סא"ל צח משה - צה''ל צריך לתמרן בחכמ''ה מגיליון יבשה ב'. <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9B%D7%9E-%D7%94-%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר לחץ כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%94-60-%D7%9E-%D7%9E-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר תגובה למאמר של סא"ל צח משה - צה''ל צריך לתמרן בחכמ''ה מגיליון יבשה ב'. <a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9B%D7%9E-%D7%94-%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר לחץ כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%94-60-%D7%9E-%D7%9E-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/u6hkf4/_-__aov4k.mp3" length="10884493" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר תגובה למאמר של סא"ל צח משה - צה''ל צריך לתמרן בחכמ''ה מגיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר לחץ כאן
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>680</itunes:duration>
                <itunes:episode>168</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>איך ”נתקענו” עד הלום ומה עושים עכשיו? ”בין הקטבים”, 2019-2014 - #ביןהדרכים 136 -  מר שאול ברונפלד</title>
        <itunes:title>איך ”נתקענו” עד הלום ומה עושים עכשיו? ”בין הקטבים”, 2019-2014 - #ביןהדרכים 136 -  מר שאול ברונפלד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%9a%d7%a0%d7%aa%d7%a7%d7%a2%d7%a0%d7%95-%d7%a2%d7%93%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9d%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%9a%d7%a0%d7%aa%d7%a7%d7%a2%d7%a0%d7%95-%d7%a2%d7%93%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9d%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 06 Mar 2022 10:01:53 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b8b7cea1-a131-3421-8d7d-971d7c12a6f1</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמרים שהתפרסמו ב"בין הקטבים" בחמש השנים הראשונות של כתב העת מציגים כתיבה מגוונת וביקורתית הקשורה לבניין הכוח, לטרנספורמציה צבאית ולחדשנות, בעיקר בצה"ל. מאמר זה מסכם ומבליט את המאמרים העוסקים בתמרון היבשתי וכוללים הצעות לחילוצו מההיתקעות והמבוכה המאפיינים אותו בדור האחרון. לצידם מובלטת קבוצת מאמרים העוסקים בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ובשילובן בתפיסות ההולמות את המציאות האסטרטגית של המאה הנוכחית. בשל קוצר היריעה לא נסקרים במאמר זה מאמרים רבים שפורסמו ב"בין הקטבים", העוסקים בהיבטים חשובים אחרים של תהליכי בניין הכוח, בהם מצביעים המחברים על פערים, חסמים ועיכובים מסוגים שונים, וגם מציעים דרכים להתגבר עליהם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/qihhonoe/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9D-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמרים שהתפרסמו ב"בין הקטבים" בחמש השנים הראשונות של כתב העת מציגים כתיבה מגוונת וביקורתית הקשורה לבניין הכוח, לטרנספורמציה צבאית ולחדשנות, בעיקר בצה"ל. מאמר זה מסכם ומבליט את המאמרים העוסקים בתמרון היבשתי וכוללים הצעות לחילוצו מההיתקעות והמבוכה המאפיינים אותו בדור האחרון. לצידם מובלטת קבוצת מאמרים העוסקים בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ובשילובן בתפיסות ההולמות את המציאות האסטרטגית של המאה הנוכחית. בשל קוצר היריעה לא נסקרים במאמר זה מאמרים רבים שפורסמו ב"בין הקטבים", העוסקים בהיבטים חשובים אחרים של תהליכי בניין הכוח, בהם מצביעים המחברים על פערים, חסמים ועיכובים מסוגים שונים, וגם מציעים דרכים להתגבר עליהם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/qihhonoe/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9D-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/5r7apg/_1_7vfuh.mp3" length="137036484" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמרים שהתפרסמו ב"בין הקטבים" בחמש השנים הראשונות של כתב העת מציגים כתיבה מגוונת וביקורתית הקשורה לבניין הכוח, לטרנספורמציה צבאית ולחדשנות, בעיקר בצה"ל. מאמר זה מסכם ומבליט את המאמרים העוסקים בתמרון היבשתי וכוללים הצעות לחילוצו מההיתקעות והמבוכה המאפיינים אותו בדור האחרון. לצידם מובלטת קבוצת מאמרים העוסקים בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ובשילובן בתפיסות ההולמות את המציאות האסטרטגית של המאה הנוכחית. בשל קוצר היריעה לא נסקרים במאמר זה מאמרים רבים שפורסמו ב"בין הקטבים", העוסקים בהיבטים חשובים אחרים של תהליכי בניין הכוח, בהם מצביעים המחברים על פערים, חסמים ועיכובים מסוגים שונים, וגם מציעים דרכים להתגבר עליהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3425</itunes:duration>
                <itunes:episode>169</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ממסך הקולנוע לכיסא המנכ”לית והמפקדת: מנהיגות ומגדר בעולם עבודה בהפרעה - #ביןהדרכים 137 - גולדפיין, דיאמנט, וייסבורט וסא”ל שפירא</title>
        <itunes:title>ממסך הקולנוע לכיסא המנכ”לית והמפקדת: מנהיגות ומגדר בעולם עבודה בהפרעה - #ביןהדרכים 137 - גולדפיין, דיאמנט, וייסבורט וסא”ל שפירא</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9e%d7%a1%d7%9a%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%a1%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%9b-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9e%d7%a1%d7%9a%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%a1%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%9b-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 06 Mar 2022 18:52:35 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bbc26cb5-483f-38b1-a6b8-b6abc181f98b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">משבר הקורונה העולמי הביא את עולם העבודה והיזמות העסקית לתובנות הרות גורל על השינויים הנדרשים בו. בין האישי לעסקי והריצה אחרי גיוס הטאלנטים החדשים – עולם העבודה של היום נקרא במאמר שלפניכם "עולם בהפרעה". אלא שמה שמשקף באופן המובהק ביותר הזדמנויות ואוקיינוסים כחולים בעולם העסקי, מהווה פי כמה מראה פורצת דרך עבור צה"ל והעולם הביטחוני. ומה בין כל אלו לשוויון מגדרי? מדוע נשים מהוות בתוך הכאוס הזה אוקיינוס כחול? כל אלו ועוד מתוארים במאמר שלפניכם, תוך התבססות על מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ומרימים עבורנו דגלים להזדמנויות אופרטיביות יוצאות דופן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%9B-%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%9C-%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%98-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">משבר הקורונה העולמי הביא את עולם העבודה והיזמות העסקית לתובנות הרות גורל על השינויים הנדרשים בו. בין האישי לעסקי והריצה אחרי גיוס הטאלנטים החדשים – עולם העבודה של היום נקרא במאמר שלפניכם "עולם בהפרעה". אלא שמה שמשקף באופן המובהק ביותר הזדמנויות ואוקיינוסים כחולים בעולם העסקי, מהווה פי כמה מראה פורצת דרך עבור צה"ל והעולם הביטחוני. ומה בין כל אלו לשוויון מגדרי? מדוע נשים מהוות בתוך הכאוס הזה אוקיינוס כחול? כל אלו ועוד מתוארים במאמר שלפניכם, תוך התבססות על מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ומרימים עבורנו דגלים להזדמנויות אופרטיביות יוצאות דופן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%9B-%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%9C-%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%98-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9w4nnn/_-_akvsf.mp3" length="112731120" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[משבר הקורונה העולמי הביא את עולם העבודה והיזמות העסקית לתובנות הרות גורל על השינויים הנדרשים בו. בין האישי לעסקי והריצה אחרי גיוס הטאלנטים החדשים – עולם העבודה של היום נקרא במאמר שלפניכם "עולם בהפרעה". אלא שמה שמשקף באופן המובהק ביותר הזדמנויות ואוקיינוסים כחולים בעולם העסקי, מהווה פי כמה מראה פורצת דרך עבור צה"ל והעולם הביטחוני. ומה בין כל אלו לשוויון מגדרי? מדוע נשים מהוות בתוך הכאוס הזה אוקיינוס כחול? כל אלו ועוד מתוארים במאמר שלפניכם, תוך התבססות על מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ומרימים עבורנו דגלים להזדמנויות אופרטיביות יוצאות דופן.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2818</itunes:duration>
                <itunes:episode>170</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פורצות הדרך: לוחמות במשמר הגבול, עבר והווה אל עבר העתיד - #ביןהדרכים 138 - סנ”ץ ד”ר משגב, ד”ר שחר ופקד גלבוע</title>
        <itunes:title>פורצות הדרך: לוחמות במשמר הגבול, עבר והווה אל עבר העתיד - #ביןהדרכים 138 - סנ”ץ ד”ר משגב, ד”ר שחר ופקד גלבוע</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 07 Mar 2022 18:57:19 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a54341c6-db56-36e7-a223-accc2a895a84</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאז בג"ץ אליס מילר, ב-1995, עוסק צה"ל, במידה כזו או אחרת, בדילמות של שילוב נשים בתפקידי לוחמה; אלא שבמג"ב הפיילוט שנולד כבר אז, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החייל. 27 שנים של למידה, התנסות, חיכוך והטמעה מוצגים במאמר שלפניכם באופן שיספק לקורא כלים רבים, וסימני שאלה רבים לא פחות, על הפוטנציאל של מהלכים מסוג זה. מבלי לעצום עין לקשיים והפערים, כותבי המאמר, אנשי מרכז המידע וההנצחה של מג"ב, עושים שימוש מרתק במסמכים ראשוניים מתהליכי הגיבוש, העיבוד והפקות הלקחים מאז המחזור הראשון להכשרתן ועד לימינו - עת 40%  מסד"כ החובה הן לוחמות, 23% מהסד"כ המבצעי החילי הן לוחמות וקצינות ורבות מאלו שהחלו דרכן במחזורים הראשונים, ב-1996, משמשות עד היום בעמדות פיקוד ומפתח במג"ב ובמשטרת ישראל.  </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%A1%D7%A0-%D7%A5-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91-%D7%93-%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A2/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאז בג"ץ אליס מילר, ב-1995, עוסק צה"ל, במידה כזו או אחרת, בדילמות של שילוב נשים בתפקידי לוחמה; אלא שבמג"ב הפיילוט שנולד כבר אז, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החייל. 27 שנים של למידה, התנסות, חיכוך והטמעה מוצגים במאמר שלפניכם באופן שיספק לקורא כלים רבים, וסימני שאלה רבים לא פחות, על הפוטנציאל של מהלכים מסוג זה. מבלי לעצום עין לקשיים והפערים, כותבי המאמר, אנשי מרכז המידע וההנצחה של מג"ב, עושים שימוש מרתק במסמכים ראשוניים מתהליכי הגיבוש, העיבוד והפקות הלקחים מאז המחזור הראשון להכשרתן ועד לימינו - עת 40%  מסד"כ החובה הן לוחמות, 23% מהסד"כ המבצעי החילי הן לוחמות וקצינות ורבות מאלו שהחלו דרכן במחזורים הראשונים, ב-1996, משמשות עד היום בעמדות פיקוד ומפתח במג"ב ובמשטרת ישראל.  </p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%A1%D7%A0-%D7%A5-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91-%D7%93-%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A2/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/gweir8/_-____bgshv.mp3" length="33646132" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאז בג"ץ אליס מילר, ב-1995, עוסק צה"ל, במידה כזו או אחרת, בדילמות של שילוב נשים בתפקידי לוחמה; אלא שבמג"ב הפיילוט שנולד כבר אז, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החייל. 27 שנים של למידה, התנסות, חיכוך והטמעה מוצגים במאמר שלפניכם באופן שיספק לקורא כלים רבים, וסימני שאלה רבים לא פחות, על הפוטנציאל של מהלכים מסוג זה. מבלי לעצום עין לקשיים והפערים, כותבי המאמר, אנשי מרכז המידע וההנצחה של מג"ב, עושים שימוש מרתק במסמכים ראשוניים מתהליכי הגיבוש, העיבוד והפקות הלקחים מאז המחזור הראשון להכשרתן ועד לימינו - עת 40%  מסד"כ החובה הן לוחמות, 23% מהסד"כ המבצעי החילי הן לוחמות וקצינות ורבות מאלו שהחלו דרכן במחזורים הראשונים, ב-1996, משמשות עד היום בעמדות פיקוד ומפתח במג"ב ובמשטרת ישראל.  
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2102</itunes:duration>
                <itunes:episode>171</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המשוגעות של הכפר - על אתגר ארגוני, היסטים וחדשנות בעולם משתנה - #ביןהדרכים 139 - סא”ל ה’ ורס”ן בר-שינדלר</title>
        <itunes:title>המשוגעות של הכפר - על אתגר ארגוני, היסטים וחדשנות בעולם משתנה - #ביןהדרכים 139 - סא”ל ה’ ורס”ן בר-שינדלר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%92%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%a8%d7%92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%92%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%a8%d7%92/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 07 Mar 2022 20:35:30 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5801f7e5-db89-3d8d-8756-e8160d26ecbf</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">6 שנים עברו מאז הוקמה קהילת נשות הקבע בפייסבוק, 'אשת חיל', ומה שבהתחלה התקבל בהרמות גבה - היום מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מההווי של צה"ל; מבחינה חברתית, אישית וכן - ארגונית-אופרטיבית. הקושי של ארגון היררכי כצה"ל לאמץ אליו צורות חדשות של קיום, דוגמת קהילות וירטואליות, נעוץ במבנים היררכיים מסורתיים, אך גם בדילמות אמיתיות של ארגון גדול, המחייב סדר בתהליכים ושמירה על ביטחון מידע, בין היתר. כותבות המאמר מבקשות לספר את הסיפור באופן שיאפשר הצצה לסוגיות סוציולוגיות נוספות וקבלת האחר בצה"ל של 2022. תהליך קבלתה, ואולי בהמשך אימוצה, של 'אשת חיל' בארגון, משקף, בין היתר, תהליך רחב יותר, של היכולת של הארגון הצבאי ההיררכי לזהות, או אולי להחמיץ, היסטים ומגמות בעולם המתפתח סביבו, ובתקווה בהמשך - להפכם לכלי אופרטיבי אפקטיבי עבור משימותיו. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר התפרסם בבין הקטבים, גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">6 שנים עברו מאז הוקמה קהילת נשות הקבע בפייסבוק, 'אשת חיל', ומה שבהתחלה התקבל בהרמות גבה - היום מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מההווי של צה"ל; מבחינה חברתית, אישית וכן - ארגונית-אופרטיבית. הקושי של ארגון היררכי כצה"ל לאמץ אליו צורות חדשות של קיום, דוגמת קהילות וירטואליות, נעוץ במבנים היררכיים מסורתיים, אך גם בדילמות אמיתיות של ארגון גדול, המחייב סדר בתהליכים ושמירה על ביטחון מידע, בין היתר. כותבות המאמר מבקשות לספר את הסיפור באופן שיאפשר הצצה לסוגיות סוציולוגיות נוספות וקבלת האחר בצה"ל של 2022. תהליך קבלתה, ואולי בהמשך אימוצה, של 'אשת חיל' בארגון, משקף, בין היתר, תהליך רחב יותר, של היכולת של הארגון הצבאי ההיררכי לזהות, או אולי להחמיץ, היסטים ומגמות בעולם המתפתח סביבו, ובתקווה בהמשך - להפכם לכלי אופרטיבי אפקטיבי עבור משימותיו. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר התפרסם בבין הקטבים, גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/eydmvj/8c136.mp3" length="88617600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[6 שנים עברו מאז הוקמה קהילת נשות הקבע בפייסבוק, 'אשת חיל', ומה שבהתחלה התקבל בהרמות גבה - היום מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מההווי של צה"ל; מבחינה חברתית, אישית וכן - ארגונית-אופרטיבית. הקושי של ארגון היררכי כצה"ל לאמץ אליו צורות חדשות של קיום, דוגמת קהילות וירטואליות, נעוץ במבנים היררכיים מסורתיים, אך גם בדילמות אמיתיות של ארגון גדול, המחייב סדר בתהליכים ושמירה על ביטחון מידע, בין היתר. כותבות המאמר מבקשות לספר את הסיפור באופן שיאפשר הצצה לסוגיות סוציולוגיות נוספות וקבלת האחר בצה"ל של 2022. תהליך קבלתה, ואולי בהמשך אימוצה, של 'אשת חיל' בארגון, משקף, בין היתר, תהליך רחב יותר, של היכולת של הארגון הצבאי ההיררכי לזהות, או אולי להחמיץ, היסטים ומגמות בעולם המתפתח סביבו, ובתקווה בהמשך - להפכם לכלי אופרטיבי אפקטיבי עבור משימותיו. 
המאמר התפרסם בבין הקטבים, גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2215</itunes:duration>
                <itunes:episode>172</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מנעיצת רומח לדקירת פיגיון - התמוססות החדירה לעומק בתפיסת ההפעלה של צהל והדרך לשקם אותה - #ביןהדרכים 140 - ד”ר אהוד עילם</title>
        <itunes:title>מנעיצת רומח לדקירת פיגיון - התמוססות החדירה לעומק בתפיסת ההפעלה של צהל והדרך לשקם אותה - #ביןהדרכים 140 - ד”ר אהוד עילם</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%97-%d7%9c%d7%93%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%92%d7%99%d7%95%d7%9f%d7%94%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%97-%d7%9c%d7%93%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%92%d7%99%d7%95%d7%9f%d7%94%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 10 Mar 2022 10:37:28 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f8cd0f13-d5ea-3224-b6b9-c2c81e6a69e3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">כוח יבשתי צה"לי גדול החודר במהירות לעומק שטח האויב, היה ונותר כלי מרכזי ביכולתה של ישראל לנצח מלחמות. לאחר דיון קצר בהיסטוריה של התמרון לעומק בצה"ל ("נעיצת רומח"), מציג הכותב מקרה מבחן של המלחמה בלבנון בין צה"ל לחזבאללה, לצורך המחשת המועילות המבצעית של התמרון העמוק. המאמר מציג את האתגרים ואת הסיכונים הכרוכים בכך, אך גם את היתרונות המגולמים בכך בעבור צה"ל – החל מהעצמת הפגיעה בארגון, דרך קיצור משך המלחמה ועד לשיפור ההגנה על כוחותינו. נוסף על כך, המאמר דן במאפייני החדירה לעומק, לרבות שרטוט של התפיסה שצריכה להנחות את פעילות הכוחות והתייחסות למרכיביה השונים (למשל, מוכנותם המוקדמת של הכוחות והסיוע הלוגיסטי הנדרש להם). טענה מרכזית של המאמר הינה, כי גם אם צה"ל זנח בעשורים האחרונים את התמרון העמוק כחלק מ"סל הכלים" המבצעי שלו, עליו לחתור לשיקום היכולת והנכונות להפעילו בתרחישי עימות עתידיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%97-%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A9%D7%A7%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">כוח יבשתי צה"לי גדול החודר במהירות לעומק שטח האויב, היה ונותר כלי מרכזי ביכולתה של ישראל לנצח מלחמות. לאחר דיון קצר בהיסטוריה של התמרון לעומק בצה"ל ("נעיצת רומח"), מציג הכותב מקרה מבחן של המלחמה בלבנון בין צה"ל לחזבאללה, לצורך המחשת המועילות המבצעית של התמרון העמוק. המאמר מציג את האתגרים ואת הסיכונים הכרוכים בכך, אך גם את היתרונות המגולמים בכך בעבור צה"ל – החל מהעצמת הפגיעה בארגון, דרך קיצור משך המלחמה ועד לשיפור ההגנה על כוחותינו. נוסף על כך, המאמר דן במאפייני החדירה לעומק, לרבות שרטוט של התפיסה שצריכה להנחות את פעילות הכוחות והתייחסות למרכיביה השונים (למשל, מוכנותם המוקדמת של הכוחות והסיוע הלוגיסטי הנדרש להם). טענה מרכזית של המאמר הינה, כי גם אם צה"ל זנח בעשורים האחרונים את התמרון העמוק כחלק מ"סל הכלים" המבצעי שלו, עליו לחתור לשיקום היכולת והנכונות להפעילו בתרחישי עימות עתידיים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%97-%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A9%D7%A7%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/m8jqxs/_-____a7y84.mp3" length="38995592" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כוח יבשתי צה"לי גדול החודר במהירות לעומק שטח האויב, היה ונותר כלי מרכזי ביכולתה של ישראל לנצח מלחמות. לאחר דיון קצר בהיסטוריה של התמרון לעומק בצה"ל ("נעיצת רומח"), מציג הכותב מקרה מבחן של המלחמה בלבנון בין צה"ל לחזבאללה, לצורך המחשת המועילות המבצעית של התמרון העמוק. המאמר מציג את האתגרים ואת הסיכונים הכרוכים בכך, אך גם את היתרונות המגולמים בכך בעבור צה"ל – החל מהעצמת הפגיעה בארגון, דרך קיצור משך המלחמה ועד לשיפור ההגנה על כוחותינו. נוסף על כך, המאמר דן במאפייני החדירה לעומק, לרבות שרטוט של התפיסה שצריכה להנחות את פעילות הכוחות והתייחסות למרכיביה השונים (למשל, מוכנותם המוקדמת של הכוחות והסיוע הלוגיסטי הנדרש להם). טענה מרכזית של המאמר הינה, כי גם אם צה"ל זנח בעשורים האחרונים את התמרון העמוק כחלק מ"סל הכלים" המבצעי שלו, עליו לחתור לשיקום היכולת והנכונות להפעילו בתרחישי עימות עתידיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן.
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2437</itunes:duration>
                <itunes:episode>173</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>איראן בכל מקום - ”מלחמה ללא חזית” - התמודדות ישראל עם איום התמ”ס מאיראן ושלוחיה - #ביןהדרכים 141 -  תא״ל רן כוכב</title>
        <itunes:title>איראן בכל מקום - ”מלחמה ללא חזית” - התמודדות ישראל עם איום התמ”ס מאיראן ושלוחיה - #ביןהדרכים 141 -  תא״ל רן כוכב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 13 Mar 2022 10:03:28 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/997d6024-dd58-3613-8378-01addb1ba650</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בעשורים האחרונים התפתח האיום הבליסטי באופן ששמט את הקרקע מתחת למסגרת תפיסת הביטחון הישראלית. בתגובה התפתחה רגל ההגנה ובמרכזה – ההגנה מפני טילים. מאז האביב הערבי הגבירה והאיצה איראן את מקומה השלילי כמאיימת על יציבות האזור. האיום האיראני מתבטא בפריסה אזורית הולכת ומתרחבת של בסיסי-אש המכוונים לישראל ובשכלול טכנולוגי מואץ של הטילים, שהפכו לארוכי-טווח ומדויקים, ואליהם הצטרפו טילי-שיוט וכלי-טיס בלתי מאוישים (טמ"ר - טילים, מעופפים ורקטות). האיום האיראני מחייב את צה"ל לקדם תפיסת הגנה ארצית חדשה. תפיסה זו צריכה להיות אינטגרטיבית יותר, קבועה וניידת בו זמנית, רב שכבתית וארצית, שתכלול רכיבי מענה חדשים וטכנלוגיה חדשה כמו לייזר ויכולות בלימת האש בשטח האויב.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-35-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%9E-%D7%A1-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בעשורים האחרונים התפתח האיום הבליסטי באופן ששמט את הקרקע מתחת למסגרת תפיסת הביטחון הישראלית. בתגובה התפתחה רגל ההגנה ובמרכזה – ההגנה מפני טילים. מאז האביב הערבי הגבירה והאיצה איראן את מקומה השלילי כמאיימת על יציבות האזור. האיום האיראני מתבטא בפריסה אזורית הולכת ומתרחבת של בסיסי-אש המכוונים לישראל ובשכלול טכנולוגי מואץ של הטילים, שהפכו לארוכי-טווח ומדויקים, ואליהם הצטרפו טילי-שיוט וכלי-טיס בלתי מאוישים (טמ"ר - טילים, מעופפים ורקטות). האיום האיראני מחייב את צה"ל לקדם תפיסת הגנה ארצית חדשה. תפיסה זו צריכה להיות אינטגרטיבית יותר, קבועה וניידת בו זמנית, רב שכבתית וארצית, שתכלול רכיבי מענה חדשים וטכנלוגיה חדשה כמו לייזר ויכולות בלימת האש בשטח האויב.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-35-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%9E-%D7%A1-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/56ji3s/_-_-_2_1_64ruv.mp3" length="99917064" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעשורים האחרונים התפתח האיום הבליסטי באופן ששמט את הקרקע מתחת למסגרת תפיסת הביטחון הישראלית. בתגובה התפתחה רגל ההגנה ובמרכזה – ההגנה מפני טילים. מאז האביב הערבי הגבירה והאיצה איראן את מקומה השלילי כמאיימת על יציבות האזור. האיום האיראני מתבטא בפריסה אזורית הולכת ומתרחבת של בסיסי-אש המכוונים לישראל ובשכלול טכנולוגי מואץ של הטילים, שהפכו לארוכי-טווח ומדויקים, ואליהם הצטרפו טילי-שיוט וכלי-טיס בלתי מאוישים (טמ"ר - טילים, מעופפים ורקטות). האיום האיראני מחייב את צה"ל לקדם תפיסת הגנה ארצית חדשה. תפיסה זו צריכה להיות אינטגרטיבית יותר, קבועה וניידת בו זמנית, רב שכבתית וארצית, שתכלול רכיבי מענה חדשים וטכנלוגיה חדשה כמו לייזר ויכולות בלימת האש בשטח האויב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2497</itunes:duration>
                <itunes:episode>174</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>השתנות אסטרטגית בין מגזרים בראי תרבות לאומית - #ביןהדרכים 142 א’ - אבישג הררי, אלדד טל-שיר וליאור ריינר</title>
        <itunes:title>השתנות אסטרטגית בין מגזרים בראי תרבות לאומית - #ביןהדרכים 142 א’ - אבישג הררי, אלדד טל-שיר וליאור ריינר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 15 Mar 2022 08:45:09 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/afe3d716-c190-3fe5-b02a-3f974a3d581e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/jkvhk2xg/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/jkvhk2xg/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uw3k3j/ah1xb.mp3" length="62776320" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1569</itunes:duration>
                <itunes:episode>175</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>השתנות אסטרטגית בין מגזרים בראי תרבות לאומית - #ביןהדרכים 142 ב’ - אבישג הררי, אלדד טל-שיר וליאור ריינר</title>
        <itunes:title>השתנות אסטרטגית בין מגזרים בראי תרבות לאומית - #ביןהדרכים 142 ב’ - אבישג הררי, אלדד טל-שיר וליאור ריינר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8%d7%99-1647328138/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8%d7%99-1647328138/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 15 Mar 2022 09:08:58 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2f441d05-75fb-3349-8d48-a0a4834e5f2f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/jkvhk2xg/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p style="text-align:right;">מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/jkvhk2xg/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/vhhk58/932zo.mp3" length="113865600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2846</itunes:duration>
                <itunes:episode>176</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי - #ביןהדרכים 143 א’ - מר ניסים חניה</title>
        <itunes:title>תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי - #ביןהדרכים 143 א’ - מר ניסים חניה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%95%d7%94%d7%99%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%95%d7%94%d7%99%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Mar 2022 10:03:50 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/db1e741f-7b3e-35c6-9d38-df43ce4c5197</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p style="text-align:right;">המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nm9hts/_-_8xdkv.mp3" length="127972476" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3199</itunes:duration>
                <itunes:episode>177</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי - #ביןהדרכים 143 ב’ - מר ניסים חניה</title>
        <itunes:title>תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי - #ביןהדרכים 143 ב’ - מר ניסים חניה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%95%d7%94%d7%99%d7%99-1647763860/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%95%d7%94%d7%99%d7%99-1647763860/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Mar 2022 10:11:00 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/046f9428-2b72-3445-9625-8828925c08c6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' </p>
<p style="text-align:right;">המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' </p>
<p style="text-align:right;">המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fzf7w7/_-_72qw5.mp3" length="138863484" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' 
המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3471</itunes:duration>
                <itunes:episode>178</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>להתיש את החתול אסטרטגיה תחרותית למלחמת ההתשה הישראלית-איראנית - #ביןהדרכים 144 - תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>להתיש את החתול אסטרטגיה תחרותית למלחמת ההתשה הישראלית-איראנית - #ביןהדרכים 144 - תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 22 Mar 2022 09:49:32 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3e21040d-714a-3070-8b8b-4c89580ca1e0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן כזרועות מרתיעות ומתישות כלפי ישראל; השני – בלימה אזורית של איראן תוך מיצוי התפשטות היתר שלה ושותפויות אזוריות, על-מנת להתישה. בתמצית - אסטרטגיה תחרותית המבוססת על הכלה אגרסיבית צבאית ומדינית של איראן ודחיקתה להכרה בכך שהאסטרטגיה שלה כשלה. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-35-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן כזרועות מרתיעות ומתישות כלפי ישראל; השני – בלימה אזורית של איראן תוך מיצוי התפשטות היתר שלה ושותפויות אזוריות, על-מנת להתישה. בתמצית - אסטרטגיה תחרותית המבוססת על הכלה אגרסיבית צבאית ומדינית של איראן ודחיקתה להכרה בכך שהאסטרטגיה שלה כשלה. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-35-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hmewr6/_1_7g1v9.mp3" length="92722860" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן כזרועות מרתיעות ומתישות כלפי ישראל; השני – בלימה אזורית של איראן תוך מיצוי התפשטות היתר שלה ושותפויות אזוריות, על-מנת להתישה. בתמצית - אסטרטגיה תחרותית המבוססת על הכלה אגרסיבית צבאית ומדינית של איראן ודחיקתה להכרה בכך שהאסטרטגיה שלה כשלה. 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2318</itunes:duration>
                <itunes:episode>179</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>איש המשא”ן כשותף אסטרטגי הכרחי - אמ”ן כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 145 - רס”ן (מיל’) אורלי זהרון, סא”ל שרית שפירא ואל”ם גילי בן־מנחם</title>
        <itunes:title>איש המשא”ן כשותף אסטרטגי הכרחי - אמ”ן כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 145 - רס”ן (מיל’) אורלי זהרון, סא”ל שרית שפירא ואל”ם גילי בן־מנחם</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%90-%d7%9f%d7%9b%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%90-%d7%9f%d7%9b%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 24 Mar 2022 09:41:15 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/38c861e3-1a08-30c4-9978-c4a37943bd6e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90-%D7%9F-%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9E-%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90-%D7%9F-%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9E-%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wczgkc/bl8fl.mp3" length="89908800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2247</itunes:duration>
                <itunes:episode>180</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>צה”ל צריך לתמרן בחכמ”ה – #ביןהדרכים 146 - סא”ל צח משה</title>
        <itunes:title>צה”ל צריך לתמרן בחכמ”ה – #ביןהדרכים 146 - סא”ל צח משה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%9f%d7%91%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%94-%e2%80%93%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%9f%d7%91%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%94-%e2%80%93%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 27 Mar 2022 09:56:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/65f56a35-87ef-3767-9056-04064931a3c1</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעולה הנחוצים לצורך מימושה. מבין ההמלצות, מדגיש המאמר את הצורך להפוך את ההידודיות לנורמה המרכזית בבניין הכוח של צה"ל – החל מתקנים אחידים, דרך ארגונים חוצי-זרועות וסטנדרטיזציה של תורת הלחימה ועד למעבריות רבה יותר של מפקדים לוחמים בין הזרועות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9B%D7%9E-%D7%94-%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעולה הנחוצים לצורך מימושה. מבין ההמלצות, מדגיש המאמר את הצורך להפוך את ההידודיות לנורמה המרכזית בבניין הכוח של צה"ל – החל מתקנים אחידים, דרך ארגונים חוצי-זרועות וסטנדרטיזציה של תורת הלחימה ועד למעבריות רבה יותר של מפקדים לוחמים בין הזרועות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9B%D7%9E-%D7%94-%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/282gzj/_-_1_bu5p3.mp3" length="49196412" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעולה הנחוצים לצורך מימושה. מבין ההמלצות, מדגיש המאמר את הצורך להפוך את ההידודיות לנורמה המרכזית בבניין הכוח של צה"ל – החל מתקנים אחידים, דרך ארגונים חוצי-זרועות וסטנדרטיזציה של תורת הלחימה ועד למעבריות רבה יותר של מפקדים לוחמים בין הזרועות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2459</itunes:duration>
                <itunes:episode>181</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עיבוד קדמי בפלטפורמות צבאיות - #ביןהדרכים 147 - תא”ל פאגלין, סא”ל (מיל’) שמאי ורס”ן ניסים</title>
        <itunes:title>עיבוד קדמי בפלטפורמות צבאיות - #ביןהדרכים 147 - תא”ל פאגלין, סא”ל (מיל’) שמאי ורס”ן ניסים</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%99%d7%91%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%91%d7%a4%d7%9c%d7%98%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%99%d7%91%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%91%d7%a4%d7%9c%d7%98%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 29 Mar 2022 08:56:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f2208686-f7f4-3206-91b6-a78b4644f0c3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפלטפורמה ומאגבר את האפקטיביות של הלחימה ביבשה, אך דורש השתנות ביתר אבני בניין הכוח, לרבות ארגון הסד"כ, ההכשרות והאימונים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מאי 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%90%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפלטפורמה ומאגבר את האפקטיביות של הלחימה ביבשה, אך דורש השתנות ביתר אבני בניין הכוח, לרבות ארגון הסד"כ, ההכשרות והאימונים.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מאי 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%90%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/d6t8v9/8oo39.mp3" length="90613440" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפלטפורמה ומאגבר את האפקטיביות של הלחימה ביבשה, אך דורש השתנות ביתר אבני בניין הכוח, לרבות ארגון הסד"כ, ההכשרות והאימונים.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מאי 2021
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2265</itunes:duration>
                <itunes:episode>182</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>קצב התמרון הרב ממדי - בדרך להשגת קצב מבצעים במערכה - #ביןהדרכים 148 - אל”ם (במיל’) דודי קמחי</title>
        <itunes:title>קצב התמרון הרב ממדי - בדרך להשגת קצב מבצעים במערכה - #ביןהדרכים 148 - אל”ם (במיל’) דודי קמחי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a7%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9f%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a7%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%9f%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a9/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 31 Mar 2022 09:06:38 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/7cb0a7e8-ad6f-34cd-87b7-129ab464b15e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך, יש לייעל את מערכות הפו"ש במפקדות הבכירות המאפשרות את הסנכרון הבין-מדרגי בזמן מלחמה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A7%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%AA-%D7%A7%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%9E%D7%97%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך, יש לייעל את מערכות הפו"ש במפקדות הבכירות המאפשרות את הסנכרון הבין-מדרגי בזמן מלחמה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%A7%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%AA-%D7%A7%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%9E%D7%97%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ra9vkm/_-_1_b7rqc.mp3" length="58111128" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך, יש לייעל את מערכות הפו"ש במפקדות הבכירות המאפשרות את הסנכרון הבין-מדרגי בזמן מלחמה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2905</itunes:duration>
                <itunes:episode>183</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תעצרו את ההיסטוריה אני רוצה לרדת – #ביןהדרכים 149 - תא”ל ערן אורטל וסא”ל (במיל’) ד”ר משה אלבו</title>
        <itunes:title>תעצרו את ההיסטוריה אני רוצה לרדת – #ביןהדרכים 149 - תא”ל ערן אורטל וסא”ל (במיל’) ד”ר משה אלבו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a2%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a2%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 03 Apr 2022 10:01:01 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4c110e6c-1fbf-3c12-9f34-ec2da685473a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">"השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למחשבה למטה הכללי ולמדינת ישראל בעת הזו, במישורים הכלכלי, האסטרטגי ובתחום הרפורמות הצבאיות</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/egbjyhgi/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת מאמר  </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">"השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למחשבה למטה הכללי ולמדינת ישראל בעת הזו, במישורים הכלכלי, האסטרטגי ובתחום הרפורמות הצבאיות</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/egbjyhgi/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת מאמר  </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jkyxyg/_-_-_1_1_6cwtr.mp3" length="87247080" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למחשבה למטה הכללי ולמדינת ישראל בעת הזו, במישורים הכלכלי, האסטרטגי ובתחום הרפורמות הצבאיות
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
לקריאת מאמר  
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2181</itunes:duration>
                <itunes:episode>184</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>צה”ל ופעולה ב”מעגלים רחוקים” – #ביןהדרכים 150 - תא”ל (מיל’) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>צה”ל ופעולה ב”מעגלים רחוקים” – #ביןהדרכים 150 - תא”ל (מיל’) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91-%d7%9e%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%e2%80%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91-%d7%9e%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%e2%80%93/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 05 Apr 2022 08:30:20 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/055cc930-75a4-398c-831c-4c5c12f72d26</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיחתם "למטה" באינתיפאדה הראשונה והשנייה ו"למעלה" בהקשר עיראק ואיראן. צה"ל מתקשה להסתגל לעובדה כי הוא צריך לפעול באופן משמעותי בדפוס של מלחמה גם במעגלים רחוקים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-35-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיחתם "למטה" באינתיפאדה הראשונה והשנייה ו"למעלה" בהקשר עיראק ואיראן. צה"ל מתקשה להסתגל לעובדה כי הוא צריך לפעול באופן משמעותי בדפוס של מלחמה גם במעגלים רחוקים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-35-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/vjanx3/_1_6ic0z.mp3" length="48160764" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיחתם "למטה" באינתיפאדה הראשונה והשנייה ו"למעלה" בהקשר עיראק ואיראן. צה"ל מתקשה להסתגל לעובדה כי הוא צריך לפעול באופן משמעותי בדפוס של מלחמה גם במעגלים רחוקים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1204</itunes:duration>
                <itunes:episode>185</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עיצוב דפוסי ההתערבות בין צה”ל למערכת החינוך האזרחית בראשית המדינה - #ביןהדרכים 151 - ד”ר אלעד נאמני</title>
        <itunes:title>עיצוב דפוסי ההתערבות בין צה”ל למערכת החינוך האזרחית בראשית המדינה - #ביןהדרכים 151 - ד”ר אלעד נאמני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%93%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%a6%d7%94-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%93%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%a6%d7%94-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 07 Apr 2022 08:58:14 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/afd48f36-bcf3-3754-a878-5b7a8902d90f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינוך האזרחית בניסיון להתמודד עם אתגרים אלו ובכלל זאת הניסיון לעצב תכני לימוד ואף להקים מסגרות חינוך חדשות. המאמר מציע פרספקטיבה חשובה לאתגרי כוח האדם המצויות כיום במוקד סדר היום של הצבא, ומשכך גם עשוי לסייע למקבלי ההחלטות המתמודדים איתם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינוך האזרחית בניסיון להתמודד עם אתגרים אלו ובכלל זאת הניסיון לעצב תכני לימוד ואף להקים מסגרות חינוך חדשות. המאמר מציע פרספקטיבה חשובה לאתגרי כוח האדם המצויות כיום במוקד סדר היום של הצבא, ומשכך גם עשוי לסייע למקבלי ההחלטות המתמודדים איתם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/rb7azq/_-____a0trv.mp3" length="33221904" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינוך האזרחית בניסיון להתמודד עם אתגרים אלו ובכלל זאת הניסיון לעצב תכני לימוד ואף להקים מסגרות חינוך חדשות. המאמר מציע פרספקטיבה חשובה לאתגרי כוח האדם המצויות כיום במוקד סדר היום של הצבא, ומשכך גם עשוי לסייע למקבלי ההחלטות המתמודדים איתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2076</itunes:duration>
                <itunes:episode>186</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>צבא קטן וחכם? – אסטרטגיית כוח אדם לצה”ל והיכולת לנצח במלחמה - #ביןהדרכים 152 - סא”ל (בדימוס) עמרני ותא”ל (מיל’) דהן</title>
        <itunes:title>צבא קטן וחכם? – אסטרטגיית כוח אדם לצה”ל והיכולת לנצח במלחמה - #ביןהדרכים 152 - סא”ל (בדימוס) עמרני ותא”ל (מיל’) דהן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%95%d7%97%d7%9b%d7%9d-%e2%80%93%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%97/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%95%d7%97%d7%9b%d7%9d-%e2%80%93%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%97/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 10 Apr 2022 10:54:44 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/04ed0972-f90e-3c6e-a667-96babb1fa8ed</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים מגמות ואתגרים ספורים שעימם יצטרך הצבא להתמודד באמצעות תוכנית .אסטרטגית לבניין כוח אדם</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%97-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%93%D7%94%D7%9F/'> לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים מגמות ואתגרים ספורים שעימם יצטרך הצבא להתמודד באמצעות תוכנית .אסטרטגית לבניין כוח אדם</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%97-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%93%D7%94%D7%9F/'> לקריאת המאמר </a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qnw4ut/_-______bf96g.mp3" length="18781832" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים מגמות ואתגרים ספורים שעימם יצטרך הצבא להתמודד באמצעות תוכנית .אסטרטגית לבניין כוח אדם
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
 לקריאת המאמר 
קריין: ישורון תורג'מן ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1173</itunes:duration>
                <itunes:episode>187</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>המפגש בין דור הרשת ובין הארגון ההיררכי - #ביןהדרכים 153 – גב’ לי פלץ</title>
        <itunes:title>המפגש בין דור הרשת ובין הארגון ההיררכי - #ביןהדרכים 153 – גב’ לי פלץ</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 12 Apr 2022 09:51:23 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e456992f-158f-3ad1-b3de-496eb885651f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align: right;">בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-Y, ולהפעיל את הרשתיות שלו נגד גורמים רשתיים עוינים שמאיימים על ישראל. נוסף על כך, אין זה מוקדם מדי להתכונן להגעת דור ה-Z, שתכונותיו עדיין לא ברורות, לשורות צה"ל.</p>
<p style="text-align: right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/media/xynmhrho/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A5.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: right;">בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-Y, ולהפעיל את הרשתיות שלו נגד גורמים רשתיים עוינים שמאיימים על ישראל. נוסף על כך, אין זה מוקדם מדי להתכונן להגעת דור ה-Z, שתכונותיו עדיין לא ברורות, לשורות צה"ל.</p>
<p style="text-align: right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/media/xynmhrho/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A5.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uf74g8/_-______________83fen.mp3" length="26113672" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-Y, ולהפעיל את הרשתיות שלו נגד גורמים רשתיים עוינים שמאיימים על ישראל. נוסף על כך, אין זה מוקדם מדי להתכונן להגעת דור ה-Z, שתכונותיו עדיין לא ברורות, לשורות צה"ל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1632</itunes:duration>
                <itunes:episode>188</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>המסע לאסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית במערכת הבטחון האמריקאית  - #ביןהדרכים 154 – מר ש’</title>
        <itunes:title>המסע לאסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית במערכת הבטחון האמריקאית  - #ביןהדרכים 154 – מר ש’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98-offset%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98-offset%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 14 Apr 2022 10:09:26 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/86d4bff6-97b4-3b79-a6ae-6bae38fdfcac</guid>
                                    <description><![CDATA[






 
















<p>אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימוש בטכנולוגיה אזרחית מתקדמת ע"י האויב. האסטרטגיה מבוססת על מו"פ, על טיפוח כוח אדם איכותי ועל ייעול מנהלי וביורוקרטי. צה"ל צריך לשאוב השראה מאסטרטגיה זו, תוך כדי הימנעות מלהעתיק אותה באופן לא מפוקח או לא מבוקר.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מס' 10, מרץ 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-10-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%91/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98-offset-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%A9/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>








]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[






 
















<p><em>אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימוש בטכנולוגיה אזרחית מתקדמת ע"י האויב. האסטרטגיה מבוססת על מו"פ, על טיפוח כוח אדם איכותי ועל ייעול מנהלי וביורוקרטי. צה"ל צריך לשאוב השראה מאסטרטגיה זו, תוך כדי הימנעות מלהעתיק אותה באופן לא מפוקח או לא מבוקר.</em></p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מס' 10, מרץ 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-10-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%91/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98-offset-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%A9/'>לקריאת המאמר </a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>








]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9du5ze/9ftvn.mp3" length="95924160" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[






 
















אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימוש בטכנולוגיה אזרחית מתקדמת ע"י האויב. האסטרטגיה מבוססת על מו"פ, על טיפוח כוח אדם איכותי ועל ייעול מנהלי וביורוקרטי. צה"ל צריך לשאוב השראה מאסטרטגיה זו, תוך כדי הימנעות מלהעתיק אותה באופן לא מפוקח או לא מבוקר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מס' 10, מרץ 2017.
לקריאת המאמר 
קריין: רועי וינברג








]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2398</itunes:duration>
                <itunes:episode>189</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המנגנון המסדר או המנגנונים המאפשרים? כיצד גנרלים ומפקדות מבינים את ה”מצב” - #ביןהדרכים 155 - רס”ן יצחק בנבניסטי וסא”ל מתניה צחי</title>
        <itunes:title>המנגנון המסדר או המנגנונים המאפשרים? כיצד גנרלים ומפקדות מבינים את ה”מצב” - #ביןהדרכים 155 - רס”ן יצחק בנבניסטי וסא”ל מתניה צחי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 17 Apr 2022 09:43:37 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/08419a19-146d-3734-bc38-732c40b73fd5</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפקדים יכולים להתייעץ, לדון ולהתלבט ללא הכרעה. הכותבים מפרטים את מרכיבי המנגנונים האלה, ביחד עם חשיבותם לתהליכי יצירת משמעות, ומפרטים את הכשלים שמונעים את ביצועם המוצלח. ביחד עם פירוט הבעייתיות של המפגש של המנגנונים, מדגישים הכותבים מדגישים את היתרונות ההכרחיים של מנגנונים אלו יחדיו אלה לתיקון הבנות של מצביאים בכירים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%97%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפקדים יכולים להתייעץ, לדון ולהתלבט ללא הכרעה. הכותבים מפרטים את מרכיבי המנגנונים האלה, ביחד עם חשיבותם לתהליכי יצירת משמעות, ומפרטים את הכשלים שמונעים את ביצועם המוצלח. ביחד עם פירוט הבעייתיות של המפגש של המנגנונים, מדגישים הכותבים מדגישים את היתרונות ההכרחיים של מנגנונים אלו יחדיו אלה לתיקון הבנות של מצביאים בכירים.</em></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%97%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/quer8a/_-__________6exks.mp3" length="34416431" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפקדים יכולים להתייעץ, לדון ולהתלבט ללא הכרעה. הכותבים מפרטים את מרכיבי המנגנונים האלה, ביחד עם חשיבותם לתהליכי יצירת משמעות, ומפרטים את הכשלים שמונעים את ביצועם המוצלח. ביחד עם פירוט הבעייתיות של המפגש של המנגנונים, מדגישים הכותבים מדגישים את היתרונות ההכרחיים של מנגנונים אלו יחדיו אלה לתיקון הבנות של מצביאים בכירים.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2151</itunes:duration>
                <itunes:episode>190</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מתכוננים למלחמה הלא נכונה: חיל האוויר האמריקאי ממלחמת קוריאה ועד ווייטנאם - #ביןהדרכים 156 - רס”ן דן ברק</title>
        <itunes:title>מתכוננים למלחמה הלא נכונה: חיל האוויר האמריקאי ממלחמת קוריאה ועד ווייטנאם - #ביןהדרכים 156 - רס”ן דן ברק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 19 Apr 2022 10:09:32 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a7920aa9-466a-3b55-9c84-32e22c535b17</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחריה. הוא יבקש להראות כי מספר תהליכים ארוכי טווח הובילו לבניין כוח לקוי ובלתי מתאים לסוג המלחמה שהתנהלה בווייטנאם ושתרמו תרומה משמעותית לכישלון. מקרה מבחן זה הוא דוגמה מייצגת לסכנות האורבות בכל עת לכל ארגון צבאי ולחילות אוויר במיוחד. המגמות יוצגו בהתפתחות ממלחמת העולם השנייה, דרך נקודת הציון של מלחמת קוריאה ועד תוצאות מלחמת ווייטנאם והרפורמות שבעקבותיה.</p>
<p>המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A0%D7%9D-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחריה. הוא יבקש להראות כי מספר תהליכים ארוכי טווח הובילו לבניין כוח לקוי ובלתי מתאים לסוג המלחמה שהתנהלה בווייטנאם ושתרמו תרומה משמעותית לכישלון. מקרה מבחן זה הוא דוגמה מייצגת לסכנות האורבות בכל עת לכל ארגון צבאי ולחילות אוויר במיוחד. המגמות יוצגו בהתפתחות ממלחמת העולם השנייה, דרך נקודת הציון של מלחמת קוריאה ועד תוצאות מלחמת ווייטנאם והרפורמות שבעקבותיה.</p>
<p>המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A0%D7%9D-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/r98h73/_-_-_-_7u4si.mp3" length="53994636" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחריה. הוא יבקש להראות כי מספר תהליכים ארוכי טווח הובילו לבניין כוח לקוי ובלתי מתאים לסוג המלחמה שהתנהלה בווייטנאם ושתרמו תרומה משמעותית לכישלון. מקרה מבחן זה הוא דוגמה מייצגת לסכנות האורבות בכל עת לכל ארגון צבאי ולחילות אוויר במיוחד. המגמות יוצגו בהתפתחות ממלחמת העולם השנייה, דרך נקודת הציון של מלחמת קוריאה ועד תוצאות מלחמת ווייטנאם והרפורמות שבעקבותיה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2699</itunes:duration>
                <itunes:episode>191</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>כרייה יצירתית מן העבר - בחינה ביקורתית שלתפיסות באמצעות היסטוריה התפתחותית (גניאולוגיה) - #ביןהדרכים 157 - תא”ל ערן אורטל ותא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>כרייה יצירתית מן העבר - בחינה ביקורתית שלתפיסות באמצעות היסטוריה התפתחותית (גניאולוגיה) - #ביןהדרכים 157 - תא”ל ערן אורטל ותא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 21 Apr 2022 14:47:29 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fcb3981d-0988-334c-bec1-27953ade296b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימוש ייחודי זה במחקר היסטורי הוא עניינם של מפקדים יותר משהוא עניינם של היסטוריונים מקצועיים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-20-21-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-21-20-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימוש ייחודי זה במחקר היסטורי הוא עניינם של מפקדים יותר משהוא עניינם של היסטוריונים מקצועיים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-20-21-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-21-20-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mcz8f9/b96b0.mp3" length="68860152" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימוש ייחודי זה במחקר היסטורי הוא עניינם של מפקדים יותר משהוא עניינם של היסטוריונים מקצועיים.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1721</itunes:duration>
                <itunes:episode>192</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מבוא ל”עליונות מודיעינית” פוטנציאל ייחודי לתחילת ”מהפכה בענייני מודיעין” במסגרת ”תנופה” - #ביןהדרכים 158 - אל”ם ד’ ושותפים</title>
        <itunes:title>מבוא ל”עליונות מודיעינית” פוטנציאל ייחודי לתחילת ”מהפכה בענייני מודיעין” במסגרת ”תנופה” - #ביןהדרכים 158 - אל”ם ד’ ושותפים</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 24 Apr 2022 10:31:29 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/0702a482-b1c8-3bfd-a765-98ac75354f1c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על  הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתרון הטכנולוגי, התפיסה המטכ"לית והבשלות הארגונית. יש לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי להתגבר על חסמים שונים ובהם: מגבלות משאביות, שמרנות ארגונית וקושי ביישום תהליכים ארוכי־טווח.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%93-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על  הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתרון הטכנולוגי, התפיסה המטכ"לית והבשלות הארגונית. יש לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי להתגבר על חסמים שונים ובהם: מגבלות משאביות, שמרנות ארגונית וקושי ביישום תהליכים ארוכי־טווח.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%93-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/c4rt6w/_-_-_27x8z5.mp3" length="86527764" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על  הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתרון הטכנולוגי, התפיסה המטכ"לית והבשלות הארגונית. יש לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי להתגבר על חסמים שונים ובהם: מגבלות משאביות, שמרנות ארגונית וקושי ביישום תהליכים ארוכי־טווח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2163</itunes:duration>
                <itunes:episode>193</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עליונות אווירית: השליטה בשמיים – צורך חיוני לצבא מנצח - #ביןהדרכים 159 - תא”ל (מיל’) אמנון עין-דר</title>
        <itunes:title>עליונות אווירית: השליטה בשמיים – צורך חיוני לצבא מנצח - #ביןהדרכים 159 - תא”ל (מיל’) אמנון עין-דר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 26 Apr 2022 09:15:51 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/39d67041-1dcb-3de0-a943-3e13db5cc032</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעדים ובראשם חיזוק הרשתיות בחיל האוויר ושיפור היכולת לספק אש כחלק ממאמץ התמרון הרב־ממדי.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעדים ובראשם חיזוק הרשתיות בחיל האוויר ושיפור היכולת לספק אש כחלק ממאמץ התמרון הרב־ממדי.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ae6qfj/_-___-_-_7l44k.mp3" length="60320232" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעדים ובראשם חיזוק הרשתיות בחיל האוויר ושיפור היכולת לספק אש כחלק ממאמץ התמרון הרב־ממדי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3016</itunes:duration>
                <itunes:episode>194</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הטרנספורמציה של המיון לצה”ל בראי ’תר”ש המיון’ - #ביןהדרכים 160 -  סא”ל (מיל’) ניצן הלפרן־פורת.</title>
        <itunes:title>הטרנספורמציה של המיון לצה”ל בראי ’תר”ש המיון’ - #ביןהדרכים 160 -  סא”ל (מיל’) ניצן הלפרן־פורת.</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a6%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a6%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 27 Apr 2022 10:35:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fe58ba90-51f8-3653-ac1c-158cd6b44aa8</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב המועמדים.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%A8-%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב המועמדים.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-26-27-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%A8-%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.</p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/p7bevb/92po0.mp3" length="83705832" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב המועמדים.
לקריאת המאמר
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2092</itunes:duration>
                <itunes:episode>195</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מאויב לאוהב - People Analytics בארגונים ביטחוניים – מקרה מבחן באגף המודיעין של צה”ל - #ביןהדרכים 161 - סא”ל מיכל פרנקל, סא”ל (מיל’) לימור פינטו</title>
        <itunes:title>מאויב לאוהב - People Analytics בארגונים ביטחוניים – מקרה מבחן באגף המודיעין של צה”ל - #ביןהדרכים 161 - סא”ל מיכל פרנקל, סא”ל (מיל’) לימור פינטו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91-peopleanalytics%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91-peopleanalytics%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 28 Apr 2022 09:21:03 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1f182f7d-3c19-34cc-990a-66d806605807</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט מסוג זה באגף המודיעין, החוזקות והקשיים בדרך למימוש במעבר מארגון הרגיל לאסוף ולעבד Big Data על "צד אדום", אל פרקטיקות דומות ב"צד הכחול".</p>
<p style="text-align:right;">פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - פברואר 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91-people-analytics-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט מסוג זה באגף המודיעין, החוזקות והקשיים בדרך למימוש במעבר מארגון הרגיל לאסוף ולעבד Big Data על "צד אדום", אל פרקטיקות דומות ב"צד הכחול".</p>
<p style="text-align:right;">פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - פברואר 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91-people-analytics-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3dj5p2/_-_-_2_1_8716x.mp3" length="71940996" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט מסוג זה באגף המודיעין, החוזקות והקשיים בדרך למימוש במעבר מארגון הרגיל לאסוף ולעבד Big Data על "צד אדום", אל פרקטיקות דומות ב"צד הכחול".
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - פברואר 2022.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1798</itunes:duration>
                <itunes:episode>196</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אינטליגנציה מלאכותית, רובוטים ומערכות נשק - #ביןהדרכים 162 -  ד”ר עקביה וסא’’ל (מיל’) יהודה</title>
        <itunes:title>אינטליגנציה מלאכותית, רובוטים ומערכות נשק - #ביןהדרכים 162 -  ד”ר עקביה וסא’’ל (מיל’) יהודה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 01 May 2022 11:54:11 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b3554372-82a1-3b60-a2d3-386e0f202c2a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפוטנציאל המגולם בטכנולוגיות אלה ליתרונות צבאיים ממשיים בזמן לחימה. לטענתם, בעוד שפיתוח והטמעת טכנולוגיות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל אכן יוכל לשפר באופן משמעותי את תפקודי העורף הצבאי (ממחקר מודיעיני ועד לרפואה צבאית), טכנולוגיות אלה לא יוכלו להוות תחליף לכוחות הלוחמים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">הקריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפוטנציאל המגולם בטכנולוגיות אלה ליתרונות צבאיים ממשיים בזמן לחימה. לטענתם, בעוד שפיתוח והטמעת טכנולוגיות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל אכן יוכל לשפר באופן משמעותי את תפקודי העורף הצבאי (ממחקר מודיעיני ועד לרפואה צבאית), טכנולוגיות אלה לא יוכלו להוות תחליף לכוחות הלוחמים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-31-32-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">הקריין: רועי וינברג</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9sf3n3/_1_ahnvm.mp3" length="97505280" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפוטנציאל המגולם בטכנולוגיות אלה ליתרונות צבאיים ממשיים בזמן לחימה. לטענתם, בעוד שפיתוח והטמעת טכנולוגיות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל אכן יוכל לשפר באופן משמעותי את תפקודי העורף הצבאי (ממחקר מודיעיני ועד לרפואה צבאית), טכנולוגיות אלה לא יוכלו להוות תחליף לכוחות הלוחמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.
לקריאת המאמר
הקריין: רועי וינברג
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2437</itunes:duration>
                <itunes:episode>197</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ניהול רשתי של ההון האנושי - תפיסה חדשה למערך המילואים - #ביןהדרכים 163 - גב’ שיר מרום-מלניק</title>
        <itunes:title>ניהול רשתי של ההון האנושי - תפיסה חדשה למערך המילואים - #ביןהדרכים 163 - גב’ שיר מרום-מלניק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 03 May 2022 09:32:40 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/50c07546-d7ab-39fd-be2c-89025765b8a1</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתועלת בשינוי תפיסתי מסוג זה, וכיצד להתגבר על החסמים שעלולים למנוע אותו. מערך המילואים מוצג כהזדמנות ליצירת רשת קשרים שתחבר את צה"ל לחברה הישראלית, ותאפשר את גיוס היתרונות של העולם האזרחי לטובת ביטחון ישראל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%91-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתועלת בשינוי תפיסתי מסוג זה, וכיצד להתגבר על החסמים שעלולים למנוע אותו. מערך המילואים מוצג כהזדמנות ליצירת רשת קשרים שתחבר את צה"ל לחברה הישראלית, ותאפשר את גיוס היתרונות של העולם האזרחי לטובת ביטחון ישראל.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%91-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/yg7byw/_-__________1_awemw.mp3" length="32519314" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתועלת בשינוי תפיסתי מסוג זה, וכיצד להתגבר על החסמים שעלולים למנוע אותו. מערך המילואים מוצג כהזדמנות ליצירת רשת קשרים שתחבר את צה"ל לחברה הישראלית, ותאפשר את גיוס היתרונות של העולם האזרחי לטובת ביטחון ישראל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2032</itunes:duration>
                <itunes:episode>198</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>רשתיות - שפרי הופעתך - #ביןהדרכים 164 - סא”ל ד”ר הדס מינקה</title>
        <itunes:title>רשתיות - שפרי הופעתך - #ביןהדרכים 164 - סא”ל ד”ר הדס מינקה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9a%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9a%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 08 May 2022 13:59:13 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1bddbdfd-3af8-3cf0-8bdf-c47b0f1a034d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטמעת  רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק  בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות על רשתיות שעולות מהמקרים, יחד עם המתחים הכרוכים בהטמעתן, וכן דרכים להתמודדות עימם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%9A-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הטמעת  רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק  בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות על רשתיות שעולות מהמקרים, יחד עם המתחים הכרוכים בהטמעתן, וכן דרכים להתמודדות עימם.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%9A-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/96in72/7digf.mp3" length="59479812" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטמעת  רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק  בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות על רשתיות שעולות מהמקרים, יחד עם המתחים הכרוכים בהטמעתן, וכן דרכים להתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1486</itunes:duration>
                <itunes:episode>199</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהשתנות סביבתית לשינוי מערכתי - המקרה של JIEDOO ומטעני הצד בעיראק - #ביןהדרכים 165 - ד”ר אורי גולדברג</title>
        <itunes:title>מהשתנות סביבתית לשינוי מערכתי - המקרה של JIEDOO ומטעני הצד בעיראק - #ביןהדרכים 165 - ד”ר אורי גולדברג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a2/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a2/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 10 May 2022 09:55:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/37a0cbbd-9642-3830-bbea-2c5a1e89ce84</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות שליטה במתרחש; הציר המבצעי, הכולל מאמצים התקפיים וסיכוליים, היה מיועד לצמצם את אזורי האי-וודאות שמאתגרים את הכוחות; וציר ההכשרה הקנה לכוחות את הכלים להתמודד עם הבעיה. עיון בפעולות ה-JIEDDO מגלה את חשיבות אחרון הצירים האלה, שנשען מעל הכול על "חשיבה על חשיבה" ככלי המתאים להתמודדות עם מציאות מתהווה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-jiedoo-%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות שליטה במתרחש; הציר המבצעי, הכולל מאמצים התקפיים וסיכוליים, היה מיועד לצמצם את אזורי האי-וודאות שמאתגרים את הכוחות; וציר ההכשרה הקנה לכוחות את הכלים להתמודד עם הבעיה. עיון בפעולות ה-JIEDDO מגלה את חשיבות אחרון הצירים האלה, שנשען מעל הכול על "חשיבה על חשיבה" ככלי המתאים להתמודדות עם מציאות מתהווה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-jiedoo-%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/e97eva/7hjsw.mp3" length="101188800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות שליטה במתרחש; הציר המבצעי, הכולל מאמצים התקפיים וסיכוליים, היה מיועד לצמצם את אזורי האי-וודאות שמאתגרים את הכוחות; וציר ההכשרה הקנה לכוחות את הכלים להתמודד עם הבעיה. עיון בפעולות ה-JIEDDO מגלה את חשיבות אחרון הצירים האלה, שנשען מעל הכול על "חשיבה על חשיבה" ככלי המתאים להתמודדות עם מציאות מתהווה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2529</itunes:duration>
                <itunes:episode>200</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>השוויון בתרומה למדינה שימור עקרון ”צבא העם” במודל ”אומה חמושה” במאה ה-21 - #ביןהדרכים 166 -  אל”ם אופיר קבילו</title>
        <itunes:title>השוויון בתרומה למדינה שימור עקרון ”צבא העם” במודל ”אומה חמושה” במאה ה-21 - #ביןהדרכים 166 -  אל”ם אופיר קבילו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 12 May 2022 11:59:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/22ce7e60-6e16-3b9f-aef5-ce224b2c5e89</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי </p>
<p style="text-align:right;">באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פבואר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D166/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי </em></p>
<p style="text-align:right;"><em>באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פבואר 2021</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D166/'><em>לקריאת המאמר</em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: ישורון תורג'מן</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hg9k5f/_-_-_2aqubr.mp3" length="102914388" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי 
באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פבואר 2021
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2572</itunes:duration>
                <itunes:episode>201</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בחינת מושג המצביאות דרך ניתוח דמותו של יגאל אלון - #ביןהדרכים 167 – תא”ל דדו בר כליפא</title>
        <itunes:title>בחינת מושג המצביאות דרך ניתוח דמותו של יגאל אלון - #ביןהדרכים 167 – תא”ל דדו בר כליפא</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%92%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%92%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 15 May 2022 09:37:35 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/91119821-6858-351e-a7a1-31983d2dea2d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר להצלחה של אלון לתמרן בין אילוצי שדה הקרב בסיני לבין האילוצים המדיניים של יגאל ידין ודוד בן־גוריון וליישום המוצלח של גישת הפיקוד מכוון משימה על ידי אלון.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%93%D7%95-%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר להצלחה של אלון לתמרן בין אילוצי שדה הקרב בסיני לבין האילוצים המדיניים של יגאל ידין ודוד בן־גוריון וליישום המוצלח של גישת הפיקוד מכוון משימה על ידי אלון.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%93%D7%95-%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/yyah8q/_-__________1_71yym.mp3" length="46379259" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר להצלחה של אלון לתמרן בין אילוצי שדה הקרב בסיני לבין האילוצים המדיניים של יגאל ידין ודוד בן־גוריון וליישום המוצלח של גישת הפיקוד מכוון משימה על ידי אלון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2898</itunes:duration>
                <itunes:episode>202</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מארב מהעתיד” – על בניין כוח טרנספורמטיבי- #ביןהדרכים 168 – אלוף ערן ניב”</title>
        <itunes:title>מארב מהעתיד” – על בניין כוח טרנספורמטיבי- #ביןהדרכים 168 – אלוף ערן ניב”</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%e2%80%93%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%e2%80%93%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 17 May 2022 09:41:37 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/0502ff32-a0c0-31f2-91e3-095b19b239aa</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב ארכיטקטורות, פיתוח שיטות לחימה וחיזוק יכולת ההתנסות והלמידה בצה"ל. באמצעות שימוש נכון בשיטות הללו צה"ל יהיה ערוך למלחמה הבאה, ולא רק למלחמה הקודמת.</p>
<p style="text-align:right;">מאמר זה נכתב בעת היותו של ערן ניב תא"ל כראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי. </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;"> קריין: גור מורד </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב ארכיטקטורות, פיתוח שיטות לחימה וחיזוק יכולת ההתנסות והלמידה בצה"ל. באמצעות שימוש נכון בשיטות הללו צה"ל יהיה ערוך למלחמה הבאה, ולא רק למלחמה הקודמת</em><em>.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>מאמר זה נכתב בעת היותו של ערן ניב תא"ל כראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי.</em><em> </em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%91/'><em>לקריאת המאמר</em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em> קריין: גור מורד </em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3nctck/_-_-_1_1_aeg1k.mp3" length="77376060" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב ארכיטקטורות, פיתוח שיטות לחימה וחיזוק יכולת ההתנסות והלמידה בצה"ל. באמצעות שימוש נכון בשיטות הללו צה"ל יהיה ערוך למלחמה הבאה, ולא רק למלחמה הקודמת.
מאמר זה נכתב בעת היותו של ערן ניב תא"ל כראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי. 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
לקריאת המאמר
 קריין: גור מורד ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1934</itunes:duration>
                <itunes:episode>203</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הלמידה האמריקנית והבריטית באמצעות משחקי מלחמה רב־שנתיים - #ביןהדרכים 169 - מר שמואל שמואל</title>
        <itunes:title>הלמידה האמריקנית והבריטית באמצעות משחקי מלחמה רב־שנתיים - #ביןהדרכים 169 - מר שמואל שמואל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 19 May 2022 14:34:09 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/20030393-0481-3177-a8e0-e134780d98e4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה  אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה.  מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקטיבי), שבניגוד לדוגמאות הללו מתכנן כל תהליך למידה בנפרד, מאמץ שמבזבז את המשאבים ואת הידע שמושקע בתהליכים הקודמים. לכן הסימולציות של צה"ל רק בוחנות ומאתגרות את התפיסות לבניין הכוח, ואילו המשחקים הבריטיים והאמריקאים משמשים לתכנון מפורט של בניין כוח לעתיד.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה  אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה.  מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקטיבי), שבניגוד לדוגמאות הללו מתכנן כל תהליך למידה בנפרד, מאמץ שמבזבז את המשאבים ואת הידע שמושקע בתהליכים הקודמים. לכן הסימולציות של צה"ל רק בוחנות ומאתגרות את התפיסות לבניין הכוח, ואילו המשחקים הבריטיים והאמריקאים משמשים לתכנון מפורט של בניין כוח לעתיד.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7v2np5/_-_-_26e2tc.mp3" length="90125388" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה  אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה.  מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקטיבי), שבניגוד לדוגמאות הללו מתכנן כל תהליך למידה בנפרד, מאמץ שמבזבז את המשאבים ואת הידע שמושקע בתהליכים הקודמים. לכן הסימולציות של צה"ל רק בוחנות ומאתגרות את התפיסות לבניין הכוח, ואילו המשחקים הבריטיים והאמריקאים משמשים לתכנון מפורט של בניין כוח לעתיד.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2253</itunes:duration>
                <itunes:episode>204</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מפגש מעצב: משחק מלחמה אסטרטגי כמרחב של מפגש תפיסתי - #ביןהדרכים 170 - תא”ל מוטי ברוך וסא”ל אלי מיכלסון</title>
        <itunes:title>מפגש מעצב: משחק מלחמה אסטרטגי כמרחב של מפגש תפיסתי - #ביןהדרכים 170 - תא”ל מוטי ברוך וסא”ל אלי מיכלסון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 22 May 2022 09:44:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4fcf25fa-89da-3119-81f6-420b57eeee08</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מערכתית ואסטרטגית טרם המלחמה בבעיות נבחרות עוד טרם המלחמה. לכן, התפקיד של תוה"ד כגוף האמון על למידה מטכ"לית, הוא להתאים את המשחקים לסוג התובנות הרצויות מהם, בהקשר של תהליכי למידה צה"ליים רחבים יותר.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מערכתית ואסטרטגית טרם המלחמה בבעיות נבחרות עוד טרם המלחמה. לכן, התפקיד של תוה"ד כגוף האמון על למידה מטכ"לית, הוא להתאים את המשחקים לסוג התובנות הרצויות מהם, בהקשר של תהליכי למידה צה"ליים רחבים יותר.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/skzka9/92i2f.mp3" length="68044788" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מערכתית ואסטרטגית טרם המלחמה בבעיות נבחרות עוד טרם המלחמה. לכן, התפקיד של תוה"ד כגוף האמון על למידה מטכ"לית, הוא להתאים את המשחקים לסוג התובנות הרצויות מהם, בהקשר של תהליכי למידה צה"ליים רחבים יותר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1701</itunes:duration>
                <itunes:episode>205</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהרבים אחד: התפתחות המטות המשולבים בארצות הברית וגישת השילוביות (1991-1947)- #ביןהדרכים 171 - ד”ר טל טובי</title>
        <itunes:title>מהרבים אחד: התפתחות המטות המשולבים בארצות הברית וגישת השילוביות (1991-1947)- #ביןהדרכים 171 - ד”ר טל טובי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%93%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%93%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 24 May 2022 09:17:57 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/da41c8a2-6203-39f9-b30a-75986616c97b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות הנמצאים באזור הגיאוגרפי שלהם, יחד עם סמכויות פיקוד גדולות יותר ליו"ר המטות המשולבים. 
  עם זאת, מלחמת המפרץ הראתה חוסר שילוביות משמעותי בין הזרועות. המאמר מסתיים בתמונת מצב השילוביות בצה"ל, עם דגש על היעדר ההפרדה, בניגוד לכוחות האמריקאינים, בין בניין כוח להפעלת כוח בזרועות האוויר והים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי ג', דצמבר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-1991-1947-%D7%98%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות הנמצאים באזור הגיאוגרפי שלהם, יחד עם סמכויות פיקוד גדולות יותר ליו"ר המטות המשולבים. <br>
</em><em>  עם זאת, מלחמת המפרץ הראתה חוסר שילוביות משמעותי בין הזרועות. המאמר מסתיים בתמונת מצב השילוביות בצה"ל, עם דגש על היעדר ההפרדה, בניגוד לכוחות האמריקאינים, בין בניין כוח להפעלת כוח בזרועות האוויר והים.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי ג', דצמבר 2017</em></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-1991-1947-%D7%98%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99/'><em>לקריאת המאמר</em></a></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: ישורון תורג'מן</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/55jfea/_-_1_9t3zv.mp3" length="40120738" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות הנמצאים באזור הגיאוגרפי שלהם, יחד עם סמכויות פיקוד גדולות יותר ליו"ר המטות המשולבים.   עם זאת, מלחמת המפרץ הראתה חוסר שילוביות משמעותי בין הזרועות. המאמר מסתיים בתמונת מצב השילוביות בצה"ל, עם דגש על היעדר ההפרדה, בניגוד לכוחות האמריקאינים, בין בניין כוח להפעלת כוח בזרועות האוויר והים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי ג', דצמבר 2017
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2507</itunes:duration>
                <itunes:episode>206</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”בעל מכולת, מחבל וראש ארגון פשע נכנסים למעלית...” - #ביןהדרכים 172 - רס”ן אור בר-שינדלר ועו”ד משה יפה</title>
        <itunes:title>”בעל מכולת, מחבל וראש ארגון פשע נכנסים למעלית...” - #ביןהדרכים 172 - רס”ן אור בר-שינדלר ועו”ד משה יפה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%a9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%a9/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 26 May 2022 13:44:37 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d4746ba3-2249-39b8-9d05-86025b5b534a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים – משרד הביטחון, המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון פנים. בכל משרד נעשה שימוש עיקרי בכלי ספציפי – הפיננסי-רגולטורי, המשפטי או המבצעי-צבאי, אלא שהמפתח, לטענת הכותבים, נמצא בשילוב של כל אלו יחד, הסרת חסמים, תפיסה ופעולה חוצת דיסציפלינות וזירות גיאוגרפיות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A9%D7%A2-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%95-%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים – משרד הביטחון, המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון פנים. בכל משרד נעשה שימוש עיקרי בכלי ספציפי – הפיננסי-רגולטורי, המשפטי או המבצעי-צבאי, אלא שהמפתח, לטענת הכותבים, נמצא בשילוב של כל אלו יחד, הסרת חסמים, תפיסה ופעולה חוצת דיסציפלינות וזירות גיאוגרפיות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A9%D7%A2-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%95-%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6n57p8/6uvvy.mp3" length="88606368" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים – משרד הביטחון, המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון פנים. בכל משרד נעשה שימוש עיקרי בכלי ספציפי – הפיננסי-רגולטורי, המשפטי או המבצעי-צבאי, אלא שהמפתח, לטענת הכותבים, נמצא בשילוב של כל אלו יחד, הסרת חסמים, תפיסה ופעולה חוצת דיסציפלינות וזירות גיאוגרפיות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2215</itunes:duration>
                <itunes:episode>207</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”חשיבות המחקר בראיית הנולד” או ”דוקטרינת גרסימוב” – תרגום מאמרו של ראש המטה הכללי הרוסי - הגנרל גרסימוב – #ביןהדרכים 173 – תרגום ע”י סא”ל י’</title>
        <itunes:title>”חשיבות המחקר בראיית הנולד” או ”דוקטרינת גרסימוב” – תרגום מאמרו של ראש המטה הכללי הרוסי - הגנרל גרסימוב – #ביןהדרכים 173 – תרגום ע”י סא”ל י’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%90%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%90%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 29 May 2022 08:47:56 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/422d40d8-39e2-38fa-bab2-257c3d539b3a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראשון של גרסימוב כראש המטה הכללי, היווה גם המנחה התיאורטי לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב" הכוללת שלוש תיזות. זהו תרגומו הראשון לעברית מהמקור הרוסי.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראשון של גרסימוב כראש המטה הכללי, היווה גם המנחה התיאורטי לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב" הכוללת שלוש תיזות. זהו תרגומו הראשון לעברית מהמקור הרוסי.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qdhvr8/8fca1.mp3" length="50308800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראשון של גרסימוב כראש המטה הכללי, היווה גם המנחה התיאורטי לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב" הכוללת שלוש תיזות. זהו תרגומו הראשון לעברית מהמקור הרוסי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1257</itunes:duration>
                <itunes:episode>208</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”Gett Target” - הצעה למודל רשתי להפעלת אש - #ביןהדרכים 174 - רס”ן עמרי חודורוב</title>
        <itunes:title>”Gett Target” - הצעה למודל רשתי להפעלת אש - #ביןהדרכים 174 - רס”ן עמרי חודורוב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/gettarget%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/gettarget%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 31 May 2022 08:16:26 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2ad76a8e-bd2b-3b02-90da-c4669bea0b75</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבים מראש. המערכת תעריך את המטרה לפי מודלים אוטונומיים שיכללו, בין היתר, את סוג ומאפייני המטרה ונזק אגבי, ותפעיל גורמי תקיפה שחוברו למערכת. "Gett Target" משמשת כהשראה לגלות את פוטנציאל העידן הרשתי בהקשרים המעשיים ביותר.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/get-target-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%A9-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבים מראש. המערכת תעריך את המטרה לפי מודלים אוטונומיים שיכללו, בין היתר, את סוג ומאפייני המטרה ונזק אגבי, ותפעיל גורמי תקיפה שחוברו למערכת. "Gett Target" משמשת כהשראה לגלות את פוטנציאל העידן הרשתי בהקשרים המעשיים ביותר.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/get-target-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%A9-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dmur8f/GET_TARGET_-_-_1_863z1.mp3" length="35755434" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבים מראש. המערכת תעריך את המטרה לפי מודלים אוטונומיים שיכללו, בין היתר, את סוג ומאפייני המטרה ונזק אגבי, ותפעיל גורמי תקיפה שחוברו למערכת. "Gett Target" משמשת כהשראה לגלות את פוטנציאל העידן הרשתי בהקשרים המעשיים ביותר.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1787</itunes:duration>
                <itunes:episode>209</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מצביאות ימית - אדמירל צ’סטר נימיץ כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 175 - תא”ל  יובל אילון</title>
        <itunes:title>מצביאות ימית - אדמירל צ’סטר נימיץ כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 175 - תא”ל  יובל אילון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%9c-%d7%a6-%d7%a1%d7%98%d7%a8-%d7%a0%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%9c-%d7%a6-%d7%a1%d7%98%d7%a8-%d7%a0%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 02 Jun 2022 08:20:33 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/84e884c2-89e9-3159-92db-0cac7f61e2ca</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימים אלה למצביא הימי.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9C-%D7%A6-%D7%A1%D7%98%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A5-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימים אלה למצביא הימי.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-33-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9C-%D7%A6-%D7%A1%D7%98%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A5-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uyk27d/_-____bff18.mp3" length="35233123" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימים אלה למצביא הימי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2202</itunes:duration>
                <itunes:episode>210</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תכנון אסטרטגי ”צופה עתיד” בסביבה רשתית - #ביןהדרכים 176 - מר מורן סתיו ומר גור ילון</title>
        <itunes:title>תכנון אסטרטגי ”צופה עתיד” בסביבה רשתית - #ביןהדרכים 176 - מר מורן סתיו ומר גור ילון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a4%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a1%d7%91%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a4%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a1%d7%91%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 07 Jun 2022 08:30:03 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5229f991-ec76-3362-bb6f-36be122c19e9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחטיבה לתכנון אסטרטגי מסתמכים על מבניהם ההיררכיים ולא מאמצים את הרשתיות שתוכל לעזור להם לפתח ידע, לנהל משאבים, לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים ובסך הכול, לצפות את העתיד.</p>
<p>המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחטיבה לתכנון אסטרטגי מסתמכים על מבניהם ההיררכיים ולא מאמצים את הרשתיות שתוכל לעזור להם לפתח ידע, לנהל משאבים, לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים ובסך הכול, לצפות את העתיד.</p>
<p>המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-5-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/vgpc3j/99qb8.mp3" length="107361600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחטיבה לתכנון אסטרטגי מסתמכים על מבניהם ההיררכיים ולא מאמצים את הרשתיות שתוכל לעזור להם לפתח ידע, לנהל משאבים, לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים ובסך הכול, לצפות את העתיד.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2684</itunes:duration>
                <itunes:episode>211</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>נשים במוקדי קבלת החלטות בצה”ל – משוויון ליתרון - #ביןהדרכים 177 - עו”ד שורש</title>
        <itunes:title>נשים במוקדי קבלת החלטות בצה”ל – משוויון ליתרון - #ביןהדרכים 177 - עו”ד שורש</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%94-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%94-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 08 Jun 2022 16:24:45 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e1c7490f-aed0-3d4a-a8ef-64ff25c42d9f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מטכ"ל, את היעד שהיא מציבה - 30% נשים בצמתי ההכרעה בצה"ל עד 2030, ומוכיחה כיצד במהלך פשוט ומהיר, צה"ל יוכל להגיע אל יעד המצוינות הארגונית גם בלי מהפכות גדולות ויקרות או על בסיס על "הגידול הטבעי".</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%95-%D7%93-%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9/?utm_source=whatsapp&utm_medium=whatsapp&utm_campaign=whatsapp'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מטכ"ל, את היעד שהיא מציבה - 30% נשים בצמתי ההכרעה בצה"ל עד 2030, ומוכיחה כיצד במהלך פשוט ומהיר, צה"ל יוכל להגיע אל יעד המצוינות הארגונית גם בלי מהפכות גדולות ויקרות או על בסיס על "הגידול הטבעי".</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%95-%D7%93-%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9/?utm_source=whatsapp&utm_medium=whatsapp&utm_campaign=whatsapp'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x4zcej/beupb.mp3" length="99470400" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מטכ"ל, את היעד שהיא מציבה - 30% נשים בצמתי ההכרעה בצה"ל עד 2030, ומוכיחה כיצד במהלך פשוט ומהיר, צה"ל יוכל להגיע אל יעד המצוינות הארגונית גם בלי מהפכות גדולות ויקרות או על בסיס על "הגידול הטבעי".
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2486</itunes:duration>
                <itunes:episode>212</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לכידות תפיסתית כמרכיב באפקטיביות של צה”ל - #ביןהדרכים 178 - תא”ל (במיל’) ד”ר פינקל</title>
        <itunes:title>לכידות תפיסתית כמרכיב באפקטיביות של צה”ל - #ביןהדרכים 178 - תא”ל (במיל’) ד”ר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%9b%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91-%d7%91%d7%90%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%9b%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91-%d7%91%d7%90%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 12 Jun 2022 10:08:01 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d4cff7e5-25b1-36c8-a97b-634ef4d97d7d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידות
תפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאיים
שמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט את
מקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדים
וקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעיה מציע הכותב להגדיר את
העניין כעיסוק פיקודי הכרחי של המפקדים, העלאת קצב הלמידה, הענקת ניסיון בכל הזירות החיוניות
למפקדים בכירים, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במו"פ טכנולוגי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין - רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידות<br>
תפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאיים<br>
שמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט את<br>
מקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדים<br>
וקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעיה מציע הכותב להגדיר את<br>
העניין כעיסוק פיקודי הכרחי של המפקדים, העלאת קצב הלמידה, הענקת ניסיון בכל הזירות החיוניות<br>
למפקדים בכירים, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במו"פ טכנולוגי.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין - רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mpnm3a/7f5gw.mp3" length="68800320" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידותתפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאייםשמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט אתמקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדיםוקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעיה מציע הכותב להגדיר אתהעניין כעיסוק פיקודי הכרחי של המפקדים, העלאת קצב הלמידה, הענקת ניסיון בכל הזירות החיוניותלמפקדים בכירים, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במו"פ טכנולוגי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
לקריאת המאמר
קריין - רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1719</itunes:duration>
                <itunes:episode>213</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המב”ם והשתנות ”דרך המלחמה” של צה”ל - #ביןהדרכים 179 - סא”ל (מיל’) דודי סימן טוב ואל”מ (מיל’) דוד שטרנברג</title>
        <itunes:title>המב”ם והשתנות ”דרך המלחמה” של צה”ל - #ביןהדרכים 179 - סא”ל (מיל’) דודי סימן טוב ואל”מ (מיל’) דוד שטרנברג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%91-%d7%9d%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%91-%d7%9d%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 14 Jun 2022 08:52:11 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c193b005-376b-3eae-a958-c830e1431538</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמעות של דחיקת העיסוק הצה"לי במלחמה לטובת המב"מ. כותבי המאמר טוענים שההקשר הגאו-פוליטי והצבאי החדש בו מצה"ל מצוי, העימות האזורי עם איראן, ישמר את המב"מ כדרך המלחמה של צה"ל בעתיד הקרוב, כמענה הצבאי המרכזי שבידי מדינת ישראל לאיומים המרחוקים מגבולותיה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%95-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמעות של דחיקת העיסוק הצה"לי במלחמה לטובת המב"מ. כותבי המאמר טוענים שההקשר הגאו-פוליטי והצבאי החדש בו מצה"ל מצוי, העימות האזורי עם איראן, ישמר את המב"מ כדרך המלחמה של צה"ל בעתיד הקרוב, כמענה הצבאי המרכזי שבידי מדינת ישראל לאיומים המרחוקים מגבולותיה.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%95-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nvd6wk/_-_-_2a8len.mp3" length="59111280" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמעות של דחיקת העיסוק הצה"לי במלחמה לטובת המב"מ. כותבי המאמר טוענים שההקשר הגאו-פוליטי והצבאי החדש בו מצה"ל מצוי, העימות האזורי עם איראן, ישמר את המב"מ כדרך המלחמה של צה"ל בעתיד הקרוב, כמענה הצבאי המרכזי שבידי מדינת ישראל לאיומים המרחוקים מגבולותיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1477</itunes:duration>
                <itunes:episode>214</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”השלם קטן מסכום חלקיו”?! שלוש זוויות התבוננות על ’פורום מטכ”ל’ כהנהלה הבכירה של צה”ל - #ביןהדרכים 180 - סא”ל תמר ברש וסא”ל (במיל’) יותם אמיתי</title>
        <itunes:title>”השלם קטן מסכום חלקיו”?! שלוש זוויות התבוננות על ’פורום מטכ”ל’ כהנהלה הבכירה של צה”ל - #ביןהדרכים 180 - סא”ל תמר ברש וסא”ל (במיל’) יותם אמיתי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9d%d7%a7%d7%98%d7%9f%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%95%d7%9d%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9d%d7%a7%d7%98%d7%9f%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%95%d7%9d%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 16 Jun 2022 08:32:40 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/97c4601b-3e3e-3e2a-b495-82728c9c98d2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכיר ביותר בצה"ל מבוזבז כל עוד אלופי צה"ל ממשיכים לפעול בנפרד, ונמנעים מלהוביל יחדיו את צה"ל. לאור זאת, המחברים נותנים מספר המלצות לתיקון המצב.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%96%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין – גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכיר ביותר בצה"ל מבוזבז כל עוד אלופי צה"ל ממשיכים לפעול בנפרד, ונמנעים מלהוביל יחדיו את צה"ל. לאור זאת, המחברים נותנים מספר המלצות לתיקון המצב.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-14-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%92/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%96%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין – גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ck64bd/_-_7o70x.mp3" length="43946136" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכיר ביותר בצה"ל מבוזבז כל עוד אלופי צה"ל ממשיכים לפעול בנפרד, ונמנעים מלהוביל יחדיו את צה"ל. לאור זאת, המחברים נותנים מספר המלצות לתיקון המצב.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
לקריאת המאמר
קריין – גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2197</itunes:duration>
                <itunes:episode>215</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>דיפלומטיה צבאית במרחב פעולה מוגבל – סין כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 181 - תא”ל ד”ר עלא אבו־רוכן</title>
        <itunes:title>דיפלומטיה צבאית במרחב פעולה מוגבל – סין כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 181 - תא”ל ד”ר עלא אבו־רוכן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%a4%d7%a2%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%a4%d7%a2%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 19 Jun 2022 09:08:11 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8b1780e3-d7f0-3a3d-82e8-537c883be065</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים פוטנציאלים ומייצרים השפעה בטווח הארוך. במורכבות זו, נדרש הנספח הצבאי ליכולות מגוונות, הכוללות טיפוח קשרים ועידוד שת"פ מחד גיסא, ולבלימת זעזועים מאידך גיסא. איזון זה מצריך אינטליגנציה בין־אישית, חברתית ותרבותית שתסייע לנספח ליצור תדמית לישראל ולפעול באפקטיביות במרחב שאינו תמיד ידידותי לנוכחותו.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים פוטנציאלים ומייצרים השפעה בטווח הארוך. במורכבות זו, נדרש הנספח הצבאי ליכולות מגוונות, הכוללות טיפוח קשרים ועידוד שת"פ מחד גיסא, ולבלימת זעזועים מאידך גיסא. איזון זה מצריך אינטליגנציה בין־אישית, חברתית ותרבותית שתסייע לנספח ליצור תדמית לישראל ולפעול באפקטיביות במרחב שאינו תמיד ידידותי לנוכחותו.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fi5fi8/_-_-_1bkr4p.mp3" length="88246188" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים פוטנציאלים ומייצרים השפעה בטווח הארוך. במורכבות זו, נדרש הנספח הצבאי ליכולות מגוונות, הכוללות טיפוח קשרים ועידוד שת"פ מחד גיסא, ולבלימת זעזועים מאידך גיסא. איזון זה מצריך אינטליגנציה בין־אישית, חברתית ותרבותית שתסייע לנספח ליצור תדמית לישראל ולפעול באפקטיביות במרחב שאינו תמיד ידידותי לנוכחותו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2206</itunes:duration>
                <itunes:episode>216</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תפקיד שיתוף הפעולה הצבאי בדיפלומטיה המדינתית - #ביןהדרכים 182 - האלוף מיכאל (מיקי) אדלשטיין</title>
        <itunes:title>תפקיד שיתוף הפעולה הצבאי בדיפלומטיה המדינתית - #ביןהדרכים 182 - האלוף מיכאל (מיקי) אדלשטיין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 21 Jun 2022 08:17:46 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/139ba300-f552-36bc-a807-96a1a38012fe</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרים שיענו על הפערים הישראליים.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרים שיענו על הפערים הישראליים.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zyfbm2/_-_1_8c6hr.mp3" length="40967040" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרים שיענו על הפערים הישראליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1024</itunes:duration>
                <itunes:episode>217</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>דיפלומטיה צבאית – תפיסה, עקרונות והמלצות - #ביןהדרכים 183 - רס”ן שלי חורש־סגל</title>
        <itunes:title>דיפלומטיה צבאית – תפיסה, עקרונות והמלצות - #ביןהדרכים 183 - רס”ן שלי חורש־סגל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Jun 2022 08:42:25 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9f8c6a4b-fae6-3eac-94f6-1da061f05e22</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעורבות אסטרטגית" עימה כדי למנוע משברים, כדי להשפיע עליה וכדי לחזק קשרים מדיניים. בישראל, יש למסד תחום זה כמקצוע בצה"ל, ולגבש תפיסה אסטרטגית־מבצעית הממקמת את התחום בתוך העשייה המדינית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A1%D7%92%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי ויינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעורבות אסטרטגית" עימה כדי למנוע משברים, כדי להשפיע עליה וכדי לחזק קשרים מדיניים. בישראל, יש למסד תחום זה כמקצוע בצה"ל, ולגבש תפיסה אסטרטגית־מבצעית הממקמת את התחום בתוך העשייה המדינית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A1%D7%92%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי ויינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wpd3i7/_-_66em1.mp3" length="92329920" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעורבות אסטרטגית" עימה כדי למנוע משברים, כדי להשפיע עליה וכדי לחזק קשרים מדיניים. בישראל, יש למסד תחום זה כמקצוע בצה"ל, ולגבש תפיסה אסטרטגית־מבצעית הממקמת את התחום בתוך העשייה המדינית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: רועי ויינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2308</itunes:duration>
                <itunes:episode>218</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>’מעשה אמ”ן’ - שינוי קבוע במציאות משתנה – #ביןהדרכים 184 א’ - רא”ל אביב כוכבי ותא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>’מעשה אמ”ן’ - שינוי קבוע במציאות משתנה – #ביןהדרכים 184 א’ - רא”ל אביב כוכבי ותא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%9e-%d7%9f%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%9e-%d7%9f%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 26 Jun 2022 09:42:18 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/135b8cb9-e89b-3e15-9cb2-d4118727d593</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p>"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%9E-%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'</p>
<p>"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%9E-%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/peex3y/a9cfl.mp3" length="53414172" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2670</itunes:duration>
                <itunes:episode>219</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>’מעשה אמ”ן’ - שינוי קבוע במציאות משתנה – #ביןהדרכים 184 ב’ - רא”ל אביב כוכבי ותא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>’מעשה אמ”ן’ - שינוי קבוע במציאות משתנה – #ביןהדרכים 184 ב’ - רא”ל אביב כוכבי ותא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%9e-%d7%9f%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90-1656226690/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%9e-%d7%9f%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90-1656226690/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 26 Jun 2022 09:58:10 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d578b33d-272e-3506-9d73-21d152c1ae68</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p>"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%9E-%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'</p>
<p>"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%9E-%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dmb7kq/80jrx.mp3" length="61279146" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3063</itunes:duration>
                <itunes:episode>220</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>5 וקצת הפתעות אסטרטגיות במלחמה באוקראינה - #ביןהדרכים 185 - מר יותם הכהן ואל”מ סמואל בומנדיל</title>
        <itunes:title>5 וקצת הפתעות אסטרטגיות במלחמה באוקראינה - #ביןהדרכים 185 - מר יותם הכהן ואל”מ סמואל בומנדיל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/5-%d7%95%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/5-%d7%95%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 28 Jun 2022 09:14:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/fe36f5e1-6439-3734-9720-f6fa2c5ee009</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו שיש להם נגיעה בשאלות האסטרטגיות בישראל להשתמש במשחק המלחמה המזרח אירופאי כדי לדמיין אותנו בפנים, ומשני צידי המתרס, כדי להיות מסוגלים ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי להיות מופתעים עכשיו, ולא מהמופתעים אחר כך.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/5-%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו שיש להם נגיעה בשאלות האסטרטגיות בישראל להשתמש במשחק המלחמה המזרח אירופאי כדי לדמיין אותנו בפנים, ומשני צידי המתרס, כדי להיות מסוגלים ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי להיות מופתעים עכשיו, ולא מהמופתעים אחר כך.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/5-%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/53fcbx/5_-_1_62gal.mp3" length="34659234" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו שיש להם נגיעה בשאלות האסטרטגיות בישראל להשתמש במשחק המלחמה המזרח אירופאי כדי לדמיין אותנו בפנים, ומשני צידי המתרס, כדי להיות מסוגלים ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי להיות מופתעים עכשיו, ולא מהמופתעים אחר כך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1732</itunes:duration>
                <itunes:episode>221</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מחוטי ברזל לחומה בצורה: ”תסמונת הגדר” בגבולות ישראל והשפעתה על צה”ל - #ביןהדרכים 186 - אל”ם יהודה ואך</title>
        <itunes:title>מחוטי ברזל לחומה בצורה: ”תסמונת הגדר” בגבולות ישראל והשפעתה על צה”ל - #ביןהדרכים 186 - אל”ם יהודה ואך</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%98%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%94%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%98%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%94%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 30 Jun 2022 09:01:44 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ba7799d8-6863-30a2-b0f0-2ebaeeaa8638</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל,  גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית,  למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגדר להיות אמצעי ולא מטרה - רכיב אחד בתוך תפיסה מבצעית כוללת. בכך אפשר שישתנו התודעה ושיטת הפעולה בקרב המפקדים והלוחמים המממשים את תפיסת הביטחון.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%91%D7%98-%D7%A9-%D7%92/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%9A/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל,  גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית,  למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגדר להיות אמצעי ולא מטרה - רכיב אחד בתוך תפיסה מבצעית כוללת. בכך אפשר שישתנו התודעה ושיטת הפעולה בקרב המפקדים והלוחמים המממשים את תפיסת הביטחון.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%91%D7%98-%D7%A9-%D7%92/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%9A/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qm492a/_-____babzp.mp3" length="32913032" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל,  גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית,  למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגדר להיות אמצעי ולא מטרה - רכיב אחד בתוך תפיסה מבצעית כוללת. בכך אפשר שישתנו התודעה ושיטת הפעולה בקרב המפקדים והלוחמים המממשים את תפיסת הביטחון.
 
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2057</itunes:duration>
                <itunes:episode>222</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>משחקי מלחמה בתהליך פיתוח הידע המערכתי: לקחים והבנות מפיקוד המרכז - #ביןהדרכים 187 - סא”ל ד”ר רום לירז</title>
        <itunes:title>משחקי מלחמה בתהליך פיתוח הידע המערכתי: לקחים והבנות מפיקוד המרכז - #ביןהדרכים 187 - סא”ל ד”ר רום לירז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 03 Jul 2022 09:08:23 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6bb92ccd-c608-35bd-9b74-978e4d3ef0dc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של משחק (משחק מבוסס תרחיש) ולפעמים עדיף משחק דינמי, בנוסף על הנסיבות שבהן משחק אינו יאה לפיתוח ידע בכלל. על המפקד לעצב את משחק המלחמה הראוי ולהתגבר על מגבלות הפלטפורמה הנזכרות במחקר זה, כדי למצות את הפוטנציאל העצום.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של משחק (משחק מבוסס תרחיש) ולפעמים עדיף משחק דינמי, בנוסף על הנסיבות שבהן משחק אינו יאה לפיתוח ידע בכלל. על המפקד לעצב את משחק המלחמה הראוי ולהתגבר על מגבלות הפלטפורמה הנזכרות במחקר זה, כדי למצות את הפוטנציאל העצום.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-13-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%96/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jhckx8/_-_-_1adfwg.mp3" length="115103088" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של משחק (משחק מבוסס תרחיש) ולפעמים עדיף משחק דינמי, בנוסף על הנסיבות שבהן משחק אינו יאה לפיתוח ידע בכלל. על המפקד לעצב את משחק המלחמה הראוי ולהתגבר על מגבלות הפלטפורמה הנזכרות במחקר זה, כדי למצות את הפוטנציאל העצום.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
לקריאת המאמר
קריינית: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2877</itunes:duration>
                <itunes:episode>223</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>דיפלומטים לובשי מדים - #ביןהדרכים 188 - תא”ל ארז דויד מייזל</title>
        <itunes:title>דיפלומטים לובשי מדים - #ביןהדרכים 188 - תא”ל ארז דויד מייזל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%9d%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 05 Jul 2022 09:14:30 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ba73068e-0bee-3671-ab27-7415154c87c6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנוכח האתגרים הצפויים לצה"ל בשנים הקרובות? המאמר יציג את הטענה לפיה על מערך הקש"ח להקנות דגש גדול מבעבר לתכליות של הקרנת עוצמה והרחבת ושימור עומק אסטרטגי, כמו גם לשיתופי פעולה בתחומי בניין הכוח.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-183/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנוכח האתגרים הצפויים לצה"ל בשנים הקרובות? המאמר יציג את הטענה לפיה על מערך הקש"ח להקנות דגש גדול מבעבר לתכליות של הקרנת עוצמה והרחבת ושימור עומק אסטרטגי, כמו גם לשיתופי פעולה בתחומי בניין הכוח.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-183/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/s9pxz4/_-_1_9jup9.mp3" length="33861618" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנוכח האתגרים הצפויים לצה"ל בשנים הקרובות? המאמר יציג את הטענה לפיה על מערך הקש"ח להקנות דגש גדול מבעבר לתכליות של הקרנת עוצמה והרחבת ושימור עומק אסטרטגי, כמו גם לשיתופי פעולה בתחומי בניין הכוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1693</itunes:duration>
                <itunes:episode>224</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב - זרועי בצה”ל - #ביןהדרכים 189 - סא”ל טלי כספי-שבת וסרן אור גליק</title>
        <itunes:title>מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב - זרועי בצה”ל - #ביןהדרכים 189 - סא”ל טלי כספי-שבת וסרן אור גליק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%94%d7%a8%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%94%d7%a8%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 07 Jul 2022 09:20:18 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9af8e16f-f0d8-3c1b-88bb-321a369d36da</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב-זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%98%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב-זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%98%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hixbwc/_1_68tlu.mp3" length="108703680" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב-זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2717</itunes:duration>
                <itunes:episode>225</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חסימת גבולות בעימות נגד כוחות לא סדירים וסדירים למחצה: אלג’יריה ווייטנאם כמקרי מבחן - #ביןהדרכים 190 -  ד”ר טל טובי</title>
        <itunes:title>חסימת גבולות בעימות נגד כוחות לא סדירים וסדירים למחצה: אלג’יריה ווייטנאם כמקרי מבחן - #ביןהדרכים 190 -  ד”ר טל טובי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%aa%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9b/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%aa%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9b/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 10 Jul 2022 09:10:19 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/7425c48a-35e1-3bed-8e85-a8ad55bfdfc1</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר מנתח את תפיסת מערכת ההגנה על גבולות שנקטו צרפת במהלך המלחמה באלג'יריה וארצות הברית בווייטנאם בהתמודדותן עם חדירת כוחות לא סדירים וסדירים למחצה לשטחים שנמצאו בשליטתן.  המאמר מתמקד ב'קו מוריס'  ו'קו מקנמרה' שהציגו הגנה קבועה המבוססת בעיקר על מכשול פיזי ואלקטרוני שיש בו מספר שכבות מבצעיות. הפעולות שננקטו לחסימת נתיבי החדירה, יצרו אצל הכוחות העוינים תחושת איום מוחשי על עצם קיומם ככוחות צבאיים. לפיכך בממד המבצעי היו פעולות החסימה יעילות. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לאזורי המקלט והדרכים המובילות משם אל עבר שטחי הפעולה יש מהות אסטרטגית קריטית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%91%D7%98-%D7%A9-%D7%92/%D7%90%D7%9C%D7%92-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%90%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר מנתח את תפיסת מערכת ההגנה על גבולות שנקטו צרפת במהלך המלחמה באלג'יריה וארצות הברית בווייטנאם בהתמודדותן עם חדירת כוחות לא סדירים וסדירים למחצה לשטחים שנמצאו בשליטתן.  המאמר מתמקד ב'קו מוריס'  ו'קו מקנמרה' שהציגו הגנה קבועה המבוססת בעיקר על מכשול פיזי ואלקטרוני שיש בו מספר שכבות מבצעיות. הפעולות שננקטו לחסימת נתיבי החדירה, יצרו אצל הכוחות העוינים תחושת איום מוחשי על עצם קיומם ככוחות צבאיים. לפיכך בממד המבצעי היו פעולות החסימה יעילות. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לאזורי המקלט והדרכים המובילות משם אל עבר שטחי הפעולה יש מהות אסטרטגית קריטית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-22-23-%D7%91%D7%98-%D7%A9-%D7%92/%D7%90%D7%9C%D7%92-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%90%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/y9cy2w/_-_-_2bocqh.mp3" length="97558668" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מנתח את תפיסת מערכת ההגנה על גבולות שנקטו צרפת במהלך המלחמה באלג'יריה וארצות הברית בווייטנאם בהתמודדותן עם חדירת כוחות לא סדירים וסדירים למחצה לשטחים שנמצאו בשליטתן.  המאמר מתמקד ב'קו מוריס'  ו'קו מקנמרה' שהציגו הגנה קבועה המבוססת בעיקר על מכשול פיזי ואלקטרוני שיש בו מספר שכבות מבצעיות. הפעולות שננקטו לחסימת נתיבי החדירה, יצרו אצל הכוחות העוינים תחושת איום מוחשי על עצם קיומם ככוחות צבאיים. לפיכך בממד המבצעי היו פעולות החסימה יעילות. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לאזורי המקלט והדרכים המובילות משם אל עבר שטחי הפעולה יש מהות אסטרטגית קריטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2438</itunes:duration>
                <itunes:episode>226</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שיתוף פעולה בין צבאות שלא במסגרת ברית – #ביןהדרכים 191 -  אל”ם (מיל’) בני מיכלסון</title>
        <itunes:title>שיתוף פעולה בין צבאות שלא במסגרת ברית – #ביןהדרכים 191 -  אל”ם (מיל’) בני מיכלסון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 14 Jul 2022 09:55:08 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6fcce5c8-ee96-385e-b4a1-b2062c042a19</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מהקמתה, ישראל נמנעה מבריתות צבאיות כדי לשמר את חופש פעולתה. המאמר עוסק במקרי מבחן בהם צה"ל פעל תוך שיתוף פעולה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית, עם צבאות זרים מחוץ למסגרת של ברית הגנה. המחבר טוען כי קיימת מגמה של עלייה בשת"פ הצבאי ושצה"ל נדרש לבצע התאמות אליה, תוך כדי המשך מדיניות ההימנעות הישראלית מהצטרפות לבריתות.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>מהקמתה, ישראל נמנעה מבריתות צבאיות כדי לשמר את חופש פעולתה. המאמר עוסק במקרי מבחן בהם צה"ל פעל תוך שיתוף פעולה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית, עם צבאות זרים מחוץ למסגרת של ברית הגנה. המחבר טוען כי קיימת מגמה של עלייה בשת"פ הצבאי ושצה"ל נדרש לבצע התאמות אליה, תוך כדי המשך מדיניות ההימנעות הישראלית מהצטרפות לבריתות.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.</em></p>
<p style="text-align:right;"><em><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></em></p>
<p style="text-align:right;"><em>קריין: גור מורד</em></p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/5cffzp/_-_-_29t9g8.mp3" length="124495956" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהקמתה, ישראל נמנעה מבריתות צבאיות כדי לשמר את חופש פעולתה. המאמר עוסק במקרי מבחן בהם צה"ל פעל תוך שיתוף פעולה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית, עם צבאות זרים מחוץ למסגרת של ברית הגנה. המחבר טוען כי קיימת מגמה של עלייה בשת"פ הצבאי ושצה"ל נדרש לבצע התאמות אליה, תוך כדי המשך מדיניות ההימנעות הישראלית מהצטרפות לבריתות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3112</itunes:duration>
                <itunes:episode>227</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לוחמה כלכלית ישראלית – מאין באנו ולאן הולכים? - #ביןהדרכים 192 - ד”ר אודי לוי</title>
        <itunes:title>לוחמה כלכלית ישראלית – מאין באנו ולאן הולכים? - #ביןהדרכים 192 - ד”ר אודי לוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%9e%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%9e%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 17 Jul 2022 08:51:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c07851b3-2057-309b-a5d2-b34c57b7dd23</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">לוחמה כלכלית מגלמת פוטנציאל לא ממוצה להחלשת איראן ושלוחיה. כותב המאמר בוחן את אופן ההתפתחות של תחום זה בישראל ומנתח בביקורתיות את הסיבות לכך שנותר שולי במסגרת "סל הכלים" הביטחוני הישראלי. המאמר קובע שפיתוח תחום הלוחמה הכלכלית, בהובלת אגף חדש בצה"ל שיוקם לצורך כך, עשוי לסייע לישראל לפרוץ את הקיפאון הצבאי והמדיני מול אויביה בעשורים האחרונים. לוחמה כלכלית תוכל להחליש את איראן ושלוחיה, בין השאר, באמצעות שלילת הבסיס הכלכלי של פעילותם הצבאית נגד ישראל ופגיעה בנכסים הכלכליים של מוביליה. המאמר מציג זווית מבט ייחודית על תחום הלוחמה הכלכלית בישראל מנקודת מבטו של מי שהוביל את הנושא במערכת הביטחון במהלך מספר עשורים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">לוחמה כלכלית מגלמת פוטנציאל לא ממוצה להחלשת איראן ושלוחיה. כותב המאמר בוחן את אופן ההתפתחות של תחום זה בישראל ומנתח בביקורתיות את הסיבות לכך שנותר שולי במסגרת "סל הכלים" הביטחוני הישראלי. המאמר קובע שפיתוח תחום הלוחמה הכלכלית, בהובלת אגף חדש בצה"ל שיוקם לצורך כך, עשוי לסייע לישראל לפרוץ את הקיפאון הצבאי והמדיני מול אויביה בעשורים האחרונים. לוחמה כלכלית תוכל להחליש את איראן ושלוחיה, בין השאר, באמצעות שלילת הבסיס הכלכלי של פעילותם הצבאית נגד ישראל ופגיעה בנכסים הכלכליים של מוביליה. המאמר מציג זווית מבט ייחודית על תחום הלוחמה הכלכלית בישראל מנקודת מבטו של מי שהוביל את הנושא במערכת הביטחון במהלך מספר עשורים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/sufqyr/83d6t.mp3" length="30698298" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לוחמה כלכלית מגלמת פוטנציאל לא ממוצה להחלשת איראן ושלוחיה. כותב המאמר בוחן את אופן ההתפתחות של תחום זה בישראל ומנתח בביקורתיות את הסיבות לכך שנותר שולי במסגרת "סל הכלים" הביטחוני הישראלי. המאמר קובע שפיתוח תחום הלוחמה הכלכלית, בהובלת אגף חדש בצה"ל שיוקם לצורך כך, עשוי לסייע לישראל לפרוץ את הקיפאון הצבאי והמדיני מול אויביה בעשורים האחרונים. לוחמה כלכלית תוכל להחליש את איראן ושלוחיה, בין השאר, באמצעות שלילת הבסיס הכלכלי של פעילותם הצבאית נגד ישראל ופגיעה בנכסים הכלכליים של מוביליה. המאמר מציג זווית מבט ייחודית על תחום הלוחמה הכלכלית בישראל מנקודת מבטו של מי שהוביל את הנושא במערכת הביטחון במהלך מספר עשורים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1534</itunes:duration>
                <itunes:episode>228</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בניין כוח מסדר שני - נקודת מבט אחרת על בניין הכוח הטכנולוגי – #ביןהדרכים 193 - מר חניה</title>
        <itunes:title>בניין כוח מסדר שני - נקודת מבט אחרת על בניין הכוח הטכנולוגי – #ביןהדרכים 193 - מר חניה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 19 Jul 2022 09:20:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a80de59d-0889-3c04-969e-3d9b94e36ce7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי הַמְשָׂגה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין-פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 18, דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, דצמבר 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי הַמְשָׂגה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין-פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 18, דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, דצמבר 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/34zq7g/_-_______-____6v4eu.mp3" length="23454616" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי הַמְשָׂגה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין-פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 18, דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, דצמבר 2018.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1465</itunes:duration>
                <itunes:episode>229</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מטפורות בניהול המערכה – תצפית על תרגיל ’אור הדגן’ - #ביןהדרכים 194 - סגן-אלוף (במיל’) אסף חזני</title>
        <itunes:title>מטפורות בניהול המערכה – תצפית על תרגיל ’אור הדגן’ - #ביןהדרכים 194 - סגן-אלוף (במיל’) אסף חזני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%e2%80%93-%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%e2%80%93-%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 21 Jul 2022 09:43:11 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/521d8da6-769b-3a7e-955b-46d2a2cdf23d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במהלך תרגיל 'אור הדגן', שנערך בספטמבר 2017 ודימה מלחמה מול חזבאללה בדרום לבנון, השתמשו המפקדים בשתי מטפורות שסייעו להם בדילמות מרכזיות בתרגיל. מטפורה ראשונה, שנלקחה מעולם הכלכלה, האירה על שאלת ה'מספיקות' של ההגנה, ועל סוגיית היחס בין ההגנה להתקפה. המטפורה אפשרה הסתכלות על ההגנה וההתקפה כפעולות משולבות שמטרתן לספק את התשואה הכוללת הגבוהה ביותר. מטפורה שנייה, מעולם האינסטלציה, סיפקה המחשה רעיונית לאתגרים מולם עמדו המפקדים, ואפשרה למדוד ולהעריך את הישגיהם. כפי שהודגם בתרגיל, השימוש במטפורות הוא כלי חשוב המאפשר הבעה של רעיונות שלמים בצורה בהירה ופשוטה, ובאמצעותו ניתן לבסס רעיונות ולפתח אותם, ואף לשכנע בהם אחרים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%AA%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%97%D7%96%D7%A0%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במהלך תרגיל 'אור הדגן', שנערך בספטמבר 2017 ודימה מלחמה מול חזבאללה בדרום לבנון, השתמשו המפקדים בשתי מטפורות שסייעו להם בדילמות מרכזיות בתרגיל. מטפורה ראשונה, שנלקחה מעולם הכלכלה, האירה על שאלת ה'מספיקות' של ההגנה, ועל סוגיית היחס בין ההגנה להתקפה. המטפורה אפשרה הסתכלות על ההגנה וההתקפה כפעולות משולבות שמטרתן לספק את התשואה הכוללת הגבוהה ביותר. מטפורה שנייה, מעולם האינסטלציה, סיפקה המחשה רעיונית לאתגרים מולם עמדו המפקדים, ואפשרה למדוד ולהעריך את הישגיהם. כפי שהודגם בתרגיל, השימוש במטפורות הוא כלי חשוב המאפשר הבעה של רעיונות שלמים בצורה בהירה ופשוטה, ובאמצעותו ניתן לבסס רעיונות ולפתח אותם, ואף לשכנע בהם אחרים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%AA%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%97%D7%96%D7%A0%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/iet8mr/_-_______-____651iu.mp3" length="25006498" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במהלך תרגיל 'אור הדגן', שנערך בספטמבר 2017 ודימה מלחמה מול חזבאללה בדרום לבנון, השתמשו המפקדים בשתי מטפורות שסייעו להם בדילמות מרכזיות בתרגיל. מטפורה ראשונה, שנלקחה מעולם הכלכלה, האירה על שאלת ה'מספיקות' של ההגנה, ועל סוגיית היחס בין ההגנה להתקפה. המטפורה אפשרה הסתכלות על ההגנה וההתקפה כפעולות משולבות שמטרתן לספק את התשואה הכוללת הגבוהה ביותר. מטפורה שנייה, מעולם האינסטלציה, סיפקה המחשה רעיונית לאתגרים מולם עמדו המפקדים, ואפשרה למדוד ולהעריך את הישגיהם. כפי שהודגם בתרגיל, השימוש במטפורות הוא כלי חשוב המאפשר הבעה של רעיונות שלמים בצורה בהירה ופשוטה, ובאמצעותו ניתן לבסס רעיונות ולפתח אותם, ואף לשכנע בהם אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1562</itunes:duration>
                <itunes:episode>230</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מי יכתוב לנו את תורת הלחימה ביבשה? הדעיכה של יכולות פיתוח הידע והסדרתו ביבשה - #ביןהדרכים 195 - סא”ל (במיל’) ד”ר דותן דרוק</title>
        <itunes:title>מי יכתוב לנו את תורת הלחימה ביבשה? הדעיכה של יכולות פיתוח הידע והסדרתו ביבשה - #ביןהדרכים 195 - סא”ל (במיל’) ד”ר דותן דרוק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%90%d7%aa%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%90%d7%aa%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 25 Jul 2022 10:24:20 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/68602ba3-e1b9-3cb0-8268-4794b19ce687</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה סוקר את תהליך ההתפתחות והכתיבה של תורת הלחימה של צה"ל, משחר הקמתו ועד היום. לאורך המאה הקודמת הבסיס לתורת הלחימה עבור כוחות היבשה נשאר פחות או יותר סטטי. עם זאת תכיפות השינויים בסביבה המבצעית וההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי מעלה צורך לבחון את תורת הלחימה ולעדכנה באופן קבוע. חסרים כיום כלים לתהליכי מחשב ופיתוח ידע, ודבר זה עלול לפגוע בעוצמת כוחות היבשה ובאפקטיביות המבצעית שלהם. לכן על זרוע היבשה להקים גוף שיתאים בגודלו, בבכירות העומדים בראשו ובאופי של המשרתים בו, שיהיה מסוגל לפתח תורת לחימה מותאמת לאתגרי הלחימה העכשוויים תוך צפיית אתגרי הלחימה העתידיים ומתן מענה גמיש וזריז לאתגרים מתפתחים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה סוקר את תהליך ההתפתחות והכתיבה של תורת הלחימה של צה"ל, משחר הקמתו ועד היום. לאורך המאה הקודמת הבסיס לתורת הלחימה עבור כוחות היבשה נשאר פחות או יותר סטטי. עם זאת תכיפות השינויים בסביבה המבצעית וההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי מעלה צורך לבחון את תורת הלחימה ולעדכנה באופן קבוע. חסרים כיום כלים לתהליכי מחשב ופיתוח ידע, ודבר זה עלול לפגוע בעוצמת כוחות היבשה ובאפקטיביות המבצעית שלהם. לכן על זרוע היבשה להקים גוף שיתאים בגודלו, בבכירות העומדים בראשו ובאופי של המשרתים בו, שיהיה מסוגל לפתח תורת לחימה מותאמת לאתגרי הלחימה העכשוויים תוך צפיית אתגרי הלחימה העתידיים ומתן מענה גמיש וזריז לאתגרים מתפתחים.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/pcke2y/_1_bazr2.mp3" length="81352320" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה סוקר את תהליך ההתפתחות והכתיבה של תורת הלחימה של צה"ל, משחר הקמתו ועד היום. לאורך המאה הקודמת הבסיס לתורת הלחימה עבור כוחות היבשה נשאר פחות או יותר סטטי. עם זאת תכיפות השינויים בסביבה המבצעית וההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי מעלה צורך לבחון את תורת הלחימה ולעדכנה באופן קבוע. חסרים כיום כלים לתהליכי מחשב ופיתוח ידע, ודבר זה עלול לפגוע בעוצמת כוחות היבשה ובאפקטיביות המבצעית שלהם. לכן על זרוע היבשה להקים גוף שיתאים בגודלו, בבכירות העומדים בראשו ובאופי של המשרתים בו, שיהיה מסוגל לפתח תורת לחימה מותאמת לאתגרי הלחימה העכשוויים תוך צפיית אתגרי הלחימה העתידיים ומתן מענה גמיש וזריז לאתגרים מתפתחים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2033</itunes:duration>
                <itunes:episode>231</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ”ן - #ביןהדרכים 196 – תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ”ן - #ביןהדרכים 196 – תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a6%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%93%d7%a8%e2%80%93-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%97%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a6%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%93%d7%a8%e2%80%93-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%97%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 26 Jul 2022 09:12:22 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f9774253-5e0b-37db-a2f5-f50f30a9dfd5</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;"> </p>
<p>אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות-עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%A2%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: יעל יקל</p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"> </p>
<p>אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות-עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%A2%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: יעל יקל</p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/7e8dew/_1_6ty40.mp3" length="39791538" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ 
אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות-עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
לקריאת המאמר
קריין: יעל יקל
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1989</itunes:duration>
                <itunes:episode>232</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מונחים בתנועה - גלגולו של מושג הכיתור ברמה המערכתית - #ביןהדרכים 197 - ד”ר אוהד לסלוי</title>
        <itunes:title>מונחים בתנועה - גלגולו של מושג הכיתור ברמה המערכתית - #ביןהדרכים 197 - ד”ר אוהד לסלוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%92/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 01 Aug 2022 11:37:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/567ad1f4-fa62-392b-9f63-0e63866a599a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>היעדר שפה משותפת בין הרמה הטקטית והרמה המערכתית-אסטרטגית עלול להביא לתקלות, מה שאכן קרה בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. חלק מהבלבול נבע מגמישות וממופשטות המונחים של הרמה המערכתית-אסטרטגית, שמשמעותם נגזרת מהנסיבות ומההקשר הייחודיים. דוגמה לגמישות הזאת היא אבולוציית המונח "כיתור": מכיתור צבא רומי ע"י חניבעל, דרך כיתור במלחמות אירופיות מהמאות ה-17, ה-19 וה-20, כיתור הארמייה השלישית המצרית במלחמת יום הכיפורים וגם ניסיונות כיתור של כוחות בלתי-סדירים כמו הווייטקונג. היעדים המדיניים, האילוצים הגיאו-אסטרטגיים והיכולות האופרטיביות, דרשו פרשנויות שונות למונח "כיתור". לפרשנויות אלה יש הבדלים מבצעיים כבדי משקל לגבי פרמטרים כמו היקף הכוח הנדרש, מידת ההידוק של הכיתור, תזמונו ועוד.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%93-%D7%9C%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>היעדר שפה משותפת בין הרמה הטקטית והרמה המערכתית-אסטרטגית עלול להביא לתקלות, מה שאכן קרה בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. חלק מהבלבול נבע מגמישות וממופשטות המונחים של הרמה המערכתית-אסטרטגית, שמשמעותם נגזרת מהנסיבות ומההקשר הייחודיים. דוגמה לגמישות הזאת היא אבולוציית המונח "כיתור": מכיתור צבא רומי ע"י חניבעל, דרך כיתור במלחמות אירופיות מהמאות ה-17, ה-19 וה-20, כיתור הארמייה השלישית המצרית במלחמת יום הכיפורים וגם ניסיונות כיתור של כוחות בלתי-סדירים כמו הווייטקונג. היעדים המדיניים, האילוצים הגיאו-אסטרטגיים והיכולות האופרטיביות, דרשו פרשנויות שונות למונח "כיתור". לפרשנויות אלה יש הבדלים מבצעיים כבדי משקל לגבי פרמטרים כמו היקף הכוח הנדרש, מידת ההידוק של הכיתור, תזמונו ועוד.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%93-%D7%9C%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/j5mkmw/_-_b68ys.mp3" length="109335360" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[היעדר שפה משותפת בין הרמה הטקטית והרמה המערכתית-אסטרטגית עלול להביא לתקלות, מה שאכן קרה בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. חלק מהבלבול נבע מגמישות וממופשטות המונחים של הרמה המערכתית-אסטרטגית, שמשמעותם נגזרת מהנסיבות ומההקשר הייחודיים. דוגמה לגמישות הזאת היא אבולוציית המונח "כיתור": מכיתור צבא רומי ע"י חניבעל, דרך כיתור במלחמות אירופיות מהמאות ה-17, ה-19 וה-20, כיתור הארמייה השלישית המצרית במלחמת יום הכיפורים וגם ניסיונות כיתור של כוחות בלתי-סדירים כמו הווייטקונג. היעדים המדיניים, האילוצים הגיאו-אסטרטגיים והיכולות האופרטיביות, דרשו פרשנויות שונות למונח "כיתור". לפרשנויות אלה יש הבדלים מבצעיים כבדי משקל לגבי פרמטרים כמו היקף הכוח הנדרש, מידת ההידוק של הכיתור, תזמונו ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2733</itunes:duration>
                <itunes:episode>233</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הפסיקו לתמרן והתחילו להילחם - #ביןהדרכים 198 - סא”ל צח משה</title>
        <itunes:title>הפסיקו לתמרן והתחילו להילחם - #ביןהדרכים 198 - סא”ל צח משה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%95-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%97%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%95-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%97%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 03 Aug 2022 08:43:29 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/589b0ecf-861d-3087-8955-894f259cb87b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הגישה המסורתית בה צה"ל נוקט בשנים האחרונות מול אויביו היא גישת "התמרון"– שיטה לפיה פגיעה ב"מרכזי הכובד" של האויב בפעולה התקפית ממוקדת תוביל לקריסתו. עם זאת, האויב מולו אנו עומדים כיום השתנה. נקודות אלו חסרות את החשיבות שייחסנו להן בעבר, וגישה זו כבר אינה גורמת להפסקת הלחימה. לטענת הכותב, על צה"ל לחזור לראות את התמרון כדרך להשגת יתרון על האויב, תוך קידום מטרת-על חדשה – "שחיקה". לפי גישה זו, יש להיערך למלחמה של ממש, ולמקד את הלחימה בפגיעה קטלנית בחיילי האויב, ובהשמדתם בצורה יעילה. כך, צה"ל יוכל לעמוד בציפייה ממנו להכרעה מהירה ולהגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני כלל האיומים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הגישה המסורתית בה צה"ל נוקט בשנים האחרונות מול אויביו היא גישת "התמרון"– שיטה לפיה פגיעה ב"מרכזי הכובד" של האויב בפעולה התקפית ממוקדת תוביל לקריסתו. עם זאת, האויב מולו אנו עומדים כיום השתנה. נקודות אלו חסרות את החשיבות שייחסנו להן בעבר, וגישה זו כבר אינה גורמת להפסקת הלחימה. לטענת הכותב, על צה"ל לחזור לראות את התמרון כדרך להשגת יתרון על האויב, תוך קידום מטרת-על חדשה – "שחיקה". לפי גישה זו, יש להיערך למלחמה של ממש, ולמקד את הלחימה בפגיעה קטלנית בחיילי האויב, ובהשמדתם בצורה יעילה. כך, צה"ל יוכל לעמוד בציפייה ממנו להכרעה מהירה ולהגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני כלל האיומים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A6%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/f8dbri/_-_29byz1.mp3" length="70340544" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הגישה המסורתית בה צה"ל נוקט בשנים האחרונות מול אויביו היא גישת "התמרון"– שיטה לפיה פגיעה ב"מרכזי הכובד" של האויב בפעולה התקפית ממוקדת תוביל לקריסתו. עם זאת, האויב מולו אנו עומדים כיום השתנה. נקודות אלו חסרות את החשיבות שייחסנו להן בעבר, וגישה זו כבר אינה גורמת להפסקת הלחימה. לטענת הכותב, על צה"ל לחזור לראות את התמרון כדרך להשגת יתרון על האויב, תוך קידום מטרת-על חדשה – "שחיקה". לפי גישה זו, יש להיערך למלחמה של ממש, ולמקד את הלחימה בפגיעה קטלנית בחיילי האויב, ובהשמדתם בצורה יעילה. כך, צה"ל יוכל לעמוד בציפייה ממנו להכרעה מהירה ולהגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני כלל האיומים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1758</itunes:duration>
                <itunes:episode>234</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>דמות איש הקש”ח בצה”ל - #ביןהדרכים 199 – רס”ן אורית אלון</title>
        <itunes:title>דמות איש הקש”ח בצה”ל - #ביןהדרכים 199 – רס”ן אורית אלון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%94%d7%a7%d7%a9-%d7%97%d7%91%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%94%d7%a7%d7%a9-%d7%97%d7%91%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-1/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 09 Aug 2022 09:08:36 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f804ea1d-d414-30ac-ace1-a305cbc8d580</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר עוסק באנשים העוסקים בדיפלומטיה הצבאית בצה"ל, מהמש"ק הזוטר ועד לקצינים הבכירים המשובצים כנספחים צבאיים. נדרש כוח אדם מקצועי למימוש האינטרסים של מדינת ישראל, בעוד שכוח אדם שאיננו מוכשר דיו עשוי לגרום בתום לב למשברים ותקריות דיפלומטיות. המאמר מציע מספר דרכים לשדרוג ולחיזוק כוח האדם במערך קשרי החוץ.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%A9-%D7%97-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר עוסק באנשים העוסקים בדיפלומטיה הצבאית בצה"ל, מהמש"ק הזוטר ועד לקצינים הבכירים המשובצים כנספחים צבאיים. נדרש כוח אדם מקצועי למימוש האינטרסים של מדינת ישראל, בעוד שכוח אדם שאיננו מוכשר דיו עשוי לגרום בתום לב למשברים ותקריות דיפלומטיות. המאמר מציע מספר דרכים לשדרוג ולחיזוק כוח האדם במערך קשרי החוץ.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-24-25-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%A9-%D7%97-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fchj8f/82z4p.mp3" length="56197440" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר עוסק באנשים העוסקים בדיפלומטיה הצבאית בצה"ל, מהמש"ק הזוטר ועד לקצינים הבכירים המשובצים כנספחים צבאיים. נדרש כוח אדם מקצועי למימוש האינטרסים של מדינת ישראל, בעוד שכוח אדם שאיננו מוכשר דיו עשוי לגרום בתום לב למשברים ותקריות דיפלומטיות. המאמר מציע מספר דרכים לשדרוג ולחיזוק כוח האדם במערך קשרי החוץ.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1404</itunes:duration>
                <itunes:episode>235</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח – הצורך באיזון מחודש – #ביןהדרכים 200 - תא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח – הצורך באיזון מחודש – #ביןהדרכים 200 - תא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 11 Aug 2022 09:47:04 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d57e73af-425a-36fe-bfab-871aee252e42</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/u6ttx2/_1_79sso.mp3" length="58809600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1470</itunes:duration>
                <itunes:episode>236</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הקרב הרב ממדי – מבעד לעדשה - #ביןהדרכים 201 - מר שמואל שמואל, מר לייזר ברמן, מייג’ור ג’וש ליונס ולוטננט קולונל ריאן לייבהאבר</title>
        <itunes:title>הקרב הרב ממדי – מבעד לעדשה - #ביןהדרכים 201 - מר שמואל שמואל, מר לייזר ברמן, מייג’ור ג’וש ליונס ולוטננט קולונל ריאן לייבהאבר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99-%e2%80%93%d7%9e%d7%91%d7%a2%d7%93%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%a9%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99-%e2%80%93%d7%9e%d7%91%d7%a2%d7%93%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%a9%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 14 Aug 2022 14:11:30 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a27159f4-e832-384e-a83b-ba9947e7bcf7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%92-%D7%95%D7%A8-%D7%92-%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%98-%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%94%D7%90%D7%91%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%92-%D7%95%D7%A8-%D7%92-%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%98-%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%94%D7%90%D7%91%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mct76i/_-_-_29nbir.mp3" length="139085856" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3477</itunes:duration>
                <itunes:episode>237</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בדרך לעליונות דיגיטלית עוצרים בדלפי - #ביןהדרכים 202 - תא”ל עומר דגן רס”ן (מיל’) ליאור בר־לב</title>
        <itunes:title>בדרך לעליונות דיגיטלית עוצרים בדלפי - #ביןהדרכים 202 - תא”ל עומר דגן רס”ן (מיל’) ליאור בר־לב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%9c%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a%d7%9c%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 16 Aug 2022 11:21:19 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c9c283d3-0ca2-3d68-b5b0-a9f409ebe888</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:justify;">היתוך מידע, מכל סוג ובכל זירה לחימה, בצורה מהירה, איכותית ובאופן אשר יונגש לכוחות הלוחמים ולמפקדים, הינו הבסיס ליכולתו של צה"ל לנצח. לטענת מחברי המאמר, עליונות דיגיטלית אינה באה לידי ביטוי נגד יריב כלשהו בנקודת זמן או במרחב ספציפיים, אלא מאפשרת בניין כוח שישמר עליונות צבאית בכלל ממדי הפעולה מול מגוון יריבים, גם כאשר אלו ימשיכו להשתנות. מאמר זה יגדיר עליונות דיגיטלית כ"עליונות ההיתוך" ואת תרומתה לעיקרון תפיסת הרב־ממדיות של תר"ש תנופה. המאמר מספק תיאור של האתגרים הארגוניים, התרבותיים והטכנולוגיים למימוש התפיסה, ואת דרכי ההתמודדות עימם.</p>
<p style="text-align:justify;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020</p>
<p style="text-align:justify;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%92%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:justify;"> קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:justify;">היתוך מידע, מכל סוג ובכל זירה לחימה, בצורה מהירה, איכותית ובאופן אשר יונגש לכוחות הלוחמים ולמפקדים, הינו הבסיס ליכולתו של צה"ל לנצח. לטענת מחברי המאמר, עליונות דיגיטלית אינה באה לידי ביטוי נגד יריב כלשהו בנקודת זמן או במרחב ספציפיים, אלא מאפשרת בניין כוח שישמר עליונות צבאית בכלל ממדי הפעולה מול מגוון יריבים, גם כאשר אלו ימשיכו להשתנות. מאמר זה יגדיר עליונות דיגיטלית כ"עליונות ההיתוך" ואת תרומתה לעיקרון תפיסת הרב־ממדיות של תר"ש תנופה. המאמר מספק תיאור של האתגרים הארגוניים, התרבותיים והטכנולוגיים למימוש התפיסה, ואת דרכי ההתמודדות עימם.</p>
<p style="text-align:justify;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020</p>
<p style="text-align:justify;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-28-30-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%92%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%91/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:justify;"> קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ehcwt4/6oomf.mp3" length="173766720" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[היתוך מידע, מכל סוג ובכל זירה לחימה, בצורה מהירה, איכותית ובאופן אשר יונגש לכוחות הלוחמים ולמפקדים, הינו הבסיס ליכולתו של צה"ל לנצח. לטענת מחברי המאמר, עליונות דיגיטלית אינה באה לידי ביטוי נגד יריב כלשהו בנקודת זמן או במרחב ספציפיים, אלא מאפשרת בניין כוח שישמר עליונות צבאית בכלל ממדי הפעולה מול מגוון יריבים, גם כאשר אלו ימשיכו להשתנות. מאמר זה יגדיר עליונות דיגיטלית כ"עליונות ההיתוך" ואת תרומתה לעיקרון תפיסת הרב־ממדיות של תר"ש תנופה. המאמר מספק תיאור של האתגרים הארגוניים, התרבותיים והטכנולוגיים למימוש התפיסה, ואת דרכי ההתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
לקריאת המאמר
 קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>4344</itunes:duration>
                <itunes:episode>238</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא? - #ביןהדרכים 203 - תא”ל (מיל.) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא? - #ביןהדרכים 203 - תא”ל (מיל.) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 21 Aug 2022 12:58:01 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f5a1332a-0856-36dc-afa5-ea1e8d23b434</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:justify;">הטענה במאמר היא שלמרות העלייה בדיוק בהפעלת המערכות האוויריות בעזה ב"עופרת יצוקה" "עמוד ענן" "צוק איתן", ישנה עלייה בכמות המטרות המוכנות מראש והמבוססות מודיעין, וכלפי אויבים כמו חמאס וחזבאללה הפגיעה המערכתית, בלוחמים ומפקדים משמעותיים הולכת ומצטמצמת עם הזמן. המאמר טוען שלא רק ההצלחה האופרטיבית הולכת וקטנה אלא גם ברמה האסטרטגית דפוס המערכה באש שאותו צה"ל מיישם כבר עשור, יוצר בפועל נזק אסטרטגי כבר בתחילת העימות שקשה לתקנו בהמשך המערכה.</p>
<p style="text-align:justify;">המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p style="text-align:justify;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:justify;">קריין: גור מורד</p>
<p style="text-align:justify;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:justify;"><em>הטענה במאמר היא שלמרות העלייה בדיוק בהפעלת המערכות האוויריות בעזה ב"עופרת יצוקה" "עמוד ענן" "צוק איתן", ישנה עלייה בכמות המטרות המוכנות מראש והמבוססות מודיעין, וכלפי אויבים כמו חמאס וחזבאללה הפגיעה המערכתית, בלוחמים ומפקדים משמעותיים הולכת ומצטמצמת עם הזמן. המאמר טוען שלא רק ההצלחה האופרטיבית הולכת וקטנה אלא גם ברמה האסטרטגית דפוס המערכה באש שאותו צה"ל מיישם כבר עשור, יוצר בפועל נזק אסטרטגי כבר בתחילת העימות שקשה לתקנו בהמשך המערכה.</em></p>
<p style="text-align:justify;"><em>המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</em></p>
<p style="text-align:justify;"><em><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></em></p>
<p style="text-align:justify;"><em>קריין: גור מורד</em></p>
<p style="text-align:justify;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hpjiq2/_-_-_16jhnp.mp3" length="34492716" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הטענה במאמר היא שלמרות העלייה בדיוק בהפעלת המערכות האוויריות בעזה ב"עופרת יצוקה" "עמוד ענן" "צוק איתן", ישנה עלייה בכמות המטרות המוכנות מראש והמבוססות מודיעין, וכלפי אויבים כמו חמאס וחזבאללה הפגיעה המערכתית, בלוחמים ומפקדים משמעותיים הולכת ומצטמצמת עם הזמן. המאמר טוען שלא רק ההצלחה האופרטיבית הולכת וקטנה אלא גם ברמה האסטרטגית דפוס המערכה באש שאותו צה"ל מיישם כבר עשור, יוצר בפועל נזק אסטרטגי כבר בתחילת העימות שקשה לתקנו בהמשך המערכה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>862</itunes:duration>
                <itunes:episode>239</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”ראשון למחשבה אחרון למעשה” – ארכיטקטורה ותקינה כמכפיל כוח לתהליכי בניין הכוח - #ביןהדרכים 204 - ד”ר מוטי אלבו</title>
        <itunes:title>”ראשון למחשבה אחרון למעשה” – ארכיטקטורה ותקינה כמכפיל כוח לתהליכי בניין הכוח - #ביןהדרכים 204 - ד”ר מוטי אלבו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%9f%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%94%e2%80%93-%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%9f%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%94%e2%80%93-%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 24 Aug 2022 09:17:28 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2c5c2eef-3e92-3a38-8798-8a01b9c5a4bf</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>תהליכי פיתוח במרחב בניין הכוח מתאפיינים בקיומו של פער בין הכוונה ובין המימוש. בתהליך ההוצאה אל הפועל, שלב העיצוב והתכנון הארכיטקטוני מפנה את מקומו לשלב התכנון הטקטי. מאמר זה מבקש להאיר את נושא הארכיטקטורה והתקינה ככלי מפתח לפיתוח טכנולוגי רב־זרועי, תוך הצגת היתרונות והיישומים שלו בעולם האזרחי. ארכיטקטורה מערכתית היא מנוע לחדשנות ולהתמודדות עם בעיות מורכבות. על רקע זה מציע המאמר להקים גוף ארכיטקטורה מטכ"לי, שישכיל להפריד בין פיתוח תשתיתי ומשותף ובין הכוונת הזרועות לעשייה שמייחדת אותן. גוף כזה ייצור שפה כלל־צה"לית לפיתוח ותכנון, שתשרת את צה"ל שנים רבות. בהנחה שהוא יכיל כוח אדם מתאים, יעניק גוף זה ערך מוסף לתהליכי הפעלת הכוח ולאפקטיביות, למהירות ולרלוונטיות של תהליכי הפיתוח הצבאי ואימוץ טכנולוגיות חדשות.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-20-21-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>תהליכי פיתוח במרחב בניין הכוח מתאפיינים בקיומו של פער בין הכוונה ובין המימוש. בתהליך ההוצאה אל הפועל, שלב העיצוב והתכנון הארכיטקטוני מפנה את מקומו לשלב התכנון הטקטי. מאמר זה מבקש להאיר את נושא הארכיטקטורה והתקינה ככלי מפתח לפיתוח טכנולוגי רב־זרועי, תוך הצגת היתרונות והיישומים שלו בעולם האזרחי. ארכיטקטורה מערכתית היא מנוע לחדשנות ולהתמודדות עם בעיות מורכבות. על רקע זה מציע המאמר להקים גוף ארכיטקטורה מטכ"לי, שישכיל להפריד בין פיתוח תשתיתי ומשותף ובין הכוונת הזרועות לעשייה שמייחדת אותן. גוף כזה ייצור שפה כלל־צה"לית לפיתוח ותכנון, שתשרת את צה"ל שנים רבות. בהנחה שהוא יכיל כוח אדם מתאים, יעניק גוף זה ערך מוסף לתהליכי הפעלת הכוח ולאפקטיביות, למהירות ולרלוונטיות של תהליכי הפיתוח הצבאי ואימוץ טכנולוגיות חדשות.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-20-21-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jiyrwh/7e3rw.mp3" length="134228283" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תהליכי פיתוח במרחב בניין הכוח מתאפיינים בקיומו של פער בין הכוונה ובין המימוש. בתהליך ההוצאה אל הפועל, שלב העיצוב והתכנון הארכיטקטוני מפנה את מקומו לשלב התכנון הטקטי. מאמר זה מבקש להאיר את נושא הארכיטקטורה והתקינה ככלי מפתח לפיתוח טכנולוגי רב־זרועי, תוך הצגת היתרונות והיישומים שלו בעולם האזרחי. ארכיטקטורה מערכתית היא מנוע לחדשנות ולהתמודדות עם בעיות מורכבות. על רקע זה מציע המאמר להקים גוף ארכיטקטורה מטכ"לי, שישכיל להפריד בין פיתוח תשתיתי ומשותף ובין הכוונת הזרועות לעשייה שמייחדת אותן. גוף כזה ייצור שפה כלל־צה"לית לפיתוח ותכנון, שתשרת את צה"ל שנים רבות. בהנחה שהוא יכיל כוח אדם מתאים, יעניק גוף זה ערך מוסף לתהליכי הפעלת הכוח ולאפקטיביות, למהירות ולרלוונטיות של תהליכי הפיתוח הצבאי ואימוץ טכנולוגיות חדשות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3355</itunes:duration>
                <itunes:episode>240</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לא בדיונים ולא בשיח – מהפכה נקנית בוויכוחים נוקבים - #ביןהדרכים 205 - מר שאול ברונפלד</title>
        <itunes:title>לא בדיונים ולא בשיח – מהפכה נקנית בוויכוחים נוקבים - #ביןהדרכים 205 - מר שאול ברונפלד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%97%e2%80%93-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a0%d7%a7/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%97%e2%80%93-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a0%d7%a7/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 28 Aug 2022 11:08:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2ad29490-f553-3b5f-8ec1-bdf3b460dd36</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>סיפורו של צבא היבשה האמריקאי – מהכישלון בג'ונגלים של וייטנאם אל ההצלחה במדבריות עיראק – מתאר מורכבות של מהפכה. המהפכה התבצעה בשני שלבים.</p>
<p>שלב דוקטרינת ה"הגנה הפעילה" שאותה הוביל גנרל וויליאם דהפיו זכתה לביקורות מוחצות מבית ומחוץ. מאידך, לשלב השני שגיבש גנרל דון סטארי, דוקטרינת "קרב אוויר – יבשה" (ALB),נזקפת הזכות למהפכה כולה. לטענת הכותב, יש לראות את "הגנה פעילה" כשלב ראשון בתהליך אבולוציוני שעבר הצבא. בראייה הוליסטית, סטארי הצליח לעצב את דוקטרינת קרב אוויר – יבשה המשוכללת רק בזכות עמידתו על כתפי דהפיו הענק. הביקורות והוויכוחים הנוקבים שסבבו את הדוקטרינה היוו חלק בלתי נפרד מהמהפכה, ונתנו את התמריץ ההכרחי לקידומה ושיפורה, ולהולדת דוקטרינת ALB.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגליון 16-17 – ביולי 2018</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%A0%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>סיפורו של צבא היבשה האמריקאי – מהכישלון בג'ונגלים של וייטנאם אל ההצלחה במדבריות עיראק – מתאר מורכבות של מהפכה. המהפכה התבצעה בשני שלבים.</p>
<p>שלב דוקטרינת ה"הגנה הפעילה" שאותה הוביל גנרל וויליאם דהפיו זכתה לביקורות מוחצות מבית ומחוץ. מאידך, לשלב השני שגיבש גנרל דון סטארי, דוקטרינת "קרב אוויר – יבשה" (ALB),נזקפת הזכות למהפכה כולה. לטענת הכותב, יש לראות את "הגנה פעילה" כשלב ראשון בתהליך אבולוציוני שעבר הצבא. בראייה הוליסטית, סטארי הצליח לעצב את דוקטרינת קרב אוויר – יבשה המשוכללת רק בזכות עמידתו על כתפי דהפיו הענק. הביקורות והוויכוחים הנוקבים שסבבו את הדוקטרינה היוו חלק בלתי נפרד מהמהפכה, ונתנו את התמריץ ההכרחי לקידומה ושיפורה, ולהולדת דוקטרינת ALB.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגליון 16-17 – ביולי 2018</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-16-17-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94/%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%A0%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי.</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/n2hcyn/_-_-_1_bcns6.mp3" length="42679764" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[סיפורו של צבא היבשה האמריקאי – מהכישלון בג'ונגלים של וייטנאם אל ההצלחה במדבריות עיראק – מתאר מורכבות של מהפכה. המהפכה התבצעה בשני שלבים.
שלב דוקטרינת ה"הגנה הפעילה" שאותה הוביל גנרל וויליאם דהפיו זכתה לביקורות מוחצות מבית ומחוץ. מאידך, לשלב השני שגיבש גנרל דון סטארי, דוקטרינת "קרב אוויר – יבשה" (ALB),נזקפת הזכות למהפכה כולה. לטענת הכותב, יש לראות את "הגנה פעילה" כשלב ראשון בתהליך אבולוציוני שעבר הצבא. בראייה הוליסטית, סטארי הצליח לעצב את דוקטרינת קרב אוויר – יבשה המשוכללת רק בזכות עמידתו על כתפי דהפיו הענק. הביקורות והוויכוחים הנוקבים שסבבו את הדוקטרינה היוו חלק בלתי נפרד מהמהפכה, ונתנו את התמריץ ההכרחי לקידומה ושיפורה, ולהולדת דוקטרינת ALB.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגליון 16-17 – ביולי 2018
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי.]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2133</itunes:duration>
                <itunes:episode>241</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לראות את הנולד: שילוב יכולות בינה מלאכותית לשיפור העוצמה האווירית של צה”ל #ביןהדרכים 206 - - סא”ל נורית כהן-אינגר וסרן ליאור זכרון</title>
        <itunes:title>לראות את הנולד: שילוב יכולות בינה מלאכותית לשיפור העוצמה האווירית של צה”ל #ביןהדרכים 206 - - סא”ל נורית כהן-אינגר וסרן ליאור זכרון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%91-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%91-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 31 Aug 2022 09:28:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2bb4ee6b-4349-396e-85f9-917613428eb4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>במהלכה של מלחמת ששת הימים שותקו הכוחות האוויריים של צבאות ערב במסגרת מבצע מוקד. מבצע זה השפיע באופן דרמטי על המשך המלחמה והוא אף סייע במידה רבה להשגת ההכרעה. התקפה מקדימה כזו רלוונטית גם לימינו, אך היא אינה מספקת אל מול משרעת האיומים שעמם אנו נדרשים להתמודד האויב לומד את שיטות הלחימה של צה"ל ומתאים את עצמו בזריזות – אל מול החימושים המתקדמים של צה"ל הוא מציג אמצעים זולים המקדמים את מטרתו. במאמר זה נסקור מספר טכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית שהתפתחו משמעותית בתעשייה ובאקדמיה בשנים האחרונות לכדי יכולת מוכחת – מכונות היודעות לבצע החלטות מושכלות כבני האדם. נראה כיצד שילוב הדרגתי של מערכות קוגניטיביות המאפשרות למידה יכול לייעל ולהועיל. משימות המבוצעות על ידי אנשים יכולות להתבצע על ידי מכונות המביאות לשיפור הספקים, לקיצור מעגלי התקיפה ולהימנעות מטעויות אנוש בהחלטות המתבצעות תחת תנאי לחץ הלחימה והיעדר שינה. היישום של הטכנולוגיות הללו אינו מתאים לכל תחום והוא אינו מתאים לכל החלטה – אך בוודאי קיים בו פוטנציאל רב לשיפור עליונות עוצמתו האווירית של צה״ל.</p>
<p>המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>במהלכה של מלחמת ששת הימים שותקו הכוחות האוויריים של צבאות ערב במסגרת מבצע מוקד. מבצע זה השפיע באופן דרמטי על המשך המלחמה והוא אף סייע במידה רבה להשגת ההכרעה. התקפה מקדימה כזו רלוונטית גם לימינו, אך היא אינה מספקת אל מול משרעת האיומים שעמם אנו נדרשים להתמודד האויב לומד את שיטות הלחימה של צה"ל ומתאים את עצמו בזריזות – אל מול החימושים המתקדמים של צה"ל הוא מציג אמצעים זולים המקדמים את מטרתו. במאמר זה נסקור מספר טכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית שהתפתחו משמעותית בתעשייה ובאקדמיה בשנים האחרונות לכדי יכולת מוכחת – מכונות היודעות לבצע החלטות מושכלות כבני האדם. נראה כיצד שילוב הדרגתי של מערכות קוגניטיביות המאפשרות למידה יכול לייעל ולהועיל. משימות המבוצעות על ידי אנשים יכולות להתבצע על ידי מכונות המביאות לשיפור הספקים, לקיצור מעגלי התקיפה ולהימנעות מטעויות אנוש בהחלטות המתבצעות תחת תנאי לחץ הלחימה והיעדר שינה. היישום של הטכנולוגיות הללו אינו מתאים לכל תחום והוא אינו מתאים לכל החלטה – אך בוודאי קיים בו פוטנציאל רב לשיפור עליונות עוצמתו האווירית של צה״ל.</p>
<p>המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/x5pc8a/_1_bv4i5.mp3" length="58281600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במהלכה של מלחמת ששת הימים שותקו הכוחות האוויריים של צבאות ערב במסגרת מבצע מוקד. מבצע זה השפיע באופן דרמטי על המשך המלחמה והוא אף סייע במידה רבה להשגת ההכרעה. התקפה מקדימה כזו רלוונטית גם לימינו, אך היא אינה מספקת אל מול משרעת האיומים שעמם אנו נדרשים להתמודד האויב לומד את שיטות הלחימה של צה"ל ומתאים את עצמו בזריזות – אל מול החימושים המתקדמים של צה"ל הוא מציג אמצעים זולים המקדמים את מטרתו. במאמר זה נסקור מספר טכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית שהתפתחו משמעותית בתעשייה ובאקדמיה בשנים האחרונות לכדי יכולת מוכחת – מכונות היודעות לבצע החלטות מושכלות כבני האדם. נראה כיצד שילוב הדרגתי של מערכות קוגניטיביות המאפשרות למידה יכול לייעל ולהועיל. משימות המבוצעות על ידי אנשים יכולות להתבצע על ידי מכונות המביאות לשיפור הספקים, לקיצור מעגלי התקיפה ולהימנעות מטעויות אנוש בהחלטות המתבצעות תחת תנאי לחץ הלחימה והיעדר שינה. היישום של הטכנולוגיות הללו אינו מתאים לכל תחום והוא אינו מתאים לכל החלטה – אך בוודאי קיים בו פוטנציאל רב לשיפור עליונות עוצמתו האווירית של צה״ל.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1457</itunes:duration>
                <itunes:episode>242</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”ללכת בלי ולהרגיש עם” – האם המתכונת הנוכחית לשוויון מגדרי בצה”ל תורמת לניצחון צה”ל או שמא פוגעת בו? - #ביןהדרכים 207 - סא”ל לירון שלום</title>
        <itunes:title>”ללכת בלי ולהרגיש עם” – האם המתכונת הנוכחית לשוויון מגדרי בצה”ל תורמת לניצחון צה”ל או שמא פוגעת בו? - #ביןהדרכים 207 - סא”ל לירון שלום</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9d%e2%80%93-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9d%e2%80%93-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 06 Sep 2022 09:32:27 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/11dd9f9e-487f-3f96-b5a9-67c328662b39</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל מגייס לשורותיו לוחמות מזה מספר עשורים, אך ממשיך להבדיל בין תהליכי הגיוס והאיתור של הלוחמים והלוחמות. לכאורה, ניתן לטעון שזוהי תמונת ראי של הנורמות השכיחות בחברה הישראלית, אך כותבת המאמר מבקשת לבחון את ההבדלים הללו והאופן בו אלו משפיעים על הארגון ועל יכולתו להכריע את האויב בשדה הקרב העתידי. בניתוח ראשית הצירים, דוגמת חוק שיווי זכויות אישה (1951), כמו גם תפקיד צה"ל בחברה והשתנות שדה הקרב ומאפייני הלוחמים הנדרשים, היא מאפיינת את מקרה המבחן של הלוחמות בהגנה האווירית והתפתחות המערך בעשורים שמאז גיוסן לשורותיו, ומבקשת מצה"ל להפוך חזרה את הקערה – למיין ולגייס את הלוחמות, ולא לתת להן למיין אותו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%9C%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%9E%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%95-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל מגייס לשורותיו לוחמות מזה מספר עשורים, אך ממשיך להבדיל בין תהליכי הגיוס והאיתור של הלוחמים והלוחמות. לכאורה, ניתן לטעון שזוהי תמונת ראי של הנורמות השכיחות בחברה הישראלית, אך כותבת המאמר מבקשת לבחון את ההבדלים הללו והאופן בו אלו משפיעים על הארגון ועל יכולתו להכריע את האויב בשדה הקרב העתידי. בניתוח ראשית הצירים, דוגמת חוק שיווי זכויות אישה (1951), כמו גם תפקיד צה"ל בחברה והשתנות שדה הקרב ומאפייני הלוחמים הנדרשים, היא מאפיינת את מקרה המבחן של הלוחמות בהגנה האווירית והתפתחות המערך בעשורים שמאז גיוסן לשורותיו, ומבקשת מצה"ל להפוך חזרה את הקערה – למיין ולגייס את הלוחמות, ולא לתת להן למיין אותו.</p>
<p style="text-align:right;">המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%9C%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%9E%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%95-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wp7u3h/_1_990x6.mp3" length="55471526" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[צה"ל מגייס לשורותיו לוחמות מזה מספר עשורים, אך ממשיך להבדיל בין תהליכי הגיוס והאיתור של הלוחמים והלוחמות. לכאורה, ניתן לטעון שזוהי תמונת ראי של הנורמות השכיחות בחברה הישראלית, אך כותבת המאמר מבקשת לבחון את ההבדלים הללו והאופן בו אלו משפיעים על הארגון ועל יכולתו להכריע את האויב בשדה הקרב העתידי. בניתוח ראשית הצירים, דוגמת חוק שיווי זכויות אישה (1951), כמו גם תפקיד צה"ל בחברה והשתנות שדה הקרב ומאפייני הלוחמים הנדרשים, היא מאפיינת את מקרה המבחן של הלוחמות בהגנה האווירית והתפתחות המערך בעשורים שמאז גיוסן לשורותיו, ומבקשת מצה"ל להפוך חזרה את הקערה – למיין ולגייס את הלוחמות, ולא לתת להן למיין אותו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
לקריאת המאמר
קריין: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2111</itunes:duration>
                <itunes:episode>243</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מדוע צבאות מתקשים בלמידה? - #ביןהדרכים 208 - סא”ל (מיל’) ד”ר סער רווה</title>
        <itunes:title>מדוע צבאות מתקשים בלמידה? - #ביןהדרכים 208 - סא”ל (מיל’) ד”ר סער רווה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 13 Sep 2022 10:10:04 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5475ae4a-4557-3e83-aa75-f2d7f3309917</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>למרות שכל מלחמה שונה מקודמתה, צבאות נוטים לא להסתגל למציאות המשתנה, אלא לדבוק בתפיסות ודוקטרינות שהנחו אותם בעבר. המאמר הזה מתאר איך השתנות מתרחשת בצבא, ואת רמותיה השונות, תוך פירוט הגורמים שעשויים לעכב, למנוע, להטעות או להכשיל תהליכי למידה והשתנות מוצלחים. זאת בהסתמכות על הספרות הענפה בנוגע לתהליכי השתנות מוסדית, במיוחד בארגונים שמרניים כמו צבאות. המאמר מגלה לחצים פנימיים וחיצוניים שיכולים להניע או למנוע השתנות, ואיך המבנה של צבאות ותמריצים של בכירים מהווים חסם להסתגלות מהירה ומועילה למציאות משתנה.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>למרות שכל מלחמה שונה מקודמתה, צבאות נוטים לא להסתגל למציאות המשתנה, אלא לדבוק בתפיסות ודוקטרינות שהנחו אותם בעבר. המאמר הזה מתאר איך השתנות מתרחשת בצבא, ואת רמותיה השונות, תוך פירוט הגורמים שעשויים לעכב, למנוע, להטעות או להכשיל תהליכי למידה והשתנות מוצלחים. זאת בהסתמכות על הספרות הענפה בנוגע לתהליכי השתנות מוסדית, במיוחד בארגונים שמרניים כמו צבאות. המאמר מגלה לחצים פנימיים וחיצוניים שיכולים להניע או למנוע השתנות, ואיך המבנה של צבאות ותמריצים של בכירים מהווים חסם להסתגלות מהירה ומועילה למציאות משתנה.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wjur63/_-_-_1a0lxk.mp3" length="106910820" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[למרות שכל מלחמה שונה מקודמתה, צבאות נוטים לא להסתגל למציאות המשתנה, אלא לדבוק בתפיסות ודוקטרינות שהנחו אותם בעבר. המאמר הזה מתאר איך השתנות מתרחשת בצבא, ואת רמותיה השונות, תוך פירוט הגורמים שעשויים לעכב, למנוע, להטעות או להכשיל תהליכי למידה והשתנות מוצלחים. זאת בהסתמכות על הספרות הענפה בנוגע לתהליכי השתנות מוסדית, במיוחד בארגונים שמרניים כמו צבאות. המאמר מגלה לחצים פנימיים וחיצוניים שיכולים להניע או למנוע השתנות, ואיך המבנה של צבאות ותמריצים של בכירים מהווים חסם להסתגלות מהירה ומועילה למציאות משתנה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2672</itunes:duration>
                <itunes:episode>244</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>החומות לא נשברו – הסיפור של טרייסבוק – סרן אור גליק</title>
        <itunes:title>החומות לא נשברו – הסיפור של טרייסבוק – סרן אור גליק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%95%e2%80%93-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%95%e2%80%93-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Oct 2022 10:45:17 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ce478821-78e6-370a-acd9-555004576023</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>"טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>"טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-18-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C-2-0/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9xf8v9/bh068.mp3" length="70508535" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2683</itunes:duration>
                <itunes:episode>245</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”בין כה וכה לא נגמור את הערבים...” האסטרטגיה הישראלית של התשה בלבנון: 1970 – 1972 – יניב פרידמן</title>
        <itunes:title>”בין כה וכה לא נגמור את הערבים...” האסטרטגיה הישראלית של התשה בלבנון: 1970 – 1972 – יניב פרידמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 31 Oct 2022 10:45:08 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e24d41ec-6ac0-3e24-babb-bc1b4b2a2216</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/km0ls3nk/%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.</p>
<p>המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/km0ls3nk/%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/p5h8uz/beypr.mp3" length="67396847" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2565</itunes:duration>
                <itunes:episode>246</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_9xikc4.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הסייבר ההתקפי (CNA) במארג היכולות של צה”ל, במלחמה רחבת היקף - תא”ל (מיל’) ד”ר פינקל</title>
        <itunes:title>הסייבר ההתקפי (CNA) במארג היכולות של צה”ל, במלחמה רחבת היקף - תא”ל (מיל’) ד”ר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%99cna%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%99cna%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 31 Oct 2022 19:50:11 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f6c3198c-1842-369d-9713-7545b023071e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%99-cna-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A3-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%99-cna-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A3-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nuznp2/85rhw.mp3" length="23458966" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>892</itunes:duration>
                <itunes:episode>247</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_y6bdey.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פתיחת תפקידי לחימה לנשים: מה יכול צה”ל ללמוד מצבאות העולם? - ד”ר בנזימן</title>
        <itunes:title>פתיחת תפקידי לחימה לנשים: מה יכול צה”ל ללמוד מצבאות העולם? - ד”ר בנזימן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%9e%d7%94-%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%9e%d7%94-%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 31 Oct 2022 19:51:54 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/54d53569-60cc-3655-a37b-53a1f9910be0</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%93-%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%93-%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6i35pg/_-_-_28dw72.mp3" length="116941572" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2923</itunes:duration>
                <itunes:episode>247</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_b67enw.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>כשאת מוותרת על החובה – את מוותרת על הזכות – קא”ב (מיל.) טל לוי דיאמנשטיין</title>
        <itunes:title>כשאת מוותרת על החובה – את מוותרת על הזכות – קא”ב (מיל.) טל לוי דיאמנשטיין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%95%d7%91%d7%94%e2%80%93-%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%95%d7%91%d7%94%e2%80%93-%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 30 Nov 2022 16:38:20 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/593b29b7-6b0b-3f85-b99a-bd5f35cc0317</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%90-%D7%91-%D7%98%D7%9C-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%90-%D7%91-%D7%98%D7%9C-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/pk8ktw/_-_____-____18uuqk.mp3" length="32784000" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2049</itunes:duration>
                <itunes:episode>248</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_xte8es.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>’מלחמה משלו’ סקירת ספרו של אורי בר-יוסף ”מלחמה משלו - חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים” מאת סרן (מיל.) גל פרל-פינקל</title>
        <itunes:title>’מלחמה משלו’ סקירת ספרו של אורי בר-יוסף ”מלחמה משלו - חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים” מאת סרן (מיל.) גל פרל-פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%95-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%95-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 30 Nov 2022 21:44:25 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/43fd7f81-962b-3de7-966f-6b0311140b71</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - ינואר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: אביב אילן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - ינואר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: אביב אילן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9dbgb5/_-_98fhf.mp3" length="40652316" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - ינואר 2022
לקריאת המאמר
קריין: אביב אילן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1016</itunes:duration>
                <itunes:episode>249</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_tysdmt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הקמת אווירייה יבשתית עצמאית – מהפכה בלוחמת היבשה - סא”ל גל ריץ</title>
        <itunes:title>הקמת אווירייה יבשתית עצמאית – מהפכה בלוחמת היבשה - סא”ל גל ריץ</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 30 Nov 2022 22:06:58 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a5976dc6-83e1-3b5d-8a96-e2d2506d2d28</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%A5/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%A5/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/nd6ttt/_-_bkei4.mp3" length="48687462" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2434</itunes:duration>
                <itunes:episode>250</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_56remz.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>’יבשה באופק’ – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי - האלוף גיא צור</title>
        <itunes:title>’יבשה באופק’ – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי - האלוף גיא צור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7-%e2%80%93%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7-%e2%80%93%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 30 Nov 2022 22:19:31 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5f9ebfa7-23cd-3f7a-add9-073c49ead233</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90/%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%A6%D7%95%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-6-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90/%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%A6%D7%95%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9847bq/_-__9ukvj.mp3" length="44043648" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2752</itunes:duration>
                <itunes:episode>248</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_6bvdwg.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מחשבות על ”עלות השחר” – סכנת ההצלחה סרן (מיל.) גל פרל פינקל</title>
        <itunes:title>מחשבות על ”עלות השחר” – סכנת ההצלחה סרן (מיל.) גל פרל פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8%e2%80%93-%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%aa-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8%e2%80%93-%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%aa-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 06 Dec 2022 10:53:19 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2b7aad61-5536-3172-9e3c-7e792ea01efc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..</p>
<p>פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..</p>
<p>פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mft9fy/_-________avsox.mp3" length="18912384" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.
לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1182</itunes:duration>
                <itunes:episode>251</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_vtpk2u.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מ-”Top Gun” ל-”עין בשמים”: אתגרי המרכיב האנושי בהפעלת כוח האווירי בעידן הנוכחי - רס”ן אופיר צ’רניאק</title>
        <itunes:title>מ-”Top Gun” ל-”עין בשמים”: אתגרי המרכיב האנושי בהפעלת כוח האווירי בעידן הנוכחי - רס”ן אופיר צ’רניאק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e-top-gun%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9d%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e-top-gun%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9d%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 31 Jan 2023 17:15:12 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f9c0350d-cab8-30f5-8a10-8bb0411063b3</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%9E-top-gun-%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%A6-%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-11-12-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%9E-top-gun-%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%A6-%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/587vjn/bkqz6.mp3" length="38536479" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.
לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1466</itunes:duration>
                <itunes:episode>252</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_zv3y5s.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים – אל”מ א’ וגל פרל</title>
        <itunes:title>מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים – אל”מ א’ וגל פרל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 31 Jan 2023 18:24:58 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d9e22397-e7f9-3a4b-b17d-c2a28016935f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%90-%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: תומר כרמלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%90-%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: תומר כרמלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ajndbm/7cng0.mp3" length="77283945" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.
לקריאת המאמר
קריין: תומר כרמלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1932</itunes:duration>
                <itunes:episode>254</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אבולוציית המערכה הצבאית - הזיקה בין הפעלת הכוח הצבאי למאפייני סביבת המלחמות חלק ב’ - סא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק</title>
        <itunes:title>אבולוציית המערכה הצבאית - הזיקה בין הפעלת הכוח הצבאי למאפייני סביבת המלחמות חלק ב’ - סא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 19 Mar 2023 10:58:51 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6b57f91d-76f7-36a6-bdaf-23a4a68e7717</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/jhtavv0h/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: אביב אילן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/jhtavv0h/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: אביב אילן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fe57c4/9ffxm.mp3" length="40243836" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.
לקריאת המאמר
קריין: אביב אילן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2515</itunes:duration>
                <itunes:episode>255</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פעולה במעגל שלישי – סרן (מיל’) גל פרל פינקל</title>
        <itunes:title>פעולה במעגל שלישי – סרן (מיל’) גל פרל פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%92%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%e2%80%93%d7%a1%d7%a8%d7%9f%d7%9e%d7%99%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%92%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%e2%80%93%d7%a1%d7%a8%d7%9f%d7%9e%d7%99%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 19 Mar 2023 11:17:40 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/410f57fb-dc31-39f0-bf70-82b4512ddf13</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/trjp43zs/%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים.</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/trjp43zs/%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/843d4r/_-_-_182k3w.mp3" length="91124496" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022
לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2278</itunes:duration>
                <itunes:episode>256</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”מגדלור באופק” – הקמת המטה המבצעי בזרוע הים -  אלוף שרביט, סא”ל רז וגברת צור”</title>
        <itunes:title>”מגדלור באופק” – הקמת המטה המבצעי בזרוע הים -  אלוף שרביט, סא”ל רז וגברת צור”</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7%e2%80%93-%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7%e2%80%93-%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 19 Mar 2023 11:25:51 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4b4582cc-f70a-3596-aab9-8d85a8c41213</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על הזירה הימית, כאיום הייחוס. התהליך שבו גובשה ויושמה התפיסה החדשה כונה "מגדלור באופק", ובמסגרתו הותאמו מאמצי המודיעין, האש, התכנון והשליטה  למציאות החדשה, יחד עם הגדרת המטה המבצעי כמוביל תוכניות התקיפה והאחראי להשגת עליונות ימית. ומענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי חלק ג', דצמבר 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/uj2fu53e/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%96-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91-%D7%A6%D7%95%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי ווינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על הזירה הימית, כאיום הייחוס. התהליך שבו גובשה ויושמה התפיסה החדשה כונה "מגדלור באופק", ובמסגרתו הותאמו מאמצי המודיעין, האש, התכנון והשליטה  למציאות החדשה, יחד עם הגדרת המטה המבצעי כמוביל תוכניות התקיפה והאחראי להשגת עליונות ימית. ומענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית</p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי חלק ג', דצמבר 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/uj2fu53e/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%96-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91-%D7%A6%D7%95%D7%A8.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי ווינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6vi5dm/9vqyc.mp3" length="101288640" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על הזירה הימית, כאיום הייחוס. התהליך שבו גובשה ויושמה התפיסה החדשה כונה "מגדלור באופק", ובמסגרתו הותאמו מאמצי המודיעין, האש, התכנון והשליטה  למציאות החדשה, יחד עם הגדרת המטה המבצעי כמוביל תוכניות התקיפה והאחראי להשגת עליונות ימית. ומענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי חלק ג', דצמבר 2017.
לקריאת המאמר
קריין: רועי ווינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2532</itunes:duration>
                <itunes:episode>257</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אבולוציית המערכה הצבאית - הזיקה בין הפעלת הכוח הצבאי למאפייני סביבת המלחמות חלק א’- סא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק</title>
        <itunes:title>אבולוציית המערכה הצבאית - הזיקה בין הפעלת הכוח הצבאי למאפייני סביבת המלחמות חלק א’- סא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-1679281711/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-1679281711/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 20 Mar 2023 05:08:31 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/cb782119-b9dc-3483-8b44-55e681554c86</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשיווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/jhtavv0h/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשיווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/jhtavv0h/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fje2vg/a3lj2.mp3" length="31166997" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשיווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.
לקריאת המאמר
 
קריין: אביב אילן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1947</itunes:duration>
                <itunes:episode>258</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חיל האוויר בסביבה האסטרטגית השלישית - סא”ל (מיל’) רון טירה</title>
        <itunes:title>חיל האוויר בסביבה האסטרטגית השלישית - סא”ל (מיל’) רון טירה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%91%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%91%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 22 Mar 2023 08:31:40 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/0afde663-3420-3a84-888c-6a492d5d4abe</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/t5hhuk3x/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/t5hhuk3x/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/2g7vp5/_-_b0u6o.mp3" length="92346240" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.
לקריאת המאמר
 
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2308</itunes:duration>
                <itunes:episode>259</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מערכת ’גודל השעה’ 2016-2015, למידה והתפתחות המענה המבצעי – אלוף כרמלי</title>
        <itunes:title>מערכת ’גודל השעה’ 2016-2015, למידה והתפתחות המענה המבצעי – אלוף כרמלי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%94-2016-2015-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%94-2016-2015-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 22 Mar 2023 08:47:58 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5c928158-3258-33a7-be22-cb66d643495e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלוסייה הפלסטינית. המענה שניתן הוביל לדעיכה משמעותית בפיגועים באזור ולייצוב המציאות הביטחונית באיו"ש.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 15, ביטחון שוטף חלק א, מרץ 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/3vhlzrkc/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלוסייה הפלסטינית. המענה שניתן הוביל לדעיכה משמעותית בפיגועים באזור ולייצוב המציאות הביטחונית באיו"ש.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 15, ביטחון שוטף חלק א, מרץ 2018.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/3vhlzrkc/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qbn232/_2015-20169eas9.mp3" length="44101044" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלוסייה הפלסטינית. המענה שניתן הוביל לדעיכה משמעותית בפיגועים באזור ולייצוב המציאות הביטחונית באיו"ש.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 15, ביטחון שוטף חלק א, מרץ 2018.
לקריאת המאמר
 
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1678</itunes:duration>
                <itunes:episode>260</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה - אלוף ברק</title>
        <itunes:title>השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה - אלוף ברק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 22 Mar 2023 08:55:11 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3ae9270a-105f-3b92-9a4e-7f772e1ae3d1</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת המבצעית ואפילו יותר על המערכת המוסדית המופקדת על בניין הכוח. עיקר השינוי התרחש בתחום לוחמת היבשה וממשיך להתעצם. 2 האבחנות העולות מהמאמר: חשיבותו של המרחב האווירי הקרוב לקרקע ומשמש את האויב כממד לחימה חדש. והשנייה היא שלצד האיום עומדת בפנינו הזדמנות</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/0xefpbd4/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת המבצעית ואפילו יותר על המערכת המוסדית המופקדת על בניין הכוח. עיקר השינוי התרחש בתחום לוחמת היבשה וממשיך להתעצם. 2 האבחנות העולות מהמאמר: חשיבותו של המרחב האווירי הקרוב לקרקע ומשמש את האויב כממד לחימה חדש. והשנייה היא שלצד האיום עומדת בפנינו הזדמנות</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/0xefpbd4/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3dvdm9/96ag7.mp3" length="96957120" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת המבצעית ואפילו יותר על המערכת המוסדית המופקדת על בניין הכוח. עיקר השינוי התרחש בתחום לוחמת היבשה וממשיך להתעצם. 2 האבחנות העולות מהמאמר: חשיבותו של המרחב האווירי הקרוב לקרקע ומשמש את האויב כממד לחימה חדש. והשנייה היא שלצד האיום עומדת בפנינו הזדמנות
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.
לקריאת המאמר
 
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2423</itunes:duration>
                <itunes:episode>261</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תופעת המדינה האסלאמית - תא”ל דניאל ברן ומר יוסי לוי</title>
        <itunes:title>תופעת המדינה האסלאמית - תא”ל דניאל ברן ומר יוסי לוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%90-%d7%9c-%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%90-%d7%9c-%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 22 Mar 2023 09:02:05 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/37924a97-a4eb-3149-bfe8-6d922597b2dd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שהפצת השפעה דרך הרשת היא בין האיומים המרכזיים שאיתם יתמודד המערב יתמודד.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 3, סייבר, דצמבר 2014.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/twmllsq4/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גיא ישראלי </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שהפצת השפעה דרך הרשת היא בין האיומים המרכזיים שאיתם יתמודד המערב יתמודד.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 3, סייבר, דצמבר 2014.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/twmllsq4/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גיא ישראלי </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/pf95b5/_-_6jwwd.mp3" length="53861004" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שהפצת השפעה דרך הרשת היא בין האיומים המרכזיים שאיתם יתמודד המערב יתמודד.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 3, סייבר, דצמבר 2014.
לקריאת המאמר
 
קריין: גיא ישראלי ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2693</itunes:duration>
                <itunes:episode>262</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>דיפלומטיה צבאית וקישור מבצעי בגבול לבנון - סא”ל (מיל’) צ’רניס</title>
        <itunes:title>דיפלומטיה צבאית וקישור מבצעי בגבול לבנון - סא”ל (מיל’) צ’רניס</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 22 Mar 2023 09:08:41 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a5451f28-7f81-3173-9d3b-a6d9e50ac078</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לגבי תפקיד כוח יוניפי"ל וינסה להסביר מדוע במרבית המקרים אנו מתאכזבים מהביצוע. מן הראוי לציין שאמנם יש פגמים במנדט, בתרבות הארגונית ובהרכב של יוניפי"ל, אבל קיומו בשטח, על כל ליקוייו, יכול לקדם מציאות משופרת מול לבנון במידה וגורמים ישראליים יאמצו גישה דיפלומטית ריאליסטית הממצה את יתרונות הכוח הרב־לאומי.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 24-25, דיפלומטיה צבאית, מרס 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/sz3liwd1/%D7%A6%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לגבי תפקיד כוח יוניפי"ל וינסה להסביר מדוע במרבית המקרים אנו מתאכזבים מהביצוע. מן הראוי לציין שאמנם יש פגמים במנדט, בתרבות הארגונית ובהרכב של יוניפי"ל, אבל קיומו בשטח, על כל ליקוייו, יכול לקדם מציאות משופרת מול לבנון במידה וגורמים ישראליים יאמצו גישה דיפלומטית ריאליסטית הממצה את יתרונות הכוח הרב־לאומי.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 24-25, דיפלומטיה צבאית, מרס 2020.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/sz3liwd1/%D7%A6%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A1.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4pykyq/79hyl.mp3" length="34464216" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לגבי תפקיד כוח יוניפי"ל וינסה להסביר מדוע במרבית המקרים אנו מתאכזבים מהביצוע. מן הראוי לציין שאמנם יש פגמים במנדט, בתרבות הארגונית ובהרכב של יוניפי"ל, אבל קיומו בשטח, על כל ליקוייו, יכול לקדם מציאות משופרת מול לבנון במידה וגורמים ישראליים יאמצו גישה דיפלומטית ריאליסטית הממצה את יתרונות הכוח הרב־לאומי.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 24-25, דיפלומטיה צבאית, מרס 2020.
לקריאת המאמר
 
קריין: אביב אילן ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2154</itunes:duration>
                <itunes:episode>263</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>’רוח המפקד’ - סקירת ספרו של אלוף (מיל’) עמוס ירון’</title>
        <itunes:title>’רוח המפקד’ - סקירת ספרו של אלוף (מיל’) עמוס ירון’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Mar 2023 10:49:09 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c054fb77-74af-3080-8369-411729140eaf</guid>
                                    <description><![CDATA[<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", מרס 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי ווינברג </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", מרס 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי ווינברג </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/p6wrzr/8v7o7.mp3" length="33979200" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", מרס 2022
לקריאת המאמר
קריין: רועי ווינברג ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>849</itunes:duration>
                <itunes:episode>264</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מבצע ”שומר החומות” ומבצע ”עלות השחר” כרצף אסטרטגי אחד – תא”ל נמרוד אלוני</title>
        <itunes:title>מבצע ”שומר החומות” ומבצע ”עלות השחר” כרצף אסטרטגי אחד – תא”ל נמרוד אלוני</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Mar 2023 10:59:22 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/82dbf2a4-cd2b-3332-a5d3-1cc938dcbd9e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", נובמבר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%A6%D7%A3-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", נובמבר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%A6%D7%A3-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/6xkwj8/73q2g.mp3" length="28107885" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", נובמבר 2022
לקריאת המאמר
 
קריין: אביב אילן ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1756</itunes:duration>
                <itunes:episode>265</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הביצה והתרנגולת, הלוחמת והארגון – רס”ן ליאור אינגל (רובך) ורס”ן אור בר־שינדלר</title>
        <itunes:title>הביצה והתרנגולת, הלוחמת והארגון – רס”ן ליאור אינגל (רובך) ורס”ן אור בר־שינדלר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%94%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%94%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Mar 2023 11:13:11 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/215e997d-1b7b-3302-875a-98796b91790f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, נשים - הפוטנציאל המערכתי, ספטמבר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%9A-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, נשים - הפוטנציאל המערכתי, ספטמבר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%9A-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fdwu8w/7zs5o.mp3" length="52632716" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, נשים - הפוטנציאל המערכתי, ספטמבר 2022.
לקריאת המאמר
 
קריינית: יעל יקל ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2003</itunes:duration>
                <itunes:episode>266</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עליונות בצה”ל: הצעה לגישה אינטגרטיבית - תא”ל (מיל’) ד”ר פינקל</title>
        <itunes:title>עליונות בצה”ל: הצעה לגישה אינטגרטיבית - תא”ל (מיל’) ד”ר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%94%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%94%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Mar 2023 11:27:41 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b2bfbc81-12dc-3282-b4da-4329f60597d7</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת  מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישראלית, לרבות  בחינה מחודשת של אירועים מכוננים בהיסטוריה הצבאית. המחבר יוצק תוכן חדש למושג עליונות צבאית וממליץ לבנות עליונות גנרית בתחומים בהם יש לצה"ל יתרון כמו מודיעין, סייבר, ספקטרום ואוויר בצורה שתאפשר יצירת עליונות מצבית - מערכתית וטכנו-טקטית ביבשה במלחמה הקרובה..</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 28-30, עליונות צבאית ותר"ש תנופה ד, מאי 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/lmhp0ond/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי ווינברג </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת  מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישראלית, לרבות  בחינה מחודשת של אירועים מכוננים בהיסטוריה הצבאית. המחבר יוצק תוכן חדש למושג עליונות צבאית וממליץ לבנות עליונות גנרית בתחומים בהם יש לצה"ל יתרון כמו מודיעין, סייבר, ספקטרום ואוויר בצורה שתאפשר יצירת עליונות מצבית - מערכתית וטכנו-טקטית ביבשה במלחמה הקרובה..</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 28-30, עליונות צבאית ותר"ש תנופה ד, מאי 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/lmhp0ond/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: רועי ווינברג </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/utewpz/avkzl.mp3" length="53289600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת  מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישראלית, לרבות  בחינה מחודשת של אירועים מכוננים בהיסטוריה הצבאית. המחבר יוצק תוכן חדש למושג עליונות צבאית וממליץ לבנות עליונות גנרית בתחומים בהם יש לצה"ל יתרון כמו מודיעין, סייבר, ספקטרום ואוויר בצורה שתאפשר יצירת עליונות מצבית - מערכתית וטכנו-טקטית ביבשה במלחמה הקרובה..
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 28-30, עליונות צבאית ותר"ש תנופה ד, מאי 2021.
לקריאת המאמר
 
קריין: רועי ווינברג ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1332</itunes:duration>
                <itunes:episode>267</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עוד ישוב הנ”מ הטקטי? הצורך החוזר בהגנה אווירית לכוחות היבשה – סגן גל וינטר</title>
        <itunes:title>עוד ישוב הנ”מ הטקטי? הצורך החוזר בהגנה אווירית לכוחות היבשה – סגן גל וינטר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a0-%d7%9e-%d7%94%d7%98%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%97%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a0-%d7%9e-%d7%94%d7%98%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%97%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 23 Mar 2023 11:33:54 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ceade427-ac33-36ae-a38d-c220dab07897</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות היבשה, או, לחילופין, לתת לזרוע היבשה את האחריות המוחלטת לפתח מערכות הגנה לכוחות, להקים יחידות בתחום זה ולהפעילן.</p>
<p>"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוקטובר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A0-%D7%9E-%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%92%D7%9F-%D7%92%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות היבשה, או, לחילופין, לתת לזרוע היבשה את האחריות המוחלטת לפתח מערכות הגנה לכוחות, להקים יחידות בתחום זה ולהפעילן.</p>
<p>"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוקטובר 2022.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A0-%D7%9E-%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%92%D7%9F-%D7%92%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: אביב אילן </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/u3xfgi/6bvwl.mp3" length="24135126" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות היבשה, או, לחילופין, לתת לזרוע היבשה את האחריות המוחלטת לפתח מערכות הגנה לכוחות, להקים יחידות בתחום זה ולהפעילן.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוקטובר 2022.
לקריאת המאמר
 
קריין: אביב אילן ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1508</itunes:duration>
                <itunes:episode>268</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בניין הכוח למבצע ”ערצב 19” (1982-1973)  - תא”ל (במיל’) ד”ר פינקל חלק א</title>
        <itunes:title>בניין הכוח למבצע ”ערצב 19” (1982-1973)  - תא”ל (במיל’) ד”ר פינקל חלק א</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%9c%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a2%d7%a8%d7%a6%d7%91-191982-1973%d7%aa%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%9c%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a2%d7%a8%d7%a6%d7%91-191982-1973%d7%aa%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 03 Apr 2023 13:31:51 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bff09946-f5df-37d6-8f0e-22483e9dc8df</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/wknpja1h/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%91-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/wknpja1h/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%91-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/27ygyu/_-_-_19_-_2afhxn.mp3" length="95682600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
לקריאת המאמר
 
קריין: גור מורד ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2392</itunes:duration>
                <itunes:episode>269</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בניין הכוח למבצע ”ערצב 19” (1982-1973)  - תא”ל (במיל’) ד”ר פינקל חלק ב</title>
        <itunes:title>בניין הכוח למבצע ”ערצב 19” (1982-1973)  - תא”ל (במיל’) ד”ר פינקל חלק ב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 03 Apr 2023 13:35:28 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/38e3be58-25ba-3a86-922e-15b713991368</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/wknpja1h/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%91-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/wknpja1h/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%91-20-21.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/whusqe/_-_-_19_-_2bd37z.mp3" length="77026320" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
לקריאת המאמר
 
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1925</itunes:duration>
                <itunes:episode>270</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תיאטרון המצביאות - תא”ל גופמן חלק א</title>
        <itunes:title>תיאטרון המצביאות - תא”ל גופמן חלק א</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%90-%d7%9c-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%9e%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%90-%d7%9c-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%9e%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 03 Apr 2023 13:43:19 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/97cce7dc-c3a8-3b44-93f9-424d4142ed1e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/uppm41og/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/uppm41og/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/raws74/6t115.mp3" length="54448494" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
לקריאת המאמר
 
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2072</itunes:duration>
                <itunes:episode>271</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תיאטרון המצביאות - תא”ל גופמן חלק ב</title>
        <itunes:title>תיאטרון המצביאות - תא”ל גופמן חלק ב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%9b%d7%9b%d7%9b%d7%9b%d7%9b/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%9b%d7%9b%d7%9b%d7%9b%d7%9b/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 03 Apr 2023 13:45:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/57809b0e-f90a-3256-b6f0-86f21db6d62d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/uppm41og/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/uppm41og/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/wtsrn7/_1_8lo5b.mp3" length="69715894" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
לקריאת המאמר
 
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2653</itunes:duration>
                <itunes:episode>272</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”צה”ל, צה”ל, כבר באים – רות סוף, סוף למילואים”? – גל פרל</title>
        <itunes:title>”צה”ל, צה”ל, כבר באים – רות סוף, סוף למילואים”? – גל פרל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%9c-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%9d-%e2%80%93-%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%a1%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%9c-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%9d-%e2%80%93-%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%a1%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 05 Jun 2023 19:00:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b74e83ad-f83c-35e0-a353-a15245df3e93</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבאה ללא כוחות המילואים. האתגר הרב־זירתי, עשוי לחזק את תחושת הנחיצות בקרב משרתי המילואים. הקדשת משאבים לאימונם במיקוד משימתי, תחזק את כשירותם ותחושת המסוגלות שלהם, כמו גם את תחושת המשמעות לשירות המילואים, החיוני לביטחון הלאומי.</p>
<p>"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 41, 75 שנות מילואים, אפריל 2023.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-75-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבאה ללא כוחות המילואים. האתגר הרב־זירתי, עשוי לחזק את תחושת הנחיצות בקרב משרתי המילואים. הקדשת משאבים לאימונם במיקוד משימתי, תחזק את כשירותם ותחושת המסוגלות שלהם, כמו גם את תחושת המשמעות לשירות המילואים, החיוני לביטחון הלאומי.</p>
<p>"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).</p>
<p> </p>
<p>המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 41, 75 שנות מילואים, אפריל 2023.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-75-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לקריאת המאמר</a></p>
<p> </p>
<p>קריין: גור מורד </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/2ep42i/_-_awhyu.mp3" length="78057192" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבאה ללא כוחות המילואים. האתגר הרב־זירתי, עשוי לחזק את תחושת הנחיצות בקרב משרתי המילואים. הקדשת משאבים לאימונם במיקוד משימתי, תחזק את כשירותם ותחושת המסוגלות שלהם, כמו גם את תחושת המשמעות לשירות המילואים, החיוני לביטחון הלאומי.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
 
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 41, 75 שנות מילואים, אפריל 2023.
לקריאת המאמר
 
קריין: גור מורד ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3252</itunes:duration>
                <itunes:episode>273</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עוצמה ימית ובניין צי – לשאלת מיצוי הפוטנציאל הלאומי במרחב הימי – פרופסור אביעד רובין</title>
        <itunes:title>עוצמה ימית ובניין צי – לשאלת מיצוי הפוטנציאל הלאומי במרחב הימי – פרופסור אביעד רובין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%99%e2%80%93-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%99%e2%80%93-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 12:51:55 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1db9b938-2d68-337a-a159-a662c03b8fba</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק בעוצמה ימית ובבניין כוח ימי. המאמר מציג שלוש טענות באשר להגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה ותהליך בניין צי שאמור להיגזר ממנה באופן שיממש עוצמה זו באופן מיטבי. הראשון הוא הדגשת הצורך בקיום דיון לאומי פתוח ומרובה משתתפים בהגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה. השני הוא התובנה שלצי משימות ייחודיות בחשיבות לאומית קריטית ולכן אין הכרח שהכוח הימי יבנה על מנת שיגיע למיצוי שיא בסנכרון זמן ומרחב עם שאר מערכי הכוח המדינתיים. השלישי הוא הדגשת הצורך להתחיל דיון על בניין צי בתהליך בירור מדויק ומפוכח של מטרות ומשימות ובאמצעים היעילים ביותר להשגתן, ורק לאחר מכן הצטיידות יעילה לצורך מימוש מטרות אלו.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/kyggqguc/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחץ כאן</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: אביב אילן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק בעוצמה ימית ובבניין כוח ימי. המאמר מציג שלוש טענות באשר להגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה ותהליך בניין צי שאמור להיגזר ממנה באופן שיממש עוצמה זו באופן מיטבי. הראשון הוא הדגשת הצורך בקיום דיון לאומי פתוח ומרובה משתתפים בהגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה. השני הוא התובנה שלצי משימות ייחודיות בחשיבות לאומית קריטית ולכן אין הכרח שהכוח הימי יבנה על מנת שיגיע למיצוי שיא בסנכרון זמן ומרחב עם שאר מערכי הכוח המדינתיים. השלישי הוא הדגשת הצורך להתחיל דיון על בניין צי בתהליך בירור מדויק ומפוכח של מטרות ומשימות ובאמצעים היעילים ביותר להשגתן, ורק לאחר מכן הצטיידות יעילה לצורך מימוש מטרות אלו.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/kyggqguc/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחץ כאן</a></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">קריין: אביב אילן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/76whqb/68olv.mp3" length="26809347" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה עוסק בעוצמה ימית ובבניין כוח ימי. המאמר מציג שלוש טענות באשר להגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה ותהליך בניין צי שאמור להיגזר ממנה באופן שיממש עוצמה זו באופן מיטבי. הראשון הוא הדגשת הצורך בקיום דיון לאומי פתוח ומרובה משתתפים בהגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה. השני הוא התובנה שלצי משימות ייחודיות בחשיבות לאומית קריטית ולכן אין הכרח שהכוח הימי יבנה על מנת שיגיע למיצוי שיא בסנכרון זמן ומרחב עם שאר מערכי הכוח המדינתיים. השלישי הוא הדגשת הצורך להתחיל דיון על בניין צי בתהליך בירור מדויק ומפוכח של מטרות ומשימות ובאמצעים היעילים ביותר להשגתן, ורק לאחר מכן הצטיידות יעילה לצורך מימוש מטרות אלו.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחץ כאן
 
קריין: אביב אילן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1675</itunes:duration>
                <itunes:episode>274</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אתגר המשילות בים: האתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים – תא”ל דניאל הגרי, ד”ר סא”ל (מיל.) אליקים בן חקון ואל”מ איתן פז</title>
        <itunes:title>אתגר המשילות בים: האתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים – תא”ל דניאל הגרי, ד”ר סא”ל (מיל.) אליקים בן חקון ואל”מ איתן פז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:00:31 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/3a82bef3-7117-3aa7-8557-0fc83854e40a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק באתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים בהשגתם. בשנים האחרונות המרחב הימי של ישראל עובר תמורות רבות. עירוב שימושים, החל מפעילות צי סוחר (ספנות), פעילות ספורט ימי ופנאי, דיג, תגליות גז טבעי, חקלאות ימית, תשתיות (כגון קווי תקשורת), התפלה ועוד. לפיכך נדרש עיצוב מחדש של המרחב הימי החל מהתאמת החקיקה והתקנות עבור בהתאמת התנועה בו ובשיפור יכולות ניטור באמצעות מערכות מבוססות נתונים ובינה מלאכותית ועד למענה מותאם מבצעי לשמירה על הביטחון והבטחת קיום ושגשוג פעילות הכלכלית המשקית במרחב הימי. כך תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגר המשילות במרחב ימי הנמצא בעירוב שימושים לרוב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%93-%D7%A8-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%A4%D7%96/'>קישור לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: אביב אילן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק באתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים בהשגתם. בשנים האחרונות המרחב הימי של ישראל עובר תמורות רבות. עירוב שימושים, החל מפעילות צי סוחר (ספנות), פעילות ספורט ימי ופנאי, דיג, תגליות גז טבעי, חקלאות ימית, תשתיות (כגון קווי תקשורת), התפלה ועוד. לפיכך נדרש עיצוב מחדש של המרחב הימי החל מהתאמת החקיקה והתקנות עבור בהתאמת התנועה בו ובשיפור יכולות ניטור באמצעות מערכות מבוססות נתונים ובינה מלאכותית ועד למענה מותאם מבצעי לשמירה על הביטחון והבטחת קיום ושגשוג פעילות הכלכלית המשקית במרחב הימי. כך תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגר המשילות במרחב ימי הנמצא בעירוב שימושים לרוב.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%93-%D7%A8-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%A4%D7%96/'>קישור לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: אביב אילן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fuefeh/bu316.mp3" length="30721641" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה עוסק באתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים בהשגתם. בשנים האחרונות המרחב הימי של ישראל עובר תמורות רבות. עירוב שימושים, החל מפעילות צי סוחר (ספנות), פעילות ספורט ימי ופנאי, דיג, תגליות גז טבעי, חקלאות ימית, תשתיות (כגון קווי תקשורת), התפלה ועוד. לפיכך נדרש עיצוב מחדש של המרחב הימי החל מהתאמת החקיקה והתקנות עבור בהתאמת התנועה בו ובשיפור יכולות ניטור באמצעות מערכות מבוססות נתונים ובינה מלאכותית ועד למענה מותאם מבצעי לשמירה על הביטחון והבטחת קיום ושגשוג פעילות הכלכלית המשקית במרחב הימי. כך תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגר המשילות במרחב ימי הנמצא בעירוב שימושים לרוב.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קישור לקריאת המאמר
קריין: אביב אילן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1920</itunes:duration>
                <itunes:episode>275</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הגישה הצבאית של פגיעה במטרות ערך איראניות במלחמה רב־זירתית – תא”ל (מיל.) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>הגישה הצבאית של פגיעה במטרות ערך איראניות במלחמה רב־זירתית – תא”ל (מיל.) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:04:49 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/b822ac1a-be2c-3c30-9148-52d58b841066</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">במסגרת מלחמה עתידית בלבנון, בה צה"ל יתמקד בהכרעת חזבאללה, ישנה אפשרות שאיראן תפעל באופן קינטי ישיר – ירי טק"ק וכטמ"מים על ישראל, כדי להסיט את צה"ל מהכרעה של בן חסותה. במצב כזה, יתכן שצה"ל יידרש לפעול ישירות נגד איראן. המאמר מציע כי הגישה המרכזית לשם כך תהיה תקיפה של מטרות ערך (מטרות שלטוניות) במטרה לכפות על איראן את הפסקת הירי על ישראל ולשמר את מרחב הפעולה הצבאי בלבנון נגד חזבאללה. גישה זו גם תמנע שחיקה שאינה חיונית של יכולות צה"ל ובה בעת תהווה ביטוי לעוצמה הצבאית של ישראל גם בעיני יתר השחקנים באזור ומחוצה לו.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/zeshqhdt/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA-1.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">במסגרת מלחמה עתידית בלבנון, בה צה"ל יתמקד בהכרעת חזבאללה, ישנה אפשרות שאיראן תפעל באופן קינטי ישיר – ירי טק"ק וכטמ"מים על ישראל, כדי להסיט את צה"ל מהכרעה של בן חסותה. במצב כזה, יתכן שצה"ל יידרש לפעול ישירות נגד איראן. המאמר מציע כי הגישה המרכזית לשם כך תהיה תקיפה של מטרות ערך (מטרות שלטוניות) במטרה לכפות על איראן את הפסקת הירי על ישראל ולשמר את מרחב הפעולה הצבאי בלבנון נגד חזבאללה. גישה זו גם תמנע שחיקה שאינה חיונית של יכולות צה"ל ובה בעת תהווה ביטוי לעוצמה הצבאית של ישראל גם בעיני יתר השחקנים באזור ומחוצה לו.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/zeshqhdt/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA-1.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/inr6ft/7mbyt.mp3" length="44814088" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במסגרת מלחמה עתידית בלבנון, בה צה"ל יתמקד בהכרעת חזבאללה, ישנה אפשרות שאיראן תפעל באופן קינטי ישיר – ירי טק"ק וכטמ"מים על ישראל, כדי להסיט את צה"ל מהכרעה של בן חסותה. במצב כזה, יתכן שצה"ל יידרש לפעול ישירות נגד איראן. המאמר מציע כי הגישה המרכזית לשם כך תהיה תקיפה של מטרות ערך (מטרות שלטוניות) במטרה לכפות על איראן את הפסקת הירי על ישראל ולשמר את מרחב הפעולה הצבאי בלבנון נגד חזבאללה. גישה זו גם תמנע שחיקה שאינה חיונית של יכולות צה"ל ובה בעת תהווה ביטוי לעוצמה הצבאית של ישראל גם בעיני יתר השחקנים באזור ומחוצה לו.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1867</itunes:duration>
                <itunes:episode>276</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ממניעה להרתעה: אתגרים במעבר למזרח תיכון גרעיני – ד”ר ישי (ג’סי) פרס</title>
        <itunes:title>ממניעה להרתעה: אתגרים במעבר למזרח תיכון גרעיני – ד”ר ישי (ג’סי) פרס</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%aa%d7%a2%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a2/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%aa%d7%a2%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a2/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:08:19 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/16fcc867-34ba-38d3-abff-53cf43105916</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים"- גיליון 39- איראן ורב זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/2lpcirqa/%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים"- גיליון 39- איראן ורב זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/2lpcirqa/%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/rwp7w2/_-_62as0.mp3" length="64225096" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.
 
מתוך "בין הקטבים"- גיליון 39- איראן ורב זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2676</itunes:duration>
                <itunes:episode>277</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אל הים הגדול הפתוח: ישראל והתווך הימי – ד”ר אהוד ערן</title>
        <itunes:title>אל הים הגדול הפתוח: ישראל והתווך הימי – ד”ר אהוד ערן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:10:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/99799e48-e866-3a5a-818d-dfa7ccf1b077</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מראה כי ישראל מצויה מאז העשור השני של המאה ה־21 במהלכה של "פניה לים" שעיקרה הקדשת תשומת לב ומשאבים בהיקף נרחב יותר לתווך הימי, לרבות היבטיו הביטחוניים, בין היתר, נוכח התלות החדשה בגז מן הים ותמונת האיומים העדכנית. המאמר בוחן את המנועים המרכזיים לפניה זו, וקודמותיה: שינויים פיסיים בעלי משמעויות אסטרטגית, איומים והזדמנויות העולות מן המרחב הימי, מחויבות אידאולוגית והתפתחויות גלובליות בתחומי הלוגיסטיקה, הספנות, והמשפט הבינלאומי. נדרשת רגישות מיוחדת לשינויים בתחומים אלה, בכדי לוודא שישראל מתאימה עצמה להיסטים הבלתי נמנעים בכולם. במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הכלי הצבאי הימי לא העניק מענה מלא לאתגרים צבאיים שהופיעו במרחב זה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%A8%D7%9F/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מראה כי ישראל מצויה מאז העשור השני של המאה ה־21 במהלכה של "פניה לים" שעיקרה הקדשת תשומת לב ומשאבים בהיקף נרחב יותר לתווך הימי, לרבות היבטיו הביטחוניים, בין היתר, נוכח התלות החדשה בגז מן הים ותמונת האיומים העדכנית. המאמר בוחן את המנועים המרכזיים לפניה זו, וקודמותיה: שינויים פיסיים בעלי משמעויות אסטרטגית, איומים והזדמנויות העולות מן המרחב הימי, מחויבות אידאולוגית והתפתחויות גלובליות בתחומי הלוגיסטיקה, הספנות, והמשפט הבינלאומי. נדרשת רגישות מיוחדת לשינויים בתחומים אלה, בכדי לוודא שישראל מתאימה עצמה להיסטים הבלתי נמנעים בכולם. במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הכלי הצבאי הימי לא העניק מענה מלא לאתגרים צבאיים שהופיעו במרחב זה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%A8%D7%9F/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uysxkq/8d2ps.mp3" length="35502264" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מראה כי ישראל מצויה מאז העשור השני של המאה ה־21 במהלכה של "פניה לים" שעיקרה הקדשת תשומת לב ומשאבים בהיקף נרחב יותר לתווך הימי, לרבות היבטיו הביטחוניים, בין היתר, נוכח התלות החדשה בגז מן הים ותמונת האיומים העדכנית. המאמר בוחן את המנועים המרכזיים לפניה זו, וקודמותיה: שינויים פיסיים בעלי משמעויות אסטרטגית, איומים והזדמנויות העולות מן המרחב הימי, מחויבות אידאולוגית והתפתחויות גלובליות בתחומי הלוגיסטיקה, הספנות, והמשפט הבינלאומי. נדרשת רגישות מיוחדת לשינויים בתחומים אלה, בכדי לוודא שישראל מתאימה עצמה להיסטים הבלתי נמנעים בכולם. במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הכלי הצבאי הימי לא העניק מענה מלא לאתגרים צבאיים שהופיעו במרחב זה.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1775</itunes:duration>
                <itunes:episode>278</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים – פרופסור תא”ל (מיל.) שאול חורב</title>
        <itunes:title>חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים – פרופסור תא”ל (מיל.) שאול חורב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%97-%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%97-%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:13:19 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ba174cbe-a160-36ad-81bf-6f923fd23f02</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/mu3dblcu/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/mu3dblcu/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%94.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/sbyzbm/7eia6.mp3" length="42160896" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2108</itunes:duration>
                <itunes:episode>279</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>התפתחויות טכנולוגיות ושינויים גיאואסטרטגיים: סביבה היוצרת אתגרים אופרטיביים חדשים בהפעלה מבצעית של צוללות – רס”ן מ’</title>
        <itunes:title>התפתחויות טכנולוגיות ושינויים גיאואסטרטגיים: סביבה היוצרת אתגרים אופרטיביים חדשים בהפעלה מבצעית של צוללות – רס”ן מ’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:14:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/db86a9b6-c15b-3340-b652-011e217e2783</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4fmwem/_-_b8dhj.mp3" length="24571584" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1228</itunes:duration>
                <itunes:episode>280</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ישראל ואתגר הגרעין האיראני: גישה ביקורתית – פרופ’ מאיר ליטבק</title>
        <itunes:title>ישראל ואתגר הגרעין האיראני: גישה ביקורתית – פרופ’ מאיר ליטבק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%a0/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%a0/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:18:33 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/eda89c4a-b87f-3615-8dc8-7bf180c764e6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">איראן היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר לישראל בשנים האחרונות. במאמר זה נבחן אם המדיניות הישראלית מול איראן הוכיחה את עצמה, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. הגישה הביקורתית המוצעת במאמר אינה מתעלמת מהאיום ואינה קוראת לישיבה בחיבוק ידיים או לייאוש, אלא מדגישה את הצורך בגישה ריאליסטית וביעדים ריאליים, גם אם אינם אופטימליים, מפני שהחלופות עלולות להיות גרועות יותר. הבנה נכונה של התהליכים המתחוללים באיראן עשויה להביא למסקנה שהזמן פועל לרעת המשטר שם, והוא יהיה חייב לשנות את מדיניותו אם ברצונו לשרוד. מכאן, שהשילוב של איפוק, אימוץ דיפלומטיה רציונלית, ריאליסטית ובלתי מתלהמת, ופעילות צבאית במישורים הכרחיים בלבד, ישרת טוב יותר את ביטחון ישראל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/1mgnjcja/%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A7-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">איראן היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר לישראל בשנים האחרונות. במאמר זה נבחן אם המדיניות הישראלית מול איראן הוכיחה את עצמה, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. הגישה הביקורתית המוצעת במאמר אינה מתעלמת מהאיום ואינה קוראת לישיבה בחיבוק ידיים או לייאוש, אלא מדגישה את הצורך בגישה ריאליסטית וביעדים ריאליים, גם אם אינם אופטימליים, מפני שהחלופות עלולות להיות גרועות יותר. הבנה נכונה של התהליכים המתחוללים באיראן עשויה להביא למסקנה שהזמן פועל לרעת המשטר שם, והוא יהיה חייב לשנות את מדיניותו אם ברצונו לשרוד. מכאן, שהשילוב של איפוק, אימוץ דיפלומטיה רציונלית, ריאליסטית ובלתי מתלהמת, ופעילות צבאית במישורים הכרחיים בלבד, ישרת טוב יותר את ביטחון ישראל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/1mgnjcja/%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A7-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%99.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/u9ux8s/9h0rg.mp3" length="54856980" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[איראן היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר לישראל בשנים האחרונות. במאמר זה נבחן אם המדיניות הישראלית מול איראן הוכיחה את עצמה, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. הגישה הביקורתית המוצעת במאמר אינה מתעלמת מהאיום ואינה קוראת לישיבה בחיבוק ידיים או לייאוש, אלא מדגישה את הצורך בגישה ריאליסטית וביעדים ריאליים, גם אם אינם אופטימליים, מפני שהחלופות עלולות להיות גרועות יותר. הבנה נכונה של התהליכים המתחוללים באיראן עשויה להביא למסקנה שהזמן פועל לרעת המשטר שם, והוא יהיה חייב לשנות את מדיניותו אם ברצונו לשרוד. מכאן, שהשילוב של איפוק, אימוץ דיפלומטיה רציונלית, ריאליסטית ובלתי מתלהמת, ופעילות צבאית במישורים הכרחיים בלבד, ישרת טוב יותר את ביטחון ישראל.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1371</itunes:duration>
                <itunes:episode>281</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תנו למטכ”ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי – אלוף תמיר ידעי ותא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>תנו למטכ”ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי – אלוף תמיר ידעי ותא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%9b-%d7%9c%d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%9b-%d7%9c%d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:21:28 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9704e06a-a0a9-3f4e-b364-f0b40cc9379f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי. הוא נדרש לצמוח ממקום של צבא מקומי המגן על גבולות המדינה, לצבא בעמדה של כוח אזורי המשתתף בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית – איראן. אתגר בהיקף כזה אינו יכול לקבל מענה של תוספת משאבים בלבד. נדרשת לנו בחינה ביקורתית ומעמיקה של הנחות היסוד לביטחון הלאומי וארגון מחדש של צה"ל. בתמצית, כדי לאפשר למודיעין ולחיל האוויר, ביחד עם מרכיבי הגנ"א, סב"ר וצי, להעביר את מרכז הכובד שלהם למעגלים הרחוקים, נדרש לפתח כוח טריטוריאלי, יבשתי בעיקרו, פחות תלותי והרבה יותר אפקטיבי. משימתו תהיה להכריע את צבאות הטרור בגבולות, בסיוע מודיעין אוויר מוגבל יותר, כחלק מההתמודדות ארוכת־הטווח עם איראן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/fqndw4ae/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-2.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי. הוא נדרש לצמוח ממקום של צבא מקומי המגן על גבולות המדינה, לצבא בעמדה של כוח אזורי המשתתף בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית – איראן. אתגר בהיקף כזה אינו יכול לקבל מענה של תוספת משאבים בלבד. נדרשת לנו בחינה ביקורתית ומעמיקה של הנחות היסוד לביטחון הלאומי וארגון מחדש של צה"ל. בתמצית, כדי לאפשר למודיעין ולחיל האוויר, ביחד עם מרכיבי הגנ"א, סב"ר וצי, להעביר את מרכז הכובד שלהם למעגלים הרחוקים, נדרש לפתח כוח טריטוריאלי, יבשתי בעיקרו, פחות תלותי והרבה יותר אפקטיבי. משימתו תהיה להכריע את צבאות הטרור בגבולות, בסיוע מודיעין אוויר מוגבל יותר, כחלק מההתמודדות ארוכת־הטווח עם איראן.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/fqndw4ae/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-2.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/qr9zvq/9riu3.mp3" length="91453356" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי. הוא נדרש לצמוח ממקום של צבא מקומי המגן על גבולות המדינה, לצבא בעמדה של כוח אזורי המשתתף בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית – איראן. אתגר בהיקף כזה אינו יכול לקבל מענה של תוספת משאבים בלבד. נדרשת לנו בחינה ביקורתית ומעמיקה של הנחות היסוד לביטחון הלאומי וארגון מחדש של צה"ל. בתמצית, כדי לאפשר למודיעין ולחיל האוויר, ביחד עם מרכיבי הגנ"א, סב"ר וצי, להעביר את מרכז הכובד שלהם למעגלים הרחוקים, נדרש לפתח כוח טריטוריאלי, יבשתי בעיקרו, פחות תלותי והרבה יותר אפקטיבי. משימתו תהיה להכריע את צבאות הטרור בגבולות, בסיוע מודיעין אוויר מוגבל יותר, כחלק מההתמודדות ארוכת־הטווח עם איראן.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2286</itunes:duration>
                <itunes:episode>282</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ספינות גדולות לבעיות גדולות?! על בניין כוח הנדרש לעוצמה הימית של צה”ל – תא”ל אייל הראל</title>
        <itunes:title>ספינות גדולות לבעיות גדולות?! על בניין כוח הנדרש לעוצמה הימית של צה”ל – תא”ל אייל הראל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:23:46 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a1015491-ad75-321b-a63f-63eee11ecf0a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק בבחינת בניין הכוח של העוצמה הצבאית הימית הישראלית. המאמר מציג צמד טענות מרכזיות: הראשונה הינה שבניין הכוח של זרוע הים סובל מ'התמכרות' לפלטפורמות עיקריות, מערכות לחימה וחימושים, באופן המעיב על היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל של הממד הימי. הטענה השנייה הינה שכדי לשפר את תהליך בניין הכוח הימי, יש לאמץ מתודולוגיה אשר תשקלל היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת – מהיעדים הלאומיים של ישראל והאסטרטגיה הלאומית הימית שלה ועד לאסטרטגיה הצבאית של הזרוע. כך, לצד ההתמקדות במשימות מסורתיות, על הזרוע לאמץ גם משימות חדשות אשר יהלמו בצורה טובה יותר את החשיבות הגדולה מבעבר של הממד הימי בביטחון הלאומי הישראלי.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: על יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק בבחינת בניין הכוח של העוצמה הצבאית הימית הישראלית. המאמר מציג צמד טענות מרכזיות: הראשונה הינה שבניין הכוח של זרוע הים סובל מ'התמכרות' לפלטפורמות עיקריות, מערכות לחימה וחימושים, באופן המעיב על היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל של הממד הימי. הטענה השנייה הינה שכדי לשפר את תהליך בניין הכוח הימי, יש לאמץ מתודולוגיה אשר תשקלל היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת – מהיעדים הלאומיים של ישראל והאסטרטגיה הלאומית הימית שלה ועד לאסטרטגיה הצבאית של הזרוע. כך, לצד ההתמקדות במשימות מסורתיות, על הזרוע לאמץ גם משימות חדשות אשר יהלמו בצורה טובה יותר את החשיבות הגדולה מבעבר של הממד הימי בביטחון הלאומי הישראלי.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%9C/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: על יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ccnbr6/a3zrm.mp3" length="35720948" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה עוסק בבחינת בניין הכוח של העוצמה הצבאית הימית הישראלית. המאמר מציג צמד טענות מרכזיות: הראשונה הינה שבניין הכוח של זרוע הים סובל מ'התמכרות' לפלטפורמות עיקריות, מערכות לחימה וחימושים, באופן המעיב על היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל של הממד הימי. הטענה השנייה הינה שכדי לשפר את תהליך בניין הכוח הימי, יש לאמץ מתודולוגיה אשר תשקלל היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת – מהיעדים הלאומיים של ישראל והאסטרטגיה הלאומית הימית שלה ועד לאסטרטגיה הצבאית של הזרוע. כך, לצד ההתמקדות במשימות מסורתיות, על הזרוע לאמץ גם משימות חדשות אשר יהלמו בצורה טובה יותר את החשיבות הגדולה מבעבר של הממד הימי בביטחון הלאומי הישראלי.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: על יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1359</itunes:duration>
                <itunes:episode>283</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>סער 6 – מניירות לספינות מלחמה – תא”ל אריאל שיר וסא”ל ברק סרבטקה</title>
        <itunes:title>סער 6 – מניירות לספינות מלחמה – תא”ל אריאל שיר וסא”ל ברק סרבטקה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%a2%d7%a8-6%e2%80%93-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%a2%d7%a8-6%e2%80%93-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:31:42 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4de0435d-fe80-33ff-8a16-c56dea9e7ce2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">עליונות ימית, חופש השיט במרחב הימי הישראלי וההגנה על חופי המדינה. אלו המשימות עליהן היתה אמונה זרוע הים בעשרות השנים מאז הקמתה. במאמר זה נסקור את התהליך שעברה זרוע הים בפרויקט ספינות "סער 6", את המענה אליו נדרשות הספינות החדשות. האתגר והמורכבות בתכנון, בניית ומבצוע הפלטפורמה אינם טמונים רק ביכולות ההנדסיות והטכנולוגיות, כי אם גם בהון האנושי עצמו. התובנות המרכזיות שנלמדו כחלק מהתהליך הן עד כמה חשובים האנשים בשטח, הנדסת מערכת "על כל המגרש", הקמת מנהלת ייעודית, זרוע הים כאינטגרטור וכמהנדס מערכת, תעשיות כחול לבן, יחסי העבודה עם המספנה הבונה כמו גם חשיבותה של קהילת השליחים והמשפחות במדינה זרה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%A1%D7%A2%D7%A8-6-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%94/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">עליונות ימית, חופש השיט במרחב הימי הישראלי וההגנה על חופי המדינה. אלו המשימות עליהן היתה אמונה זרוע הים בעשרות השנים מאז הקמתה. במאמר זה נסקור את התהליך שעברה זרוע הים בפרויקט ספינות "סער 6", את המענה אליו נדרשות הספינות החדשות. האתגר והמורכבות בתכנון, בניית ומבצוע הפלטפורמה אינם טמונים רק ביכולות ההנדסיות והטכנולוגיות, כי אם גם בהון האנושי עצמו. התובנות המרכזיות שנלמדו כחלק מהתהליך הן עד כמה חשובים האנשים בשטח, הנדסת מערכת "על כל המגרש", הקמת מנהלת ייעודית, זרוע הים כאינטגרטור וכמהנדס מערכת, תעשיות כחול לבן, יחסי העבודה עם המספנה הבונה כמו גם חשיבותה של קהילת השליחים והמשפחות במדינה זרה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%A1%D7%A2%D7%A8-6-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%94/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/d4fgdr/_6_757hh.mp3" length="50495781" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[עליונות ימית, חופש השיט במרחב הימי הישראלי וההגנה על חופי המדינה. אלו המשימות עליהן היתה אמונה זרוע הים בעשרות השנים מאז הקמתה. במאמר זה נסקור את התהליך שעברה זרוע הים בפרויקט ספינות "סער 6", את המענה אליו נדרשות הספינות החדשות. האתגר והמורכבות בתכנון, בניית ומבצוע הפלטפורמה אינם טמונים רק ביכולות ההנדסיות והטכנולוגיות, כי אם גם בהון האנושי עצמו. התובנות המרכזיות שנלמדו כחלק מהתהליך הן עד כמה חשובים האנשים בשטח, הנדסת מערכת "על כל המגרש", הקמת מנהלת ייעודית, זרוע הים כאינטגרטור וכמהנדס מערכת, תעשיות כחול לבן, יחסי העבודה עם המספנה הבונה כמו גם חשיבותה של קהילת השליחים והמשפחות במדינה זרה.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3155</itunes:duration>
                <itunes:episode>284</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”אור יקרות”: נורות האזהרה של 1973 לצה”ל 2023 – תא”ל ערן אורטל</title>
        <itunes:title>”אור יקרות”: נורות האזהרה של 1973 לצה”ל 2023 – תא”ל ערן אורטל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%a9%d7%9c-1973-%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%a9%d7%9c-1973-%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:36:21 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1b53be0e-e1ae-3b9a-9b8c-f63d41e5f674</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מלחמת יום הכיפורים היא שם נרדף לקריסת הנחות יסוד. ידוע לכול שהנחות יסוד יש לבחון מעת לעת. אך האם ייתכן שהנחות יסוד שגויות, ובפרט כאלה הדומות מאוד להנחות משנת 1973, משמשות שוב את החשיבה האסטרטגית והאופרטיבית שלנו היום? הייתכן שווריאציות על המחשבה האסטרטגית ועל הצורה האופרטיבית שגיבשו המצרים אז, חזרו להיות רלוונטיים? מאמר זה יציע בחינה השוואתית של תפיסת האויב והנחות היסוד שלנו אז והיום, ויצביע על קווי דמיון. למרבה הצער, שוני אחד שבולט בין אז להיום הוא מצב כוח המחץ היבשתי, שפיצה אז על הכשלון התפיסתי, על הכשלון המודיעיני ועל הכשלון האווירי, אך כושרו לחזור על כך היום נתון בספק.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40 - יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-1973-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-2023-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מלחמת יום הכיפורים היא שם נרדף לקריסת הנחות יסוד. ידוע לכול שהנחות יסוד יש לבחון מעת לעת. אך האם ייתכן שהנחות יסוד שגויות, ובפרט כאלה הדומות מאוד להנחות משנת 1973, משמשות שוב את החשיבה האסטרטגית והאופרטיבית שלנו היום? הייתכן שווריאציות על המחשבה האסטרטגית ועל הצורה האופרטיבית שגיבשו המצרים אז, חזרו להיות רלוונטיים? מאמר זה יציע בחינה השוואתית של תפיסת האויב והנחות היסוד שלנו אז והיום, ויצביע על קווי דמיון. למרבה הצער, שוני אחד שבולט בין אז להיום הוא מצב כוח המחץ היבשתי, שפיצה אז על הכשלון התפיסתי, על הכשלון המודיעיני ועל הכשלון האווירי, אך כושרו לחזור על כך היום נתון בספק.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40 - יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-1973-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-2023-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/c3mh9k/_1973_20237z1fd.mp3" length="44262465" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מלחמת יום הכיפורים היא שם נרדף לקריסת הנחות יסוד. ידוע לכול שהנחות יסוד יש לבחון מעת לעת. אך האם ייתכן שהנחות יסוד שגויות, ובפרט כאלה הדומות מאוד להנחות משנת 1973, משמשות שוב את החשיבה האסטרטגית והאופרטיבית שלנו היום? הייתכן שווריאציות על המחשבה האסטרטגית ועל הצורה האופרטיבית שגיבשו המצרים אז, חזרו להיות רלוונטיים? מאמר זה יציע בחינה השוואתית של תפיסת האויב והנחות היסוד שלנו אז והיום, ויצביע על קווי דמיון. למרבה הצער, שוני אחד שבולט בין אז להיום הוא מצב כוח המחץ היבשתי, שפיצה אז על הכשלון התפיסתי, על הכשלון המודיעיני ועל הכשלון האווירי, אך כושרו לחזור על כך היום נתון בספק.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40 - יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2766</itunes:duration>
                <itunes:episode>285</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תיאום ציפיות: מהו ניצחון במלחמת לבנון הבאה ומהו מחירו – תא”ל (מיל’) ד”ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>תיאום ציפיות: מהו ניצחון במלחמת לבנון הבאה ומהו מחירו – תא”ל (מיל’) ד”ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9d%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9d%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:41:03 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/73a94692-03ed-3c0b-9832-78809e56f430</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">תיאום ציפיות הוא עניין מהותי ומרכיב מרכזי בתפיסת תוצאות מלחמה. תחושת ניצחון, תחושת מפלה או הרגשת "חמיצות" בסיומו של עימות צבאי מושפעים מאוד מתיאום הציפיות המוקדם בין צה"ל ובין אזרחי המדינה. מאמר זה, העוסק בתרחיש מלחמה עתידית בלבנון, מבקש להמחיש את הצורך בתיאום ציפיות בנוגע לכל מרכיבי המלחמה, כמו מספר חללי צה"ל הצפוי, ואת חיוניותו לשימור החוסן הלאומי תוך כדי עימות מהסוג של מלחמה כוללת שאזרחי ישראל לא חוו עשרות שנים. צה"ל יכול וצריך לנצח במלחמה כזו, והוא יעשה זאת בהצלחה בתנאי שתהיה הבנה של מה ייחשב כניצחון – בהיבטים של פגיעה באויב, של משך המלחמה ושל המחיר הצפוי בה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון  39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/psqfrjox/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">תיאום ציפיות הוא עניין מהותי ומרכיב מרכזי בתפיסת תוצאות מלחמה. תחושת ניצחון, תחושת מפלה או הרגשת "חמיצות" בסיומו של עימות צבאי מושפעים מאוד מתיאום הציפיות המוקדם בין צה"ל ובין אזרחי המדינה. מאמר זה, העוסק בתרחיש מלחמה עתידית בלבנון, מבקש להמחיש את הצורך בתיאום ציפיות בנוגע לכל מרכיבי המלחמה, כמו מספר חללי צה"ל הצפוי, ואת חיוניותו לשימור החוסן הלאומי תוך כדי עימות מהסוג של מלחמה כוללת שאזרחי ישראל לא חוו עשרות שנים. צה"ל יכול וצריך לנצח במלחמה כזו, והוא יעשה זאת בהצלחה בתנאי שתהיה הבנה של מה ייחשב כניצחון – בהיבטים של פגיעה באויב, של משך המלחמה ושל המחיר הצפוי בה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון  39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/psqfrjox/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/c75u7j/akwr8.mp3" length="41182503" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[תיאום ציפיות הוא עניין מהותי ומרכיב מרכזי בתפיסת תוצאות מלחמה. תחושת ניצחון, תחושת מפלה או הרגשת "חמיצות" בסיומו של עימות צבאי מושפעים מאוד מתיאום הציפיות המוקדם בין צה"ל ובין אזרחי המדינה. מאמר זה, העוסק בתרחיש מלחמה עתידית בלבנון, מבקש להמחיש את הצורך בתיאום ציפיות בנוגע לכל מרכיבי המלחמה, כמו מספר חללי צה"ל הצפוי, ואת חיוניותו לשימור החוסן הלאומי תוך כדי עימות מהסוג של מלחמה כוללת שאזרחי ישראל לא חוו עשרות שנים. צה"ל יכול וצריך לנצח במלחמה כזו, והוא יעשה זאת בהצלחה בתנאי שתהיה הבנה של מה ייחשב כניצחון – בהיבטים של פגיעה באויב, של משך המלחמה ושל המחיר הצפוי בה.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון  39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2573</itunes:duration>
                <itunes:episode>286</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מלנכוליה צבאית – על עלייתה ודעיכתה של האסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן – סא”ל ד”ר איתי חימיניס</title>
        <itunes:title>מלנכוליה צבאית – על עלייתה ודעיכתה של האסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן – סא”ל ד”ר איתי חימיניס</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9c%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%a2%d7%9c%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%9c%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99%d7%aa%e2%80%93-%d7%a2%d7%9c%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:43:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c265c93b-04a4-3cc3-adbc-5ea8c9c789d8</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק באסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן. האסטרטגיה הנוכחית, המתמקדת במניעה ובהכלה, נולדה בראשית שנות ה־90' של המאה הקודמת. מאז ועד היום, על אף השינויים הרבים בסביבתה של ישראל, במעמדה האזורי, במדיניותה של איראן ובעוצמת האיום מצידה, ישראל דבקה באסטרטגיה שלה, על אף שאין היא משרתת את האינטרסים שלה. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שאנו מצויים בו ביחס לאיראן, מציע המאמר אסטרטגיה צבאית חלופית, של הסדרה והידברות. אסטרטגיה צבאית של הסדרה והידברות תשרת את ישראל באמצעות צמצום הסיכון למיסקלקולציה ולמלחמה וייתכן שתאפשר גם בניית מנגנונים לשיח בסוגיות נוספות כגון המדיניות האזורית של איראן ותוכנית הטילים שלה, במסגרת משטר ביטחון חדש בין המדינות.</p>
<p style="text-align:right;">מלנכוליה: "מצב שבו האני אינו מודע לאובדן, או אינו מודע לכל היבטיו...הרתיעה הבלתי מודעת מוויתור על המושא האבוד או חוסר היכולת להתאבל עליו מצמיחים אסטרטגיות מגוּונות של הכחשת האובדן או הכחשת השפעתו ההרסנית של האובדן על האני" (פרויד, 2002, עמ' 11).</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/u3jdumsy/%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">מאמר זה עוסק באסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן. האסטרטגיה הנוכחית, המתמקדת במניעה ובהכלה, נולדה בראשית שנות ה־90' של המאה הקודמת. מאז ועד היום, על אף השינויים הרבים בסביבתה של ישראל, במעמדה האזורי, במדיניותה של איראן ובעוצמת האיום מצידה, ישראל דבקה באסטרטגיה שלה, על אף שאין היא משרתת את האינטרסים שלה. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שאנו מצויים בו ביחס לאיראן, מציע המאמר אסטרטגיה צבאית חלופית, של הסדרה והידברות. אסטרטגיה צבאית של הסדרה והידברות תשרת את ישראל באמצעות צמצום הסיכון למיסקלקולציה ולמלחמה וייתכן שתאפשר גם בניית מנגנונים לשיח בסוגיות נוספות כגון המדיניות האזורית של איראן ותוכנית הטילים שלה, במסגרת משטר ביטחון חדש בין המדינות.</p>
<p style="text-align:right;"><em>מלנכוליה: "מצב שבו האני אינו מודע לאובדן, או אינו מודע לכל היבטיו...הרתיעה הבלתי מודעת מוויתור על המושא האבוד או חוסר היכולת להתאבל עליו מצמיחים אסטרטגיות מגוּונות של הכחשת האובדן או הכחשת השפעתו ההרסנית של האובדן על האני" </em>(פרויד, 2002, עמ' 11).</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/u3jdumsy/%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/b83uzn/7e1hb.mp3" length="37421558" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה עוסק באסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן. האסטרטגיה הנוכחית, המתמקדת במניעה ובהכלה, נולדה בראשית שנות ה־90' של המאה הקודמת. מאז ועד היום, על אף השינויים הרבים בסביבתה של ישראל, במעמדה האזורי, במדיניותה של איראן ובעוצמת האיום מצידה, ישראל דבקה באסטרטגיה שלה, על אף שאין היא משרתת את האינטרסים שלה. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שאנו מצויים בו ביחס לאיראן, מציע המאמר אסטרטגיה צבאית חלופית, של הסדרה והידברות. אסטרטגיה צבאית של הסדרה והידברות תשרת את ישראל באמצעות צמצום הסיכון למיסקלקולציה ולמלחמה וייתכן שתאפשר גם בניית מנגנונים לשיח בסוגיות נוספות כגון המדיניות האזורית של איראן ותוכנית הטילים שלה, במסגרת משטר ביטחון חדש בין המדינות.
מלנכוליה: "מצב שבו האני אינו מודע לאובדן, או אינו מודע לכל היבטיו...הרתיעה הבלתי מודעת מוויתור על המושא האבוד או חוסר היכולת להתאבל עליו מצמיחים אסטרטגיות מגוּונות של הכחשת האובדן או הכחשת השפעתו ההרסנית של האובדן על האני" (פרויד, 2002, עמ' 11).
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2338</itunes:duration>
                <itunes:episode>287</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>התגוננות אזרחית - האם נדרש לנו משמר לאומי? - רס”ן יזהר יצחקי</title>
        <itunes:title>התגוננות אזרחית - האם נדרש לנו משמר לאומי? - רס”ן יזהר יצחקי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%9c%d7%a0%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%9c%d7%a0%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:45:37 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/960c842f-aa80-362d-ac4c-4fd611d97dae</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">"אין הכרח שיימצא קשר כלשהו בין העבודה שיש לעשותה לבין גודל המנגנון המופקד על מילואה" מזכיר לנו כותב המאמר, מתוך דבריו של סא"ל (לימים האלוף) שלמה גזית, משנת 1959, בהסבירו את חוק פרקינסון. אין מחלוקת על עולם הבעיה במלחמה הבאה. האתגר לכוחות ביטחון הפנים לצד האיום על העורף מביא איתו מורכבות רבה לצד הלחימה בחזית ובעומק שטח האויב. כותב המאמר מתייחס למאמרים שפורסמו לאחרונה והציעו מספר פתרונות מדגמים שונים המתייחסים להקמת כוח חדש מסוג משמר לאומי, ומבקש לקרוא תיגר על המהירות בה אנחנו מציעים פתרונות בדמות התארגנויות חדשות, מלהיבות ו"חדשניות", שלא תמיד תורמות לבניין והפעלת הכוח באופן המיטבי לארגון הקיים.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%99%D7%96%D7%94%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%D7%99/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;"><em>"אין הכרח שיימצא קשר כלשהו בין העבודה שיש לעשותה לבין גודל המנגנון המופקד על מילואה" מזכיר לנו כותב המאמר, מתוך דבריו של סא"ל (לימים האלוף) שלמה גזית, משנת 1959, בהסבירו את חוק פרקינסון. אין מחלוקת על עולם הבעיה במלחמה הבאה. האתגר לכוחות ביטחון הפנים לצד האיום על העורף מביא איתו מורכבות רבה לצד הלחימה בחזית ובעומק שטח האויב. כותב המאמר מתייחס למאמרים שפורסמו לאחרונה והציעו מספר פתרונות מדגמים שונים המתייחסים להקמת כוח חדש מסוג משמר לאומי, ומבקש לקרוא תיגר על המהירות בה אנחנו מציעים פתרונות בדמות התארגנויות חדשות, מלהיבות ו"חדשניות", שלא תמיד תורמות לבניין והפעלת הכוח באופן המיטבי לארגון הקיים.</em></p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%99%D7%96%D7%94%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%D7%99/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/csqzk6/_-_-_6mimv.mp3" length="14491481" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA["אין הכרח שיימצא קשר כלשהו בין העבודה שיש לעשותה לבין גודל המנגנון המופקד על מילואה" מזכיר לנו כותב המאמר, מתוך דבריו של סא"ל (לימים האלוף) שלמה גזית, משנת 1959, בהסבירו את חוק פרקינסון. אין מחלוקת על עולם הבעיה במלחמה הבאה. האתגר לכוחות ביטחון הפנים לצד האיום על העורף מביא איתו מורכבות רבה לצד הלחימה בחזית ובעומק שטח האויב. כותב המאמר מתייחס למאמרים שפורסמו לאחרונה והציעו מספר פתרונות מדגמים שונים המתייחסים להקמת כוח חדש מסוג משמר לאומי, ומבקש לקרוא תיגר על המהירות בה אנחנו מציעים פתרונות בדמות התארגנויות חדשות, מלהיבות ו"חדשניות", שלא תמיד תורמות לבניין והפעלת הכוח באופן המיטבי לארגון הקיים.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>905</itunes:duration>
                <itunes:episode>288</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>שומר החומות מאחורינו – מה הלאה? - אל”ם (מיל’) ד”ר בן דוד</title>
        <itunes:title>שומר החומות מאחורינו – מה הלאה? - אל”ם (מיל’) ד”ר בן דוד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%95%e2%80%93-%d7%9e%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%95%e2%80%93-%d7%9e%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:49:27 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f7b6f586-5d46-3863-bcf3-187aecabc0da</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מציע אסטרטגיה צבאית של סבבי לחימה יזומים נגד חמאס בעזה. המאמר מנתח באופן ביקורתי את מערכת היחסים בין ישראל לחמאס לאורך העשורים האחרונים ובכלל זאת את הקושי של ישראל לכפות על חמאס את סיום העימות האלים בין הצדדים, בין אם באופן צבאי ובין אם באמצעות הסדרה. קיפאון זה והמחיר שנגבה כתוצאה מכך לתושבי ישראל מצריך לדעת הכותב שינוי במדיניות הפעלת הכוח של צה"ל שעשוי להוביל לשינוי בגישתו של חמאס. כך, לנוכח הסכנה הממשית לשלטן חמאס בעזה אשר תיגרם כתוצאה מתקיפות צה"ל והשחיקה המתמשכת בכוחו ישתנה מאזן ההרתעה בין הצדדים ועימו גם מאזן השיקולים של חמאס ביחס להמשך מאבקו בישראל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%94/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">המאמר מציע אסטרטגיה צבאית של סבבי לחימה יזומים נגד חמאס בעזה. המאמר מנתח באופן ביקורתי את מערכת היחסים בין ישראל לחמאס לאורך העשורים האחרונים ובכלל זאת את הקושי של ישראל לכפות על חמאס את סיום העימות האלים בין הצדדים, בין אם באופן צבאי ובין אם באמצעות הסדרה. קיפאון זה והמחיר שנגבה כתוצאה מכך לתושבי ישראל מצריך לדעת הכותב שינוי במדיניות הפעלת הכוח של צה"ל שעשוי להוביל לשינוי בגישתו של חמאס. כך, לנוכח הסכנה הממשית לשלטן חמאס בעזה אשר תיגרם כתוצאה מתקיפות צה"ל והשחיקה המתמשכת בכוחו ישתנה מאזן ההרתעה בין הצדדים ועימו גם מאזן השיקולים של חמאס ביחס להמשך מאבקו בישראל.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%94/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9ftrw7/8tdf0.mp3" length="28631040" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מציע אסטרטגיה צבאית של סבבי לחימה יזומים נגד חמאס בעזה. המאמר מנתח באופן ביקורתי את מערכת היחסים בין ישראל לחמאס לאורך העשורים האחרונים ובכלל זאת את הקושי של ישראל לכפות על חמאס את סיום העימות האלים בין הצדדים, בין אם באופן צבאי ובין אם באמצעות הסדרה. קיפאון זה והמחיר שנגבה כתוצאה מכך לתושבי ישראל מצריך לדעת הכותב שינוי במדיניות הפעלת הכוח של צה"ל שעשוי להוביל לשינוי בגישתו של חמאס. כך, לנוכח הסכנה הממשית לשלטן חמאס בעזה אשר תיגרם כתוצאה מתקיפות צה"ל והשחיקה המתמשכת בכוחו ישתנה מאזן ההרתעה בין הצדדים ועימו גם מאזן השיקולים של חמאס ביחס להמשך מאבקו בישראל.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1789</itunes:duration>
                <itunes:episode>289</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”אין ספק שמרפי היה מילואימניק” – גל פרל</title>
        <itunes:title>”אין ספק שמרפי היה מילואימניק” – גל פרל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%9f%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%9f%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:52:40 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a9b160f3-06d8-3df2-b7b7-be005383658b</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">הספר "חופשת קיץ" שכתב יוסי ברגר על חוויותיו כסמג"ד צנחנים במילואים במלחמת לבנון השנייה ידבר לכל מילואימניק ומילואימניקית. הוא ממחיש את העוצמה שיש בכוחות המילואים של צה"ל, שבגרותם וניסיונם הם מכפיל כוח, ומוטב שיקראו בו מפקדי הצבא הבכירים, שכן הם יהיו אלה שיפקדו עליהם ביום פקודה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 41 - 75 שנות מילואים. פברואר 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/mecjfrv0/_%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%A4%D7%A7-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7_-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">הספר "חופשת קיץ" שכתב יוסי ברגר על חוויותיו כסמג"ד צנחנים במילואים במלחמת לבנון השנייה ידבר לכל מילואימניק ומילואימניקית. הוא ממחיש את העוצמה שיש בכוחות המילואים של צה"ל, שבגרותם וניסיונם הם מכפיל כוח, ומוטב שיקראו בו מפקדי הצבא הבכירים, שכן הם יהיו אלה שיפקדו עליהם ביום פקודה.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 41 - 75 שנות מילואים. פברואר 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/mecjfrv0/_%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%A4%D7%A7-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7_-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/iea3mq/_-_8ss6v.mp3" length="24421440" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[הספר "חופשת קיץ" שכתב יוסי ברגר על חוויותיו כסמג"ד צנחנים במילואים במלחמת לבנון השנייה ידבר לכל מילואימניק ומילואימניקית. הוא ממחיש את העוצמה שיש בכוחות המילואים של צה"ל, שבגרותם וניסיונם הם מכפיל כוח, ומוטב שיקראו בו מפקדי הצבא הבכירים, שכן הם יהיו אלה שיפקדו עליהם ביום פקודה.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 41 - 75 שנות מילואים. פברואר 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>610</itunes:duration>
                <itunes:episode>290</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מעיוורון ימי למודעות ימית –סא”ל (מיל.) דב רז</title>
        <itunes:title>מעיוורון ימי למודעות ימית –סא”ל (מיל.) דב רז</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 13:58:27 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/de0e5895-d413-30a4-8b52-753c30b80d5d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">סקירת הספר "המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ').</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/v54hitq0/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.maarachot.idf.il/2021/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D/'>לקריאת הספר המלא לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">סקירת הספר "המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ').</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/v54hitq0/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.maarachot.idf.il/2021/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D/'>לקריאת הספר המלא לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/pf2upi/89leh.mp3" length="20244480" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[סקירת הספר "המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ').
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
לקריאת הספר המלא לחצו כאן
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>506</itunes:duration>
                <itunes:episode>291</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חיזוק והרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל וארצות הברית בתווך הימי –תת־אדמירל צ’ארלס ברדפורד ”בראד” קופר</title>
        <itunes:title>חיזוק והרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל וארצות הברית בתווך הימי –תת־אדמירל צ’ארלס ברדפורד ”בראד” קופר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 14:02:48 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/53488df1-3db0-3a92-b549-95241137b699</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">ההזמדנויות לפיתוח שיתוף הפעולה הימי בעקבות ההחלטה ארה"ב להעברת האחריות על ישראל מתחום הפיקוד האירופי לפיקוד המרכז האמריקאי.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9C-%D7%A6-%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%A1-%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">ההזמדנויות לפיתוח שיתוף הפעולה הימי בעקבות ההחלטה ארה"ב להעברת האחריות על ישראל מתחום הפיקוד האירופי לפיקוד המרכז האמריקאי.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9C-%D7%A6-%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%A1-%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8/'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/tekc7v/_-_87494.mp3" length="11507520" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ההזמדנויות לפיתוח שיתוף הפעולה הימי בעקבות ההחלטה ארה"ב להעברת האחריות על ישראל מתחום הפיקוד האירופי לפיקוד המרכז האמריקאי.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>287</itunes:duration>
                <itunes:episode>292</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית בין ישראל ובין איראן –אל”ם ט’ ואל”ם ר’</title>
        <itunes:title>תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית בין ישראל ובין איראן –אל”ם ט’ ואל”ם ר’</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 20 Jul 2023 14:03:53 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e6ad6d0d-7661-3d61-97bb-7c866d304595</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align:right;">איראן הינה מעצמה אזורית בהתהוות אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל, חותרת ליכולת גרעין צבאית, מקיימת תהליכי בניין כוח קונבנציונאליים חסרי תקדים וממשיכה את התפשטותה ואת התבססותה באזור. מצרף תהליכים אלו עלול להוביל לאיום משמעותי על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ולפגוע באופן ישיר באינטרסים הלאומיים שלה. מול אלה, על ישראל לאמץ תפיסת תחרות אסטרטגית במרחבים נבחרים, תוך מיקוד וסנכרון לאומי, בהסתכלות מרחיקת רואי ובתהליכים ארוכי טווח. תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית מול איראן הינה תוצר של עבודת עומק משותפת בשנתיים האחרונות, בהובלת מטה איראן באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי בשיתוף המוסד.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/vpcl4qia/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align:right;">איראן הינה מעצמה אזורית בהתהוות אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל, חותרת ליכולת גרעין צבאית, מקיימת תהליכי בניין כוח קונבנציונאליים חסרי תקדים וממשיכה את התפשטותה ואת התבססותה באזור. מצרף תהליכים אלו עלול להוביל לאיום משמעותי על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ולפגוע באופן ישיר באינטרסים הלאומיים שלה. מול אלה, על ישראל לאמץ תפיסת תחרות אסטרטגית במרחבים נבחרים, תוך מיקוד וסנכרון לאומי, בהסתכלות מרחיקת רואי ובתהליכים ארוכי טווח. תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית מול איראן הינה תוצר של עבודת עומק משותפת בשנתיים האחרונות, בהובלת מטה איראן באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי בשיתוף המוסד.</p>
<p style="text-align:right;"> </p>
<p style="text-align:right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023</p>
<p style="text-align:right;"><a href='https://www.idf.il/media/vpcl4qia/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.pdf'>לקריאת המאמר לחצו כאן</a></p>
<p style="text-align:right;">קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fvxar7/84cxp.mp3" length="60122880" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[איראן הינה מעצמה אזורית בהתהוות אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל, חותרת ליכולת גרעין צבאית, מקיימת תהליכי בניין כוח קונבנציונאליים חסרי תקדים וממשיכה את התפשטותה ואת התבססותה באזור. מצרף תהליכים אלו עלול להוביל לאיום משמעותי על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ולפגוע באופן ישיר באינטרסים הלאומיים שלה. מול אלה, על ישראל לאמץ תפיסת תחרות אסטרטגית במרחבים נבחרים, תוך מיקוד וסנכרון לאומי, בהסתכלות מרחיקת רואי ובתהליכים ארוכי טווח. תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית מול איראן הינה תוצר של עבודת עומק משותפת בשנתיים האחרונות, בהובלת מטה איראן באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי בשיתוף המוסד.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1503</itunes:duration>
                <itunes:episode>293</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לקחים ותצפיות ראשוניות מהמערכה האווירית והפעלת האש מנגד באוקראינה –תא”ל (מיל.) שחר שוחט ויאיר רמתי</title>
        <itunes:title>לקחים ותצפיות ראשוניות מהמערכה האווירית והפעלת האש מנגד באוקראינה –תא”ל (מיל.) שחר שוחט ויאיר רמתי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d%d7%95%d7%aa%d7%a6%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d%d7%95%d7%aa%d7%a6%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 25 Jul 2023 13:00:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/faf3d6e3-4e44-3522-ae92-f574257a95dc</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המערכה המדממת באוקראינה מבטאת הפעלת כוח רוסי מול כוח אוקראיני נתמך מערב, היא ניטשת כבר כחצי שנה ביבשה, בים, באוויר, בסייבר, תקשורת ובמודיעין. אף מבלי להידרש למכלול האירועים בשדות הקרב ומסביבם, ניתן כבר היום, להציג מספר הערכות ותצפיות, באשר למערכה האווירית והפעלת אש מנגד. המעצמות והמדינות המעורבות בלחימה ומסביבה, עסוקות היום בניתוח מהלכי הקרבות, ובהפקת לקחים. אין ספק, כי רוסיה תיישם חלק מלקחים אלו לרבות מאמץ שתעשה בתקופה הקרובה להאיץ את מהפיכת הדיוק שהייתה בחיתוליה עם פתיחת הקרבות. מכאן שההצטיידות כיום ובשנים הקרובות של צבאות העולם תשקף את לקחי הלחימה באוקראינה ובו־זמנית תתאים עצמה לחידושים ולמגמות שהתעצבו לאחרונה – טכנית וטקטית כאחד.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98-%D7%95%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: אביב אילן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המערכה המדממת באוקראינה מבטאת הפעלת כוח רוסי מול כוח אוקראיני נתמך מערב, היא ניטשת כבר כחצי שנה ביבשה, בים, באוויר, בסייבר, תקשורת ובמודיעין. אף מבלי להידרש למכלול האירועים בשדות הקרב ומסביבם, ניתן כבר היום, להציג מספר הערכות ותצפיות, באשר למערכה האווירית והפעלת אש מנגד. המעצמות והמדינות המעורבות בלחימה ומסביבה, עסוקות היום בניתוח מהלכי הקרבות, ובהפקת לקחים. אין ספק, כי רוסיה תיישם חלק מלקחים אלו לרבות מאמץ שתעשה בתקופה הקרובה להאיץ את מהפיכת הדיוק שהייתה בחיתוליה עם פתיחת הקרבות. מכאן שההצטיידות כיום ובשנים הקרובות של צבאות העולם תשקף את לקחי הלחימה באוקראינה ובו־זמנית תתאים עצמה לחידושים ולמגמות שהתעצבו לאחרונה – טכנית וטקטית כאחד.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98-%D7%95%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: אביב אילן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/2nwj3f/asgnw.mp3" length="34464216" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המערכה המדממת באוקראינה מבטאת הפעלת כוח רוסי מול כוח אוקראיני נתמך מערב, היא ניטשת כבר כחצי שנה ביבשה, בים, באוויר, בסייבר, תקשורת ובמודיעין. אף מבלי להידרש למכלול האירועים בשדות הקרב ומסביבם, ניתן כבר היום, להציג מספר הערכות ותצפיות, באשר למערכה האווירית והפעלת אש מנגד. המעצמות והמדינות המעורבות בלחימה ומסביבה, עסוקות היום בניתוח מהלכי הקרבות, ובהפקת לקחים. אין ספק, כי רוסיה תיישם חלק מלקחים אלו לרבות מאמץ שתעשה בתקופה הקרובה להאיץ את מהפיכת הדיוק שהייתה בחיתוליה עם פתיחת הקרבות. מכאן שההצטיידות כיום ובשנים הקרובות של צבאות העולם תשקף את לקחי הלחימה באוקראינה ובו־זמנית תתאים עצמה לחידושים ולמגמות שהתעצבו לאחרונה – טכנית וטקטית כאחד.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: אביב אילן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2154</itunes:duration>
                <itunes:episode>294</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מעיצוב מערכתי ועד לאופרטור ימי – השתנות הזרוע והמרחב הימי –תא”ל דניאל הגרי ומירב צור</title>
        <itunes:title>מעיצוב מערכתי ועד לאופרטור ימי – השתנות הזרוע והמרחב הימי –תא”ל דניאל הגרי ומירב צור</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 25 Jul 2023 19:52:47 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c435f8fd-bece-3a09-9aa2-965304cf176f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.</p>
<p>"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע" (הנטינגטון,2021, עמ' 15).</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91-%D7%A6%D7%95%D7%A8/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: תומר כרמלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.</p>
<p><em>"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע"</em> (הנטינגטון,2021, עמ' 15).</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91-%D7%A6%D7%95%D7%A8/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: תומר כרמלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/rq66np/_2_91inn.mp3" length="41971525" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.
"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע" (הנטינגטון,2021, עמ' 15).
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: תומר כרמלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1748</itunes:duration>
                <itunes:episode>295</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מבצע ״שומר החומות״ כביטוי לשינוי ההגנתי באסטרטגיה הצבאית הישראלית -פרופ׳ ברק, ד״ר שפירא וד״ר שיניאק</title>
        <itunes:title>מבצע ״שומר החומות״ כביטוי לשינוי ההגנתי באסטרטגיה הצבאית הישראלית -פרופ׳ ברק, ד״ר שפירא וד״ר שיניאק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%b4%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%b4-%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%b4%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%b4-%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 30 Jul 2023 17:00:35 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/0ac03dbe-5bd6-3225-a2f3-1d1729910f89</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>״צה״ל הוא צבא הגנה בייעודו, אך יוזם והתקפי באופיו, וניצחון כל מהותו״</p>
<p>(רא"ל אביב כוכבי, מתוך פקודת יום של הרמטכ״ל בסיום מבצע ״שומר החומות״, 24.5.21)</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p><em>״צה״ל הוא צבא הגנה בייעודו, אך יוזם והתקפי באופיו, וניצחון כל מהותו״</em></p>
<p>(רא"ל אביב כוכבי, מתוך פקודת יום של הרמטכ״ל בסיום מבצע ״שומר החומות״, 24.5.21)</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cybpqg/_-_18dzx9.mp3" length="70108800" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[״צה״ל הוא צבא הגנה בייעודו, אך יוזם והתקפי באופיו, וניצחון כל מהותו״
(רא"ל אביב כוכבי, מתוך פקודת יום של הרמטכ״ל בסיום מבצע ״שומר החומות״, 24.5.21)
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1752</itunes:duration>
                <itunes:episode>296</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לבוא חזקים - הצורך לפעול בצפיפות טקטית -תא”ל רוזנפלד וסרן (מיל’) פרל פינקל</title>
        <itunes:title>לבוא חזקים - הצורך לפעול בצפיפות טקטית -תא”ל רוזנפלד וסרן (מיל’) פרל פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%90%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%a6%d7%a4%d7%99%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%90%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%a6%d7%a4%d7%99%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 30 Jul 2023 17:01:58 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/90dc98b8-4626-39d3-bfff-29f25275717a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מבצע "שומר החומות" היה מבצע הרתעתי בו הפעיל צה"ל חלק קטן מיכולתו ועוצמתו, אך הכוח שהופעל הדגים את יכולתו לרשום הישגים מול צבא טרור כאשר הוא מרכז מאמץ ומביא לידי ביטוי את עדיפותו ביחס לאויב. שומה עליו לדעת לעשות כן גם ביבשה. מאמר זה מבקש להציע תפיסת מימוש עדכנית של עקרונות ריכוז המאמץ ומיצוי הכוח ברמה הטקטית, המכונה "צפיפות טקטית": הפעלת כוחות מרוכזת, מכונסת וחזקה דיו שתוכל לממש ולמצות את היכולות והעוצמות הרב־ממדיות של צה"ל בלחימה. פעולה בצפיפות טקטית תציב מול האויב כוחות יבשה חזקים בהיקפם, בציודם ובחימושם, ותהפוך את התמרון, לחלופה ריאלית, שמחיריה לא גבוהים יחסית. בקיצור, נבוא חזקים.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93-%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מבצע "שומר החומות" היה מבצע הרתעתי בו הפעיל צה"ל חלק קטן מיכולתו ועוצמתו, אך הכוח שהופעל הדגים את יכולתו לרשום הישגים מול צבא טרור כאשר הוא מרכז מאמץ ומביא לידי ביטוי את עדיפותו ביחס לאויב. שומה עליו לדעת לעשות כן גם ביבשה. מאמר זה מבקש להציע תפיסת מימוש עדכנית של עקרונות ריכוז המאמץ ומיצוי הכוח ברמה הטקטית, המכונה "צפיפות טקטית": הפעלת כוחות מרוכזת, מכונסת וחזקה דיו שתוכל לממש ולמצות את היכולות והעוצמות הרב־ממדיות של צה"ל בלחימה. פעולה בצפיפות טקטית תציב מול האויב כוחות יבשה חזקים בהיקפם, בציודם ובחימושם, ותהפוך את התמרון, לחלופה ריאלית, שמחיריה לא גבוהים יחסית. בקיצור, נבוא חזקים.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93-%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/c7fug5/_-_16q62r.mp3" length="88881600" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מבצע "שומר החומות" היה מבצע הרתעתי בו הפעיל צה"ל חלק קטן מיכולתו ועוצמתו, אך הכוח שהופעל הדגים את יכולתו לרשום הישגים מול צבא טרור כאשר הוא מרכז מאמץ ומביא לידי ביטוי את עדיפותו ביחס לאויב. שומה עליו לדעת לעשות כן גם ביבשה. מאמר זה מבקש להציע תפיסת מימוש עדכנית של עקרונות ריכוז המאמץ ומיצוי הכוח ברמה הטקטית, המכונה "צפיפות טקטית": הפעלת כוחות מרוכזת, מכונסת וחזקה דיו שתוכל לממש ולמצות את היכולות והעוצמות הרב־ממדיות של צה"ל בלחימה. פעולה בצפיפות טקטית תציב מול האויב כוחות יבשה חזקים בהיקפם, בציודם ובחימושם, ותהפוך את התמרון, לחלופה ריאלית, שמחיריה לא גבוהים יחסית. בקיצור, נבוא חזקים.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2222</itunes:duration>
                <itunes:episode>297</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מה מבצע ”שומר החומות” מלמד על צה”ל? -סא”ל חימיניס</title>
        <itunes:title>מה מבצע ”שומר החומות” מלמד על צה”ל? -סא”ל חימיניס</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%a2%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%a2%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 30 Jul 2023 17:31:25 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c374cd34-fe9b-325a-ba2d-9c13879acd02</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בעוד מוקדם לסכם את השלכות מבצע "שומר החומות", סיום תקופת הלחימה מספק לנו כבר עתה מספר תובנות באשר להיבטים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל. מאמר זה עושה שימוש בשלושה דימויים - רנטגן, חזרה גנרלית ומנוע - לצורך תיאור וניתוח צה"ל כמי ש - א) דבק בדפוס מבצעי ההרתעה, חרף הכרתו במגבלותיו, כחלק מהגיון הכלתי המאפיין את הפעלת הכוח הצבאי בעידן הניו-ליברלי; ב) צפוי להתקשות לממש את ייעודו בתרחיש של מלחמה בתכלית הרתעתית בזירה הצפונית; ג) נדרש לפתח מודעות לתפקידו החדש במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל כמעצמה אזורית - כצבא הפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים".</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בעוד מוקדם לסכם את השלכות מבצע "שומר החומות", סיום תקופת הלחימה מספק לנו כבר עתה מספר תובנות באשר להיבטים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל. מאמר זה עושה שימוש בשלושה דימויים - רנטגן, חזרה גנרלית ומנוע - לצורך תיאור וניתוח צה"ל כמי ש - א) דבק בדפוס מבצעי ההרתעה, חרף הכרתו במגבלותיו, כחלק מהגיון הכלתי המאפיין את הפעלת הכוח הצבאי בעידן הניו-ליברלי; ב) צפוי להתקשות לממש את ייעודו בתרחיש של מלחמה בתכלית הרתעתית בזירה הצפונית; ג) נדרש לפתח מודעות לתפקידו החדש במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל כמעצמה אזורית - כצבא הפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים".</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xibgpy/_-_-_166n7v.mp3" length="30555686" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בעוד מוקדם לסכם את השלכות מבצע "שומר החומות", סיום תקופת הלחימה מספק לנו כבר עתה מספר תובנות באשר להיבטים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל. מאמר זה עושה שימוש בשלושה דימויים - רנטגן, חזרה גנרלית ומנוע - לצורך תיאור וניתוח צה"ל כמי ש - א) דבק בדפוס מבצעי ההרתעה, חרף הכרתו במגבלותיו, כחלק מהגיון הכלתי המאפיין את הפעלת הכוח הצבאי בעידן הניו-ליברלי; ב) צפוי להתקשות לממש את ייעודו בתרחיש של מלחמה בתכלית הרתעתית בזירה הצפונית; ג) נדרש לפתח מודעות לתפקידו החדש במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל כמעצמה אזורית - כצבא הפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים".
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1273</itunes:duration>
                <itunes:episode>298</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מבצע תקיפת המנהרות ההגנתיות בעזה במבצע ”שומר החומות” כ’נשק הפתעה’ -תא”ל (מיל’) פינקל</title>
        <itunes:title>מבצע תקיפת המנהרות ההגנתיות בעזה במבצע ”שומר החומות” כ’נשק הפתעה’ -תא”ל (מיל’) פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 30 Jul 2023 17:33:36 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/169fbfd1-5e73-30b2-b46b-d016905f88c4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית. </p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית. </p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/8r4pm3/_-_-_17kica.mp3" length="26194344" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית. 
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1091</itunes:duration>
                <itunes:episode>299</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הציווי הימי של ישראל: צי לשליטה ימית –סא”ל (דימ׳) דייוויד לוי</title>
        <itunes:title>הציווי הימי של ישראל: צי לשליטה ימית –סא”ל (דימ׳) דייוויד לוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 31 Jul 2023 22:19:31 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9470206b-1ddb-3edd-809a-cb5350005fb4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A6%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%9E-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A6%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%9E-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/a4ycbu/_-_-_275ju9.mp3" length="51529230" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2576</itunes:duration>
                <itunes:episode>300</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”אחריות ויוזמה” –סקירת הספר ”פיקוד במלחמה”</title>
        <itunes:title>”אחריות ויוזמה” –סקירת הספר ”פיקוד במלחמה”</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%95%d7%96%d7%9e%d7%94%e2%80%93-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%95%d7%96%d7%9e%d7%94%e2%80%93-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Fri, 04 Aug 2023 15:59:14 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5d4c03fc-9b27-3346-9eb6-095a190f5fe4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.</p>
<p> </p>
<p>מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/rkjodp3j/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.</p>
<p> </p>
<p>מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/rkjodp3j/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/eufw2c/6cdsc.mp3" length="26702178" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.
 
מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1668</itunes:duration>
                <itunes:episode>301</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>’ירוק יותר’ – חיל הים בעשור הבא –אל”מ י’ ורס”ן ג’י</title>
        <itunes:title>’ירוק יותר’ – חיל הים בעשור הבא –אל”מ י’ ורס”ן ג’י</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8%e2%80%93-%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8%e2%80%93-%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Thu, 10 Aug 2023 15:30:23 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6d930930-e5db-3b20-9582-86275853641c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%92-%D7%99/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-38-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%92-%D7%99/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dp3bwf/_-_64w7n.mp3" length="77531520" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1938</itunes:duration>
                <itunes:episode>302</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אימוני צבא היבשה: עבר־הווה־עתיד –תא”ל רומן גופמן, אל”ם (מיל.) תמיר בנימיני, אל”ם (מיל.) ב’.</title>
        <itunes:title>אימוני צבא היבשה: עבר־הווה־עתיד –תא”ל רומן גופמן, אל”ם (מיל.) תמיר בנימיני, אל”ם (מיל.) ב’.</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d6%be%d7%94%d7%95%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d6%be%d7%94%d7%95%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 15:55:16 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bc1c1945-b731-3aef-ac6f-9968abf0e7e4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות.</p>
<p>"אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, אולי יותר מופתעים, אבל הרבה יותר מאומנים" (אור, 2023)</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%91/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
<p> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות.</p>
<p><em>"אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, </em><em>אולי יותר מופתעים, </em><em>אבל הרבה יותר מאומנים"</em> (אור, 2023)</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%91/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
<p> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/s4s2gv/7k2jj.mp3" length="29498580" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות.
"אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, אולי יותר מופתעים, אבל הרבה יותר מאומנים" (אור, 2023)
 
מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1843</itunes:duration>
                <itunes:episode>303</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>למידה נוספת בעקבות ”שומר החומות” -האלוף חליוה וסרן (מיל’) פרל פינקל</title>
        <itunes:title>למידה נוספת בעקבות ”שומר החומות” -האלוף חליוה וסרן (מיל’) פרל פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 15:59:40 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/92bce897-7498-34e2-b000-3bb76a30b399</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-34-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/uxixqb/68cfw.mp3" length="15438174" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>964</itunes:duration>
                <itunes:episode>304</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>למה לי השפעה עכשיו? –אל”מ גיא וד”ר סא”ל (מיל.) סער רווה</title>
        <itunes:title>למה לי השפעה עכשיו? –אל”מ גיא וד”ר סא”ל (מיל.) סער רווה</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%94-%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95%e2%80%93-%d7%90%d7%9c%d7%9e-%d7%92%d7%99%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%94-%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95%e2%80%93-%d7%90%d7%9c%d7%9e-%d7%92%d7%99%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 16:00:54 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2f42043d-e160-3f29-8d01-8bf6af96bce2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%A2%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%90%D7%9C-%D7%9E-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%A2%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/di445q/aid0r.mp3" length="40674597" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2542</itunes:duration>
                <itunes:episode>305</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>חטיבה 7 – בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון השלישית –אל”ם יפתח נורקין</title>
        <itunes:title>חטיבה 7 – בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון השלישית –אל”ם יפתח נורקין</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%98%d7%99%d7%91%d7%947-%e2%80%93%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%97%d7%98%d7%99%d7%91%d7%947-%e2%80%93%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 16:02:29 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4a409d21-33b8-309a-af31-43f2e86cf9f9</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-7-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-7-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/e572eu/_-_7_6lpph.mp3" length="35608758" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1483</itunes:duration>
                <itunes:episode>306</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>עדכון מנגנוני ההבסה: תפיסות ניצחון עבור הלוחמה בעת הנוכחית –לוטננט-קולונל (בדימוס) ד”ר פרנק הופמן</title>
        <itunes:title>עדכון מנגנוני ההבסה: תפיסות ניצחון עבור הלוחמה בעת הנוכחית –לוטננט-קולונל (בדימוס) ד”ר פרנק הופמן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%a1%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%a1%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 16:03:45 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/29dbd0f3-e1ee-318b-9079-7fa070714909</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%98-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%93-%D7%A8-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-37-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%98-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%93-%D7%A8-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/is8xvu/_-_7icep.mp3" length="37060452" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1544</itunes:duration>
                <itunes:episode>307</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>”התועלת שבכוח” בראי מלחמת רוסיה־אוקראינה –גנרל (בדימוס) סר רופרט א. סמית</title>
        <itunes:title>”התועלת שבכוח” בראי מלחמת רוסיה־אוקראינה –גנרל (בדימוס) סר רופרט א. סמית</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 16:08:13 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/93bea8dc-b234-31af-9d0b-d6e2fd430ddd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר "התועלת שבכוח" עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/cdbluvsl/%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98-%D7%90-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר <em>"התועלת שבכוח"</em> עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/cdbluvsl/%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98-%D7%90-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/z6sr49/_-_6dc7d.mp3" length="33471843" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר "התועלת שבכוח" עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2091</itunes:duration>
                <itunes:episode>308</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המחדל השלישי – האם תוקנו הכשלים בבניין הכוח והכנתו למלחמה, מיום הכיפורים ועד היום? –עפר שלח</title>
        <itunes:title>המחדל השלישי – האם תוקנו הכשלים בבניין הכוח והכנתו למלחמה, מיום הכיפורים ועד היום? –עפר שלח</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%e2%80%93%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%e2%80%93%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 16:09:26 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/43c5c516-5951-355d-b89e-230e1917e736</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/0atbtoyy/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%97.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023</p>
<p><a href='https://www.idf.il/media/0atbtoyy/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%97.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג'מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/df9zmv/6vp0v.mp3" length="34668460" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2166</itunes:duration>
                <itunes:episode>309</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המלחמה באוקראינה: הגיון אסטרטגי בפעולה –ד”ר אדוארד לוטוואק</title>
        <itunes:title>המלחמה באוקראינה: הגיון אסטרטגי בפעולה –ד”ר אדוארד לוטוואק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 20 Aug 2023 16:11:12 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f5fd606a-5289-3dfe-8ebe-c0684a338724</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>טבעה הפרדוקסלי והמבלבל של האסטרטגיה מוביל לכך שקל מאוד לטעות בענייני מלחמה ושלום, וקשה מאוד להיות צודק. זהו הלקח הראשון של המלחמה באוקראינה. פוטין התנגש חזיתית עם טבעה הפרדוקסלי של האסטרטגיה. בריתות צבאיות כמו ברית נאט״ו זקוקות לאויב משותף, ומכיוון שרוסיה תקפה את אוקראינה, ברית נאט״ו התלכדה מחדש. רוסיה יכולה אמנם להמשיך ולהפסיד קרבות רבים, אך עדיין להמשיך ולהילחם. מנגד, ניצחון אמיתי היא לא תשיג. ההיסטוריה הצבאית הרוסית עוד מתקופת נפוליאון ועד למלחמת העולם השנייה מלמדת, כי במלחמות שהתארכו למעלה משנה, הרוסים הצליחו להשיג ניצחון רק כאשר מעצמות אחרות התערבו לטובתם. לצערם של הרוסים, זה לא המקרה הפעם.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A7/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>טבעה הפרדוקסלי והמבלבל של האסטרטגיה מוביל לכך שקל מאוד לטעות בענייני מלחמה ושלום, וקשה מאוד להיות צודק. זהו הלקח הראשון של המלחמה באוקראינה. פוטין התנגש חזיתית עם טבעה הפרדוקסלי של האסטרטגיה. בריתות צבאיות כמו ברית נאט״ו זקוקות לאויב משותף, ומכיוון שרוסיה תקפה את אוקראינה, ברית נאט״ו התלכדה מחדש. רוסיה יכולה אמנם להמשיך ולהפסיד קרבות רבים, אך עדיין להמשיך ולהילחם. מנגד, ניצחון אמיתי היא לא תשיג. ההיסטוריה הצבאית הרוסית עוד מתקופת נפוליאון ועד למלחמת העולם השנייה מלמדת, כי במלחמות שהתארכו למעלה משנה, הרוסים הצליחו להשיג ניצחון רק כאשר מעצמות אחרות התערבו לטובתם. לצערם של הרוסים, זה לא המקרה הפעם.</p>
<p> </p>
<p>מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A7/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/yp6e6x/7ylv8.mp3" length="34242240" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[טבעה הפרדוקסלי והמבלבל של האסטרטגיה מוביל לכך שקל מאוד לטעות בענייני מלחמה ושלום, וקשה מאוד להיות צודק. זהו הלקח הראשון של המלחמה באוקראינה. פוטין התנגש חזיתית עם טבעה הפרדוקסלי של האסטרטגיה. בריתות צבאיות כמו ברית נאט״ו זקוקות לאויב משותף, ומכיוון שרוסיה תקפה את אוקראינה, ברית נאט״ו התלכדה מחדש. רוסיה יכולה אמנם להמשיך ולהפסיד קרבות רבים, אך עדיין להמשיך ולהילחם. מנגד, ניצחון אמיתי היא לא תשיג. ההיסטוריה הצבאית הרוסית עוד מתקופת נפוליאון ועד למלחמת העולם השנייה מלמדת, כי במלחמות שהתארכו למעלה משנה, הרוסים הצליחו להשיג ניצחון רק כאשר מעצמות אחרות התערבו לטובתם. לצערם של הרוסים, זה לא המקרה הפעם.
 
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>856</itunes:duration>
                <itunes:episode>310</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>אתגרי המודיעין במלחמת רוסיה – אוקראינה – תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר</title>
        <itunes:title>אתגרי המודיעין במלחמת רוסיה – אוקראינה – תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 03 Feb 2024 18:11:40 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/172f5f41-41e1-350a-8aa6-33efffac9e30</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align: right;">המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בהכנת שדה הקרב מההיבט המודיעיני, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.</p>
<p style="text-align: right;"> מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה נובמבר 2022.</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%A1%D7%A8/'>לקריאת המאמר לחץ כאן</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: גיא ישראלי</p>
<p style="text-align: right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: right;">המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בהכנת שדה הקרב מההיבט המודיעיני, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.</p>
<p style="text-align: right;"> מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה נובמבר 2022.</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%A1%D7%A8/'>לקריאת המאמר לחץ כאן</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: גיא ישראלי</p>
<p style="text-align: right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/8kj37w/_-_acd5z.mp3" length="31387860" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בהכנת שדה הקרב מההיבט המודיעיני, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.
 מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה נובמבר 2022.
לקריאת המאמר לחץ כאן
קריין: גיא ישראלי
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1569</itunes:duration>
                <itunes:episode>311</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>"מנשק חכם" ל"צבא חכם": ההשלכות התפיסתיות של הכניסה האיראנית ל"מועדון הדיוק" – תא"ל (מיל.) איתי ברון</title>
        <itunes:title>"מנשק חכם" ל"צבא חכם": ההשלכות התפיסתיות של הכניסה האיראנית ל"מועדון הדיוק" – תא"ל (מיל.) איתי ברון</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%a7%d7%97%d7%9b%d7%9d%d7%9c%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%97%d7%9b%d7%9d%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%a7%d7%97%d7%9b%d7%9d%d7%9c%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%97%d7%9b%d7%9d%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 04 Feb 2024 22:41:53 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/927d4f8e-0066-3905-b10f-766ff5850fb2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align: right;">התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה.</p>
<p style="text-align: right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/media/gxzfhp1t/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%97%D7%9B%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%97%D7%9B%D7%9D.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: גור מורד </p>
<p style="text-align: right;"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: right;">התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה.</p>
<p style="text-align: right;">מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/media/gxzfhp1t/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%97%D7%9B%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%97%D7%9B%D7%9D.pdf'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: גור מורד </p>
<p style="text-align: right;"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/638thu/_-_-_29aam9.mp3" length="98809092" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד 
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>4117</itunes:duration>
                <itunes:episode>312</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המערכה היבשתית במלחמה באוקראינה – ד"ר הכט וד"ר ברלוביץ'</title>
        <itunes:title>המערכה היבשתית במלחמה באוקראינה – ד"ר הכט וד"ר ברלוביץ'</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 10 Feb 2024 22:14:59 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/670df203-9ef7-3af9-bcab-92bf27594f0a</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align: right;">מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות. </p>
<p style="text-align: right;">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%94%D7%9B%D7%98-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: right;">מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות. </p>
<p style="text-align: right;">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%93-%D7%A8-%D7%94%D7%9B%D7%98-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/'>לחצו כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/bv8dwa/60dmu.mp3" length="39027447" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות. 
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2439</itunes:duration>
                <itunes:episode>313</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>לאור מלחמת "חרבות ברזל" –הרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל–תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>לאור מלחמת "חרבות ברזל" –הרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל–תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%e2%80%93%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%e2%80%93%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 04 Aug 2024 19:35:22 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/7c706575-fb0e-34e0-a932-06902d8ff701</guid>
                                    <description><![CDATA[


<p style="text-align: right;">המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה.</p>
<p style="text-align: right;">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: גור מורד</p>


]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[


<p style="text-align: right;">המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה.</p>
<p style="text-align: right;">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p style="text-align: right;">קריין: גור מורד</p>


]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/njfc327k9qn67ss7/_-_-_38ddem.mp3" length="45488916" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[


המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד


]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1895</itunes:duration>
                <itunes:episode>314</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תחושת השליטה במציאות כמרכיב בתרבות הארגונית של צה"ל–תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>תחושת השליטה במציאות כמרכיב בתרבות הארגונית של צה"ל–תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9b%d7%9e%d7%a8%d7%9b/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9b%d7%9e%d7%a8%d7%9b/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 07 Aug 2024 12:24:28 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f1c31f77-9eca-32a6-8c79-cb2443db8660</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9s9vmyt7fwz3rcp4/_-_-_2_1_aj0ae.mp3" length="57275244" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2386</itunes:duration>
                <itunes:episode>315</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המעבר מהמב"ם למלחמת "חרבות ברזל" –דנה פרייזלר־סווירי</title>
        <itunes:title>המעבר מהמב"ם למלחמת "חרבות ברזל" –דנה פרייזלר־סווירי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 11:06:09 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9656bf38-2daf-37af-8f3d-18f9222fb708</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99/'>לחץ<em> </em>כאן<em> </em>לקריאת<em> </em>המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xcz37gfgyme37qwj/_-_6tqau.mp3" length="35406636" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2212</itunes:duration>
                <itunes:episode>317</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המטכ"ל והדרגים הבכירים במלחמת יום הכיפורים –אלוף (מיל.) גיורא איילנד</title>
        <itunes:title>המטכ"ל והדרגים הבכירים במלחמת יום הכיפורים –אלוף (מיל.) גיורא איילנד</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%9b%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%9b%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9d%d7%94%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 11:19:28 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/83b08dd8-613f-31c7-8ffd-9b28bc16f30e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח.</p>
<p>.מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח.</p>
<p>.מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/cc9gzimm8avqhnuy/6txpa.mp3" length="79513560" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח.
.מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>4969</itunes:duration>
                <itunes:episode>318</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בניין הכוח בעקבות "חרבות ברזל" –לא לחזור על טעויות העבר –עפר שלח</title>
        <itunes:title>בניין הכוח בעקבות "חרבות ברזל" –לא לחזור על טעויות העבר –עפר שלח</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 11:34:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/c9753c47-6262-3cc9-b48b-e6de8c94903e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%97/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%97/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/mis2xfx6dbcsx6hc/_-_-_atcow.mp3" length="33309884" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1387</itunes:duration>
                <itunes:episode>319</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>כישלון "תפיסת ההרתעה" מול יריבים אסימטריים –האומנם הייתה תפיסה? –תא"ל (מיל') ד"ר מוני חורב</title>
        <itunes:title>כישלון "תפיסת ההרתעה" מול יריבים אסימטריים –האומנם הייתה תפיסה? –תא"ל (מיל') ד"ר מוני חורב</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%aa%d7%a2%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%91/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%aa%d7%a2%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%91/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 11:41:43 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/65418b50-116f-3a26-b4f6-17fe40622dc6</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/jwhjebgijcmcrnxr/_-_-_8fzvh.mp3" length="44286955" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1845</itunes:duration>
                <itunes:episode>320</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>בין דוגמן 5 למפצח 22: תקיפת סוללות טק"א במלחמת יום הכיפורים –סא"ל ד"ר דן ברק</title>
        <itunes:title>בין דוגמן 5 למפצח 22: תקיפת סוללות טק"א במלחמת יום הכיפורים –סא"ל ד"ר דן ברק</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%93%d7%95%d7%92%d7%9e%d7%9f5-%d7%9c%d7%9e%d7%a4%d7%a6%d7%97-22%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%a1%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%93%d7%95%d7%92%d7%9e%d7%9f5-%d7%9c%d7%9e%d7%a4%d7%a6%d7%97-22%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%a1%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 11:55:22 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/897c8bcd-765b-3fcb-90ae-c0322cfc3b5f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%9F-5-%D7%9C%D7%9E%D7%A4%D7%A6%D7%97-22-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A7-%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%9F-5-%D7%9C%D7%9E%D7%A4%D7%A6%D7%97-22-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A7-%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/8kxe4z2z7xrck2h2/_-_7hif0.mp3" length="49345933" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3084</itunes:duration>
                <itunes:episode>321</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הביצה והתרנגולת, הלוחמת והארגון –רס"ן ליאור אינגל (רובך) ורס"ן אור בר־שינדלר</title>
        <itunes:title>הביצה והתרנגולת, הלוחמת והארגון –רס"ן ליאור אינגל (רובך) ורס"ן אור בר־שינדלר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%94%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%95-1723368251/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%94%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%95-1723368251/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 12:24:11 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/84424bb2-a90b-3cbd-a782-e9346006904d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%9A-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-36-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%9A-%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/76s7sijac25mq3fa/_-_1bwek4.mp3" length="83224320" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2080</itunes:duration>
                <itunes:episode>323</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>הכלה –מרכיב מטריד בהתנהגות הביטחונית של ישראל –פרופ' אפרים ענבר ותא"ל (מיל') מנחם (מנה) בכרך</title>
        <itunes:title>הכלה –מרכיב מטריד בהתנהגות הביטחונית של ישראל –פרופ' אפרים ענבר ותא"ל (מיל') מנחם (מנה) בכרך</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%94%e2%80%93-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%92/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%94%e2%80%93-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%92/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 12:32:56 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1c6d9c82-53ef-36ad-8c6b-bfd5f138799d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9A/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9A/'>לחץ<em> </em>כאן<em> </em>לקריאת<em> </em>המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/tii3iaa2ikfs42pj/awq10.mp3" length="70847634" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2530</itunes:duration>
                <itunes:episode>324</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מניעה באמצעות ורסטיליות אופרטיבית, כמענה לאיום צבאות הטרור הדתיים של איראן –אל"ם (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, ד"ר חיים אסא, אל"ם (מיל') רן אייזנברג, אל"ם (מיל') ד' ב' ד'.</title>
        <itunes:title>מניעה באמצעות ורסטיליות אופרטיבית, כמענה לאיום צבאות הטרור הדתיים של איראן –אל"ם (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, ד"ר חיים אסא, אל"ם (מיל') רן אייזנברג, אל"ם (מיל') ד' ב' ד'.</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%94%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%94%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 12:39:34 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/1a75917b-272f-398a-b8c9-395cc65efe13</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%93-%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%91-%D7%93/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-41-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%93-%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A1%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%91-%D7%93/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/68ms7ebkyd8rnysy/b803y.mp3" length="60018102" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2143</itunes:duration>
                <itunes:episode>325</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>תנו למלחמה צ'אנס – על ההבטחה הכוזבת של סנקציות כ"נשק כלכלי" -סא"ל ד"ר חימיניס</title>
        <itunes:title>תנו למלחמה צ'אנס – על ההבטחה הכוזבת של סנקציות כ"נשק כלכלי" -סא"ל ד"ר חימיניס</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%90%d7%a0%d7%a1-%e2%80%93-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94-%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%90%d7%a0%d7%a1-%e2%80%93-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94-%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 11 Aug 2024 12:46:41 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/174b9cc2-9648-39e9-b486-b0197dfe4de4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות".</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A6-%D7%90%D7%A0%D7%A1-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B-%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות".</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A6-%D7%90%D7%A0%D7%A1-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B-%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: רועי וינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/z9jccedavm55xzh2/_-_-_1b7bh1.mp3" length="70970880" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות".
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1774</itunes:duration>
                <itunes:episode>326</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>"הסכנה בקיומם של שני צבאות: האחד מתקדם וחדשני; השני, ביבשה, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב" –סקירת ספרו של תא"ל (מיל') גיא חזות – גל פרל</title>
        <itunes:title>"הסכנה בקיומם של שני צבאות: האחד מתקדם וחדשני; השני, ביבשה, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב" –סקירת ספרו של תא"ל (מיל') גיא חזות – גל פרל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 03 Sep 2024 20:47:35 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/a4e901c4-a20c-3fe3-813e-2fc1c4ae3202</guid>
                                    <description><![CDATA[<p style="text-align: left;">מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד.</p>
<p style="text-align: left;">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-42-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: left;">מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד.</p>
<p style="text-align: left;">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-42-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לחץ<em> </em>כאן<em> </em>לקריאת<em> </em>המאמר</a></p>
<p>קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/fn7x2w3d2zik99uk/_-_-_2_1_9my3p.mp3" length="45069496" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1877</itunes:duration>
                <itunes:episode>327</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו":לקחים מ־1982 ו־2023 – גל פרל</title>
        <itunes:title>ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו":לקחים מ־1982 ו־2023 – גל פרל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%99%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 04 Sep 2024 19:10:30 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/437572eb-4249-3f6f-b429-baf31f175a0d</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E-1982-%D7%95-2023-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E-1982-%D7%95-2023-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ygdqcqk947evfepf/_-_9wyld.mp3" length="27318921" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1707</itunes:duration>
                <itunes:episode>328</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>50 (ואחת) שנים למלחמת יום הכיפורים: האם מרוב עצים כבר לא רואים את היער? ותובנות בקשר ללמידה ממלחמת "חרבות ברזל"–תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>50 (ואחת) שנים למלחמת יום הכיפורים: האם מרוב עצים כבר לא רואים את היער? ותובנות בקשר ללמידה ממלחמת "חרבות ברזל"–תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/50-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%aa%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9d%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/50-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%aa%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9d%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 04 Sep 2024 19:15:21 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/282f0ed9-82b8-38b0-8ba5-30cb4ef58d18</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-42-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/50-%D7%95%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-42-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/50-%D7%95%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריין: ישורון תורג׳מן</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/u3chdyu53er3giu7/_-_7q7ix.mp3" length="64095086" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2670</itunes:duration>
                <itunes:episode>329</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>מהכלה לעיצוב מרחבי –הצעה לחשיבה מחודשת על עיקרון מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי – אל"ם (מיל') עינת גפנר־גולדשטיין וסרן (מיל') עמיחי דנינו</title>
        <itunes:title>מהכלה לעיצוב מרחבי –הצעה לחשיבה מחודשת על עיקרון מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי – אל"ם (מיל') עינת גפנר־גולדשטיין וסרן (מיל') עמיחי דנינו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%94%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99-%e2%80%93%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%94%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99-%e2%80%93%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 27 Nov 2024 13:57:03 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e631e33f-ae6f-3d33-9063-71357feea227</guid>
                                    <description><![CDATA[<p>מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%99-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p>מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה.</p>
<p>מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%99-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p>קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9pe3frnip5dyk5qi/_-_8xk1p.mp3" length="43350903" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2709</itunes:duration>
                <itunes:episode>330</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/_png6slb0_9qagib_3kbygt.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 27 - ייחודו הבולט של צה"ל שהמפקדים הם סוד כוחו</title>
        <itunes:title>פרק 27 - ייחודו הבולט של צה"ל שהמפקדים הם סוד כוחו</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-27%d7%99%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%94%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-27%d7%99%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%94%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 16 Dec 2024 14:23:55 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/5dd3edac-d206-32d3-9791-6e10c7965860</guid>
                                    <description><![CDATA[פרק 27
בפודקאסט נדבר על מה הוביל את גל לכתוב את המאמר, נשמע על חוויותיו האישיות 
מהלחימה הנוכחית בעזה, ונשווה בין התמרון הקרקעי בעזה במלחמת "חרבות הברזל" ובין התמרון העמוק בלבנון של חטיבת הצנחנים הסדירה בפיקוד אל"ם יורם יאיר (ייה) במלחמת לבנון הראשונה. שמיעה מהנה. 
 
<p dir="rtl" style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E-1982-%D7%95-2023-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן</a></p>
<p dir="rtl" style="text-align: right;">מראיינת: קים בר
מרואיין: גל פרל 
הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[פרק 27
בפודקאסט נדבר על מה הוביל את גל לכתוב את המאמר, נשמע על חוויותיו האישיות 
מהלחימה הנוכחית בעזה, ונשווה בין התמרון הקרקעי בעזה במלחמת "חרבות הברזל" ובין התמרון העמוק בלבנון של חטיבת הצנחנים הסדירה בפיקוד אל"ם יורם יאיר (ייה) במלחמת לבנון הראשונה. שמיעה מהנה. 
 
<p dir="rtl" style="text-align: right;"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E-1982-%D7%95-2023-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן</a></p>
<p dir="rtl" style="text-align: right;">מראיינת: קים בר<br>
מרואיין: גל פרל <br>
הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ngh423w4tfkkju9u/Gal_Master-Part_A_1.mp3" length="60004263" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[פרק 27
בפודקאסט נדבר על מה הוביל את גל לכתוב את המאמר, נשמע על חוויותיו האישיות 
מהלחימה הנוכחית בעזה, ונשווה בין התמרון הקרקעי בעזה במלחמת "חרבות הברזל" ובין התמרון העמוק בלבנון של חטיבת הצנחנים הסדירה בפיקוד אל"ם יורם יאיר (ייה) במלחמת לבנון הראשונה. שמיעה מהנה. 
 
לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן
מראיינת: קים ברמרואיין: גל פרל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1873</itunes:duration>
                <itunes:episode>331</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 28 - תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל</title>
        <itunes:title>פרק 28 - תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-28-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a7%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-28-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a7%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Sun, 05 Jan 2025 20:34:45 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/bc11f8b9-c270-3024-b585-04fe8df01664</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן</a></p>
<p dir="rtl">מראיינת: קים בר
מרואיין: מאיר פינקל
הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן</a></p>
<p dir="rtl">מראיינת: קים בר<br>
מרואיין: מאיר פינקל<br>
הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/4keyi2zakt767aqy/meir_mixdown.mp3" length="53379245" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.
לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן
מראיינת: קים ברמרואיין: מאיר פינקלהפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2223</itunes:duration>
                <itunes:episode>332</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום הכיפורים – אלוף (מיל') גרשון הכהן</title>
        <itunes:title>המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום הכיפורים – אלוף (מיל') גרשון הכהן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%90/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%90/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 19 Feb 2025 20:46:46 +0200</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ffca38b7-58cb-3649-96d5-3693ca3c45ef</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3aswrnx2hrseutny/73i0g.mp3" length="50838086" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2118</itunes:duration>
                <itunes:episode>333</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>הקדמת רח"ט תוה"ד – תא"ל נדב לוטן</title>
        <itunes:title>הקדמת רח"ט תוה"ד – תא"ל נדב לוטן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%93-%e2%80%93-%d7%aa%d7%90%d7%9c-%d7%a0%d7%93%d7%91-%d7%9c%d7%95%d7%98%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%93-%e2%80%93-%d7%aa%d7%90%d7%9c-%d7%a0%d7%93%d7%91-%d7%9c%d7%95%d7%98%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 29 Mar 2025 21:27:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e508854e-9d50-3b80-bd6f-69b56d7425d2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%97-%D7%98-%D7%AA%D7%95%D7%94-%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%9F/'>לחץ כאן לקריאת ההקדמה</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%97-%D7%98-%D7%AA%D7%95%D7%94-%D7%93-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%9F/'>לחץ כאן לקריאת ההקדמה</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/tb5ps9dnxwamd6gd/_-_2_3_6uuoi.mp3" length="13538592" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת ההקדמה
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>338</itunes:duration>
                <itunes:episode>334</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>הקדמת מערכת לגיליון מלחמת "חרבות ברזל" ב'</title>
        <itunes:title>הקדמת מערכת לגיליון מלחמת "חרבות ברזל" ב'</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 29 Mar 2025 21:29:53 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6945421c-dcd0-30d3-a7a7-9e01f89c5e4c</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/'>לחץ כאן לקריאת ההקדמה</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/'>לחץ כאן לקריאת ההקדמה</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/hc9su3b9rb3566vp/_-_2_5_9i9ye.mp3" length="14390496" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת ההקדמה
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>359</itunes:duration>
                <itunes:episode>335</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>מערכי ההגנ"א החדשים מכופפים גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים – תא"ל (מיל') שחר שוחט ויאיר רמתי</title>
        <itunes:title>מערכי ההגנ"א החדשים מכופפים גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים – תא"ל (מיל') שחר שוחט ויאיר רמתי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%90-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a4%d7%a4/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%90-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a4%d7%a4/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 29 Mar 2025 21:31:18 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e9b09241-1338-37e3-bcd6-ee3b93aafc92</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0-%D7%90-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%9B%D7%98%D7%91-%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98-%D7%95%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0-%D7%90-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%9B%D7%98%D7%91-%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98-%D7%95%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/k85vraj9qea6mr9f/b9v35.mp3" length="21646887" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1352</itunes:duration>
                <itunes:episode>336</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>50 שנה למחדל המודיעיני ביום כיפור: פלורליזם מחקרי בין־ארגוני – האם נכס או נטל לקהילת המודיעין? – תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל</title>
        <itunes:title>50 שנה למחדל המודיעיני ביום כיפור: פלורליזם מחקרי בין־ארגוני – האם נכס או נטל לקהילת המודיעין? – תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/50-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/50-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 29 Mar 2025 21:33:22 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/d05c6f6b-9a21-36a9-ba5a-db52b6bacb5e</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/50-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A1-%D7%90%D7%95-%D7%A0%D7%98%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/50-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A1-%D7%90%D7%95-%D7%A0%D7%98%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גיא ישראלי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/3jtidg2mcygcwhnx/50_1_6c4yq.mp3" length="37400778" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1870</itunes:duration>
                <itunes:episode>337</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>סקירת הספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" מאת פרופ' אורי בר־יוסף – רס"ן קים בר</title>
        <itunes:title>סקירת הספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" מאת פרופ' אורי בר־יוסף – רס"ן קים בר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 29 Mar 2025 21:35:18 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/f101e79c-cc6d-348a-80f7-8be8420143c4</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%A1%D7%A8-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8/'>לחץ כאן לקריאת הסקירה</a></p>
<p dir="rtl">קריין: רועי ויינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-43-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%A1%D7%A8-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8/'>לחץ כאן לקריאת הסקירה</a></p>
<p dir="rtl">קריין: רועי ויינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/n5sza7rebr88jarg/7jwqk.mp3" length="30000609" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת הסקירה
קריין: רועי ויינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1249</itunes:duration>
                <itunes:episode>338</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>הבנדיט, קווים לדמותו – סא"ל (מיל') אבירם הלוי</title>
        <itunes:title>הבנדיט, קווים לדמותו – סא"ל (מיל') אבירם הלוי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%98-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95%e2%80%93-%d7%a1%d7%90%d7%9c-%d7%9e/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%98-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95%e2%80%93-%d7%a1%d7%90%d7%9c-%d7%9e/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 07 Apr 2025 21:04:58 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/2477d691-1e08-3a0c-9d27-e619b7e07cef</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-45-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%98-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-45-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%98-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zdsg6ftka7h5qhvc/_-_-_2887ch.mp3" length="120780440" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>5032</itunes:duration>
                <itunes:episode>339</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>צה"ל לאחר "חרבות ברזל" – משמעויות לבניין הכוח בתקופה של אי־ודאות לגבי תרחיש המלחמה העתידית והאויב המרכזי – תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ואלוף (מיל') מוטי ברוך</title>
        <itunes:title>צה"ל לאחר "חרבות ברזל" – משמעויות לבניין הכוח בתקופה של אי־ודאות לגבי תרחיש המלחמה העתידית והאויב המרכזי – תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ואלוף (מיל') מוטי ברוך</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%e2%80%93%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a6%d7%94%d7%9c%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%e2%80%93%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 07 Apr 2025 21:08:18 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/e557df7f-314a-3658-bf62-e6c67a5f5e08</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-45-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99-%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: רועי ויינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-45-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99-%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: רועי ויינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ggw3p9c5kjpvjepp/_2_7y4qh.mp3" length="46098285" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי ויינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1646</itunes:duration>
                <itunes:episode>340</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>פנים אל מול פנים: אמון במפקדים במצבי קרב במלחמת "חרבות ברזל" – ד"ר ע"צ שני אלמוג</title>
        <itunes:title>פנים אל מול פנים: אמון במפקדים במצבי קרב במלחמת "חרבות ברזל" – ד"ר ע"צ שני אלמוג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 21 Apr 2025 22:01:33 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/4ee0b003-53ec-3e3f-bddb-e8eae29880e2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-44-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%92-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A2-%D7%A6-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-44-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%92-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%A2-%D7%A6-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/sbnvi5r5gbxqfk36/9zjvw.mp3" length="36747291" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2296</itunes:duration>
                <itunes:episode>341</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>איפה התחבולה? – גל פרל</title>
        <itunes:title>איפה התחבולה? – גל פרל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%94-%e2%80%93-%d7%92%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%94-%e2%80%93-%d7%92%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 21 Apr 2025 22:05:50 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/0515f51a-a617-31cf-b912-098be879a033</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-45-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: ישורון תורג'מן</p>
<p dir="rtl"> </p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-45-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: ישורון תורג'מן</p>
<p dir="rtl"> </p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/zxix3kcfza5iw6j7/_-_-_1_9t5j1.mp3" length="22378368" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג'מן
 ]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1398</itunes:duration>
                <itunes:episode>342</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>שחיקה מבצעית של חיילי מילואים: ביטויים, גורמים ופרקטיקות להתמודדות – ד"ר מרדכי לאש, פרופסור סא"ל (מיל') עוזי בן־שלום וד"ר שני אלמוג</title>
        <itunes:title>שחיקה מבצעית של חיילי מילואים: ביטויים, גורמים ופרקטיקות להתמודדות – ד"ר מרדכי לאש, פרופסור סא"ל (מיל') עוזי בן־שלום וד"ר שני אלמוג</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 23 Apr 2025 19:53:46 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/6a145ada-aaf6-34f2-a1e5-f5f69cb55183</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-44-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%92-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%A9-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: רועי ויינברג</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-44-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%92-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%93-%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%A9-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%93-%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: רועי ויינברג</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/ne67ivay4na8uixj/_1_aeh63.mp3" length="64624928" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי ויינברג]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2692</itunes:duration>
                <itunes:episode>343</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>הרוח הבנדיטית עודה מנשבת – רס"ן (מיל׳) יותם הכהן</title>
        <itunes:title>הרוח הבנדיטית עודה מנשבת – רס"ן (מיל׳) יותם הכהן</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%91%d7%aa%e2%80%93-%d7%a8%d7%a1/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%91%d7%aa%e2%80%93-%d7%a8%d7%a1/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 17 May 2025 19:20:46 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/16584c6e-0220-325b-bf0c-96414979ebdd</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-46-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל.</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-46-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A8%D7%A1-%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריין: גור מורד</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/dx4nfwvqsjb7s852/_-_-_17517y.mp3" length="69737026" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2905</itunes:duration>
                <itunes:episode>344</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>"בכל זאת הגענו למרות הכל" – מערך המילואים במלחמת "חרבות ברזל" – תא"ל (מיל') ארי סינגר</title>
        <itunes:title>"בכל זאת הגענו למרות הכל" – מערך המילואים במלחמת "חרבות ברזל" – תא"ל (מיל') ארי סינגר</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9b%d7%9c%e2%80%93-%d7%9e%d7%a2/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%9b%d7%9c%e2%80%93-%d7%9e%d7%a2/#comments</comments>        <pubDate>Sat, 17 May 2025 19:23:05 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/8fd2a3fb-333b-34a4-8e57-caebc48dfab2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב.</p>
<p dir="rtl">"היו לנו כאלו בעיות,
חשבנו לא נגיע.
נסענו לכיוון הלא נכון
באופן די מפתיע.
בין כל המישורים והדרכים
אפשר היה לגווע.
שנים ללא תקווה כי לא ידענו
איך כדאי לנסוע.
אך... בכל זאת הגענו למרות הכל"</p>
<p dir="rtl">(סנדרסון, 1973).</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-44-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%92-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריינית: יעל יקל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב.</p>
<p dir="rtl">"היו לנו כאלו בעיות,<br>
חשבנו לא נגיע.<br>
נסענו לכיוון הלא נכון<br>
באופן די מפתיע.<br>
בין כל המישורים והדרכים<br>
אפשר היה לגווע.<br>
שנים ללא תקווה כי לא ידענו<br>
איך כדאי לנסוע.<br>
אך... בכל זאת הגענו למרות הכל"</p>
<p dir="rtl">(סנדרסון, 1973).</p>
<p dir="rtl">מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-44-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%92-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8/'>לחץ כאן לקריאת המאמר</a></p>
<p dir="rtl">קריינית: יעל יקל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/9cy3z9s865pt67ik/_-_9i1kn.mp3" length="45359592" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב.
"היו לנו כאלו בעיות,חשבנו לא נגיע.נסענו לכיוון הלא נכוןבאופן די מפתיע.בין כל המישורים והדרכיםאפשר היה לגווע.שנים ללא תקווה כי לא ידענואיך כדאי לנסוע.אך... בכל זאת הגענו למרות הכל"
(סנדרסון, 1973).
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2834</itunes:duration>
                <itunes:episode>345</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
            </item>
    <item>
        <title>פרק 29 - מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל</title>
        <itunes:title>פרק 29 - מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a2%d7%9e%d7%a7-%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%91%d7%a2%d7%9e%d7%a7-%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 20 May 2025 14:55:36 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ae7495dc-af89-3503-8fda-d643dd23ae8f</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9B%D7%98-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A8%D7%A0%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן</a></p>
<p dir="rtl">מראיינת-  רס"ן קים בר
מרואיין- סא"ל איתי חימיניס</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה<br>
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה.</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%9B%D7%98-%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A8%D7%A0%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1/'>לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן</a></p>
<p dir="rtl">מראיינת-  רס"ן קים בר<br>
מרואיין- סא"ל איתי חימיניס</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/vx8knwk946ipw79w/Dado_Itay_part_017lw91.mp3" length="92893243" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זמין להאזנהפרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה.
לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן
מראיינת-  רס"ן קים ברמרואיין- סא"ל איתי חימיניס]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3870</itunes:duration>
                <itunes:episode>346</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 30 - דלות מושג ההרתעה הישראלי</title>
        <itunes:title>פרק 30 - דלות מושג ההרתעה הישראלי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-30/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-30/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 04 Jun 2025 21:34:02 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9f43518b-3a63-33ab-8ad2-e9f0d6c95918</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית.
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-46-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%9C/'>לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן</a></p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר
מרואיין- נבו שפיגל</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,<br>
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית.<br>
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl"><a href='https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-46-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%93/%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%9C/'>לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן</a></p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר<br>
מרואיין- נבו שפיגל</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/xv3rdqj8tuqtz9fb/Dado_nevo9ceyu.mp3" length="68009327" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זמין להאזנה,פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית.האזנה מועילה!
לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן
מראיינת- רס"ן קים ברמרואיין- נבו שפיגל]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2833</itunes:duration>
                <itunes:episode>347</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 31 - התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי</title>
        <itunes:title>פרק 31 - התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/jnknlk/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/jnknlk/#comments</comments>        <pubDate>Wed, 02 Jul 2025 17:36:24 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/ce65b187-e3d6-36a3-933e-d0b7aee809c2</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה,  ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס.
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר
מרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,<br>
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה,  ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס.<br>
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר<br>
מרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/rnehxegwstzznubr/Dado_Dana7nvp6.mp3" length="59228268" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זמין להאזנה,פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה,  ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס.האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים ברמרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>2466</itunes:duration>
                <itunes:episode>348</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 32 - טורקיה, מיריב לאויב?</title>
        <itunes:title>פרק 32 - טורקיה, מיריב לאויב?</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-32/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-32/#comments</comments>        <pubDate>Tue, 08 Jul 2025 09:25:01 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/0a464ce0-724a-31f4-b3a9-45bbe06c4658</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר.
הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10.
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר
מרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,<br>
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר.<br>
הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10.<br>
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר<br>
מרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/h56ffbcpd9wk2cc4/Dado_Hai_-part_019o2gj.mp3" length="91751552" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זמין להאזנה,פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר.הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10.האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים ברמרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>3822</itunes:duration>
                <itunes:episode>349</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
    <item>
        <title>פרק 33 - מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל</title>
        <itunes:title>פרק 33 - מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל</itunes:title>
        <link>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-33-%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%a2%d7%94/</link>
                    <comments>https://DadoCenter.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-33-%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%a2%d7%94/#comments</comments>        <pubDate>Mon, 21 Jul 2025 16:14:32 +0300</pubDate>
        <guid isPermaLink="false">DadoCenter.podbean.com/9efb15dc-ef44-3528-93ab-a5e748e01c54</guid>
                                    <description><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר.
הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו  ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו.
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר
מרואיינת- ד"ר שי יגר</p>
]]></description>
                                                            <content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">זמין להאזנה,<br>
פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר.<br>
הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו  ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו.<br>
האזנה מועילה!</p>
<p dir="rtl">מראיינת- רס"ן קים בר<br>
מרואיינת- ד"ר שי יגר</p>
]]></content:encoded>
                                    
        <enclosure url="https://mcdn.podbean.com/mf/web/duqy3arnzmdhnuvi/Dado_Shai6s418.mp3" length="29368446" type="audio/mpeg"/>
        <itunes:summary><![CDATA[זמין להאזנה,פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר.הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו  ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו.האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים ברמרואיינת- ד"ר שי יגר]]></itunes:summary>
        <itunes:author>DadoCenter</itunes:author>
        <itunes:explicit>false</itunes:explicit>
        <itunes:block>No</itunes:block>
        <itunes:duration>1223</itunes:duration>
                <itunes:episode>350</itunes:episode>
        <itunes:episodeType>full</itunes:episodeType>
        <itunes:image href="https://pbcdn1.podbean.com/imglogo/ep-logo/pbblog5890174/202108170704321.jpg" />    </item>
</channel>
</rss>
